תגית: כדורגל בלגי

איידור גודיונסון, קשישא, אקס ברצלונה, וצ'לסי ועוד קבוצות רבות וטובות, עושה חיל בליגה הבלגית, וכושר ההבקעה שאבד לו אי שם באמצע הדרך, חוזר ובגדול.

מאז שהצטרף לסרקל ברוז', הכדור שב לחייך אל עבר איידור גודיונסן.

5:30 בבוקר, הכל שקט, עד ש…פורשה נכנסת במהירות מטורפת אל תוך חנות. ומי נוהג בפורש? ג'ונתן לגר, שחקנה הבלגי של טרק גרוזני הרוסית.

לגר, בן ה – 25, בילה בעיר טונגרן שבבלגיה, כשבשעה 5:30 הסיע את מכונית הפורשה שלו היישר אל תוך חנות. הקשר טען שהוא לא היה שיכור…נו באמת? שנאמין לו? הוא אמר שהוא שתה רק קצת, והוא פשוט התבלבל בין דוושת הגז לברקס. באורח פלא אף אחד לא נפגע בתאונה הקשה, ורק בחור אחד סבל מפצעים קלים ביותר. הנזק שנגרם אגב, מוערך בכ  250,000-300,000 יורו.

לגר פירסם הודעה התנצלות: "אני בעיקר חושב על אלו שהיו בחנות בזמן התאונה, ועל אלו שנפגעו בכל צורה שהיא כתוצאה ממנה. כבר ביקשתי ליצור איתם קשר. אני מקבל את ההשלכות של המעשה, ואשא בכל התוצאות מבחינת החוק…להבדיל ממה שרשום בתקשורת, לא הייתי שיכור, ורמת האלכוהול בדמי הייתה מעט מעל המותר בחוק".

כנראה שג'ונתן לגר לא יודע מה זה חוק, ולא יודע שאם רמת האלכוהול היא טיפה מעל המותר, משמע – אסור לך לנהוג. עוד סיבה שלא כדאי לתת לכדורגלן הבלגי הגה בין הידיים היא שבשנת 2009 הוא הסיע את ה – BMWX5 שלו אל תוך בית מגורים. נגזרו עליו 50 שעות שירות לקהילה בגלל התאונה ההיא, אז סביר להניח שהעונש הפעם יהיה משמעותי בהרבה. ואם יתנו ללגר לנהוג שוב, אולי כדאי לו לשקול לנהוג ברכב קצת פחות יקר. אם הוא הורס מכוניות סדרתי, לפחות שהנזק יהיה קטן יותר.

צפו בג'ונתן לגר נכנס עם מכונית הפורשה שלו אל תוך החנות:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

רבים אינם מצליחים להבין מדוע כל כך הרבה שחקנים עוזבים השנה את ליגת העל לטובת בלגיה ופולין. אנשים יקרים, הגיע הזמן לשנות גישה וטוב שהשחקנים עשו זאת קודם.

השנה יותר מתמיד השחקנים הישראליים הבינו כי עתידם בכדורגל הישראלי ישתדרג רק אם ישחקו מעבר לים. עד לשנים האחרונות, השחקנים הטובים בליגת העל העזו לחצות את הקו הטריטוריאלי של מדינת ישראל רק כשמדובר בהצעה מליגה גדולה ומקבוצה בעלת שם מכובד יחסית באירופה. השנה הכול התהפך ובצדק. יותר מ-20 שחקנים ישחקו בחו"ל ויצילו בכך את הקריירה שלהם.

ישראל של פרננדס, זאת שניצחה בקמפיין האחרון שלושה ניצחונות רצופים אומנם מדורגת בכבוד רב בדירוג פיפ"א האחרון במקום ה-30 , אך אם תבדקו טוב טוב אילו נבחרות ממוקמות מתחתינו יעלה גיחוך קל על פרצופכם. פרגוואי שעלתה לרבע גמר הקופה אמריקה מדורגת שני שלבים מתחת לישראל "האימתנית", וקולומביה שעלתה אף היא לרבע הגמר מדורגת שימו לב במקום ה-54 !. אבל למה להסתפק בדרום אמריקה? בלגיה  בה משחקים בין השאר: רפאלוב, צעירי וברדה מדורגת על פי דירוג פיפ"א במקום ה-35.

פולין, מדורגת 37 שלבים מתחת לארץ ציון, זאת למרות שדודו ביטון ומליקסון, וכנראה בסבירות גבוהה גם בוזגלו וכחלון מעטרים את הליגה המקומית שם. בקפריסין המדורגת במקום ה-80  משחק יובל שפונגין בקבוצת אומניה ניקוסיה. למגן הימני המוכשר לא היה מקום בזמנו בקבוצתו של אבי נימני במכבי תל אביב, ואם תשאלו את יובל , טוב שכך.

מהי החשיבה הנכונה?

אנחנו צריכים לחשוב מעט אחרת. ליגת העל ירדה ברמת האיכות שלה בשנים האחרונות ובצדק: אין מתקנים ברמה, רמת השחקנים לא מתקרבת לרמה האירופאית והעננה השחורה המרחפת מעל הכדורגל הישראלי בדבר עסקנות וכסף שחור שמתגלגל מתחת לשולחן ("הכדור המרכזי" ופרשת הטיית המשחקים בהפועל ב"ש ב-2006) רק מחזקת את דעת הקהל.

בכדי שנהפוך לנבחרת חזקה בעלת סיכוי סביר להגיע לטורנירים הקרובים ( ולא להמשיך לראות את השער של שפיגלר בלופים יותר מ-40 שנה), אנחנו צריכים לייצא כמה שיותר שחקנים לחו"ל. החשיבה צריכה להיות כגון מדינות מזרח אירופה אשר מייצאות שחקנים בקצב מסחרר בעשור האחרון. חברות שונות שבדקו בעשור האחרון את מספר הייצוא של שחקנים למדינות שונות בעולם, מצאו כי סרביה מייצאת 213 שחקנים, צ'כיה 108, סלובקיה 106  וקרואטיה 105, איפה הם ואיפה אנחנו?!

המטרה שנשארה לנו בכדי להפוך לנבחרת איכותית היא לא לסמוך על רמת ליגת העל, אלא לייצא כמה שיותר שחקנים לעולם וכפי שאנו רואים השנה, השחקנים הבינו , שכדי להתפתח אין להם סיכוי ממשי בישראל.

וד"ש לבירם כיאל אשר מייצג אותנו בכבוד בליגה הסקוטית (המדורגת על פי דירוג פיפ"א במקום ה-61).

מאז 2002 היא לא הופיעה בטורניר גדול, ימי התהילה של ז'אן-מארי פאף, אנזו שיפו, פרנקי ואן-דר אלסט ואריק גרטס הסתיימו והיה נדמה שבלגיה כבר תיזכר בעיקר בזכות הקינוחים שהיא מתפרסמת בהם. עדן האזרד, רומלו לוקאקאו, מרואן פלאייני וחבריהם בדרך לקחת את הבלגים לרגעי תהילה חדשים ופסגות שבהם לא היו

לצד המאבק התמידי על זהות העם הבלגי המורכב משלושה לאומים שונים, צרפתים, הולנדים וגרמנים, יוצרים עשרות מהגרים ממדינות אפריקה צביון חדש שמהווה את אוכלוסיית בלגיה בימים אלו. ביקורות רבות כבר נאמרו על השתלטות מהגרים על כלל מערב אירופה, אך מבחינת הכדורגל הבלגי זוהי למעשה תחייה של ממש.

אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי
לבלגיה עבר מפואר בגביעי העולם, החל מהגביע הראשון אי שם ב-1930 היא הופיעה עוד עשר פעמים במסגרת הטורניר הכי יוקרתי של פיפ"א. ישראל למשל הייתה שמחה למנות חצי מכמות הפעמים שהבלגים חוו את הטורניר הזה. השיא היה ב-1986 על אדמת מכסיקו כאשר הבלגים סיימו במקום הרביעי. גם באליפויות אירופה הבלגים הטביעו חותם, ארבע הופעות כולל  סגנות ב-1980. שחקני "תור הזהב" הבלגי, השוער ז'אן-מארי פאף עם קריירה מפוארת גם בבאיירן מינכן, אנזו שיפו הענק עם קריירה אירופית אדירה, פרנקי ואן-דר אלסט הסמל הבלתי מעורער של קלאב ברוז', אריק גרטס שהפך מאמן מצליח וכיום בנבחרת מרוקו, ופרנקי ורקאוטן שמשמש כיום כמאמנו של אליניב ברדה בגנק, כולם יזכרו כמי שהוליכו את הנבחרת של גי ת'יס ז"ל לפסגות שהבלגים לא חוו מעולם.
אחריהם באו מישל פרוד'הום גם הוא אחד מגדולי שוערי אירופה, מארק וילמוטס, לוק ניליס, פיליפ אלברט וג'יל דה-וילדה, כולם עשו קריירות יפות באירופה, אך כשהם תלו את הנעליים דעכה יחד איתם שעתו של הכדורגל הבלגי.

תוצרת חוץ
בשנות ה-90 החלה מגמת הגירה לרחבי אירופה כולה. אפריקאים, בעיקר מצפון ומרכז היבשת השחורה החליטו לנסות מזלם ולהשתקע במקום שנראה נוצץ מרחוק. לגבי הכדורגל היבשת האפריקאית העשירה פלאים את האירופאים בכישרונות לא נגמרים. בגרמניה זה דווקא נראה כי מהגרים טורקים הם מי שנהנו מההגירה הזו, שכונות שלמות של טורקים יצרו כדורגלנים מעולים, שחלקם בחר לייצג דווקא את הלאום של הוריהם, וחלקם כמו סרדר טאסקי, הבלם של שטוטגרט, זכו לרגעי תהילה בנבחרת הגרמנית. בהולנד היו אלה המרוקאים דוגמת איברהים אפלאיי ועותמאן באקל שבחרו במולדת ההולנדית, ובבלגיה כיאה למדינה מורכבת מלאומים נהנו משלל צבעי ההגירה.
לצד מקומיים כמו תומאס ורמאלן מארסנל, יאן ורטונגן מאייאקס ודניאל ואן בוייטן מבאיירן מינכן, בנו עצמן הקבוצות בליגה של "דודו דהאן" על כישרונות שהם פרי ההגירה. וינסנט קומפאני, בלמה של מנצ'סטר סיטי הוא צאצא קונגולזי, כמוהו גם החלוץ ואחד מכוכבי העתיד של אירופה כולה, רומאלו לוקאקו, מאנדרלכט. לאקסל ויטסל, כוכב של סטנדרד ליאז', שורשים בקולוניה הצרפתית, מרטינק, מרואן פלאייני, איש האפרו מאברטון, מגיע ממרוקו, מוסא דמבאלה מפולהאם האנגלית, הוא תוצרת מאלי, עדן האזרד, הכוכב הגדול של ליל וכדורגלן העונה בצרפת, הוא מהגר מצרפת הסמוכה. גם שחקנים שעתידים לפרוץ בשנים הקרובות הם נצר להגירה. מרווין אוגונג'ימי, חברו של ברדה בגנק, הוא ניגרי במקור, נאסר צ'אדלי, חלוצה של טוונטה, הוא מרוקאי, ולכישרון  הצעיר שזומן לא מכבר לסגל הנבחרת, אדיס אודג'ידג'ה-אופואה, שורשים גנאיים.

עתיד מתוק
הכדורגל הבלגי חווה כעת בניה מחודשת של שחקנים עם עתיד מזהיר. אולי חלק מהשמות מוכרים לכם כבר, אבל ללא ספק בשנים הקרובות חלקם בוודאי יככבו על המרקע ברמות הגבוהות של הכדורגל העולמי. את ורמאלן המצוין כבר מסמנים כעוד רכש מבריק של ארסן ונגר, קומפאני, פלאייני, דמבאלה, והשוער מינולה מסנדרלנד כבר מוכרים לחובבי הפרמייר ליג, ויטסל, האזרד ולוקאקו הם חלק מכוכבים הכדורגל העתידיים ללא ספק.
בלגיה הוגרלה לבית 1 של מוקדמות אליפות אירופה לצד גרמניה האימתנית וטורקיה עוד אחת שנהנית מפירות ההגירה. כאשר מקומה של גרמניה בראשות הבית מובטח, נאבקות על הכרטיס השני בלגיה וטורקיה, שתי נבחרות שחוו מקום רביעי במשחקי גביע העולם. בשבת הן יפגשו בבריסל, וניצחון בלגי הכרחי להמשך התהוות של הדור הנוכחי כגדול ביותר בתולדות הכדורגל הבלגי. כישרון טמון ללא סוף בנבחרת של ג'ורג' לייקנס, ועתה לאחר שהאזרד סחב את ליל לעונה חלומית, ורטונגן סומן כמי שיכול להחליף את ואן-בוייטן המזדקן, ולוקאקו רוצה להתחיל לפרוע שטרות, אפשר להמר על הבלגים כלהיט ביורו הקרוב. גם אם זה לא יתממש, בלגיה בונה מעצמת כוכבים של ממש ופירות ההגירה החזירו את ימי התהילה של שנות ה-80 להיות ברי מימוש לגמרי.

כאשר זכתה בלגיה במקום הרביעי במכסיקו 1986 עדיין לא נולדו מרבית השחקנים שעתיד הכדורגל הבלגי צפוי להיות כה זוהר בזכותם, הבודדים שכבר נולדו היו בני שנה או שנתיים, על הדור הזה מוטלת המשימה להחזיר לבריסל את הטעם המתוק, זה שייזכר לא רק בזכות הוופל הידוע והשוקולדים של ברוז'.

לטור החממה – סיכום עונה בליגה הצרפתית
לטור בין אירופה לריו
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל עולמי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט