קרם בורלה

התאומים קווין וג'ונתן בורלה, הם העתיד של האתלטיקה הבלגית. לאחר כניסתם לתודעה העולמית, ממשיכים השניים במגמת השיפור ומביאים את הבשורה, כי בארץ השוקולד אפשר גם למצוא קרם בורלה

הם בסה"כ בני 23, אבל התאומים קווין וג'ונתן בורלה, הם הדבר החם באתלטיקה הבלגית. שניהם אצני 400 מטרים מוכשרים ביותר, שזכו לגעת בפסגות האירופאיות ומתרכזים עכשיו בשדרוג מעמדם בכדי לעלות על הפודיום ממש בעתיד הקרוב, אם אפשר, אז לונדון 2012, זו התחלה לשושלת בלגית בתחום המדליות. בלגי זה הכי אחי

עסק משפחתי

כשמתייחסים למשפחת בורלה, חייבים להבין כי העניין הספורטיבי הוא העסק העיקרי שלה. כל ארבעת הילדים הם אתלטים, התאומים לצד אחיהם הצעיר, דילן ואחותם, אוליביה, כולם התאמנו אצל אבי המשפחה, ז'אק. משמע התעסוקה המשפחתית שסובבת בבית, כולה סביב אתלטיקה.

האב היה אצן בלגי לאותו המרחק, ויצג את בלגיה באולימפיאדת מוסקבה 1980, ובמקרה של המשפחה הזו, התפוח לא נפל רחוק מהעץ.

בעוד אחותם, הבוגרת מהם בשנתיים, רשמה גם היא הישגים מרשימים בזירה הבינלאומית (מדליית כסף עם נבחרת השליחות הבלגית בבייג'ינג), פרצו השניים בגיל 20, כאשר נבחרת השליחים הבלגית, 4X100, חשפה את הפוטנציאל הטמון בה. בלגיה סיימה חמישית באותו מקצה שליחים באולימפיאדת בייג'ינג 2008, ומאז הבינו כי האחים כי הם חומר ברמה עולמית. "זה היה באמת מרוץ מדהים עבור כל המדינה שלנו", אמר ג'ונתן, "ואני עדיין מתרגש כשאני צופה בו".

האב, זא'ק, שהיה כאמור מאמנם מגילאי ילדות ועד לפני שנתיים, הוא זה שדחף את השניים למעבר לקולג' בארה"ב, במטרה להשתבח עוד יותר.

השניים הצטרפו בשנת 2009 למכללת פלורידה סטייט, ומיד החלו להשתתף בתחרויות ה-NCAA, אליפויות המכללות במקצועות הספורט השונים. ג'ונתן, הצעיר מבין השניים, ניצח בתחרות המכללות וגם קבע שיא לאומי עבור בלגיה, כאשר סיים עם 44.78 שנ', ומיד לאחר מכן קטף את הזהב עם אחיו התאום והאצנים, קווין וויליאמס וברנדון אוקונור, גם במרוץ ה-4X400 של המכללות.

מאמנם בקולג', קן הארדן , ציין כי השניים מאוד עוזרים אחד לשני, ואילו קווין אמר בזמנו, "אנחנו מאוד תחרותיים בזמן האימונים, וזה עוזר לנו לדחוף אותנו להתקדמות", אך החברות בין השניים מובהקת, ומיד כשמסתיים האימון, הם מבלים את מרבית הזמן יחד.

תאומים גם על המסלול

בשנת 2010, כשהם מגיעים כבר כאצני צמרת בענף ה-400 מטרים, החלו השניים להתאמן במרץ לקראת אליפות אירופה שתוכננה לקיץ אשתקד בברצלונה.

באליפות העולם באולם, הם סיימו במקום השני עם נבחרת השליחים הבלגית, אך כוכבם זהר במיוחד באותה אליפות בברצלונה. קווין, שדווקא לא נושא את השיא הבלגי הלאומי, ניצח עם זמן של 45.08 שנ', כשג'ונתן מאכזב במעמד הגמר, אחרי שבחצי הגמר קבע שיא לאומי חדש של 44.71 שנ', בגמר לצערו הוא סיים רק במקום השביעי, אך נהנה לראות את אחיו זוכה בזהב ראשון בקריירה, במעמד חשוב ובינלאומי.

רביעיית השליחים הבלגית יחד עם עוד כשרון מקומי בן אותו גיל, ארנו דסטט, סיימה במקום השלישי, אחרי נבחרות רוסיה ובריטניה, עם זמן שרחוק משיאה של הנבחרת בבייג'ינג 2008.

כשהם נחשבים למנייה בטוחה בתחום, המשיכו השניים להוביל את הבלגים להצלחות, כשהבאה בתור היא אליפות העולם באולם, השנה בפאריס, שם סיימו עם שיא לאומי באולם, 3:06:57 דק', ומדליית ארד.

רגע השיא היה ממש לאחרונה באליפות העולם בדאגו, קוריאה, כאשר קווין סיים שלישי, במרוץ הגמר, אחרי הכוכב העולה מגראנדה, קיראני ג'יימס, ואחרי לשון מריט, האמריקאי, עם זמן נהדר ושיא אישי של 44.90 שנ'. ג'ונתן אגב, הגיע חמישי עם 45.07 שנ'.

"אנחנו יחד גם באימונים, עושים את החימום יחד, וכל הזמן מנסים לשמור על הביחד, וכמובן שזה עוזר", אמר קווין עם זכייתו במדליית הארד בדאגו, כשהוא נראה דיי המום מההישג.

עם תמיכה גבית האחד של השני, ובגיבוי משפחתי שלם, העתיד של התאומים הבלגים נראה מבטיח למדי. "אני מקווה להמשיך להתאמן חזק ולהיות מהיר גם בשנה הבאה, כשהמטרה להיות שוב על הפודיום", סימן קווין את המטרות לקראת לונדון 2012.

עתיד האתלטיקה הבלגית, ובייחוד ריצת ה-400 מטרים, נראה מבטיח יחד עם הצמד בורלה, וכששניהם רק בני 23, אפשר לקוות כי התופעה הדיי נדירה הזו, של תאומים על המסלול, תמשיך לספק לנו סיפורים מעניינים, עם הרבה קרם בורלה.

משייט עם רגליים על הקרקע

הוא אחד הכוכבים העולים של עולם האתלטיקה. קיראני ג'יימס מגרנאדה, רק בן 19 וכבר אלוף עולם ומסומן כאחד ממלכי המסלול. בראיון אישי הוא מספר על דרכו לצמרת, ההסתגלות למכללות והעתיד המזהיר. קינג ג'יימס של האתלטיקה לפניכם.

בכתבה שפורסמה לא מכבר הוא קיבל את הכינוי "קינג ג'יימס" של האתלטיקה, אז במקביל ללברון המוכר שזהר בגיל צעיר, גם קיראני המוכר פחות, עשוי להגיע למקומות בהם שמו יהיה שגור בפי כל.

למרות השיוטים על המסלול, הכוח האימתני והמתפרץ בסוף הריצה, וההשיגים המוקדמים, ג'יימס בעיקר ממוקד, צנוע ויודע כי עליו לעבוד בכדי להמשיך ולהתקדם.

קיראני, אחרי ההצלחה אפשר להגיד שג'יימס זה לא רק לברון? "זה נחמד, אבל אני לא מנסה להשוות עצמי לאחרים כמו שאני נוהג תמיד לומר".

מה מביא אותך לכאלו תוצאות והצלחות? "אני חושב שהרבה עבודה קשה, אמונה וגם להישאר צנוע".

מגיל צעיר נחשבת לכוכב עולה. הציפיות הלחיצו אותך? "נכנסתי לתחום רק בכדי להשיג מלגה ולהתקדם, התחריתי בתחרות אזורית והגעתי שם להצלחה. מאז פשוט הגיעה נסיקה, אבל לא נלחצתי".

איך התמודדת עם הציפיות ממך? " פשוט מנסה להישאר צנוע, ותודה לאל על מה שהשגתי עד כה. ככה אני מתמודד עם הציפיות".

החלטת בגיל צעיר לעבור לקולג' בארה"ב (אלאבמה), אתה חש שיפור בתוצאותיך מאז? "בהתחלה היה קשה להתרגל ולעשות התאמות לרמות שבקולג', אך אני מרגיש הרבה יותר נינוח כעת ומשתפר בייחוד בפן זה".

בכדי להיות אתלט מצליח אתה זקוק לדעתך לתנאים שיש בארה"ב? "לא בהכרח. הוכח כי אתלטים מכל מקום ברחבי העולם יכולים להצליח, אבל בכדי לשלב השכלה יחד עם אתלטיקה זה המקום האידיאלי ללא ספק".

מה מייחד את האתלטים מהאזור הקאריבי? יש בכם משהו מיוחד? "לא חושב שזה משהו מיוחד. זה תלוי בהתנהלות של האתלט עצמו, ואנחנו כנראה יודעים איך לנהוג".

אתה האתלט הכי מבטיח מאז ימיו של מייקל ג'ונסון על מסלול ה-400 מטרים. תצליח להגיע לשיאיו? "אני רק מנסה לשפר את התוצאות שלי בכל מפגש. אם זה קורה מה טוב, אך אני לא יכול להבטיח דבר".

הגעת לפסגות כבר בגיל צעיר. מה ההבדלים המשמעותיים בין הטופ של האתלטיקה לגילאים הללו? "ההבדל המשמעותי הוא שעכשיו אין מגבלות גילאים. אני מתחרה עם צעירים ומבוגרים יותר יחד אז זה כמובן מה שעושה זה להרבה יותר איכותי וקשה".

ראינו עוד אתלט מארצך (רונדל בארתולומאו) מצליח ברית ה-400, זה נתן לך דחיפה מסוימת להישגים? "יש בזה משהו. רונדל הוא ספורטאי גדול ויש לנו עוד כמה עם הרבה כישרון".

הפתיע אותך להיות כוכב בר בגיל 19, או שדמיינת את זה כך? "לפעמים אני חושב על שכן, אבל למען האמת אסור לי כרגע להיות מופתע או נרגש מידי עם המצב הנוכחי, עליי לעשות את הטוב ביותר".

מה המטרות שלך לעתיד, ובפרט לאולימפיאדת לונדון 2012? "רק לנסות ולשפר את הזמן שלי. כל עוד אני עושה את זה, הסיכוי שלי למדליות גם באולימפיאדה וגם באליפויות העולם הולך וגדל".

 

נתקלנו בבחור צנוע, שלא אוהב השוואות לאחרים, ומנסה להתרכז בעיקר בהישגיו עצמו בדרך להיות כוכב גדול. האמת עם דרך ההתנהלות הזו, השמיים הם הגבול עבור ג'יימס. כנראה שהוא באמת יודע כיצד להתנהל.

פורסם לראשונה בכתובת: ggathletics.com

אי הזהב – ראיון עם מייקל פרייטר

הוא אחד מהכוכבים הגדולים באתלטיקה הג'מייקנית, ושותף לשיא העולם הטרי מדאגו של רביעיית השליחים. רגע אחרי אליפות העולם, וסיום עונת האתלטיקה, מייקל פרייטר בראיון בלעדי

עם מדליית זהב אולימפית ושתי מדליות כאלו מאליפויות העולם, מייקל פרייטר, בן ה-28, נחשב לחבר קבוע בצמרת האתלטיקה העולמית, והג'מייקנית בפרט. כאצן לא גבוה, הוא מנצל את משאבי הכוח בכדי להיות שותף פעמיים לרביעיית השליחים, 4X100, שניפצה פעמיים ברציפות את שיאי העולם באליפויות בברלין, 2009 ובדאגו, 2011.

לאחר אליפות העולם הטרייה, ולקראת המנוחה שלפני שנת האולימפיאדה בלונדון, הוא התפנה לענות על כמה שאלות.

איך אתה מסכם את אליפות העולם שלך? " אליפות של עליות וירידות. במאה מטרים סבלתי מהתכווצות שרירים וזה היה מעט מתחת לציפיות, אבל  הייתי שותף למרוץ השליחים, לשיא ולזהב".

איך אתה מסביר את התוצרת הבלתי נגמרת של אצנים ג'מייקנים? " זה משהו בתרבות שלנו, לייצר אצנים טובים, וכך זה גם קורה".

איך מתכוננים לכזו עונה עמוסה? "בדרך כלל המאמנים קובעים את לוחות הזמנים, ופשוט נחים טובים ועובדים על פיהם".

מה אתה חושב על חוק הפסילה הראשונה? "חוק הפסילה הוא מה שיש כרגע, ועלינו לעשות את הנדרש, ולהתאים את עצמנו לכך".

מה המטרות שלך לעתיד? וללונדון 2012 בפרט? " המטרה היא רק להשתתף בעוד אולימפיאדה, וכמובן לזכות בעוד מדליות זהב. אני אשמח לזכות בזהב אישי, וזו המטרה שאליה אני מכוון".

מדוע בחרת באתלטיקה כמקצוע? " זה פשוט. אני נהנה מזה, ובגלל זה  בחרתי להתעסק בה".

פרייטר מתחרה כבר 11 שנים על המסלול, ומתמקד רק במקצה המהיר בתבל. עם שיא אישי של 9.88 שנ', אותו קבע לפני חודשיים וחצי בלוזאן, שוויץ, הוא הולך ומשתבח עם השנים, ובעיקר נהנה מהפוריות הג'מייקנית בתחום, זו שמעניקה לו בינתיים שלל מדליות זהב יוקרתיות. כשמטרה היא לונדון 2012, ולאחר שיא עולם טרי במרוץ השליחים, כל שנותר לנו הוא לקוות לעוד תצוגות ג'מייקניות על המסלול.

הפוסט פורסם לראשונה ב"עין המלכה", אתר אתלטיקה חדש, המביא אליכם את כל האתלטיקה העולמית, סיקורים, תוצאות, תחרויות, ראיונות ועוד.

דת-לטיקה

רגע לפני פתיחת אליפות העולם באתלטיקה, יצאנו למסע בג'מייקה באמצעות אלוף העולם לנוער בריצת 100 מטרים, אודייל טוד, בכדי שיעזור לנו להבין מה מוביל גן עדן קאריבי, להפוך את האתלטיקה לדת. לצד הרגאיי, ג'מייקה היא מדינת ה"דתלטיקה"

הם שורפים את המסלול בריצות הקצרות, שוברים שיאים ומספקים מאגר אצנים ואצניות בלתי נגמר. מדינה של 2.8 מיליון תושבים, כנסייה כמעט בכל כפר קטן, ועדיין האתלטיקה רוכשת מקום של כבוד לצד המוזיקה, הראסטות והדת. ככה זה כשאליפות בתי הספר באתלטיקה מושכת אלפי צופים ומשודרת ברדיו המקומי כאילו מדובר באירוע השנה, ככה כנראה מנפקים עשרות מדליות, מנפצים שיאים ובעיקר לא מרפים מהגז.

תשוקה לאומית

הרבה עוני יש בג'מייקה, שיעור רצח מהגבוהים בעולם, המוני חסרי מעש שמסתובבים ברחובות במטרה להעביר את הזמן, אך בין כל אלו גם תמצאו עשרות ילדים שלבושים בגדים אחידים בדרכם לבתי הספר, ובמטרה להפכם לאוכלוסייה טובה יותר.

התרבות הזו מוזנת בעיקר ממוזיקה וספורט. הג'מייקנים הם עם שמשוגע על ספורט, החל בקריקט ועד לכדורגל אנגלי, כאשר בצהרי ימי שבת וראשון, אפשר למצוא עשרות שדבוקים למסכי הטלוויזיה ועוקבים אחרי קבוצתם האהובה במולדת הכדורגל. את תרבות הספורט הזו מובילה כמובן האתלטיקה, שמשמשת מפלט לילדים רבים שמחפשים עתיד ורוד, ומושרשת בבתי הספר בצורה בלתי רגילה, ולמעשה הופכת לדרך חיים של ממש.

יותר מכל מה שמביא למאגר אצנים שלא נפסק היא התשוקה לאתלטיקה. זה מתחיל במאמנים שמקדישים לכך את מירב תשומת הלב, ממשיך באימונים בלתי פוסקים, ומסתיים באתלטים רעבים שרוצים להפוך לחלק מהגאווה הלאומית, כאשר אם אתה ג'מייקני, האתלטיקה היא דרך נהדרת להשתייך לגאווה הזו, אם לא בחרת במוזיקה. "התשוקה של המאמנים והאצנים יחד, בתוספת הכישרון של האתלטים מגיל צעיר, מביאים את ג'מייקה להיות אימפריה של אתלטיקה", מספר ל"ישראספורט", אודייל טוד, אלוף העולם הצעיר לנוער, בריצת 100 מטרים, שזכה לאחרונה באליפות שנערכה בליל, צרפת.
טוד בן ה-17, קבע באותה אליפות, שנערה בחודש יולי האחרון, שיא אישי של 10.51 שנ', כאשר הוא רחוק רק חצי שנייה מהשיא ישראלי לבוגרים במרחק זה. במרחק הכפול, בוא הוא גם כן התחרה,טוד התקרב עוד יותר לשיא הישראלי (20.89) וסיים עם זמן של 21 שנ' בדיוק, וזכה במדליית הכסף.

חשוב לציין כי לא היה לו יותר מידי זמן לחגוג את הישגיו, יחד עם חבריו בבית הספר, והוא צורף מיד לתחרות האתלטיקה, ה"פאן אמריקה", שם סיים רביעי, כשהוא משפר את שיאו ב-10 מאיות ועוצר את השעון על 10.41 שנ'. "שילוב של עבודה קשה שלי ושל המאמן, יחד תשוקה גדולה מצידי, זה מה שמוביל להצלחה הנוכחית", מוסיף טוד חותמת לטענה כי התשוקה היא המניע העיקרי בהצלחת האתלטיקה המקומית.

מרלין אוטי, מלכת האתלטיקה

נכון, שדונלד קווארי הוא ראשון האתלטים הג'מייקנים שזכו להצלחה גדולה, אך את תאוצת האתלטיקה הג'מייקנית, שהחלה בשנות ה-90, אפשר לשייך למרלין אוטי. כניסתה לזירת המרוצים של האצנית האגדית, זו שהביאה לג'מייקה תשע מדליות אולימפיות ועוד עשרות אחרות גם מאליפויות העולם ותחרויות נוספות, השרישה במדינה את אותה התאווה והתשוקה לאתלטיקה.

אוטי הפכה לגיבורה לאומית, כזו שהייתה שותפה לשבע אולימפיאדות, החל משנות ה-80, אך תוצרי המדליות שלה הם שהעלו את ערכה של האתלטיקה בקרב צעירים מקומיים רבים שבחרו להתנסות בספורט זה.

על אף שלא זכתה במדליית הזהב במשחקים האולימפיים, התהילה שגרפה איתה אוטי, הובילה למהפכה של ממש בבתי הספר בג'מייקה, כאשר ילדים רבים החלו לרצות לגעת גם הם בתהילה. בולט למשל החל את דרכו בבית ספר קטן בכפרו, במחוז טרילוני, ומשם התגלגל עד לתחרויות לאומיות בקינגסטון, הבירה, שם כישרונו נגלה לכולם.

ילדי שנות ה-80 המאוחרות ושנות ה-90 הם תוצרי אותה המהפכה שעשתה מג'מייקה מעצמת אתלטיקה. הילדות רצו להידמות לה, ואצניות עכשוויות ומוכשרות כמו ורוניקה קמפבל-בראון, שלי אן-פרייז'ר (המושעת), קרון סטיוארט ואפילו סאנייה ריצ'ארדס, שכבר הספיקה להגר לארה"ב בדומה לאוטי שסיימה את הקריירה שלה בייצוגה של סלובניה, הן כולן הושפעו מהנסיקה של אוטי.

אוטי הייתה פורצת הדרך, כזו שגרמה לילדים ג'מייקנים רבים, להתרוצץ שעות נוספות על מגרשי האתלטיקה, ולהפוך אותה לזהב השחור.

היורשים של יוסיין בולט

קצב ההתפתחות של האתלטיקה בג'מייקה הוא מטורף. קצת מצחיק לדבר על יוסיין בולט שחגג לפני יומיים את יום הולדתו ה-25, כאצן וותיק, אך למרות שיש לו עוד מספר שנים טובות לנפץ שיאי עולם, כבר מסומנים באופק כמה כישרונות עתידיים, ביניהם כמובן טוד עצמו.

יוהאן בלייק, בן ה-21, הוא אחד השמות החמים בסבב הבוגרים של ריצת ה-100 מטרים, כמוהו גם מריו פורסיית' ונסטה קרטר, בני ה-25 גם כן, שמבטיחים עתיד ורוד גם בשנים הבאות.

"כל האתלטים הצעירים מוכשרים, ולכולם הפוטנציאל להיות הכוכב הבא, זה תלוי בכמה שהם יתמידו וירצו זאת", מסביר טוד כיצד הופכים לדעתו לכוכב ברמה הבינלאומית.

כשאסאפה פאוול, שיאן העולם לשעבר, ובעל תוצאת השנה בריצה זו, ואחד המועמדים למדליה בדאייגו, כבר מתקרב לגיל 30, וכמוהו גם מייקל פרייטר וסטיב מאלינגס (כולם בני 28), שנתפס ולא בפעם הראשונה על שימוש בחומרים אסורים, ויושעה לכמה שנים כנראה, כל אלו כבר נחשבים לדור הוותיק של האתלטים הג'מייקנים, העומק הוא פשוט מדהים.

"עבורי כג'מייקני זה כמובן לא משנה מי ינצח בריצת ה-100 מטרים, העיקר שזו תהיה מדליה שלנו. אבל אשמח אם פאוול יעשה זאת", מביע טוד העדפה אישית, לצד הסתייגות לאומית.

הגאווה הלאומית היא המניע החשוב ביותר ליצירת התשוקה, המחויבות שמרגישים האתלטים כמייצגים של ג'מייקה בתחרויות בינלאומית היא אדירה, ומגיעה כנראה מתוך רצון לבטא את יכולתה של המדינה מוכת העוני, להצליח ולהתפרסם גם בפן חיובי.

עם אצנים שיפרצו בעתיד הקרוב כג'רמיין גונזלס, אחד הכוחות העולים השנה בריצה ל-400 מטרים, ודומיניק בלייק, אחת התקוות הג'מייקניות העתידיות, שתתחרה גם היא במרחק זה, וכשבאופק מאגר בלתי נגמר של אצנים כאודייל טוד ואצניות ככריסטאניה וויליאמס, ובל נשכח את יוהאן בלייק שהוא כרגע הדבר הקרוב ביותר לבולט עצמו, ג'מייקה יוצאת מחוזקת לעוד שנים של הישגים ספורטיביים, והמון מדליות.

טוד עצמו מצפה מעצמו לסיים את לימודיו בבית הפסר ואז עיניו יהיו נשואות לקריירה עשירה, "אני מכוון להמשכיות, להמשיך ולהתאמן חזק, להגיע לשלב הבוגרים, ולהצליח גם בעונה הבאה בדרך לשם".

מאמנים משובחים כמו גלן מיילס, ומאגר בלתי פוסק של אצנים, יוצר בג'מייקה עתיד מלא השראה, ובעיקר ציפייה לרגעי אושר כפי שנצפו ב"האלף ווי טרי" בקינגסטון, באוגוסט 2009, רגעים שגרמו להמונים לרקוד לצלילי הרגאיי, והפכו את התחנה המרכזית למסיבה אחת גדולה. יוסיין בולט כבר הפך לגיבור לאומי, והדרך המהירה בכניסה לקינגסטון נקראת על שמו, מי יהיו הבאים לזכות בתהילה?

לכתבה על כריסטוף למייטרה, "יוסיין בולט הלבן"