זו צריכה להיות השנה של יוגב אוחיון

יוגב אוחיוןזו צריכה להיות השנה של יוגב אוחיון. זו צריכה להיות העונה שיוגב יהפוך משחקן ליגה טוב לשחקן אירופאי מצוין, וליוגב יש את היכולות לכך.

הילד מקרית שמונה מקפיץ את הגליל

יוגב אוחיון התחיל לשחק כדורסל בגיל 7 בקרית שמונה, וגדל כמובן במחלקת הנוער של הפועל גליל עליון. כבר מגיל תיכון יוגב נחשב לדבר הבא בכדורסל הישראלי. גארד אתלטי ביותר, שלא רק קולע, אלא גם לוקח ריבאונדים וגם תורם באסיסטים. יוגב אוחיון הוביל את קבוצת הנוער של גליל עליון לאליפות המדינה בעונת 2003-2004.
באותה עונה, השורה הסטטיסטית של יוגב במסגרת ליגת העל לבתי ספר תיכוניים הייתה מדהימה – 21.5 נקודות למשחק, 9.5 ריבאונדים, 5 אסיסטים, 4 חטיפות, ו 2 חסימות. שורה סטטיסטית שלא הייתה מביישת את אלווין רוברטסון הגדול.

איפה הקליעה?

יוגב אוחיון שחקן מצוין, אתלט גדול, מהגדולים שהיו בכדורסל הישראלי. ריבאונדר מעולה יחסית לגובהו ( 1.88) ולתפקיד בו הוא משחק על המגרש. אך מה שיעשה את יוגב משחקן ליגה טוב לשחקן אירופאי מוביל הוא הקליעה. ליוגב אוחיון אין קליעה מבחוץ, יותר מזה, ליוגב אוחיון אין זריקה מבחוץ. הילד לא יודע לזרוק לסל.

אפשר ללמוד על יכולת הקליעה של יוגב רק ממבט מהיר על אחוזי הקליעה שלו מאז גילאי הנוער. בעונתו האחרונה בליגת על לבתי ספר תיכוניים קלע יוגב ב – 30 אחוז מהשלוש, באליפות אירופה לנוער באותה השנה קלע יוגב אוחיון ב – 13.6 אחוז מהשלוש. בשנים לאחר מכן האחוזים נעו בין 25-30 אחוז מהשלוש, ובין 50-75 אחוז מהעונשין. אחוזים נמוכים מאוד לכל הדעות.

לפני שנתיים, כאשר יוגב אוחיון שיחק במדי עירוני נהריה הקליעה שלו איבדה כל צורה. בכל משחק יוגב ניסה לזרוק בצורה שונה, פעם מעל הראש, פעם מהחזה, פעם מאחורי הראש. הדבר כל כך בלט, שפשוט היו משאירים אותו חופשי לזריקות מבחוץ. והאחוזים מדברים בעד עצמם – 28 אחוז מהשלוש, ו 51.3 אחוז מהעונשין. בשנה שעברה כאשר יוגב הגיע להפועל ירושלים הזריקה שלו התחילה להתייצב, עדיין היו משחקים בהם יוגב היה מנסה לגבש את צורת הזריקה שלו, אך בהחלט חל שיפור, ולראייה האחוזים – 40 אחוז מהשלוש, 70.1 אחוז מהעונשין.

אני מאוד מקווה שמגמת השיפור הזו תמשיך גם השנה, כי יוגב הוא שחקן הגנה מצוין, ריבאונדר נפלא, מוסר גדול, ושחקן הגנה מהטובים שיש, חסרה לו הקליעה על מנת להפוך אותו לאחד הרכזים הגדולים שגדלו בארץ.

המאמן שיעשה אותו גדול

עודד קטש הגיע למלחה, ואני חושב שמבחינת יוגב אוחיון, לא יכול היה להגיע מאמן טוב ממנו. עודד קטש, אחד הגארדים הגדולים שגדלו בארץ, ויתכן שבעתיד גם יגידו עליו שהוא אחד המאמנים הגדולים שגדלו בארץ. עודד קטש הוא מאמן שנותן חופש, ובעיקר ביטחון לשחקנים שלו. אם שחקן מרגיש טוב עם הזריקה שלו, אז קטש רוצה שיזרוק. גם אם הזריקה לא נכנסה, קטש מאמין שכאשר שחקן לוקח זריקה עם ביטחון, זאת זריקה טובה.

אולי זה מה שהיה חסר ליוגב אוחיון כל השנים הללו, מאמן שיתן לו את הביטחון בזריקה, ולא יצעק עליו כאשר הזריקה לא נכנסת. הרי שחקן לא יזרוק שוב אם המאמן יגער עליו או יוריד אותו לספסל לאחר זריקה. יוגב יזרוק, יחטיא, יזרוק שוב, ושוב, ובסוף הזריקה תגיע. זו השנה של יוגב, זו צריכה להיות השנה שתהפוך את יוגב אוחיון משחקן טוב, לשחקן מעולה. שחקן שיקבל הצעות מקבוצות בכירות באירופה, כי הפוטנציאל קיים. הזריקה, עדיין לא.

לטור הדשא של גליל גלבוע ירוק יותר
לטורים נוספים בקטגורית כדורסל ישראלי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

יורוליג או ליגה ישראלית? עונתה של מכבי תל אביב

גיא פניני, מכבי תל אביב יורוליגההכנות לעונת הכדורסל בעיצומן, ועדיין לא ברור איך מכבי תל אביב תיראה. דבר אחר ברור, מכבי תל אביב בנתה קבוצה על מנת לקחת את האליפות בארץ ולא כדי להגיע לשלבים הגבוהים של היורוליג. קבוצה עם סנטר אחד, שיכול לשחק כ – 20 דקות בערב לא תוכל להגיע לשלבים האחרונים של היורוליג.

לאחר שמכבי הפסידה 2 מתוך 3 האליפויות האחרונות בארץ והרגישה שהקהל המכביסטי האדוק מתחיל להתרחק, ולמעשה היא כבר לא נחשבת ל"קבוצה של המדינה" (כפי שבתקשורת אוהבים לכנות אותה) החליטו בהנהלה להפוך את הקבוצה ליותר ישראלית, והחזירו את ליאור אליהו וטל בורשטיין לאחר ניסיון ספרדי מוצלח יותר או פחות, החתימו גם את אלישי כדיר שלקח להם את האליפות במדי גליל גלבוע, וסגרו סגל ישראלי מצוין אשר כולל גם את דיוויד בלו (בלות'נטאל לשעבר), גיא פניני שמשנה לשנה משתפר וגם השנה צפוי להיות שחקן חמישייה אשר יציק ויצבוט ליריבות, יניב גרין, אשר לא ברור מה מצבו הבריאותי, אבל הוא יוכל לתת דקות טובות בליגה אם אכן יהיה בריא, וכמובן דרק שארפ הבלתי נגמר.

בגזרת הזרים החתימה מכבי תל אביב את ג'רמי פארגו המצוין, אשר היה אחד השחקנים הבולטים שנה שעברה במדי גליל גלבוע, השאירה את דורון פרקינס וצ'אק אידסון לעונה נוספת, ריצ'ארד הנדריקס חתם גם הוא לאחר עונה מצוינת במדי גראנדה הספרדית שם העמיד ממוצעים של 13.1 נקודות, 6.9 ריבאונדים ו – 1.4 חסימות למשחק. כמו כן, החתימה מכבי את ג'ף פוט הצעיר אשר מגיע הישר ממכללת קורנל, שם הגיע עימה בעונתו האחרונה לשלב ה – סוויט 16 בטורניר המכללות, וכמובן ההחתמה המרשימה של מכבי תל אביב היא סופוקליס שחורציאניטיס הידוע בכינוי "בייבי שאק", אשר מגיע מעונה בינונית באולימפיאקוס.

איפה הסנטר הנוסף?

מכבי בנו קבוצה של פורוורדים שמותאמת לליגה הישראלית, וגם אם היא לא תיקח את האליפות השנה, את הליגה היא תדרוס, שלא כמו בשנים האחרונות כאשר היא הפסידה מספר משחקים במהלך העונה הרגילה. הסגל הישראלי המצוין שיש לה, בתוספת זרים חזקים יחסית לליגה נותנים לה יתרון יותר גדול משנים עברו, ולמשחק האליפות היא אמורה להגיע בקלות.

אבל מה עם היורוליג?

מדברים במכבי תל אביב על החתמות של מספר שחקנים נוספים, אבל משום מה הם מדברים רק על גארדים. זה אומר לי שהם לא בונים קבוצה ליורוליג, כי עם סופוקליס שחורציאניטיס, יניב גרין מרותך, אלישי כדיר חסר ניסיון וריצ'ארד הנדריקס שהוא לא בדיוק סנטר אין למכבי תל אביב מה לחפש מול קבוצות כמו ריאל מדריד, אולימפיאקוס, פנאתנייקוס, ברצלונה, קאחה לבוראל, צסקא מוסקבה ושאר אריות הכדורסל האירופאי.

תמיד יש את ההרגשה שמכבי תל אביב מעדיפה לא לעלות שלב ביורוליג מאשר להפסיד אליפות בארץ, בניית הקבוצה השנה מוכיחה את הטענה הזו במיוחד. מכבי תל אביב בנתה קבוצה לליגה הישראלית על מנת לדרוס את הליגה ולהזכיר לכולם שאולי הם הפסידו 2 מתוך 3 האליפויות האחרונות, אבל שלא ישכחו מי היא אימפריית הכדורסל בישראל. אבל אם מכבי תל אביב לא תעלה משלב הבתים ביורוליג – למרות שיש לה בית יחסית קל, או אם היא תעוף בשלב הטופ 16? האם הקהל יקבל זאת בהבנה? או ששוב האדמה מתחת לרגליו של דיוייד בלאט תרעד?

אין ספק שמכבי תל אביב היא הפייבוריטית הגדולה לזכייה באליפות השנה, כמ בכל שנה בעצם, אך אל לה לשכוח שהמאמן שלקח ממנה את האליפות לפני שנה, עודד קטש, בנה קבוצה לא רעה בכלל בירושלים, ומה יקרה אם גם השנה מכבי תל אביב לא תיקח את אליפות הליגה? האם הצביון הישראלי שכל כך היה חשוב להנהלה ירד לטמיון, האם יאשימו את דיוויד בלאט בבחירת זרים לא טובים?

עונה מעניינת הולכת להיות עבור אוהדי מכבי תל אביב, ואם אתם שואלים אותי, מעניינת היא תהיה, ולא במובן החיובי.

לטורים נוספים בקטגורית כדורסל ישראלי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

נבחרת ישראל בכדורסל – עדיין לוהטת

נבחרת ישראל בכדורסלבמהלך סוף השבוע חשבתי על מה לכתוב. חשבתי לכתוב על המעבר של מאיר טפירו לאשדוד, חשבתי לכתוב על המינוי של גיא לוזון לנבחרת הצעירה, אבל לאחר שראיתי את המשחק של נבחרת ישראל בכדורסל נגד לטביה מיד שכחתי ממאיר טפירו או מגיא לוזון.

אני עוקב אחרי הכדורסל הישראלי מגיל 10 בערך, והרבה שנים לא ראיתי נבחרת שכל כך כיף לראות, נבחרת לוחמת, נחושה, רעבה וגם מאוד כישרונית. לבטח הנבחרת הכי כישרונית שהייתה לנו ב – 10 השנים האחרונות. אם כדורסל היה משוחק ללא סנטר אז לישראל יש את אחת הנבחרות החזקות באירופה, ולא בגלל הכישרון, אלא בגלל מכלול של דברים. לחימה, נחישות, כישרון, רעב.
אני לא משלה את עצמי ואומר שנבחרת הכדורסל של ישראל יותר כישרונית מסרביה, יוון, צרפת, ספרד או רוסיה, אבל מה שתמיד אפיין את נבחרת ישראל בכדורסל זו הלחימה והנחישות והפעם הלחימה והנחישות מתובלת בלא מעט כישרון.

לאחר שני משחקים נבחרת ישראל בכדורסל נראית מצוין. משחק ענק באיטליה (אחד המשחקים הטובים בשנים האחרונות של הנבחרת), משחק מצוין היום ביד אליהו מול לטביה.
כרגע הנבחרת מסתדרת ללא סנטר, אבל ביום שבת מגיעה ליד אליהו נבחרת מונטנגרו, נבחרת פיזית, גבוהה, עם הרבה כדורסל.
לנבחרת מונטנגרו יש שחקנים מצוינים מהשורה הראשונה באירופה. ניקולה פקוביץ' שחתם בקיץ במינסוטה טימברוולבס מה – NBA, גוראן יירטין (אקס מכבי תל אביב), וראנש הענק מפרטיזן בלגרד, ועומאר קוק המתאזרח. זהו משחק מאוד חשוב עבור נבחרת ישראל בכדורסל ואסור לה להפסיד אותו.
אבל לפני מונטנגרו יש את פינלנד ביום רביעי. הפינים תמיד עשו בעיות לישראל, ורק לפני כמה ימים הם ניצחו את ישראל בעתודה. הפינים אומנם לא מהנבחרות החזקות באירופה אך הם ידועים בקליעה המטורפת שלהם מהשלוש, ואם הם תופסים יום קליעה טוב, הם נבחרת שמאוד קשה לנצח אותה, לבטח בחוץ.

נבחרת ישראל בכדורסל נראית מצוין, ואם היא תשחק ביכולת הזו היא צריכה לנצח בפינלנד. עומרי כספי משחק כמו כוכב, יותם הלפרין כאילו אגר את כל הביקורות שהיו נגדו במהלך השנים ומוציא את הכל בטורניר המוקדמות, טל בורשטיין משחק כמו טל בורשטיין מלפני 5 שנים, ליאור אליהו אומנם קצת חלוד, אבל גם הוא משחק בסדר גמור, ואני מאמין שהוא רק ילך וישתפר, גיא פניני הוא גיא פניני, קליעות גדולות בעזרת זריקות מכוערות, דיוויד בלות'נטל משחק כאילו הרב גלויברמן נמל אותו לפני שבוע והפך אותו ליהודי פטריוט, יניב גרין אומנם מרותח כמו איש הפח מארץ עוץ אבל משחק כמו אריה (ולא הפחדן), יובל נעימי משחק מצוין, יוגב אוחיון נותן הגנה גדולה, ואורי קוקיה משחק כמו שחקן רוגבי במקצוע הלא נכון.

מחמאות מגיעות גם לצוות המקצועי של נבחרת ישראל בכדורסל. אריק שיבק, דן שמיר ועודד קטש.
אריק שיבק תמיד היה מאמן מצוין, היו לו שנים מצוינות בהולנד ובבלגיה, והוא נעזר בשניים ממאמני העתיד של הכדורסל הישראלי. דן "הלפטופ" שמיר, מנתח סטטיסטיקות בזמן אמת כמו אנאליסטים של חברת נייס, ועודד קטש קורא את המשחק יותר מהר מאשר צ'יטה רעבה שרודפת אחרי אנטילופה.
כל זה יוצר תלכיד מצוין עם הרבה ציפיות ותקווה שנגיע לאליפות אירופה ללא צורך בטורניר ההזדמנות האחרונה.

בחזרה לקטגורית כדורסל ישראלי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

זרים לכדורסל

החוק הרוסיכבר זמן רב שקיים ויכוח בנוגע לכמות השחקנים הזרים בכדורסל הישראלי.
בעבר היו 3 זרים בקבוצה, אך בשנים האחרונות רכבת השחקנים הזרים עובדת שעות נוספות. 6 זרים בקבוצה, 8 זרים בקבוצה, שחקני בוסמן, 8 זרים בקבוצה, אך רק ל – 6 זרים מותר להירשם בטופס המשחק. היו כל מיני שיטות. לפני מספר עונות הגיעו לפשרה. הפשרה הייתה לאמץ את ה"חוק הרוסי". החוק הרוסי אומר שבכל זמן נתון צריכים להיות לפחות 2 ישראלים על המגרש. על פניו חוק שאמור לתת לשחקנים הישראלים דקות משחק, והמספרים של חלק מהשחקנים הישראלים אכן עלו, אבל אני שואל – אם 2 ישראלים צריכים להיות על המגרש בכל זמן נתון, אז למה לא להגביל את כמות הזרים ל – 3 בסה"כ?
חלק יגידו שזה יפגע בקבוצות שמשחקות בגביעי אירופה (זה יפגע רק במכבי תל אביב), חלק יגידו שהרמה תרד (אפשר לחשוב שהרמה כל כך גבוהה היום), חלק יגידו שלא יבוא קהל למשחקים, כי אף אחד לא רוצה לראות את גור אריה משחק, והוא יעדיף שחקן אמריקאי שמטביע.
אז אני אומר – שטויות !
ההיגיון הבריא אומר שצריכים להגביל את כמות הזרים ל – 3 בלבד.
לגבי מכבי תל אביב, מכבי יכולה להחתים 5-6 זרים ויותר, ולעשות סבב בליגה. כל פעם שניים שלושה שחקנים ישבו על הספסל ולא ישחקו. אפשר לחשוב כמה הם מתאמצים במשחקי ליגת העל בכדורסל, וגם אם הם משחקים, בדר"כ מכבי תל אביב מובילים ברבע השני ב – 20 הפרש ואז רוב השחקנים הזרים יושבים על הספסל רוב המשחק. לא יקרה שום דבר אם מכבי תל אביב יעשו סבב עם השחקנים הזרים.
הרמה של ליגת העל בכדורסל תרד? אני לא חושב. אולי יהיו פחות הטבעות במשחקים, אבל תהיה לחימה הרבה יותר גדולה על כל כדור, תהיה הקרבה למען הקבוצה, וילדים שיבואו לראות את השחקנים הישראלים יחשבו לעצמם שאולי יום אחד הם אלה שיזנקו על כדורים אבודים על הפרקט של יד אליהו.

לגבי החוק הרוסי. החוק הרוסי הוא כיסוי תחת לגבי כמות הזרים. החוק הזה מגביל מאוד את המאמנים, בנוסף לאסטרטגית משחק הם צריכים לחשוב על אסטרטגית חילופים, וצריכים לחשוב גם על זה בזמן המשחקים. מאמן כדורסל לא צריך לחשוב בזמן משחק אם הוא מכניס למשחק שחקן ישראלי או שחקן זר. מאמן כדורסל צריך לחשוב איזה שחקן הוא מכניס ואת מי הוא מוציא בלי קשר לאיפה הוא נולד.
זה מצוין שמשחקים 2 ישראלים באופן קבוע, אבל למה שהשחקן השישי לא יהיה ישראלי? אם שחקן זר נקלע לבעיית עבירות, למה ששחקן זר אחר יכנס במקומו? למה לא לתת לשחקן ישראלי צעיר צ'אנס?
מי יודע? אולי נראה 2 ישראלים ב – NBA

בחזרה לקטגורית כדורסל ישראלי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

הדשא של גליל גלבוע תמיד ירוק יותר

גליל גלבועבדרכי חזרה היום מהעבודה קראתי בעיתון כתבה על קבוצת הכדורסל של גליל גלבוע. היה כתוב על חוסר המוכנות של הקבוצה עד כה. רוב השחקנים עזבו את הקבוצה, אפילו שחקנים מהדרג השני כמו דגן יבזורי ומוטי מוסקוביץ' לא נשארו ועברו לקבוצות חדשות. היה רשום על ההמשכיות של גליל גלבוע, עודד קטש אימן בקבוצה 6 שנים, ורוב השחקנים המשיכו לעונה שנייה וכולנו זוכרים איך העונה הסתיימה (עם חיוך גדול).

אבל למרות חוסר המוכנות עד כה, אני מאמין בקבוצת גליל גלבוע, בגלל האווירה שהמקום משרה על השחקנים, בגלל צוות האימון, והצוות הניהולי. ההרגשה היא שבגליל תמיד יקרה משהו קסום.

אני מאמין בחיים אוחיון הבעלים של גליל גלבוע. הוא עושה דברים במחשבה ובראש צלול ושקול ולא משתגע למרות האליפות. גם הוא יודע שהישג כזה יהיה קשה מאוד לשחזר. אוחיון מינה את ליאור ליובין כמאמן ראשי, לאחר ששימש כעוזרו של עודד קטש בשנים האחרונות, ומינה את ברק פלג כעוזרו של ליובין. אוחיון ממשיך עם האני מאמין שלו ונותן במה למאמנים צעירים ומבטיחים ונותן להם ביטחון וחופש לעבוד בשקט.

גליל גלבוע תמיד הזכירה לי קבוצת מכללות עוד מהימים שהיא נקראה הפועל גליל עליון, כמובן שהסיבה העיקרית היא גיל השחקנים בקבוצה. גליל גלבוע תמיד הייתה חממת גידול של שחקנים (לרוב שחקנים של מכבי תל אביב) ותמיד היה כיף לראות משחקים שלה. תמיד ראו אושר ושמחה במשחקים שלהם, ואני מאמין שאם ספורטאי מאושר מחוץ למגרש הוא יהיה מאושר גם על המגרש, גם אם הוא משחק 10 דקות או קולע 4 נקודות. כשחושבים על זה, הקבוצות של גליל גלבוע הן למעשה קבוצות קולג'. שחקנים צעירים מכל הארץ גרים ביחד בקמפוס גדול (הקיבוץ), יש חדר אוכל, יש כלבו, יש פאב בדר"כ, ובתור קיבוצניק אני יודע שאין יותר כיף מאשר לגור בקיבוץ ביחד עם כל חברייך. הדבר הזה גורם אושר לשחקנים, והם מראים את זה על המגרש שבוע אחר שבוע.
התנאים בקיבוץ מושלמים. יש שקט, אין את הבלאגן של העיר, והראש תמיד מוכוון כדורסל.
ראיתי פעם כתבה בתכנית "חמישיות" וראיינו שחקן צעיר של גליל גלבוע (אני לא זוכר מי זה היה) והוא אמר שלפעמים משעמם בקיבוץ אז הולכים לזרוק לסל. אני זוכר שגם לשחקני מכבי תל אביב בכדורסל היה משעמם פעם אז הם הלכו מכות באיזה מועדון תל אביבי מטונף. זה ההבדל.

אני הייתי ממליץ לכל שחקן צעיר שאין לו חוזה מובטח במכבי תל אביב לעבור לצפון למספר שנים, לשחק כדורסל בקבוצת גליל גלבוע, להשתפר כשחקן ולצבור חוויות שהוא ייקח איתו לכל החיים.
אז גם השנה אני צופה עונה טובה של גליל גלבוע למרות ההכנות הלא אופטימאליות. אולי לא אליפות, אך גם השנה גליל גלבוע תרוץ חזק בצמרת.

בחזרה לקטגורית כדורסל ישראלי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט