אדם ישב באותה פינת רחוב במשך 3 שנים – אבל הכל השתנה כאשר אמא אחת עצרה לידו ושאלה 'למה?'

במשך שלוש שנים אדם הומלס ישב שאותה פינת רחוב בעיירה קטנה בטקסס.

לא משנה מה היה מזג האוויר, הייתם יכולים למצוא אותו באותו מקום – לא משנה אם הייתה שמש לוהטת או שירד גשם שוטף.

"מישהו צריך לעשות משהו בנוגע לאיש הזה", אמרו לעצמם התושבים המקומיים שחלפו על פניו בנהיגה.

אבל אף אחד לא לקח את הזמן כדי לגלות מדוע האיש הזה יושב בדיוק באותו מקום יום אחרי יום. עד שאישה אחת בשם ג'ינג'ר ספראוס עצרה את המכונית שלה על ידו ופתחה את החלון.

היא גילתה שלהומלס יש שם – קוראים לו ויקטור הובארד והוא בן 32.

רוב האנשים הניחו בצדק שויקטור הוא הומלס, אבל מעטים ידעו שהוא סובל גם מבעיות נפשיות.

ג'ינג'ר שאלה את ויקטור מדוע הוא תמיד יושב באותה פינת רחוב.

והתשובה של ויקטור עמדה לשנות את החיים של שניהם לנצח…

ג'ינג'ר ספראוס היא אישה ואמא מטקסס. היא ובעלה, דין, מנהלים בית ספר לבישול.

כמו רוב התושבים בעיר וובסטר, ג'ינג'ר הבחינה באדם הומלס יושב באחד הצמתים בעיר.

לא משנה אם השמש זורחת או שיורד גשם, הוא ישב שם בכל יום במשך שלוש שנים.

"מישהו צריך לעשות משהו בנוגע אליו", שמעה ג'ינג'ר את חברות שלה…

יום אחד ג'ינג'ר נסעה לאיש, פתחה את חלון המכונית, והחלה לדבר איתו.

אז היא גילתה את הסיבה שוברת הלב בגינה ויקטור יושב באותה פינה במשך שלוש שנים.

ויקטור הובארד הוא בן 32. הוא סובל ממחלת נפש, הוא הומלס, וחי לבדו מאז שאמא שלו נטשה אותו לפני שלוש שנים.

פינת הרחוב הייתה המקום האחרון בו ויקטור ראה את אמא שלו, ואף אחד לא ראה אותה מאז.

ויקטור חיכה שם במשך שלוש שנים בתקווה שהיא תחזור אליו.

כששמעה את הסיפור, ג'ינג'ר מיד הרגישה חיבור לויקטור. וכשעונה התחלפה מסתיו לחורף, ג'ינג'ר דאגה לבריאות של ויקטור שישב שם בקור.

היא החלה לבקר את ויקטור בהפסקות הצהריים שלה. אחרי זמן מה, ג'יגנ'ר ובעלה הסכימו שויקטור יוכל לבוא לביתם מתי שהוא רוצה כדי שיוכל להיות במקום חם ולאכול ארוחה טובה.

אבל טוב הלב של ג'ינג'ר לא עצר שם.

במהלך שלושת החודשים הבאים, היא עזרה לויקטור לקבל טיפול פסיכיאטרי, היא הוציאה אותו מהרחוב, ונתנה לו עבודה במסעדה שלה.

ג'ינג'ר תיעדה את החיים והסיפור של ויקטור בעמוד הפייסבוק הזה.

העמוד צבר במהירות אלפי עוקבים. רבים מהם הושפעו מהסיפרו של ויקטור ותמכו בו בדרכים שונות.

מהר מאוד כל העיר עמדה מאחורי האיש עליו חלפו מדי יום עם המכונית שלהם.

אנשים תרמו בגדים ומוצרים שונים, והתרימו כסף על מנת שויקטור יוכל לקבל טיפול רפואי ובדיקות עיניים.

אנשים מכל המדינה תרמו מה שהם יכולים.

ויקטור העלה את המשקל אותו היה צריך וסוף וסוף יכל לראות כמו שצריך – ביותר מדרך אחת.

אבל הכי חשוב מהכל? בעזרת הסיפור של ויקטור, אנשים מכל ארצות הברית הפכו מודעים לכך שאנשים שאולי חשבו שמהווים מטרד הם בעצם אנשים טובים שבסה"כ מתקשים לשרוד בחיים.

אחרי שסיפור ההצלחה עשה כותרות בכל העולם, ג'ינג'ר יצרה קשר עם דוד של ויקטור.

הוא חי בצד השני של טקסס, ונסע כל הדרך כדי לפגוש את אחיינו לאחר שקרא על הסיפור שלו.

לאחרונה ויקטור גם התאחד עם אמא שלו.

"אני הולך ומדבר איתה ואני באמת מרגיש שהצלחתי להשיג משהו בחיים", אמר ויקטור.

שום דבר מזה לא היה קורה לולא ג'ינג'ר.

"היא הגיעה משום מקום והצילה אותי", אמר ויקטור.

אפילו ג'ינג'ר לקחה משהו מהמסע המדהים של ויקטור.

"הוא פשוט מעורר בי השראה. אם הוא יכול להיות כל כך אדיב, נחמד ומלא שמחת חיים אז גם אני יכולה", היא אמרה.

לפעמים כל מה שצריך זה אדם חברותי ונחוש כדי להתחיל סדרת אירועים מדהימה.

התרגשנו מאוד מסיפור ההצלחה הזה ואנו מקווים שהוא יתן השראה לאחרים לדאוג ולטפל באלו שאולי קצת יותר מתקשים בחיים.

בבקשה שתפו את הסיפור המדהים של ויקטור וג'ינג'ר עם החברים והמשפחה שלהם כדי שגם הם יוכלו להראות איך טוב לב ומעשים טובים יכולים לעשות שינוי בעולם.

אישה בודדה חיה 69 שנים משוכנעת שהתינוקת שלה נפטרה בלידה, אז שמעה קול אומר 'אני לא מתה'

תינוק שנולד הוא מתנה נפלאה, במיוחד עבור אלו מאיתנו שיותר רגישים ודואגים שמא יש משהו לא בסדר.

אנחנו יכולים רק לדמיין את הכאב שנשים חוות כאשר הן בהריון, יולדות את התינוק רק כדי לשמוע שהוא אינו בחיים.

ג'נביב פורינטון הייתה בת 18 כאשר ילדה תינוק יפיפייה. כשילדה את בתה ב 1949 הזמנים היו אחרים, מכיוון שהייתה אם צעירה ולא נשואה, הרופאים לקחו ממנה את התינוקת ואמרו לה שהיא מתה.

אנחנו לא יכולים לדמיין עד כמה החדשות האלה שברו לה את הלב. כל מה שהאישה הזו רצתה היה להחזיק את התינוקת שלה אבל לא נתנו לה את האפשרות.

"כשאמרתי להם שאני רוצה לראות את התינוקת שלי, הם אמרו לי שהיא מתה", אמרה ג'נביב.

למרבה הצער, לג'נביב לא היו ילדים נוספים אחרי שעברה ניתוח לכריתת רחם.

בגיל 88 האישה המתוקה הזו, שעברה כל כך הרבה, מצאה עצמה חיה לבדה בדיור מוגן; היחידה בחיים ממשפחה של שמונה ילדים.

אך לא היה לה מושג איזו הפתעה היא עומדת לקבל.

כ 2500 ק"מ ממקום מגוריה של ג'נביב, אישה בשם קוני ערכה בדיקת DNA כדי לגלות את שורשיה.

קוני אומצה כשהייתה תינוקת בת כמה ימים. אך מגיל 5 היא תהתה איפה נמצאת אמה הביולוגית ומיד החלה לעבוד כדי לראות מה שהיא יכולה לגלות.

המחקר שלה הוביל אותה לאישה שזיהתה את אמה הביולוגית של קוני כדודתה וסיפרה לה שהיא עדיין בחיים.

האיחוד היה מרגש ועכשיו האישה המתוקה כבר לא מרגישה בודדה בעולם אחרי שלא רק שגילתה את בתה היקרה אלא שיש לה גם נכדים ונינים.

צפו באיחוד המרגש בסרטון למטה. זו דוגמא נפלאה לכך שאף פעם לא מאוחר מדי.

אין כמו משפחה, אפילו אם הייתם 69 שנים בנפרד. איזה סיפור מקסים.

בבקשה שתפו אותו עם המשפחה שלכם כדי שהם ידעו עד כמה הם חשובים לכם. 

התינוק הזה נולד עם ראש ענק ונפוח – אבל ההחלמה שלו השאירה את הרופאים בשוק!

הסיפור של פארקר הקטן, הוא בדיוק כפי שאביו תיאר אותו, סיפור של אהבה ללא תנאי.

פארקר נולד עם הִידְרוֹצֶפָלוּס (מימת הראש), מצב בו יש הצטברות לא נורמלית של נוזלים במוח.

עבור פארקר, המשמעות הייתה שהמוח שלו היה רק 5 אחוז מהגולגולת – בניגוד ל 90-90 אחוז אצל תינוקות רגילים.

צוות בית החולים הזהיר הזהיר את ההורים לצפות לגרוע מכל, אבל מהר מאוד היה ברור שהתינוק הקטן שלהם לא מתכוון לוותר…

cl1

המצב של פארקר היה חמור ומפחיד, זאת המסכנה אליה הגיעו הרופאים שבחנו את הרדיוגרף.

ההורים כריסי וראיין גלרקי קיבלו את החדשות על הבעיה של התינוק שלהם לפני שהוא אפילו נולד, מה שהשאיר אותם מודאגים ובהלם.

cl2

אבל הם עשו מה שכל ההורים צריכים לעשות: הם עמדו לצד בנם שטרם נולד – ללא תנאי.

"הייתי לצידו כל הזמן. ניסיתי לדבר איתו, שאלתי אותו, החזקתי את היד שלו, ליטפתי אותו", אמר אבא ראיין.

cl3

אחרי מספר ימים, פארקר הקטן החל לעבור סדרת ניתוחים כדי לנקז את הנוזלים מהגולגולת ולהקל על הלחץ.

cl4

שבועיים לאחר מכן פארקר שוחרר מבית החולים, והחל לעבור טיפולי פיזיותרפיים.

לפי אמא כריסי, לקח לפארקר זמן מה עד שהצליח לשבת ולהחזיק את הראש שלו לבד, אבל בסופו של דבר הוא הצליח.

פארקר גם דילג על שלב הזחילה הרגיל, ומיד החל ללכת במקום.

cl5

ההורים של פארקר אמרו שהם חייבים הרבה לבית החולים לילדים באטלנטה ולצוות שלו, שבסופו של דבר דבר הם הרגישו שהם חלק מהמשפחה שלהם.



ההחלמה של פארקר הוא עוד אחד מהרבה סיפורי הצלחה מדהימים של בית החולים, שידוע בכל העולם בזכות תכניות השיקום שלו.

cl6

היום, פארקר הוא ילד שמח ומאושר עם משקפיים ושיער בלונדיני, ואי אפשר בכלל לזהות שמדובר באותו תינוק.

איזה ילד אמיץ!

cl7

אמו הגאה מתארת אותו כ'דברן' ו'ילד אוהב', וזה ברור שהוא מרגיש את כל האהבה שמסביבו – לא רק ממשפחתו הביולוגית, אלא גם ממשפחתו בבית החולים.

צפו בסיפור המדהים של פארקר:

ילד בן 9 עם רגל אחת ויד עם 2 אצבעות הוא השראה אדירה לכולנו!

עזרא פרץ' הוא לא ילד בן 9 טיפוסי. 

אחרי שהתגבר על מוגבלויות פיזיות, עזרא הפך להיות אחד הספורטאים הטובים בקבוצת הגיל שלו.

הפרספקטיבה שלו על החיים היא השראה אדירה לכולנו. הוא מדבר כל כך יפה בשביל ילד בן 9.

תכינו את הממחטות – זה הבאזר ביטר הכי מרגש ומדהים אי פעם!

זה סיפור שיכול לקרות רק בארצות הברית, אז תכינו את הטישיו, ואם חברה שלכם נכנסת לחדר, תגידו לה שבדיוק חתכתם בצל. מרגש!