הגיע ה"מאני-טיים": לקראת שלב ה – טופ 16 ביורוליג (דעה)

זהו. הסתיים השלב הראשון ב"יורוליג", ניתן לקרוא לו גם "המשחק המקדים", עכשיו הגענו למשחק האמיתי, שלב שמינית הגמר, הידוע בשמו ה"טופ-16".

לרגל סיום השלב הראשון ולקראת השלב הבא אני רוצה לסכם את מה שבלט בשלב הראשון ולנתח את הסיכויים לקראת השלב השני.

אז מה היה לנו?

4 בתים, 24 קבוצות, 120 משחקים ו-16 עולות לשלב הבא. לא זכינו לראות כדורסל מלהיב בהרבה מקרים, הפתעות לא היו (למעט אחת, תיכף נגיע לכך), ובסיכום הכללי הקבוצות שהיו צפויות להגיע לשלב הבא, אכן הגיעו.


האכזבה

ארמני ג'ינס מילאנו היא, ללא ספק, האכזבה ב-ה' הידיעה של הסיבוב הראשון. הקבוצה האיטלקית העשירה המשיכה "לשפוך" כספים גם השנה, אך ללא הועיל. גם החיזוק ממכבי ת"א בדמות הצמד הדינמי, הנדריקס את לנגפורד, לא סייע לקבוצה להשיג את המקום ב"ארץ המובטחת". מאזן מביך של שלושה ניצחונות לעומת שבעה הפסדים הביא לכך שהקבוצה תישאר זו הפעם השלישית בחמש השנים האחרונות מחוץ ל"מועדון שש עשרה הגדולות".


ההפתעה

את המקום של מילאנו ב"טופ 16" תפסה ז'לגיריס קובנה הליטאית, שהעפילה מבית מס' 3. הקבוצה של המאמן הספרדי, חואן פלאסה, הצליחה להפתיע רבים כשכבשה את המקום הראשון בבית ג' לפני אולימפיאקוס, אפס אנדולו וקאחה לבוראל. הקבוצה מתבססת בעיקר על שחקנים ותיקים בדמותם של האחים לברינוביץ', ינקונאס, קאוקינאס, פופוביץ', לפאייט ו"איבי" ג'אבר. לסגל הקבוצה משתייך גם מיודענו, אחד ג'ף פוט, שהיה כאן בישראל, במכבי תל אביב, למשך מס' דק'.

דווין סמית'

הקבוצה של פלאסה העמידה מאזן מרשים של שמונה ניצחונות מול שני הפסדים. בין הניצחונות המרשימים, ניצחון מוחץ בשמונה נקודות הפרש ביוון על אלופת אירופה וניצחון מוחץ עוד יותר בפער הבלתי נתפס של שלושים ושלוש נקודות באיסטנבול על אפס אנדולו.

ה"באנקר"

שתיים מהקבוצות הגדולות והעשירות ביורוליג, צסק"א מוסקבה וברצלונה, הוגרלו יחדיו לבית מס' 4, בית יחסית קל, שכלל גם את בשיקטאש הטורקית, באמברג הגרמנית, ריטאס וילנה הליטאית ופרטיזן בלגרד הסרבית. על הנייר, שתי הקבוצות היו אמורות לסיים בשני המקומות הראשונים. בפועל, קרה בדיוק כך. הקבוצות לא הפסידו ולו משחק אחד מול הארבע הללו. השתיים "איבדו את הביתיות" האחת לשנייה, ובסופו של דבר, הפרש סלים מרשים יותר של ברצלונה העמיד את הקטלונים בראש הבית בסיום הסיבוב הראשון.

"מחק את המיותר"

גם העונה ניתן לראות כי שלב ראשון של עשרים וארבע קבוצות מיותר לחלוטין. אין עשרים וארבע קבוצות בכירות ביבשת. יתרה מכך, שיטת השריון הינה ארכאית לחלוטין וחסרת כל שמץ של ספורטיביות. גם שלב המוקדמות והשלב הראשון לא מצליחים להוציא את הטעם הרע מהפה.

קבוצות כמו אלבה ברלין ובאמברג הגרמניות, שאלון הצרפתית וצ'דוויטה הקרואטית לא ראויות להופיע במפעל הבכיר של הכדורסל האירופי, גם אם הגיעו כאלופות, מוציאות את החשק מצפייה במשחקי הכדורסל. אישית, לי הן מזכירות את עונת ה"0-0-0" של מכבי חיפה בליגת האלופות…

דעתי היא כי ארגון היול"ב צריך "לעשות חושבים" ולהגות רעיון יצירתי שיאפשר לאוהדים ליהנות מהתחרות כבר מהשלב הראשון, ולא לחכות כחודשיים וחצי עד לפתיחת ה"טופ-16".

ומה בשלב הבא?

בעונה שעברה החליט היול"ב על שינוי שיטת ה"טופ-16" מארבעה בתים בני ארבע קבוצות (6 משחקים לכל קבוצה) לשני בתים בני שמונה קבוצות (14 משחקים לכל קבוצה). השיטה החדשה אמורה להוסיף עניין ומתח, כמו גם לספק לצופים עוד ערך בעד כספם בדמות תוספת של ארבעה משחקים ביתיים לכל קבוצה.

בית מס' 5

הקבוצות שישחקו בבית 5 הן: ריאל מדריד, ז'לגיריס קובנה, מלאגה, צסק"א, פנאתינייקוס, אפס אנדולו, אלבה ברלין, באמברג.

על פניו בית מס' 5 מציג קבוצה ברמה אחת (לפחות) מעל השאר, הלוא היא צסק"א. על שלושת המקומות הנוספים יתחרו ריאל מדריד, ז'לגיריס, פנאתינייקוס, אפס אנדולו ומלאגה. להערכתי, ריאל מדריד, פנאתינייקוס ו"אפס" חזקות יותר ממלאגה ,שהציגה יכולת פושרת למדי בשלב הראשון. ז'לגיריס, לטעמי, היא תעלומה. מחד, הקבוצה הציגה שלב ראשון מעורר התפעלות. מנגד, עולות שתי שאלות. האחת, האם הקבוצה הליטאית לא הגיעה לשיא מוקדם מדי. השנייה, האם הרגליים המבוגרות של ותיקי ז'לגיריס יצליחו להתחרות עם שאר היריבות לצמרת הבית. אינני פוסל שום אופציה לגבי ההפתעה הליטאית. באמברג ואלבה הגרמניות צפויות לשמש כ"בשר תותחים" בבית הזה, והן ייהנו מעצם ההשתתפות בשלב זה.

אני מעריך כי ארבע הקבוצות שיעפילו לשלב רבע הגמר (שלב "ההצלבה") יהיו צסק"א, ריאל מדריד, "אפס", ופנאתינייקוס.

 

חואן קרלוס נבארו

בית מס' 6

בבית מס' 6 ישחקו: מכבי ת"א, ברצלונה, חימקי מוסקבה, אולימפיאקוס, סיינה, בשיקטאש, פנר/אולקר וקאחה לבוראל.

להערכתי, בית מס' 6 מאוזן ושוויוני הרבה יותר מהבית המקביל. למעט ברצלונה, שהוכיחה בשלב הראשון את כוחה, כל שאר הקבוצות יכולות להשתלב בשלושת המקומות הנוספים המובילים לרבע הגמר, אולי עם סייג לגבי בשיקטאש הטורקית. אולימפיאקוס, אלופת אירופה, תרצה להוכיח שההישג של השנה שעברה איננו מקרי. סיינה ופנר/אולקר ינסו להראות שהחלק הראשון של העונה שהיה פושר למדי היה לא יותר ממהמורה בדרך לרבע הגמר. חימקי הרוסית, שהציגה בשלב הראשון יכולת טובה (על אף מאזן פושר של 6-4) תהווה מכשול לכל יריבה אותה תפגוש בדרך. גם קאחה לבוראל, שמציגה עונה בינונית למדי וחילופי מאמנים שלא מבשרים טובות, לא תשמש "מזרון" לאף אחת מהיריבות לבית.

ומה לגבי מכבי?

מכבי מזכירה במובן מסוים את ז'לגיריס של הבית המקביל, תעלומה. הקבוצה הציגה בשלב ראשון יכולת בינונית במקרה הטוב, ורק בזכות הגרלה קלה למדי, הצליחה להשתחל למקום הראשון בבית המוקדם.
השלב הבא יהיה קשה הרבה יותר, והעפלה ממנו לרבע הגמר יהיה הישג (למרות שאוהדי הקבוצה תמיד דורשים "מינימום פיינל-פור"). מכבי חיזקה (האומנם?) את החלק הקדמי השבוע עם דארקו פלאניניץ' הקרואטי, שהגיע לקבוצה משירוקי. על אף חוסר הניסיון ברמה הגבוהה, בצוות המקצועי בונים עליו שישמש חומה בצורה ב"צבע" בצוותא עם ליאור אליהו, מלקולם תומאס ושון ג'יימס. נותרה השאלה מה יקרה עם ניק קיינר-מדלי וגיורגי שרמאדיני (שבינתיים כבר לאולימפיאקוס) שלא מצאו את מקומם בהיררכיה.

מבין קבוצות בית מס' 6 אני צופה כי ארבע ברות המזל שיעפילו לשב הבא יהיו ברצלונה, אולימפיאקוס, חימקי  ומכבי ת"א.

מה שבטוח, מחכה לנו חורף חם!

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

בושה וחרפה ! גיא פניני הוא הפרובוקטור הכי גדול בספורט הישראלי (דעה)

הדרבי התל אביבי חזר. לאחר 6 שנים, מכבי תל אביב והפועל תל אביב נפגשו לקלאסיקו האמיתי של הכדורסל הישראלי. מכבי תל אביב אומנם ניצחה, אבל המפסיד הגדול של המשחק הוא גיא פניני. הפרובוקטור הכי גדול של הספורט הישראלי. 

גיא פניני שקיבל את תואר הכבוד – קפטן מכבי תל אביב, הוכיח הערב שהוא אותו אדם שהיה, ושום דבר לא השתנה. שחקן מצוין, פרובוקטור ענק.

כל כך הרבה דיברו על הדרבי בשבוע האחרון, לא בגלל השחקנים, ולא בגלל הפציעה של מתן נאור, אלא בגלל החשש מקריאות נאצה של אוהדי הפועל תל אביב, ועל כך ששחקני מכבי ירדו מהמגרש אם יקללו את שמעון מזרחי, או ישמעו קללות שואה כלפי מכבי תל אביב. היה עליהום מטורף על אוהדי הפועל תל אביב, של כולם – התקשורת, מכבי תל אביב, שרת הספורט לימור לבנת. אבל הכל היה בסדר, הקהל לא קילל (לפחות לא שמעו קללות בטלוויזיה), רק שחקן אחד ניסה לחמם את האווירה – "קפטן" מכבי תל אביב, גיא פניני.

גיא פניני אמר באין סוף ראיונות שנערכו איתו השנה שהוא התבגר, הוא השתנה, הוא לא מתעסק בשטויות כמו בעבר. היום ראינו שהוא אותו פרובקטור קטן ועלוב כמו שהיה בכל הקבוצות בהן שיחק. תמיד מחפש להדליק את האווירה, תמיד מחפש לתת את הקטנה כשלא רואים, ואחר כך להגיד – לא ראיתי, לא שמעתי.

בדר"כ כלל המצלמות לא תופסות את הקטנות של גיא פניני, ולא תמיד רואים ובטח לא שומעים מה גיא פניני לוחש באוזני השחקנים עליהם הוא שומר, אבל לצערו של קפטן מכבי תל אביב המצלמה תפסה אותו מקלל את יונתן שולדבראנד כשהוא אומר לו – "אתה אפס, אתה דפוק בראש…". כמובן שפניני רק חיכה ששולדבראנד יגיב, ואז הוא יתן את המבט הכלבלבי המסכן שלו – "מה אתם רוצים ממני?" "לא עשיתי כלום". מי שאפס גיא, זה אתה, פניני. רק במזל המשחק עבר בשקט יחסי, ומי שהיה יכול להדליק את חבית הנפץ הזו הוא לא אחר מאשר מקפטן מכבי תל אביב. גיא פניני לא מתאים להיות קפטן, והוא לא יתאים לעולם. הוא לא מסוגל להשתחרר מהפרובוקציות.

יש כאלו (שלא מבינים כלום) שיגידו שזה טראש טוק בין שחקנים. זה ממש לא טראש טוק. מה שהיה בין ג'ף אלן לבין שון ג'יימס זה טראש טוק. "אתה לא יכול עלי", "אני אקלע עלייך" וכו'. זה בריא, ונותן וייב טוב למשחק. מה שפניני עשה זה מכוער, ולא מתאים. אבל שוב, לצערו המצלמה תפסה אותו על חם.

כמובן שמכבי תל אביב לא תעשה עם זה כלום, כי הם חושבים שהוא בסדר, וכולם קיללו אחד את השני, אבל גיא פניני לא מתאים להיות קפטן הקבוצה. תארו לכם מה היה קורה אם יונתן שולדבראנד היה מגיב? כל המשחק היה משתנה, והאווירה הטובה הייתה הופכת לגיהנום. הקהל היה מקלל, השחקנים היו מתחילים מכות, וערב כדורסל נפלא שחיכינו לו 6 שנים היה יורד לטמיון, והכל בגלל פרובוקטור קטן ועלוב.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם



הכירו את פופס מנסה בונסו – שחקנה החדש של מכבי תל אביב

ננה פאפא יאו דוונה מנסה בונסו או בקיצור פופס מנסה בונסו. הוא שחקן הרכש החדש של מכבי תל אביב. הכירו את השחקן שישבור טבעות בהיכל נוקיה בעונה הקרובה.

פופס מנסה בונסו (2.07) נולד ב – 7 לספטמבר 1983 בלונדון שבאנגליה להורים מהגרים מגאנה. את הקריירה החל מנסה בונסו בגיל תיכון, וקבוצתו הראשונה הייתה הקני ווייט היט (Hackney White Heat), וכאשר היה בכיתה י"א עבר לארצות הברית ושיחק בתיכון בפרינסטון, ניו ג'רזי, בשנה האחרונה שלו בתיכון הוא עבר לשחק בתיכון סנט. אוגוסטין שבריצ'לנד, ניו ג'רזי.

פופס מנסה בונסו שיחק במכללת ג'ורג' וושינגטון, והתמחה בפסיכולוגיה. הוא שיחק בפאוור פורוורד וסנטר במכללה, ונבחר בעונת 2004-2005 לחמישייה השניה של האטלנטיק 10. מנסה בונסו קלע כ – 15 נקודות למשחק בקריירת המכללות שלו. במכללה היה ידוע בונסו בעיקר בשל הדאנקים המפלצתיים שלו, ומהר מאוד הפך לאחד הספורטאים האהובים של מגיש חדשות הספורט של ESPN  סקוט ואן פלט, שהיה מציין את שמו בסיומות של מהדורות אותן הוא הגיש.

בשנת 2005 עזר פופס מנסה בונסו למכללה שלו להעפיל לטורניר ה – NCAA, שם הפסידו בסיבוב הראשון. עונה לאחר מכן הייתה אחת העונות הטובות של המכללה, כאשר היא סיימה במאזן 1:26, ובפעם הראשונה מזה 50 שנה היו מדורגים בטופ 10 הארצי. אבל למנסה בונסו לא הייתה זאת עונה טובה, הוא סבל מפציעה קשה בברך, וחזר רק לטורניר ה – NCAA בשנת 2006, שם הפסידה ג'ורג' וושינגטון למכללת דיוק בסיבוב השני של הטורניר. לדעת רבים, מנסה בונסו לא נבחר בדראפט בגלל הפציעה הקשה בברך.

אך למרות שלא נבחר בדראפט, מנסה בונסו הוחתם על ידי דאלאס מאבריקס בחוזה ל -2 עונות, ושיחק ב –League D בקבוצת פורת וורת' פלאיירס. פופס נבחר לשחק באולסטאר של ה –League D ונבחר ל – MVP של המשחק לאחר סיים עם 30 נקודות ו – 7 ריבאונדים. ב – 8 לפברואר 2007 החזירה דאלאס את מנסה בונסו לשורותיה.

בסיום העונה עבר מנסה בונסו לאירופה, וחתם בקבוצת בנטון טרביזו מהליגה האיטלקית, שם קלע בממוצע 8.3 נקודות, לקח 9.2 ריבאונדים, וקלע ב – 59 אחוז מהשדה, ו – 77 אחוז מהעונשין. בסיום העונה מנסה בונסו רצה לחזור לליגה הטובה בעולם, אבל לבסוף חתם בשורות חובנטוד בדאלונה מהליגה הספרדית. בונס עבר פציעה בכתף, ושיחק רק 2 משחקים בשורות חובנטוד, בהם קלע 18.5 נקודות למשחק.

בפברואר 2009 מנסה בונסו החל לשחק בקבוצת ה – D League  של סן אנטוניו ספרס – אוסטין טורוס. בונסו שיחק 8 משחקים במדי הקבוצה מאוסטין, וסיים עם ממוצעים מעולים של 26.6 נקודות, 13 ריבאונדים, ו – 2.5 חסימות למשחק, לאחר שהרשים במדי קבוצת ה – D League החתימה סן אנטוניו של בונסו על חוזה ל – 10 ימים, אבל לאחר כחודש שיחררו הספרס את האנגלי המצוין.

התחנה הבאה של בונסו הייתה טורונטו ראפטורס, כאשר הוא סוף סוף מקבל חוזה מובטח עד לסיום העונה. במשחק הראשון שלו במדי הקנדים, קלע בונסו 4 נקודות, וקטף 10 ריבאונדים, ונהיה לשחקן האהוב על הקהל של הראפטורס.

בסיום עונת 2009 חתם בונסו על חוזה עם יוסטון רוקטס, על מנת לעזור להם במשחק הפנים, לאחר הפציעה של יאו מינג הסיני. אבל לאחל מספר חודשים הרוקטס בחרו לשחרר את הפורוורד, והוא מצא את עצמו שוב מדי טורנטו. לאחר מספר משחקים עם טורונטו, מנסה בונסו חתם בצסק"א מוסקבה לאחר שהראפטורס החליטו לשחררו על מנת להחזיר את השחקנים הפצועים שלהם.

מנסה בונסו המשיך לנדוד, ושוב חזר ל – NBA, הפעם לקבוצת ניו אורלינס הורנטס, אבל גם שם לא מצא את מקומו, ושיחק רק 7 משחקים, בהם קלע בממוצע 3 נקודות, וקטף 3 ריבאונדים. ב – 17 לפברואר 2011 חתם מנסה בונסו על חוזה עד תום העונה עם קבוצת וילרבאן מהליגה הצרפתית.

בעונה שעברה שיחק פופס מנסה בונסו במדי בשיקטאש מהליגה הטורקית וסיים עם ממוצעים של 12.8 נקודות, ו-7.8 ריבאונדים.

בימים אלו משחק פופס מנסה בונסו במדי הנבחרת הבריטית באולימפיאדת לונדון 2012, ואין ספק שמצפה לקהל של מכבי תל אביב חוויה מצוינת – שחקן מצוין, עובד קשה, וירים את הגג בהיכל נוקיה עם דאנקים מפלצתיים.


יורוליג או ליגה ישראלית? עונתה של מכבי תל אביב

גיא פניני, מכבי תל אביב יורוליגההכנות לעונת הכדורסל בעיצומן, ועדיין לא ברור איך מכבי תל אביב תיראה. דבר אחר ברור, מכבי תל אביב בנתה קבוצה על מנת לקחת את האליפות בארץ ולא כדי להגיע לשלבים הגבוהים של היורוליג. קבוצה עם סנטר אחד, שיכול לשחק כ – 20 דקות בערב לא תוכל להגיע לשלבים האחרונים של היורוליג.

לאחר שמכבי הפסידה 2 מתוך 3 האליפויות האחרונות בארץ והרגישה שהקהל המכביסטי האדוק מתחיל להתרחק, ולמעשה היא כבר לא נחשבת ל"קבוצה של המדינה" (כפי שבתקשורת אוהבים לכנות אותה) החליטו בהנהלה להפוך את הקבוצה ליותר ישראלית, והחזירו את ליאור אליהו וטל בורשטיין לאחר ניסיון ספרדי מוצלח יותר או פחות, החתימו גם את אלישי כדיר שלקח להם את האליפות במדי גליל גלבוע, וסגרו סגל ישראלי מצוין אשר כולל גם את דיוויד בלו (בלות'נטאל לשעבר), גיא פניני שמשנה לשנה משתפר וגם השנה צפוי להיות שחקן חמישייה אשר יציק ויצבוט ליריבות, יניב גרין, אשר לא ברור מה מצבו הבריאותי, אבל הוא יוכל לתת דקות טובות בליגה אם אכן יהיה בריא, וכמובן דרק שארפ הבלתי נגמר.

בגזרת הזרים החתימה מכבי תל אביב את ג'רמי פארגו המצוין, אשר היה אחד השחקנים הבולטים שנה שעברה במדי גליל גלבוע, השאירה את דורון פרקינס וצ'אק אידסון לעונה נוספת, ריצ'ארד הנדריקס חתם גם הוא לאחר עונה מצוינת במדי גראנדה הספרדית שם העמיד ממוצעים של 13.1 נקודות, 6.9 ריבאונדים ו – 1.4 חסימות למשחק. כמו כן, החתימה מכבי את ג'ף פוט הצעיר אשר מגיע הישר ממכללת קורנל, שם הגיע עימה בעונתו האחרונה לשלב ה – סוויט 16 בטורניר המכללות, וכמובן ההחתמה המרשימה של מכבי תל אביב היא סופוקליס שחורציאניטיס הידוע בכינוי "בייבי שאק", אשר מגיע מעונה בינונית באולימפיאקוס.

איפה הסנטר הנוסף?

מכבי בנו קבוצה של פורוורדים שמותאמת לליגה הישראלית, וגם אם היא לא תיקח את האליפות השנה, את הליגה היא תדרוס, שלא כמו בשנים האחרונות כאשר היא הפסידה מספר משחקים במהלך העונה הרגילה. הסגל הישראלי המצוין שיש לה, בתוספת זרים חזקים יחסית לליגה נותנים לה יתרון יותר גדול משנים עברו, ולמשחק האליפות היא אמורה להגיע בקלות.

אבל מה עם היורוליג?

מדברים במכבי תל אביב על החתמות של מספר שחקנים נוספים, אבל משום מה הם מדברים רק על גארדים. זה אומר לי שהם לא בונים קבוצה ליורוליג, כי עם סופוקליס שחורציאניטיס, יניב גרין מרותך, אלישי כדיר חסר ניסיון וריצ'ארד הנדריקס שהוא לא בדיוק סנטר אין למכבי תל אביב מה לחפש מול קבוצות כמו ריאל מדריד, אולימפיאקוס, פנאתנייקוס, ברצלונה, קאחה לבוראל, צסקא מוסקבה ושאר אריות הכדורסל האירופאי.

תמיד יש את ההרגשה שמכבי תל אביב מעדיפה לא לעלות שלב ביורוליג מאשר להפסיד אליפות בארץ, בניית הקבוצה השנה מוכיחה את הטענה הזו במיוחד. מכבי תל אביב בנתה קבוצה לליגה הישראלית על מנת לדרוס את הליגה ולהזכיר לכולם שאולי הם הפסידו 2 מתוך 3 האליפויות האחרונות, אבל שלא ישכחו מי היא אימפריית הכדורסל בישראל. אבל אם מכבי תל אביב לא תעלה משלב הבתים ביורוליג – למרות שיש לה בית יחסית קל, או אם היא תעוף בשלב הטופ 16? האם הקהל יקבל זאת בהבנה? או ששוב האדמה מתחת לרגליו של דיוייד בלאט תרעד?

אין ספק שמכבי תל אביב היא הפייבוריטית הגדולה לזכייה באליפות השנה, כמ בכל שנה בעצם, אך אל לה לשכוח שהמאמן שלקח ממנה את האליפות לפני שנה, עודד קטש, בנה קבוצה לא רעה בכלל בירושלים, ומה יקרה אם גם השנה מכבי תל אביב לא תיקח את אליפות הליגה? האם הצביון הישראלי שכל כך היה חשוב להנהלה ירד לטמיון, האם יאשימו את דיוויד בלאט בבחירת זרים לא טובים?

עונה מעניינת הולכת להיות עבור אוהדי מכבי תל אביב, ואם אתם שואלים אותי, מעניינת היא תהיה, ולא במובן החיובי.

לטורים נוספים בקטגורית כדורסל ישראלי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט