תגית: אליניב ברדה

אפילו בארץ נהדרת יודעים. אליניב ברדה הוא השחקן הכי טוב בארץ. כך לפחות לפי המערכון הקורע עם יובל סמו.

צפו:

נבחרת ישראל שיחקה אתמול בחוץ מול פורטוגל במסגרת מוקדמות מונדיאל 2014 כשאף אחד לא נותן לה סיכוי לצאת אפילו עם נקודה מהמשחק.

במשך 85 דקות פורטוגל שלטה ללא עוררין, כאשר ישראל לא מגיע למצב אחד למעט בעיטת חלשה של המגן השמאלי – עומרי בן הרוש.

אבל אז הגיעה הדקה ה – 85 וכדור פשוט של שוער פורטוגל רוי פטריסיו הפך לשמחה של ישראל.

של מה שפטריסיו היה צריך לעשות זה להרחיק את הכדור כשאף שחקן לא לוחץ עליו, במקום זה יצא לו פס ישר לרגליים של עדן בן בסט שהבקיע ללא בעיה וחולל הפתעה אדירה כאשר ישראל מסיימת בתיקו 1-1 בחוץ מול נבחרתה החזקה יחסית של פורטוגל.

צפו בטעות האיומה של רוי פטריסיו:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

לא מעט שחקנים מוכשרים צומחים לנו בכדורגל הישראלי. מוכשרים, כלומר בעלי כישרון מולד, יכולת שאיתה הגיעו לעולם והם אלו שייקבעו כיצד ינצלו אותה.

מובן לכולנו שכישרון הוא רק מרכיב אחד מתוך רבים בדרך להצלחה. שחקן כבד בעל טכניקה ברמה נמוכה אך בעל כוח רצון והתמדה, יגיע יותר רחוק מאשר המוכשר שבמוכשרים, אם האחרון לא ישקיע באימונים ולא יתייחס למשחק בכל הרצינות הראויה.

כמובן שבכל מקרה, ילד אשר יראה ניצוץ של כישרון יתפוס מיד את עיני המאמנים, הקהל והתקשורת, ומיד יצהירו כולם שהוא הדבר הבא בכדורגל הישראלי.
לפעמים, כמובן, יש דברים בגו. אייל ברקוביץ', יוסי בניון וחיים רביבו לא הגיעו לכל הישגיהם רק בזכות העבודה הקשה והמקצוענות אשר אפיינו אותם, אלא גם בזכות הכישרון המולד שהיה בהם.

לעתים, אולם, הכישרון לבדו הוא שמוביל את הכדורגלנים הצעירים אל אור הזרקורים, עד שבשלב מסויים אין הם יכולים להסתמך עליו עוד, ואז אפשר לומר, הבלוף מתגלה.

לעתים מדובר באנשים בעלי סף שבירה נמוך; לעתים זהו הפתיל הקצר שמוציא אותם משלוותם; לעתים עצלות, לעתים עצבות, לעתים סתם חוסר יכולת להתמיד ברמת אימונים גבוהה לאורך זמן.

לעתים הבלוף מתגלה כבר עם הגיעו של ה"כוכב" הצעיר לקבוצת הבוגרים, וכל הכישרון שאולי הספיק במחלקת הנוער, כבר לא מקנה מקום אוטומטי בהרכב של הקבוצה הבוגרת (ע"ע שי בירוק). לעתים הוא מתגלה מאוחר יותר. ישנם שחקנים שבמשך עונות אחדות בליגת העל מושכים תגובות כגון "יום אחד הוא יגיע רחוק" ו"העונה הבאה תהיה שנת מבחן עבורו", עד אשר מתברר שהילד כבר בן 29 ועונת הפריצה שלו טרם הגיעה (ע"ע ברוך דגו). ישנם כאלה שהכישרון שלהם כל כך גדול ובולט, עד אשר גם באירופה נופלים בפח ומביאים אותם לקבוצה על סמך היכולת הטכנית המבריקה שהם מפגינים בליגה הישראלית, תוך התעלמות (או תוך יכולת העלמה מבריקה של עורך הוידאו של סוכנם) ממחסור קשה בהשקעה, רצינות או עבודה קשה, על המגרש ומחוצה לו. כך הגיעו לא מעט ישראלים לליגות מובילות באירופה, או לליגות מהדרג השני, ולא הצליחו לעכל את המקצוענות הנדרשת מהם (ע"ע ברק יצחקי). כמובן שמדובר פה בהכללה, ולעיתים שחקנים ישראלים עשויים שלא להצליח להשתלב בקבוצה אירופאית מסיבות שונות ומשונות, אבל באופן כללי המגמה ברורה – אם אליניב ברדה, שכישרונו מעולם לא בלט יתר על המידה בליגה הישראלית, הצליח להפוך לשחקן מוביל בליגה הבלגית, לא הכישרון הוא שמנע את הצלחתם שם של שחקנים כדוגמת גיל ורמוט וברק יצחקי.

במקור, המאמר הזה לא נועד להאשים או לקטול שחקנים ישראלים שלא מימשו את כישרונם.
הוא נועד להכביר ולהעצים את הצלחתו של אחר, תומר חמד.

בעוד שחקנים רבים שצוינו לעיל קיבלו על מגש של כסף את מקומם בהרכב הקבוצות המובילות בישראל ולעתים אף בנבחרת, תומר חמד עלה לבוגרים של מכבי חיפה ו"הקיא דם" כדי למצוא את מקומו בהרכב. בעוד שלומי ארבייטמן קרע רשתות, חמד שיחק באחי נצרת, וכשארבייטמן עזב, הוא נשאר בסגל כברירת מחדל, רק בשל המחסור בחלוצים. כל דבר בקריירה הקצרה של חמד לווה במאמץ קשה, ואכן ניכר על המגרש שמדובר בשחקן שעובד קשה, וקרוב לוודאי שכמו שחמד נלחם ונותן את כל כולו למשחק, כך הוא היה גם באימונים, לכל אורך התקופה שבה פילס את דרכו להרכב הראשון של מכבי חיפה.

ישנם שחקנים רבים שאצלם הבלוף מתגלה עם העליה לבוגרים. ישנם כאלה שאצלם הוא מתגלה עוד בנוער. ישנם שחקנים שרק במעבר לקבוצה גדולה בישראל חושפים את הבלוף שהם מייצגים, וישנם אפילו כאלה שאצלם הבלוף מתגלה רק כאשר הם יוצאים לאירופה.

אם שחקן ישראלי יצא לאירופה, לאחת הליגות הטובות בעולם, וגם שם הוא שחקן הרכב ואף שחקן מוביל, כנראה שלא מדובר בבלוף.

מבין כל ה"כוכבים" בכדורגל הישראלי, שעד היום מתייבשים על הספסל בליגות שונות ביבשת, או לחלופין ממשיכים לדשדש בכדורגל שלנו, הגיע תומר חמד ממעמקי הדשא הבוצי בעילוט, ובתוך שנה וחצי הפך לחלוץ מוביל במיורקה.

מבין כל הבלופים שצצים והולכים, בולט בחור צנוע וקשוח, והוא לא מבלף ולא עובד על אף אחד. תומר חמד הוא הדבר האמיתי.

הליגה הכי ישראלית בעולם, מלבד ליגת העל כמובן, תצא לדרך בסוף החודש. בואו נכיר את החברים החדשים של רפאלוב, צעירי ורועי דיין. מדינה של 11 מיליון תושבים, שמשאירה אותנו הרחק מאחור. מוסף פתיחת עונה – הגרסה הבלגית

מעולם לא הייתה ליגה שקלטה כל כך הרבה ישראלים יחד. הכסף, המתקנים, והתנאים שיוצרת מדינה עם תשתית צעירים מפוארת, מובילים את בלגיה להיות יעד מבוקש. מבט על סגלי הקבוצות מביא עימו תמונה של ליגה שאכן יכולה להגדיר עצמה כשישית בטיבה באירופה וגם לעמוד מאחורי המילים.

הרימו ידיים, קצב ברגליים

אמנם האלופה מאשתקד היא גנק של אליניב ברדה, אך מי שקצת מבין ברזי הכדורגל הבלגי יודע כי משולש הצמרת האמיתי כולל את שלוש הקבוצות הגדולות במדינה, אנדרלכט שסיימה אשתקד רק במקום השלישי, סטנדרד ליאז' שסיימה שנייה וקלאב ברוז', הקבוצה החדשה של ליאור רפאלוב.

אליהן מידי פעם מתווספות גנק וגנט, לעיתים גם קבוצה אחרת, אך את מירב השליטה בנבכי הכדורגל הבלגי מרכזות אותן הקבוצות.

אנדרלכט, המועדון הענק מהבירה בריסל, עם 30 אליפויות באמתחתו, רוצה להחזיר את האליפות הביתה. למאמן אריאל ג'ייקובס סגל מרשים שאמור להיאבק ללא ספק בצמרת הגבוהה.
בין המצטרפים: רונאלד ורגאס, הקשר מונצואלה שהגיע מקלאב ברוז', הבלם השבדי, בהרנג ספארי, והמגן הצעיר, דניס אודויי, בלגי בעל פוטנציאל גדול שמצטרף מסנט טרוידן.
הכוכבים: רומאלו לוקאקו, ילד הפלא של אנדרלכט, "דרוגבה הבא", נשאר בינתיים במדי ה"סגולים-לבנים", החלוץ האימתני בן ה-18, ממשיך להוביל את החוד של הקבוצה. לוקאס ביגליה, הקשר הארגנטינאי, חוזר מהקופה אמריקה לאחר שצבר נסיון במדי הנבחרת, ואמור להנהיג את מרכז המגרש של אנדרלכט.
שימו לב ל: דניס אודויי, הרכש מסנט טרוידן, מסומן כאחד משחקני דור העתיד של בלגיה. המגן הן ה-22, אמור לשרוף את קו ימין בדרך לעוד תחנה בקריירה ארוכה.

סטנדרד ליאז', אצל ה"אדומים", הרכש המשמעותי התבצע במעמד הבעלות כאשר הקבוצה עבר לידיו של אחד מעשירי בלגיה, רולאנד דוקאטלט, שאמור להזרים כספים רבים למועדון המפואר. המאמן, חוסה ריגה, מקבל את הקבוצה לאחר שהעלה מועדון קטן בשם ויסה לליגת המשנה הבלגית. לריגה סגל עתיר כשרון למרות עזיבתו של הכוכב הגדול, אקסל ויטסל שנמכר ב-11 מיליון יורו לבנפיקה.
בין המצטרפים: ג'אופרי מוגאנג'י ביה, הקיצוני הבלגי ממוצא קונגולזי מצטרף לאחר שאשתקד לא ראה יותר מידי דשא במדי וולבס מהפרמייר ליג. שחקן עם פוטנציאל שחייב לשחק, ובליאז' יכול בהחלט לקבל את הבמה.
הכוכבים: סגל מוכשר מאוד יש שכולל את הבלם, יאלה ואן דאמה, הקשר והקפטן המצוין, סטיבן דפור, קואן דארדן, הקיצוני וממה צ'יטה, החלוץ שהיה מועמד בזמנו גם לבית"ר מאשרים כי אכן מדובר בסגל איכותי.
שימו לב ל: מהדי קרסלה-גונסלס, קשר יליד בלגיה, מאם מרוקאית ואב ספרדי, שמהווה חלק מדור נוכחי משובח של הנבחרת המרוקאית, למרות פציעה קשה בעברו, צפוי לחזור ולהשתקם. וגם אליקים מאנגלה, הבלם הצרפתי, שכבר חווה את הנבחרות הצעירות של ה"טריקולור" ובהחלט שחקן עם איכויות רבות.

קלאב ברוז', הקבוצה החדשה של ליאור רפאלוב רוצה את התואר שלא לקחה כבר 6 עונות. המאמן ההולנדי אדרי קוסטר נהנה מסגל מוכשר למרות עזיבתו של הכוכב איבן פרישיץ' שנמכר לדורטמונד, ורפאלוב עצמו הוא מי שאמור להחליף אותו.
בין המצטרפים: אז מלבד רפאלוב הצטרפה רשימת רכש מפוארת במטרה להחזיר את האליפות לעיר השוקולד.
הקשר הדני, ניקי זימלינג, שמגיע מהסגל של אודינזה באיטליה, ויוסיף מימד במרכז המגרש. גם הספרדי הצעיר, ויקטור ואסקס, תוצר מחלקת הנוער של ברצלונה, מגיע לעמדות הקישור הקדמיות, המגן הנורבגי, טום הוגלי, מגיע לשרוף את אגף ימין, והבלם השבדי מייקל אלמבאק, מגיע בכדי להתפתח במרכז ההגנה. המגן השבדי, פרדריק סטנמאן, מגיע מהליגה ההולנדית, כמו גם החלוץ המצוין, ביורן ולמינקס, שעוזב את ניימיכן וחוזר למולדתו במטרה לתפוס מקום של קבע בנבחרת הלאומית.
הכוכבים: הקפטן והבלם קארל הואפקנס הוא בלם איכותי, כמו גם ריאן דונק ההולנדי המנוסה. נאביל דיראר, מביא את הפן המרוקאי המוכשר גם לברוז', כשבחוד מככב הניגרי ג'וסף אקפלה, שאמון על מלכת הבקעת השערים והעונה ולמינקס אמור לעזור לו בנטל הזה.
שימו לב ל:ואדיס אודג'ידה אופואי, הקשר הבלגי-גנאי המוכשר, תוצרת מחלקת הנוער של אנדרלכט, הספיק לעבור גם בהמבורג, לפני שתפס מקום במרכז השדה של ה"כחולים-שחורים". הבלגים מחכים לעונת הפריצה שלו.

את גנק, האלופה להזכירם, מוביל המאמן פרנקי ורקאוטן, ששמח לשמור על מרבית הסגל, ולמרות מכירתו של השוער המוכשר, טיבואה קורטואה לצ'לסי, הוא בינתיים צפוי להישאר כמושאל ולעזור למועדון במוקדמות ליגת האלופות לאחר שזו צפויה לקבל את פרטיזן בלגראד החזקה.
לסגל לא הצטרפו שחקנים לעת עתה, וכנראה שמחכים ב"קריסטל ארנה" לתוצאות השלבים המוקדמים של ליגת האלופות בכדי לעשות התאמות.
הכוכבים: אליניב ברדה מוכר לכולנו, החלוץ שכבש אשתקד 14 שערי ליגה ובישל עשרה, ממשיך במגמת השיפור שלו, ויטעם עתה גם ממוקדמות הליגה הטובה בעולם ובתקווה שגם מהליגה עצמה.
החלק ההתקפי של גנק מרשים ביותר כאשר הוא כולל את יאלה ווסן, חלוץ נבחרת בלגיה עם 20 שערים אשתקד, ואחד מאותו דור מעולה שמתפתח בבלגיה. גם מרווין אוגוג'ימי, החלוץ הבלגי ממוצא ניגרי שלא מפסיק להפציץ גם במדי הנבחרת הלאומית.
שימו לב ל: מי שפרץ אשתקד הוא הקשר הצעיר, קווין דה ברויין, שכבר סומן ע"י מועדוני גדולים מחוץ לבלגיה, וגם כן צופים לו עתיד מזהיר.

חבל הטבור

שורת המועדונים שאמורים להתברג בשולי הצמרת ולהיות הזנב לאריות הליגה היא גדולה מתמיד, וזאת מכיוון שלהרבה קבוצות ישנן ציפיות העונה.

גנט של שלומי ארבייטמן, שעוד עשוי לחזור ארצה, עם המאמן המנוסה טרונד סוליד, הנורבגי, נהנית מסגל מוכשר, אך לא כזה שצפוי לאיים על הצמרת הגבוהה. מי שראוי לציון הוא הקיצוני המוכשר, יאסין אל גאנסי, עוד אחד מצאצאי המהגרים המרוקאים בבלגיה, שצפוי להתקדם העונה למעמד כוכב בקבוצה.

גרמינל בירסחוט, אחד המועדונים המפוארים בבלגיה מלבד אותן הגדולות, נהנית מסגל משובח במטרה להידבק לצמרת. מלבד רועי דיין ודור מלול, הצטרפו גם הרנן לוסאדה, הקשר המוכשר שהושאל אשתקד מאנדרלכט לשארלואה, וסאני קייטה הניגרי שמגיע מהסגל של מונאקו. כמו כן, נרכש הבלם האורוגוואי, גארי קאגלמאכר, שצמח בריאל מדריד לאחר שהושאל אשתקד לקבוצה.
הכוכב הגדול של הקבוצה הוא הקשר, פאריס הארון שסומן לפני כמה שנים כהבטחה גדולה מאוד שהייתה אמורה ללכת בדרכו של מרואן פלאייני, אך בינתיים מנהיג את הקישור של הקבוצה מהעיר אנטוורפן.

מכלן צירפה את לירוי צעירי, אך מלבדו גם את החלוץ המצוין, חיימה רואיז, הקולומביאני, וכמוהו את החלוץ קווין ואנדנברח, שבזמנו היה הבטחה גדולה. מי שכדאי לשים אליו לב מלבד המעקב אחר צעירי הוא, יוני בויינס, הקשר הצעיר והמבטיח.

לזולט וורגם שצירפה את החלוצים גו'ספה רוסיני מקורטריק ואת המקדוני, אלכסנדר טריקובסקי גם כן שאיפות להידבק לצמרת.
סנט טרוידן שתישען על הצעיר המבטיח נילס שכוטרדן, חיזקה את הסגל בחלוץ ברזילאי בשם אנדרדה, ובצ'כי מבטיח בשם אנדריי סמטאנה, כשהרכש הבולט הוא דימיטרי דאסאליירה שלא מצא מקום בסגל של גנק, ואמור להנהיג את הקישור של ה"קנריות" הבלגיות, שיאלצו להתמודד עם עזיבתו של דניס אודוי המצוין. גם לליארסה עם ווסלי סונק הוותיק, סגל מוכשר ורב לאומי שכולל את שוער נבחרת יפן, קוואשימה, ושני מיצרים עבדל וואלד ואל-גאבאס, כשגם המקדוני בובאן גראנצ'רוב, שעבר במכבי פ"ת מצטרף לסגל.

סרקל ברוז' עם המאמן וכדורגלן העבר, בוב פיטרס, צפויה לנוע בין מרכז לתחתית הטבלה, למרות שחקנים כמו האנס קורנליס הוותיק, החלוץ האוקראיני, אולג יאשצ'וק, והתגלית ארנה נאוטס בן ה-17.

לוקרן עם החלוץ המבטיח ניל דה פאו וווסטרלו שצירפה את רומולו שעבר בעברו בבית"ר י-ם, ומצטרף לברזילאי המוכשר ליליו בחוד הקבוצה, צפויות גם כן להיות חלק ממרכז הטבלה.

קורטריק של רמי גרשון המתפתח, תישען על הקשר ברשט קפון, והחלוץ הקמרוני ארנסט נאפור שהגיע מזולט וורגם, מונס ולובן העולות החדשות צפויות להיאבק בתחתית.

בדרך לצ'לסי עוצרים בבלגיה

המגמה הישראלית בבלגיה מהווה בעצם תחליף למוצר הבלגי ההולך ומשתבח. קווין דה ברויין וטיבואה קורטואה, רומלו לוקאקו ודניס אודויי, הם רק חלק מאותם בלגים בתחנת מעבר, כאלו שהליגה הזו קטנה עליהם. הבלגים שזיהו חומר טוב, טכני וזול בישראל, צפויים להמשיך ולהיות הגורם המייבא מספר אחת לתוצרת המקומית של ליגת העל שלנו, בדרך לליגה השישית בטיבה באירופה.

כששומעים מהכדורגלנים שלנו, אלו שעושים את הצעדים הראשונים שלהם בליגה המקומית כמי שנפעמים מרמת המקצוענות, המתקנים והתנאים, אפשר גם להבין את הזרם הבלתי פוסק בקו ישראל-בלגיה, ושלא מדובר רק בעניין כלכלי.

צפויים לנו כאמור הרבה משחקי דרבי בין נציגינו הישראלים, אך מעל לכל שימו לב לכמות הכישרון שיש בליגה הזו, שעושים את ה"פרו-ליג" לליגת פיתוח איכותית ואמיתי בדרך לליגות החזקות יותר באירופה. הליגה הבלגית צפויה להיות מרתקת כאשר לצד שלוש הגדולות, ישנן עוד קבוצות עם שאיפות גדולות. לליגת העל שלנו נותר רק לאמץ את הפרויקט, בתקווה להיכנס אולי לרשימת הליגות המובילות באירופה.

רבים אינם מצליחים להבין מדוע כל כך הרבה שחקנים עוזבים השנה את ליגת העל לטובת בלגיה ופולין. אנשים יקרים, הגיע הזמן לשנות גישה וטוב שהשחקנים עשו זאת קודם.

השנה יותר מתמיד השחקנים הישראליים הבינו כי עתידם בכדורגל הישראלי ישתדרג רק אם ישחקו מעבר לים. עד לשנים האחרונות, השחקנים הטובים בליגת העל העזו לחצות את הקו הטריטוריאלי של מדינת ישראל רק כשמדובר בהצעה מליגה גדולה ומקבוצה בעלת שם מכובד יחסית באירופה. השנה הכול התהפך ובצדק. יותר מ-20 שחקנים ישחקו בחו"ל ויצילו בכך את הקריירה שלהם.

ישראל של פרננדס, זאת שניצחה בקמפיין האחרון שלושה ניצחונות רצופים אומנם מדורגת בכבוד רב בדירוג פיפ"א האחרון במקום ה-30 , אך אם תבדקו טוב טוב אילו נבחרות ממוקמות מתחתינו יעלה גיחוך קל על פרצופכם. פרגוואי שעלתה לרבע גמר הקופה אמריקה מדורגת שני שלבים מתחת לישראל "האימתנית", וקולומביה שעלתה אף היא לרבע הגמר מדורגת שימו לב במקום ה-54 !. אבל למה להסתפק בדרום אמריקה? בלגיה  בה משחקים בין השאר: רפאלוב, צעירי וברדה מדורגת על פי דירוג פיפ"א במקום ה-35.

פולין, מדורגת 37 שלבים מתחת לארץ ציון, זאת למרות שדודו ביטון ומליקסון, וכנראה בסבירות גבוהה גם בוזגלו וכחלון מעטרים את הליגה המקומית שם. בקפריסין המדורגת במקום ה-80  משחק יובל שפונגין בקבוצת אומניה ניקוסיה. למגן הימני המוכשר לא היה מקום בזמנו בקבוצתו של אבי נימני במכבי תל אביב, ואם תשאלו את יובל , טוב שכך.

מהי החשיבה הנכונה?

אנחנו צריכים לחשוב מעט אחרת. ליגת העל ירדה ברמת האיכות שלה בשנים האחרונות ובצדק: אין מתקנים ברמה, רמת השחקנים לא מתקרבת לרמה האירופאית והעננה השחורה המרחפת מעל הכדורגל הישראלי בדבר עסקנות וכסף שחור שמתגלגל מתחת לשולחן ("הכדור המרכזי" ופרשת הטיית המשחקים בהפועל ב"ש ב-2006) רק מחזקת את דעת הקהל.

בכדי שנהפוך לנבחרת חזקה בעלת סיכוי סביר להגיע לטורנירים הקרובים ( ולא להמשיך לראות את השער של שפיגלר בלופים יותר מ-40 שנה), אנחנו צריכים לייצא כמה שיותר שחקנים לחו"ל. החשיבה צריכה להיות כגון מדינות מזרח אירופה אשר מייצאות שחקנים בקצב מסחרר בעשור האחרון. חברות שונות שבדקו בעשור האחרון את מספר הייצוא של שחקנים למדינות שונות בעולם, מצאו כי סרביה מייצאת 213 שחקנים, צ'כיה 108, סלובקיה 106  וקרואטיה 105, איפה הם ואיפה אנחנו?!

המטרה שנשארה לנו בכדי להפוך לנבחרת איכותית היא לא לסמוך על רמת ליגת העל, אלא לייצא כמה שיותר שחקנים לעולם וכפי שאנו רואים השנה, השחקנים הבינו , שכדי להתפתח אין להם סיכוי ממשי בישראל.

וד"ש לבירם כיאל אשר מייצג אותנו בכבוד בליגה הסקוטית (המדורגת על פי דירוג פיפ"א במקום ה-61).