בעלת בית קפה נתנה לאדם הומלס עבודה – שבועיים אחר כך היא התגנבה למטבח ומיד שלפה מצלמה

במרץ 2016, אדם הומלס נכנס לבית הקפה של אבי (abbi) במיניאפוליס, מינסוטה.

הוא הסתכל לתוך עיניה של הבעלים, ססיה, והתחנן לכסף.

"מדוע אין לך עבודה?" ענתה ססיה. "אתה יודע ששום דבר לא ניתן לי בחינם, נכון?".

האיש, מרכוס, אמר לססיה שאין דבר שהוא רוצה יותר מעבודה.

אבל בגלל שישב בעבר בכלא, אף אחד לא מוכן להעסיק אותו.

אבל במקום לגרש את מרכוס מהמקום, ססיה החליטה לעשות משהו שכולנו יכולים לקבל ממנו השראה…

ססיה אביגייל היא הבעלים של 'בית הקפה של אבי' במיניאפוליס.

במשך תקופה ארוכה היא נלחמה ועבדה קשה כדי שבית הקפה לא יסגר, וזה היה קרב לא קל.

אבל הכל השתנה לפני שנתיים כאשר אדם הומלס, מרכוס, נכנס לבית הקפה וביקש כסף.

ססיה לא יכלה שלא לרחם עליו, אך לא היה לה כסף לתת לו.

היא בעצמה הייתה מרוששת, עמוסה בעבודה והרוויחה מעט מאוד. אבל היא כן הייתה זקוקה לעזרה.

"באותו היום לא היו לי מספיק עובדים", כתבה ססיה בפייסבוק.

"אז שאלתי אותו: 'אתה רוצה לעבוד? יש לי עבודה בשבילך!'".

"העיניים שלו נפקחו לרווחה והחיוך שלו עשה לי את היום".

"כמובן, אני אעשה הכל בשביל קצת אוכל", אמר מרכוס.

במשך שבועיים, מרכוס הגיע בזמן ועשה את העבודה שלו, עזר לפנות את השולחנות ולשטוף כלים.

"ברגע שאני משלמת לו נחשו מה הוא עושה? הוא קונה אוכל מהמסעדה שלי (הוא מחליט לשלם) בגלל שזה גורם לו להרגיש טוב!", כתבה ססיה.

מרכוס הוא אדם חדש ואחר לגמרי עכשיו אחרי שמצא את הביטחון וההערכה העצמית שלו שוב.

יום אחד, ססיה ראתה אותו קונה כריך ונותן אותו לאישה הומלסית.

"תעשו משהו נחמד עבור מישהו היום ואל תשפטו אותו רק בגלל שהוא בחוץ מבקש כסף. אנחנו לא יודעים מה הסיטואציה שלו, יש כאלו שמגיעה להם הזדמנות נוספת", כתבה ססיה בפייסבוק.

שתפו את הסיפור מעורר ההשראה הזה בפייסבוק אם אתם חושבים שמגיעה לאנשים הזדמנות נוספת בחיים!

אמא הלכה לעולמה 27 שעות אחרי שילדה – האינסטינקט הראשון של אבא אמר 'לך למחשב שלה'

החיים הם דבר שביר, ונסיבות יכולות להשתנות מהר כמו הרוח.

זה משהו שרובנו לא חושבים עליו, אבל כולנו תמיד נזכור אותו. כל מה שצריך זה אירוע אחד שישנה את החיים שלכם לחלוטין, אושר יהפוך לעצב, אור יהפוך לחושך.

פשוט תשאלו את מאט לוגלין.

זה היה במרץ 2008 שהחיים שלנו השתנו לנצח. הוא בדיוק הפך לאבא ורכב על גלי האופוריה.

אך אז התרחש סיוט שאף אחד לא יכל לצפות לו.

רק 27 שעות מאוחר יותר, העולם שלו התהפך ב 180 מעלות. לפתע העתיד נראה קודר, התכניות שלו התנפצו לרסיסים, והוא היה לבדו בשביל חשוך. אז הוא הלך למחשב שלו, והדברים השתנו שוב…

מאט הכיר את אישתו ליז בתיכון. מערכת היחסים שלהם הייתה מלאה באהבה, תשוקה, ותכניות מרגשות. הם היו יחד במהלך התיכון, ויום אחד, אחרי שסיימו את הלימודים, הם החליטו להתחתן. בשלב הזה הם כבר היו יחד 8 שנים.

לא חלף זמן רב וליז נכנסה להריון! תראו איזה מאושרת היא הייתה.

מכיוון שקרובי המשפחה שלהם היו מפוזרים בכל רחבי המדינה, ליז החליטה להקים בלוג בו תוכל לעדכן את כולם על מה שקורה בחיים שלה. היא כתבה על ההיריון שלה, והסבירה לפרטי פרטים את השגרה היומית שלה ואת החוויות שהיא עוברת.

ההיריון שלה לא היה קל. בשלב מסוים, ליז סבלה מסיבוכים ונאלצה ללכת לבית החולים – החברים והמשפחה התעדכנו דרך הבלוג, אך היו גם מודאגים מאוד.

במרץ 2008 היא הייתה מוכנה ללדת. שבעה שבועות לפני התאריך המשוער, מדלין הקטנה נכנסה לאוויר העולם בניתוח קיסרי.

האושר שמאט וליז הרגישו לא ידע גבולות. החלום שלהם התגשם – הם סוף סוף הפכו להורים! פרק חדש בחיים שלהם מתחיל עכשיו. תראו איזה גאה מאט נראה…

למרבה הצער, תחילת המסע המרגש הפך מהר מאוד לסיוט. לליז לא היה זמן רב לראות ולהרגיש את מדלין, מכיוון שהייתה זקוקה למנוחה רבה אחרי הלידה. אך בוקר למחרת, הגיע הזמן של אמא לפגוש את המלאכית הקטנה שלה.

אך הדברים לא הלכו כמתוכנן. ליז יצאה מהמיטה והחלה ללכת, אך לפתע התמוטטה לרצפה.

27 שעות אחרי הלידה, ליז נפטרה כתוצאה מתסחיף ריאתי מסיבי.

הכאב שמאט הרגיש היה בלתי ניתן לתיאור.

שעות ספורות אחרי הרגע הגדול בחייו, כל מה שהוא ידע והכיר לפתע התמוטט ונשבר לרסיסים. הכאב והצער שהרגיש היו קשים מנשוא.

האב החד הורי היה זקוק למקום כדי להתמודד עם הרגשות שלו. אז עלה לו רעיון – להתיישב ליד המחשב של ליז.

הוא פתח את המחשב, מצא את הבלוג של ליז והחל לכתוב בעצמו.

הוא כתב, והמשיך לכתוב, ואז כתב עוד.

באותו הבלוג בו אהובתו ליז כתבה וחשפה את מסע ההיריון שלה, מאט שפך את ליבו ומחשבותיו כאלמן, אב חד הורי וגבר שבור לב.

בבלוג הוא כתב את כל מה שהרגיש ואת התהליך שעבר אחרי מותה של ליז.

זה היה כנה. זה היה פתוח. הוא חשף את הפגיעות שלו.

מהר מאוד השמועה על הבלוג התפשטה ברשת, מאט המשיך לעדכן, והוא הפך פופולרי בקרב החברים שלו.

תוך מספר חודשים, נכנסו לבלוג 40,000 קוראים בממוצע כל יום. והוא גדל וגדל.

הקוראים, שמאט מעולם לא פגש בעבר, הפכו להיות חלק מהמשפחה שלו. הם החלו לשתף טיפים ועצות עבור מאט איך הוא יכול להתמודד עם הצער והכאב.

"מעולם לא חלמתי שאנשים יתנו לי עצות, או שיעזור לי במהלך התהליך הזה", אמר מאט.

הטיפים היו במגוון רחב של נושאים, כולל איך להתכונן לטיסה עם התינוקת.

"זה עוזר לי, זה עוזר לי כל יום. זאת אומרת, זה נוגע בדברים שמדלין תצטרך להתמודד איתם בעתיד, ואני רוצה שבעוד 20 שנה היא תחשוב, 'ואוו, איך עשית את כל הדברים האלה?' ", אמר מאט.

"אני רוצה שלמדלין יהיו את החיים שליז רצתה שיהיו לה. מכיוון שהיא כל עולמי. היא העולם שלי, היא הדבר היחידי כרגע בכל העולם שאכפת לי ממנו. היא מספר אחד…והיא תהיה מספר אחד כל חיי".

הראיון של מאט בתכנית של רייצ'ל ריי היה מרגש ביותר. אתם יכולים לצפות בו בסרטון למטה:

סיפור כל כך טרגי, אבל אנו שמחים לדעת שמדלין נמצאת בידיים טובות ושיש לה אבא נפלא כמו מאט.

בבקשה שתפו כדי להפיץ את סיפור התקווה והנחישות של מאט. 

בת 27 נפטרה באופן טרגי ממחלת הסרטן – אז המשפחה גילתה פוסט בפייסבוק 24 שעות לפני כן

מוות הוא משהו שכל אחד צריך להתמודד איתו בשלב כזה או אחר של החיים. אם זה מוות של קרוב משפחה או שאתם נאבקים על חייכם – זה אף פעם לא קל להתמודד לבד עם המוות.

למרבה המזל, רוב האנשים לא צריכים לחשוב על זה עד שהם מגיעים לגיל מבוגר, אך למרבה הצער יש אנשים שמתמודדים איתו בגיל צעיר בהרבה. הולי בוצ'ר היא אחת מהם.

כשהולי חגגה יום הולדת 26 היא החלה לחשוב הרבה על המוות אחרי שאובחנה עם סרטן ממאיר.

היא החליטה לכתוב מכתב אחד אחרון לפני שהלכה לעולמה, היא פרסמה את המכתב שובר הלב בפייסבוק ב 3 לינואר, 2018.

פחות מ 24 שעות אחרי שפרסמה את מכתב הפרידה, הולי נפטרה, שמשפחתה נמצאת לצידה.

עכשיו המסר שלה הגיע ומרגש אנשים בכל העולם.

היא פתחה את המכתב:

"זה מוזר להפנים ולקבל את המוות של עצמך בגיל צעיר. זה פשוט אחד מאותם דברים שאנחנו מתעלמים מהם. הימים חולפים ואנחנו פשוט מצפים שהם ימשיכו להגיע; עד שהבלתי צפוי קורה.

תמיד דמיינתי את עצמי מזדקנת, עם קמטים ושיער לבן, מוקפת ילדים שתכננתי להביא עם אהבת חיי. אני רוצה את זה כל כך שזה כואב. 

אני בת 27 עכשיו. אני לא רוצה ללכת. אני אוהבת את החיים שלי. אני שמחה. אני חייבת זאת לאהוביי. אבל השליטה היא לא בידיי.
אנחנו מתייחסים למוות כמו טאבו, משהו שלעולם לא יקרה לאף אחד מאיתנו. אבל זה הקטע בחיים; הם שבירים, יקרים ולא צפויים. כל יום הוא מתנה, לא זכות.

אני פשוט רוצה שתפסיקו לדאוג כל כך בגלל הלחצים הקטנים וחסרי המשמעות שבחיים. נסו לזכור שלכולנו מצפה אותו גורל, אז תעשו את מה שאתם יכולים כדי לגרום לזמן שלכם להיות משמעותי ונהדר, בלי כל הבולשיט שמסביב.

בכל פעם שאתם מתבכיינים על משהו מגוחך פשוט תחשבו על מישהו שבאמת יש לו בעיה. תהיו אסירי תודה על הבעיה הקטנה שלכם. אל תתעכבו עליה ואל תתנו למצב הרוח שלכם להרוס לאחרים את היום.

צאו החוצה ותנשמו נשימה עמוקה. תראו כמה השמיים כחולים וכמה ירוקים העצים; זה כל כך יפהפה. תחשבו איזה מזל יש לכם שאתם יכולים לעשות בדיוק את זה – לנשום.

יכול להיות שנתקעתם בפקק היום, או שלא ישנתם טוב בגלל שהתינוקות היפהפיים שלכם הפריעו לכם לישון, או שהספרית שלכם סיפרה את השיער שלכם קצר מדי. יכול להיות שנשברה לך הציפורן עם המניקור הטרי, החזה שלך קטן מדי, או שיש לך צלוליט על הטוסיק והבטן שלך רופסת.

אל תתייחסו לכל הזבל הזה. אני מבטיחה לכם שלא תחשבו על כל הדברים האלה כשיגיע הזמן שלכם ללכת. זה כל כך חסר חשיבות כשמסתכלים על החיים מלמעלה.

אני רואה איך הגוף שלי הולך לי מול העיניים ואין דבר שאני יכולה לעשות לגבי זה. כל מה שאני רוצה עכשיו זה רק עוד יום הולדת או חג עם המשפחה שלי, או רק עוד יום אחד עם בן הזוג שלי והכלב. רק עוד אחד.

אני שומעת אנשים מתלוננים על כמה נורא בעבודה או על כמה זה קשה לעשות ספורט. תהיו אסירי תודה שאתם בכלל מסוגלים לעשות את זה. עבודה והתעמלות עלולים להישמע כמו דברים כאלה טריוויאליים, עד שהגוף שלך לא מאפשר לך לעשות אף אחד מהם.

תשמרו על הגוף שלכם, אפילו אם הוא לא אידיאלי לדעתכם. תזיזו אותו ותזינו אותו באוכל בריא. אל תהיו אובססיביים אליו.

תזכרו שיש עוד היבטים של בריאות טובה חוץ מהגוף הפיזי. תעבדו קשה באותה מידה על להשיג גם אושר מנטלי, רגשי ורוחני. כך תבינו כמה זה חסר חשיבות להיות בעל "גוף הרשתות החברתיות" המושלם, זה שמתארים אותו בטיפשות.

תקטרו פחות, אנשים! ותעזרו אחד לשני יותר.
תנו, תנו, תנו. אומרים שזה גורם יותר אושר לתת לאחרים מאשר לעשות למען עצמך. זה נכון והלוואי שהייתי עושה את זה יותר כשהייתי בריאה. 
מאז שחליתי פגשתי אנשים נדיבים ואדיבים להפליא שתמכו בי יותר מכפי שאי פעם אוכל לגמול להם.

הוציאו את כספכם על חוויות. או לכל הפחות, אל תפסידו חוויות בגלל שבזבזתם את כל כספכם על שטויות חומריות.

זה מוזר כשיש כסף לבזבז לקראת הסוף, כשאת גוססת. זה גורם לך להבין כמה טיפשי זה שאנו חושבים ששווה לבזבז כל כך הרבה כסף על בגדים חדשים ו"דברים" בחיים שלנו.

תקני לחברה שלך משהו נחמד במקום עוד שמלה, מוצר קוסמטי או תכשיט לחתונה הבאה. כי: 1. לאף אחד לא אכפת אם את לובשת את אותו הדבר פעמיים. 2. זו הרגשה טובה.

שאלה רטורית: בנות, האם כל השעות שבזבזתן על השיער, האיפור, ההתארגנות לבילוי באמת היו שוות את זה?

תזמינו את יקיריכם לארוחה. קנו להם צמח, מסאז' או נר. כשתעניקו להם את המתנה אמרו להם שאתם אוהבים אותם.

העריכו את הזמן של הזולת. אל תתנו לאנשים לחכות לכם רק בגלל שאתם מסוגלים להגיע בזמן. אם אתם נוהגים לאחר, פשוט תצאו מהבית יותר מוקדם. זכרו שהחברים שלכם רוצים לבלות את זמנם איתכם, ולא לבד, בציפייה שתבואו כבר.

השקיעו מאמץ וצאו לטיול ההוא אל החוף שתמיד רציתם לעשות ולא הספקתם. טבלו את רגליכם במים, חפרו עם הבהונות בחול, הרטיבו את פניכם במי הים. צאו לחיק הטבע.

נסו פשוט ליהנות מרגעים יפים במקום לחוות אותם דרך מסך הטלפון שלכם. החיים לא נועדו לכך שיחיו אותם דרך מסך ולא שיונצחו בתמונה מושלמת. תיהנו מהרגע שלכם, תפסיקו לנסות ולתעד אותו בשביל אחרים.

קומו מדי פעם מוקדם, עם הזריחה. האזינו לציוץ הציפורים. תראו את הגוונים היפהפיים של השמיים כשהשמש עולה.

האזינו למוזיקה, אבל ברצינות. מוזיקה זו תרפיה.

לטפו את הכלב שלכם. זה משהו שכל כך אתגעגע אליו.

דברו עם החברים שלכם ותשאלו לשלומם.

תעבדו כדי לחיות, אל תחיו כדי לעבוד.

תאכלו את העוגה, בלי שום נקיפות מצפון.

אל תתביישו לסרב לדברים שאתם ממש לא רוצים לעשות.

אל תהיו לחוצים לעשות את מה שאנשים אחרים מאמינים שהוא משמעותי לחיים. אם אתם רוצים לחיות חיים בינוניים, ממוצעים, זה בסדר גמור!

אמרו ליקיריכם בכל הזדמנות שאתם אוהבים אותם, ותאהבו אותם בכל לבכם.

זכרו: אם משהו גורם לכם אומללות – בעבודה או באהבה או בכל דבר שלא יהיה – יש לכם את הכוח לעשות שינוי. עשו אותו. אתם לא יודעים כמה זמן נותר לכם, אז אל תבזבזו אותו על להיות אומללים. אני יודעת שאומרים את זה תמיד, אבל זה כל כך נכון.

ועוד בקשה אחת: עשו טובה לי ולאנושות כולה, ותתרמו דם באופן קבוע. זה גם יגרום לכם להרגיש טוב עם עצמכם וגם עשוי להציל חיים. כל תרומת דם עשויה להציל שלושה בני אדם!

תרומות הדם שקיבלתי נתנו לי עוד שנה – שנה שלעד אהיה אסירת תודה שזכיתי לחיות בה על האדמה הזו עם בני משפחתי, חבריי והכלב שלי. שנה שבה עברתי כמה מהרגעים היפים בחיי".

הנהג רתח כאשר אופנוען התנגש בו מאחור – אך אז הסתכל על האספלט ומיד החל לבכות

אתם תמיד יכולים להחליף דברים שהלכו לאיבוד, אבל אי אפשר להחליף כבוד שאבד או אהבה לאחרים.

זו המחשבה שסעיד עומר מוראלה אחמד הולך איתה מדי יום…אפילו ביום בו נהג אופנוע התנגש במכונית שלו.

מה שסעיד עשה אחרי התאונה לא רק הדהימה את הקהילה המקומית, אלא את כל  העולם – וזה סיפור שמראה שכולנו יכולים ללמוד אחד מהשני.

סעיד עומר מוראלה אחמד נהג במכונית בזמן פקק בפיליפינים כאשר לפתע אופנוע התנגש בו מאחור.

הפגיעה עיקמה את החלק האחורי של המכונית של סעיד. הוא כעס ועמד לצעוק על נהג האופנוע שפגע בו.

אבל אז, הוא ראה מה התפזר על הרצפה ליד האופנוע שנפל: שק גדול של אורז.

מסתבר שהאיש שהתנגש עם האופנוע במכונית של סעיד הוא דייג עני שהיה בדרכו הביתה עם האורז כדי להאכיל את משפחתו הרעבה.

סעיד הבין שעכשיו למשפחה של הדייג לא יהיה מה לאכול מכיוון ששק האורז נשפך על הכביש.

אז כאשר המשטרה הגיעה לזירה ונהג האופנוע קיבל על עצמו את האשמה ורצה לשלם על הנזק, סעיד אמר 'לא'.

סעיד אמר שלמרות הפגיעה במכונית, היה לו הרבה יותר מזל בחיים מאשר לדייג העני. אז לא רק שהוא סירב לקבל ממנו כסף…הוא עשה יותר מזה.

למרבה הפתעתם על האנשים שהתקהלו מסביב לתאונה, סעיד פתח את הארנק – ונתן כסף לאדם שבדיוק התנגש בו. סעיד רק רצה שהאיש יוכל להאכיל את משפחתו.

הדייג התמלא דמעות והודה לסעיד עבור הנדיבות וטוב הלב שלו. אך סעיד אמר שכל השבחים מגיחים לסבתא שלו. לפני מספר שנים היא אמרה לו משפט שהוא זוכר עד היום: "אתה תמיד יכול להחליף חפצים שהלכו לאיבוד, אבל אתה לעולם לא יכול להחליף כבוד שאבד או את אהבתך לאחרים", והוא שיתף זאת בפייסבוק.

כל כך התרגשנו מהנהג הזה שסירב לקבל פיצוי ובמקום החליט לעזור לאדם במצוקה. כולם יכולים ללמוד ממנו!

נערה שלא הפסיקה להשתעל ביקשה מאבא שלה לקחת אותה לבית החולים – תוך שעות האמת האיומה התגלתה

זה לא נדיר שאנשים חולים במהלך חודשי החורף. זה גם שכיח שאנשים דוחים ביקור אצל הרופא, במיוחד אם התסמינים שלהם כוללים רק שיעול.

כולנו היינו שם בעבר: אתם חולים, לוקחים קצת זמן לנוח ולאט לאט מרגישים טוב יותר.

אם תסמינים לא עוברים, ואתם מרגישים חולים לפרק זמן ממושך, אז יתכן וזה יהיה רעיון טוב ללכת לרופא להיבדק.

למרות שזה נכון שהגוף שלכם בדרך כלל חזק מספיק כדי להילחם בשפעת או צינון ללא התערבות תרופתית, בחלק מהמקרים השיעול שאתם חווים יכול להיות משהו הרבה יותר חמוד מסתם וירוס.

שיילה מיצ'ל בת ה 16 לא הרגישה כל כך טוב, וסבלה משיעול שסירב להיעלם. בהתחלה, היא חשבה שאולי יש לה סינוסיטיס.

אבל יום אחד המצב נהיה כל כך גרוע שהיא ביקשה מאבא שלה, טום, שיקח אותה לרופא.

הוא כמובן נענה בחיוב, ויום למחרת, הוא אסף אותה מבית הספר ולקח אותה לבית החולים. הם אפילו עשו תכניות ללכת למסעדה אחר כך.

שיילה נבדקה והרופא יצא מהחדר לזמן מה. כשחזר, הוא עשה זאת עם מסר שישנה את חייה לנצח.

לשיילה היה גידול סרטני כל כך גדול, שהוא השתלט על כמעט שני שליש מהחזה שלה. הוא גרם לאחת הריאות שלה להפסיק לתפקד, וזו הסיבה שהיא הרגישה כל כך רע כל כך הרבה זמן ולא הפסיקה להשתעל.

למרות החדשות, שיילה ואבא שלה החליטו בכל זאת ללכת לארוחת ערב, אבל הם נאלצו לאכול אותה בבית החולים לא במסעדה כפי שהם תכננו במקור. בזמן הזה, לא היה להם מושג ש 450 הארוחות הבאות שלהם יהיו במחלקת הילדים האונקולוגית בבית החולים.

שיילה סבלה מלימפמת הודג'קין במצב מתקדם, והאבחנה לא הייתה טובה.

טום החליט לעשות מחווה כדי להראות לבת שלו שתמיד תהיה לה את התמיכה שלו. הוא הלך לחנות וקנה צמיד תואם לכל אחד מהם, כשהוא מבטיח שהוא יענוד אותו כל יום עד ששיילה תנצח את הסרטן.

במהלך השנים הבאות, טום בילה מאות לילות יחד עם הבת שלו בזמן שהם נלחמים יחד במחלה הארורה.

שיילה עברה מאות בדיקות, עירויי דם, הקרנות, טיפולי כימותרפיה, והתקף לב אחד…אבל היא לא הפסיקה להילחם.

עבור טום, זה היה מייסר. הוא החזיק את השיער של הבת שלו בזמן שהיא הקיאה, בכה יחד איתה, צחק יחד איתה, והיה אמיץ יחד איתה.

אז, הגיע היום בו הרופאים השלימו עם זה שאין עוד מה לעשות עבור שיילה. הגוף שלה לא הגיב לטיפולים והשתלת מֵחַ העצם נכשלה.

זה מה שטום כתב בפייסבוק:

"איך לעזאזל אני אמור לנהל את השיחה הזו עם הבת שלי?", הוא כתב. "איך לעזאזל אני אהיה מספיק אמיץ כדי לספר לבת שלי שהיא עומדת למות? שמעתי פעם ציטוט שמסכם עבורי את הדברים. 'האם אדם יכול להיות אמיץ אם הוא מפחד?…זה הזמן היחיד בו הוא יכול להיות אמיץ'."

"ידעתי שאני צריך להיות אמיץ בשבילה! כמובן שניהלתי איתה את השיחה הזו, ועד כמה שזה ישמע לא אמין, התברר שזו הייתה השיחה הכי מדהימה, יפה, קסומה, ונפלאה שאי פעם הייתה לי בחיים, ושיחה שאני מקווה שלעולם לא תצטרכו לנהל…"

כשטום סיים לדבר, בתו לחשה לו בחזרה: "אני עדיין אמיצה אבא?".

זה היה הרגע שטום הסתכל לתוך עיניה של בתו וראה באיזה כאב היא נמצאת. היא נלחמה כל כך הרבה זמן, והוא הבין שזה לא היה בשבילה, אלא בשבילו.

כמה ימים אחר כך, שיילה נפטרה. טום היה שבור, אבל הוא היה דבר אחד: שיילה נלחמה זמן רב באומץ וגבורה – היא מילאה את הבטחתה והייתה אמיצה עד הסוף.

בבקשה שתפו את הסיפור עם החברים שלכם כדי לכבד את זכרה של שיילה ואת כל הילדים שמתו מסרטן. 

לביאה מצאה גור שועלים פצוע על הכביש – ומה שהיא עשתה הביא את הצלם לדמעות

ממלכת החיות היא מרתקת בכל כך הרבה צורות.

קחו לדוגמא את האריה – אחד הטורפים הכי מפחידים שמתלהכים על פני כדור הארץ.

מלך הג'ונגל נמצא בראש שרשרת המזון ומכניס פחד בחיות אחרות. אריות צדים בלהקות, מה שדורש ארגון ושיתוף פעולה.

אז כאשר צלם טבע היה עד ללביאה שהתקרבה לגור שועל פצוע, הוא היה בטוח שהגורל של השועל ידוע מראש.

אבל הסיטואציה השתנתה בדרך לא צפויה ומפתיעה ביותר.

הכל החל כאשר הלביאה התקרה לשועל הפצוע ששכב ללא הגנה על השביל בטריטוריה של הלהקה שלה. 

גזע השועלים הזה נטרף לעתים קרובות על ידי טורפים גדולים, אז אפשר רק לדמיין כמה הוא פחד כשהוא ראה מולו את הלביאה הגדולה. 

ומצב לא השתפר עבור השועל הקטן כשהזכר הגדול הופיע גם. סביר להניח שהוא ראה בשועל טרף קל. 

כמה גורי אריות קטנים וסקרנים ניגשו כדי לראות מה בדיוק קורה שם.

"כשהגענו, היו מספר אריות מסביב לשועל הקטן, שנראה שהיה פצוע בעמוד השדרה – היה לו קשה לעמוד על רגליו האחוריות", אמר צלם הטבע גראהם דאייר ל Barcroft TV.

אריות (הזכרים) בדרך כלל לא משתתפים בציד, אבל הזכר הזה החליט לעשות ניסיון עם השועל הזה. 

הוא הכין עצמו למתקפה… 

אבל אז החוש האימהי של הלביאה נכנס לפעולה. 

היא נעמדה ביניהם. והגנה עם גופה על השועל. 

למרות גודלו הפיזי והנוכחות המפחידה, הלביאה סירבה לעזוב את השועל הפצוע. 

והראתה לו עד כמה היא רצינית

האריה לא היה מרוצה בכלל, אבל בסופו של דבר הוא עזב את המקום בלי לפגוע בגור השועלים

הלביאה האמיצה חזרה לגורים שלה, והשועל הפצוע הלך מהמקום, הרחק מהסכנה. 

הסיפור הזה הוא הוכחה לעוצמה האדירה שיש לאינסטינקט האימהי – אפילו אצל בעלי חיים.

אבא התרחץ בכל יום בשירותים הציבוריים – מה שהוא מסתיר ממשפחתו שבר לי את הלב לרסיסים

הצלם GMB Akash מבנגלדש מצלם את חיי היומיום של אנשים במדינה שלו. הוא יוצר פורטרטים וסיפורים נפלאים.

הוא זכה ביותר מ 100 פרסים בינלאומיים והתמונות שלו פורסמו במגזינים הנחשבים ביותר בעולם כמו נשיונל ג'אוגרפיק, ווג, טיים, ודר שפיגל.

זה סיפור על אבא. אבא שמעולם לא זכה ללכת לבית הספר. בכל יום הוא נלחם כדי להרוויח מספיק כסף כדי שהבנות שלו יוכלו ללמוד..

הנה הסיפור שובר הלב שלו:

מעולם לא סיפרתי לילדות שלי במה אני עובד. לא רציתי שהן יתביישו בגללי. כשבתי הצעירה שאלה אותי מה אני עושה, הייתי מספר לה בהססנות שאני פועל. 

לפני שחזרתי הביתה כל יום, הייתי מתרחץ בשירותים הציבוריים כדי שהן לא יקבלו רמז לגבי מה שאני עושה. רציתי שהבנות שלי ילכו לבית הספר, שיקבלו חינוך. רציתי שהן יעמדו עם כבוד מול אנשים. לא רציתי שאף אחד יתנשא עליהן או לא יכבד אותן כמו שעשו לי. אנשים תמיד השפילו אותי. 

כל אגורה שהרווחתי השקעתי בחינוך של הבנות שלי. מעולם לא קניתי חולצה חדשה, במקום קניתי להן ספרים. כבוד, זה כל מה שרציתי לעצמי. הייתי מנקה רחובות. 

יום לפני התאריך האחרון להרשמה לאוניברסיטה, לא הצלחתי לגייס מספיק כסף כדי לרשום את בתי. לא יכולתי לעבוד באותו יום. ישבתי לצד ערימת אשפה וניסיתי להסתיר את הדמעות בעיני. 

כל חברי לעבודה הסתכלו עלי אבל אף אחד לא ניגש לדבר איתי. נכשלתי וליבי נשבר. לא ידעתי איך לעמוד מול בתי כאשר תשאל אותי לגבי ההרשמה ברגע שאחזור הביתה.

נולדתי להיות עני. אני מאמין ששום דבר טוב לא יכול לקרות לאדם עני. אחרי העבודה כל המנקים ניגשו אלי, ישבו לידי ושאלו אותי אם אני מחשיב אותם כאחים. לפני שהספקתי לענות, הם נתנו לי את הכסף שהרוויחו באותו יום. 

כשניסיתי לסרב לכולם; הם אמרו לי, 'אנו נרעב היום אם צריך, אבל הבת שלך צריכה ללכת לאוניברסיטה'. לא הצלחתי לענות להם. באותו יום לא התקלחתי, חזרתי לביתי בתור מנקה רחובות'.

בתי בקרוב תסיים ללמוד באוניברסיטה. שלוש מהבנות שלי לא נותנות לי ללכת לעבודה יותר. הבת שבאוניברסיטה עובדת במשרה חלקית, ושלושת הבנות האחרות עובדות כמדריכות. אבל לפעמים היא לוקחת אותי למקום העבודה שלי., ומכינה לכל העובדים ארוחת צהריים. 

הם צוחקים ושואלים אותה מדוע היא מאכילה אותם לעתים קרובות כל כך. בתי אמרה להם, 'כולכם רעבתם בשבילי באותו יום על מנת שאני יוכל להפוך למה ומי שאני היום, לכן אני מתפללת שאני יוכל להאכיל אתכם בכל יום'. היום אני כבר לא מרגיש כמו אדם עני. למי שיש כאלה ילדים – הוא בחיים לא יוכל להיות עני! – אידריס.

הנה הפוסט המקורי של אידריס בפייסבוק:

לפעמים קל מאוד לשכוח את כל ההקרבות שהורים עושים עבור הילדים שלהם.

בבקשה שתפו את הכתבה החשובה הזו עם החברים והמשפחה שלכם.

אלמנה קיבלה זר פרחים חודשיים אחרי שבעלה הלך לעולמו, כשקראה את כרטיס הברכה הלב שלה נשבר לרסיסים

אנחנו לא יכולים לדמיין לאבד את אהבת חיינו. עבור דברה טני, זו הפכה למציאות הכואבת כאשר בעלה, לו הייתה נשואה כמעט 45 שנה, רנדי, הלך לעולמו בחודש דצמבר האחרון אחרי מלחמה ארוכה עם מחלת הסרטן.

חודשיים לאחר מכן, בולנטיינס דיי (יום האהבה), דברה קיבלה משלוח של זר פרחים עם פתק בכתב יד שהשאיר אותה ואת הילדים שלה בדמעות.

דברה ורנדי טני היו נשואים משנת 1974. לבני הזוג היו שמונה ילדים יחד ובכל שנה רנדי היה מפתיע את אישתו עם פרחים ושיר בכתב יד ביום האהבה.

אבל בשנה שעברה, החיים קיבלו תפנית איומה כאשר רנדי אובחן כחולה בגליובלסטומה, סרטן מוח נדיר, ונאמר לו שלא נותר לו זמן רב לחיות. רנדי בן ה 65 הולך לעולמו בדצמבר 2019.

השנה הייתה הפעם הראשונה שדברה חגגה את יום האהבה לבדה. אך מה שהיא לא ידעה זה שבעלה האהוב תכנן עבורה מתנה שתשאיר לה נחמה רבה. נחמה שהיא כל כך הייתה זקוקה לה.

ביום האהבה דברה קיבלה זר גדול של ורדים צהובים אליהם התלווה ורד אחד אדום.

יח עם זר הפרחים היפיפה היה כרטיס ברכה עליו היה רשום בכתב יד של רנדי: "ורדים הם אדומים, סיגליות הן כחולות, צועק מגן עדן אני תמיד אוהב אותך. באהבה מאהוב הנצחי שלך, ר.ט."

לא רק שהיא התרגשה מהתכנית של בעלה למרות שידע שלא נותר לו זמן רב לחיות, אלא שהיא גם התרגשה מאוד מהמשמעות של בחירת הפרחים.

"היא מיד ידעה שהם ממנו בגלל הפרחים הצהובים. הוא היה אומר שהוא אוהב לפזר אור שמש. זה היה המוטו שלו בחיים", אמר הבן שלהם ג'ף.

נס 'נ.ב. אני אוהב אותך'

"אחותי אמרה שזה גרם לה להרגיש מאושרת ומיוחדת…ושזה בחלק הכי קשה של החיים שלו ועם כל הקשיים שהיה צריך לעבור, הוא עדיין חשב עליה", הוא הוסיף.

דברה אמרה שזה גרם לה להרגיש מיוחדת מאוד שבעלה חשב עליה ממש עד הסוף.

"כשניגשתי ופתחתי את כרטיס הברכה, לא יכולתי לשלוט בעצמי. חשבתי, 'זה ממנו'", אמרה דברה. "אני משערת שאפשר לקרוא לזה, נס 'נ.ב. אני אוהב אותך'".

מחוות האהבה הנפלאה של רנדי לאשתו דברה פשוט מרגשת. זה רק מראה לכם שאהבה היא נצחית ואין דבר שיכול לעמוד בפניה.

אם גם אתם התרגשתם מהסיפור הנפלא הזה אז שתפו את הכתבה עם החברים והמשפחה שלכם כדי להפיץ את האהבה. 

אמא ילדה שני זוגות תאומים תוך פחות משנה – אחרי ששתי הסבתות שלה איבדו את התאומים שלהן

אמא אלכסנדריה ווליסטון לא האמינה למשמע אוזניה כאשר הרופא אמר לה שהיא בהריון עם תאומים.

לאמא כבר הייתה ילדה והיא כל כך שמחה כששמעה שיהיו לה תאומים, במיוחד כשלא היה לה מושג שתאומים אינם דבר נדיר במשפחה שלה.

אחרי שילדה שני בנים יפיפיים במרץ, חודשיים אחר כך היא קיבלה שוק נוסף כאשר הרופאים אישרו בפניה שהיא בהריון שוב.

היא ובעלה היו בהלם מוחלט כאשר נאמר להם שגם ההיריון הזה הוא עם תאומים.

הרופאים אמרו לה שהסיכויים שלה לזכות בלוטו גדולים יותר. עכשיו היא אומרת ששני זוגות התאומים שלה הם הזכייה שלה בלוטו.

אז עם בת שעכשיו בת 3 והתאומים הבנים מארק ומלקאי שנולדו במרץ, אלכסנדריה ילדה זוג תאומים נוסף בדצמבר – קיילן וקיילב.

באופן מובן, אלכסנדריה הייתה בהלם אך כמובן הרגישה מבורכת ומאושרת.

"חשבתי לעצמי, אלוהים, בחיים לא חשבתי שיהיו לי עוד תאומים", היא אמרה.

אחרי שילדה שני זוגות תאומים אלכסנדריה גילתה ששתי הסבתות שלה איבדו תאומים בנים בלידה וזה גרם לה להרגיש אפילו מבורכת עוד יותר על המשפחה הגדולה שלה.

"אני תמיד אומרת שאני מרגישה שהסבתות שלי נתנו לי את הילדים שלהן בגלל שכל אחת מהן איבדה תאומים בנים", אמרה אלכסנדריה. "אני מרגישה שהן שלחו לי אותם מלמעלה".

גלו עוד על המשפחה הגדולה והמאושרת בסרטון למטה:

איזו ברכה עבור המשפחה היפיפיה הזו. אנו מאחלים להם את כל האהבה והאושר שבעולם. שתפו את הסיפור הנדיר והמרגש הזה עם המשפחה והחברים שלכם. 

אמא צעירה הלכה לעולמה אחרי שילדה, אבל הצילה חיים של 12 משפחות

אחד הדברים הטובים ביותר שאדם יכול לעשות זה להירשם כתורם איברים. מאות אלפי אנשים בכל רחבי העולם מחכים בתור לתרומה של איבר מציל חיים, ועשרות אנשים נפטרים מדי יום בגלל מחסור בהיצע.

על ידי כך שאתם נרשמים כתורמי איברים אתם מבטיחים שגם כאשר אתם נפטרים אתם עדיין עושים הבדל בחיים של אחרים. וזה היה המקרה עבור אמא אחת שהלכה לעולמה באופן טרגי בטרם עת אך הצילה חיים רבים הודות למתנה האחרונה שלה.

קתלין תורסון הייתה אמא לארבעה ילדים. הצעיר שבהם נולד ב 29 לדצמבר. היא ובעלה ג'סי קיבלו לאוויר העולם תינוק לו קראו טדי.

אך מספר ימים בלבד לאחר הנס, טרגדיה הכתה, למרות שנראתה בריאה, היא לפתע סבלה מדימום מוחי ונפטרה כמה ימים אחר כך. היא הייתה בסך הכל בת 34.

האובדן שבר את בעלה. השניים היו יחד מאז שהיו בתיכון והתחתנו בשנת 2006.

"לא היינו דקה לחוד", אמר ג'סי. "היינו יחד 14 שנה וניצלנו כל דקה…אין חרטות על הדרך בה בילינו את הזמן, אלא רק על כמות הזמן שהיה לנו יחד".

אבל בזמן שהמשפחה הזו התאבלה, הם מצאו גם צד חיובי לסיפור: קתלין הייתה תורמת איברים, ו 12 איברים שלה נתרמו והצילו חיים.

"כשלמדו עוד על התהליך…על אלו שקיבלו את התרומות, זה משהו שימשיך לחזק אותנו", אמר ג'סי.

הוא אמר שאישתו הייתה אישה אוהבת ואכפתית. נראה רק מתאים שהיא תמשיך לעזור לאחרים אפילו שהיא איננה.

"אני לא חושב שהיא אי פעם פגשה מישהו שהיא לא מצאה דרך לאהוב ולדאוג לו", אמר ג'סי. "הלב שלה היה כל כך גדול. הלב והאדיבות שלה והרצון שלה לאהוב".

ולמרות שהילדים איבדו את אמא שלהם, הם תמיד ידעו שהיא נפטרה כגיבורה.

"אני שמח שהילדים שלי ידעו מה שאמא שלהם עשתה", אמר ג'סי. "הבן שלה אמר לחברים שלו בכיתה א' שאמא שלו 'עזרה לאנשים' ".

זה תמיד שובר את הלב לאבד אדם יקר ואוהב, במיוחד בגיל כל כך צעיר. אבל לפחות הם יכולים למצוא נחמה בידיעה שהיא הצילה חיים.

זו תזכורת טובה שמראה מדוע אתם צריכים להירשם כתורמי איברים! שתפו את הסיפור החשוב הזה.