אישה בודדה חיה 69 שנים משוכנעת שהתינוקת שלה נפטרה בלידה, אז שמעה קול אומר 'אני לא מתה'

תינוק שנולד הוא מתנה נפלאה, במיוחד עבור אלו מאיתנו שיותר רגישים ודואגים שמא יש משהו לא בסדר.

אנחנו יכולים רק לדמיין את הכאב שנשים חוות כאשר הן בהריון, יולדות את התינוק רק כדי לשמוע שהוא אינו בחיים.

ג'נביב פורינטון הייתה בת 18 כאשר ילדה תינוק יפיפייה. כשילדה את בתה ב 1949 הזמנים היו אחרים, מכיוון שהייתה אם צעירה ולא נשואה, הרופאים לקחו ממנה את התינוקת ואמרו לה שהיא מתה.

אנחנו לא יכולים לדמיין עד כמה החדשות האלה שברו לה את הלב. כל מה שהאישה הזו רצתה היה להחזיק את התינוקת שלה אבל לא נתנו לה את האפשרות.

"כשאמרתי להם שאני רוצה לראות את התינוקת שלי, הם אמרו לי שהיא מתה", אמרה ג'נביב.

למרבה הצער, לג'נביב לא היו ילדים נוספים אחרי שעברה ניתוח לכריתת רחם.

בגיל 88 האישה המתוקה הזו, שעברה כל כך הרבה, מצאה עצמה חיה לבדה בדיור מוגן; היחידה בחיים ממשפחה של שמונה ילדים.

אך לא היה לה מושג איזו הפתעה היא עומדת לקבל.

כ 2500 ק"מ ממקום מגוריה של ג'נביב, אישה בשם קוני ערכה בדיקת DNA כדי לגלות את שורשיה.

קוני אומצה כשהייתה תינוקת בת כמה ימים. אך מגיל 5 היא תהתה איפה נמצאת אמה הביולוגית ומיד החלה לעבוד כדי לראות מה שהיא יכולה לגלות.

המחקר שלה הוביל אותה לאישה שזיהתה את אמה הביולוגית של קוני כדודתה וסיפרה לה שהיא עדיין בחיים.

האיחוד היה מרגש ועכשיו האישה המתוקה כבר לא מרגישה בודדה בעולם אחרי שלא רק שגילתה את בתה היקרה אלא שיש לה גם נכדים ונינים.

צפו באיחוד המרגש בסרטון למטה. זו דוגמא נפלאה לכך שאף פעם לא מאוחר מדי.

אין כמו משפחה, אפילו אם הייתם 69 שנים בנפרד. איזה סיפור מקסים.

בבקשה שתפו אותו עם המשפחה שלכם כדי שהם ידעו עד כמה הם חשובים לכם. 

אמא העמידה את התינוקת לאימוץ אך סירבה לקרוא את המכתבים שלה: 37 שנים אחר כך, הבת שלה פתחה אחד

ב 1978 ג'ן נמסרה לאימוץ כאשר הייתה תינוקת קטנה. היא בילתה שלושה חודשים בבית אומנה לפני שאומנה על ידי שני הורים אוהבים.

כשג'ן הייתה בת שבע, סיפרו לה שהיא מאומצת וזה שבר אותה.

היא כבר לא ידעה מה מקומה בעולם ורצתה למצוא את המקום ממנו הגיעה.

כשגדלה היא החלה לחפש אחר תשובות בלי להבין בהתחלה איזה מסע ארוך וכואב עומד לפניה. רק כאשר קיבלה מכתב החיים שלה קיבלו תפנית לטובה והשתנו לנצח.

אם אתם מאומצים, לנסות לאתר את המשפחה הביולוגית שלכם יכול להיות תהליך מתסכל מאוד, במיוחד אם המשפחה הביולוגית לא רוצה שימצאו אותה.

ג'ן בדקה אלפי מסמכים, יצרה אילן יוחסין ברשת, עשתה ראיון בטלוויזיה המקומית, אבל שום דבר לא עבד. היא הייתה משוכנעת שהיא לעולם לא תגלה מאיפה היא באמת.

היא אמרה שהיא החלה לראות פרצופים בקהל ותהתה האם הם אחות שלה, אמא או אח.

למרבה המזל, מומחה הציע את עזרתו כדי לאתר את המשפחה שלה והצליח למצוא בן דוד רביעי שהוביל ג'ן לסבתא רבא שלה.

ג'ן המשיכה לעבוד עם המומחה ולבסוף איתרה את אמה הביולוגית – ושבעה אחים אפשריים!

"כשראיתי את התמונות ידעתי שזה הם", אמרה ג'ן.

היא כתבה מכתב למשפחה שלה ושלחה אותו, אך הוא מעולם לא נאסף, מה שהוביל את ג'ן להאמין שהם לא רוצים להכיר אותה.

אז הגיעה הודעה בפייסבוק – היא הייתה מאחותה.

לפני שקראה את ההודעה היא הייתה משוכנעת שיהיה כתוב, "תעזבי אותנו בשקט", אבל במקום היא ראתה את המילים: "אחותי הקטנה", "ההחלטה הכי קשה בחייה", ו "תמיד תאהב אותך".

יום למחרת, היא דיברה לראשונה עם אמה הביולוגית ושמעה שהיא לא רצתה לקרוא את המכתבים כי היא פחדה שהם יהיו מלאי שנאה. חודשיים אחר כך, היא והמשפחה שלה נכנסו למכונית והחלו בנסיעה של 17 שעות כדי לפגוש את האמא הביולוגית שלה.

זה היה איחוד מרגש ומפגש משמח, כמו כן היא זכתה להכיר לאמא הביולוגית שלה את הבן ובני הדודים שלה.

איזה סיפור נפלא של תקווה והתמדה שהשתלם בסוף. עכשיו ג'ן יכולה להיות מרוצה שהיא סוף סוף מצאה את השורשים שלה.

בבקשה שתפו את הסיפור המיוחד עם החברים והמשפחה שלכם.

ניצול שואה התאחד עם האדם ששחרר אותו ממחנה הריכוז לפני 70 שנה

ב 29 לאפריל 1945 ג'ושוע קאופמן שוחרר ממחנה הריכוז הזוועתי דכאו. הוא סבל רבות וראה רבים מחריו ובני משפתו נרצחים על ידי הנאצים. אבל באותו היום הסיוט של קאופמן הגיע לסיומו.

החיילים הנאצים נכנעו לצבא ארצות הברית שהגיע למקום, והחיילים החלו לחפש במחנה אחר אסירים. אחד החיילים שעזר לשחרר את האסירים היה דניאל גילספי. כשגילספי עשה חיפוש במחנה הוא נכנס לשירותים שם מצא מספר אנשים שהתחבאו מפני הנאצים. האדם הראשון שראה היה ג'ושוע קאופמן.

עכשיו, 70 שנים לאחר מכן, השניים נפגשו לאיחוד מרגש.

התמונה השמאלית היא של ג'ושוע קאופמן לפני שהוא ומשפחתו נלקחו על ידי הנאצים. מימין, 70 שנים אחרי ששוחרר. קאופמן הוא בן 87.

ka1

משמאל זה דנאל גילספי הצעיר כאשר שרת בצבא ארצות הברית. מימין, גילספי בן ה 89.

ka2

הם לא ראו אחד את השני מאז אותו יום ב 1945. ובאופן מופלא שניהם הקימו את החיים שלהם בחוף הנטינגטון, בדרום קליפורניה, כשהם חיים מרחק של פחות משעה אחד מהשני.

אז האיחוד אורגן

ka3

קאופמן הביע כמה שהוא חיכה ליום הזה בו הוא יוכל להודות לגילספי ששיחרר אותו לחופשי באותו היום.

ka4

כשהוא מתמלא ברגשות, קאופמן התכופף לרגליו של גילספי. הוא ציין שגילספי הוא האיש שנתן לו את האפשרות לחיות חיים ארוכים.

ka5

"כשאמריקאים פרצו את הדלת, הלב שלי עשה סלטות", אמר קאופמן. לאירוע הייתה השפעה רבה על שניהם.

ka6

באופן טבעי, זאת הייתה פגישה מרגשת ביותר. שני האנשים חוו את אחת הטרגדיות הגדולות של האנושות, ועד היום היא משפיעה על החיים שלהם. הסיפור שלהם יסופר בסרט תיעודי שישודר בערוץ ההיסטוריה בגרמניה ב 31 למאי.