אם אתם לא יכולים לסבול את צליל הלעיסה, יתכן ואתם סובלים מהתופעה הנדירה הזאת

לכל אחד ואחת יש צלילים מסוימים שיכולים לחרפן אותם, כמו ציפורניים על לוח גיר, או שירים של ג'סטין ביבר. עבור רובנו, הצלילים הללו הם לא יותר מאשר הפרעה רגעית…

אבל יש אנשים שהם לא כל כך ברי מזל.

אנשים מסוימים חווים מחשבות שליליות וקיצוניות, רגשות, ותגובות פיזיות שנגרמות על ידי צלילים ספציפיים – השכיחים ביותר הם צלילי לעיסה, לגימה ובליעה.





לתופעה קוראים מיזופוניה, שהפירוש שלה הוא 'שנאת צלילים'.

אנשים הסובלים ממיזופוניה לא מגיבים בצורה קיצונית לכל צליל, אלא לצלילים מסוימים שמפעילים את התופעה.

במחקר שנערך לאחרונה, 80% מהצלילים הללו ש'מפעילים' את התופעה קשורים לפה, כמו לעיסה ובליעה.

חשוב לזכור שמדובר בהרבה יותר מסתם דבר קטן ומרגיז: עבור אנשים עם מיזופוניה, הצלילים הללו הם כמו עינוי לאוזניים שלהם.





ושמיעת הצלילים הללו עלולה לגרום לתגובות קיצוניות מאוד

gg6

אז בפעם הבאה שאתם לועסים את האוכל שלכם, תוודאו שאתם לא מחרפנים את הצורה לאדם שאוכל יחד איתכם

ואם אתם מוצאים שעור התוף שלכם עובר עינוי על ידי מישהו לועס את האוכל שלו, פשוט תדעו שאתם לא לבד.

האם אתם שונאים את צליל הלעיסה? זאת הסיבה מדוע!

אם אתם חושבים שצליל הלעיסה הוא הצליל הכי מעצבן על פני כדור הארץ, אתם לא לבד. אנשים שמתלוננים על צלילי לעיסה של אחרים הם לא אנשים בעייתיים, הצליל למעשה מוגבר בתוך המוח שלהם לרמה כזאת שהם לא יכולים להתעלם ממנו.

mu1
אותו הדבר יכול לקראות עם צליל של מישהו ש'מקליק' את העט שלו או מקיש עם האצבעות של השולחן. הצליל הזה לא רק מעצבן, הוא יכול לגרום לאנשים להיכנס למצב של זעם בלתי נשלט. ההפרעה הנוירולוגית הזאת נקראת מיסופוניה או 'שנאת הצליל'.

ההפרעה גורמת לאינדיבידואל להרגיש פאניקה, גועל או כעס. הם אפילו יכולים לחוות התקף חרדה.

אך זה לא בהכרח דבר רע לסבול ממנו. ההפרעה הזאת פירושה שהאדם הסובל ממנה הוא דרך כלל יותר יצירתי מאחרים.



מחקר שנערך באוניברסיטת נורת'ווסטרן מספק הוכחה פיזיולוגית ראשונה שיצירתיות קשורה לחוסר היכולת שלנו לסנן מידע חושי 'לא רלוונטי'.

בגדול, המשמעות היא שאנשים שהם יצירתיים באופן טבעי מתקשים לחסום צלילים מעצבנים. 

למדו עוד בסרטון למטה.