ליאו מסי קורע רשתות על בסיס קבוע, שובר שיאים, וממשיך להדהים אותנו כל פעם מחדש.
בסרטון חדש שהתפרסם רואים את ליאו מסי כשהיה בן 10 מבקיע שער בבעיטה חופשית (נו, מה חדש? או ישן במקרה הזה) כששיחק דמי סנטה פה. המשחק עד כמה שידוע לנו היה בפרו.
בגיל 10, שנה אחת לפני שאובחנה אצל ליאו מסי בעיית גדילה, שהחלימה מאוחר יותר על ידי המועדון של ברצלונה.
הוידאו שודר בטלוויזיה הארגנטינאית לאחר השערים האחרונים של מסי בבעיטות חופשית, מול ריאל מדריד ומול אורוגוואי.
צפו במסי הקטן מבקיע שער נפלא בבעיטה חופשית נפלאה:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
ליאו מסי שוב הבקיע במשחק הניצחון של ארגנטינה על נבחרת צ'ילה במוקדמות מונדיאל 2014.
ההחלוץ של ברצלונה מתקרב עכשיו לראש רשימת המבקיעים הגדולים של נבחרת ארגנטינה כשהוא מבקיע את שערו ה – 31. שלוש פחות ממרדאונה, 4 פחות מהרנן קרספו, וכשבראש הרשימה ניצח לו גבריאל בטיסטוטה עם 56 שערים.
אבל הסיפור הגדול של המשחק בין ארגנטינה לצ'ילה קרה דווקא בזמן שהשחקנים ירדו לחדר ההלבשה במחצית המשחק, כשהקוון ביקש (ללא בושה) להצטלם עם ליאו מסי. צפו בסרטון:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
מאבטחים בקבוצות ספורט הם לא דבר נדיר, אבל כשיש לך מאבטח עם עבר פלילי עשיר ומפואר זה כבר קצת מטריד. ברצלונה שכרה בעבר מאבטח ששדד 500(!) בנקים בקריירת הפשע המפוארת שלו.
דניאל רוחו, מי שאיבטח את ליאו מסי ושחקני ברצלונה, התראיין לעיתון גזטה דלו ספורט, וגילה סיפורים מעניינים מהתקופה שלו בבארסה.
"שדדתי 500 בנקים בחיי. הייתי מכור לחיים הטובים, למכוניות, בגדים יקרים, וסמים. התחלתי לשדוד בנקים בגיל 15, ולאחר מכן הפכתי את זה למקצוע" גילה רוחו.
"ב – 1997 החלטתי לשנות את חיי, והצטרפתי לעולם הכדורגל. ב – 2006 התחלתי לעבור בברצלונה. פרנק רייקארד היה המאמן בתקופה הזו, והקבוצה שלחה אותי לאסוף שחקנים ששתו יותר במועדונים, ולא יכלו לנהוג".
על מסי, רוחו המשיך: "יום אחד נשלחתי לאסוף אותו לאחר אימון. מסי היה ילד צנוע, וכשהוא היה אוכל היה יושב לידי, והייתי מספר לו על החיים שלי. לא היה לו הרבה מה לומר, הוא לא עשה שום דבר בחיים שלו חוץ מלהתאמן ולשחק כדורגל. הם (ברצלונה) גם לא נתנו לו לצאת עם בחורות, רק עכשיו הוא מגלה מה המשמעות של לחיות…"
רוחו ממשיך: "לא הייתי אחראי על השחקנים כבר מספר שנים, אבל מדי פעם דרכינו מצתלבות. בשנה שעברה הלכתי למשחק של ברצלונה עם חבר, ונתקלתי בליאו, שהיה מלווה בשתי בחורות יפיהפיות. לאחר מכן גיליתי שאחת מהן היא החברה של מסי, אנטונלה רוקוזו, והשניה היא אישתו של חאבייר מסצ'ראנו, כולנו יצאנו לאכול ארוחת ערב. בסוף הערב, ליאו הסיע אותי לביתי, כאשר אני ישבתי במושב האחורי".
סיפור מעניין, אין ספק. רק נקווה שלא יבקש דמי השבחה על מכירה עתידית של מסי.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
בתחילת העונה ביבראס נאתכו וליאור רפאלוב היו מלכי השערים בליגות שלהם והתקשורת היתה בעננים. מה שלא שמו לב – ש-80% מהשערים היו בעיטות עונשין מ-11 מטרים.
תומר חמד עבר בעונה שעברה בהעברה חופשית ממכבי חיפה למאיורקה הספרדית. במחזור השמיני כבר התנוססה לה הספרה 5 בטור השערים שלו. התקשורת בישראל חגגה שיש לנו סוף סוף חלוץ ברמות הגבוהות. דבר אחד שכחו להדגיש, חמשת הגולים היו מפנדלים. ממש חלוץ שכל הגנה מפחדת ממנו.
רובין קאזאן שיחקה נגד הפועל תל אביב במסגרת הליגה האירופית, התלהבה מביבראס נאתכו והחליטה לקנות אותו. את עונת 2011/2012 הוא סיים עם 10 שערים, מספר נאה לקשר אמצע. אך 4 מהם היו פנדלים (ועוד היה יכול להבקיע 11 גולים אבל אחד הוא החמיץ). גם את העונה הזאת הוא פתח בסערה ונכון לעכשיו, לאחר 10 מחזורים הוא עם 6 גולים, אבל כן… 4 פנדלים.
אני לא בא לדון האם תומר חמד שחקן טוב או לא (לדעתי הוא שחקן פנטסטי), או אם ביבראס נתאכו שחקן שמוערך יתר על המידה (לדעתי מגיעות לו כל המחמאות), אך מה שחורה לי זה שמדגישים בכל פעם כמה שחקן פלוני הוא מוצלח ומנפנפים במספר השערים שהוא כבש.
אני חושב ששחקן שכובש פנדל, ואפילו כמה פנדלים, לא הופך אותו לשחקן יותר טוב, אלא הוא פשוט שחקן שיודע לבעוט פנדלים. חלוץ שיודע לבעוט פנדלים יכול לעשות דריבל ולשלוח פצצה לחיבורים? יש לו מיקום יותר טוב ברחבה? יותר "חוש" לגולים? הוא יכול לרוץ מהר יותר לכדורים? קשר שיודע לבעוט פנדלים יש לו מסירות מדוייקות יותר? הוא יודע לתקל יותר טוב? התשובה היא ממש לא.
ביבראס נאתכו לא נהיה קשר טוב יותר בזה שהוא בועט הפנדלים של קבוצתו, ותומר חמד לא חלוץ טוב יותר אם הוא מרשית כמה פנדלים בעונה. מה שצריכים להדגיש יותר זו העובדה שנאתכו סיים את העונה שעברה עם 7 בישולים. דרך אגב, את תואר "איש המשחק" קיבל תומר חמד במחזור ה-14 שבו הוא לא כבש שער.
אך מה לי להלין על שחקנים ישראלים ועל התקשורת הישראלית. זה המצב בכל העולם.
כריסטיאנו רונאלדו הפציץ לפני 2 עונות בלה ליגה 40 גולים בדרך לפיצ'יצ'י. מתוכם 8 פנדלים. כשנוריד אותם נגלה שהוא הבקיע "רק" 32 גולים, מספר נאה אך לא משהו מיוחד. בעונה שעברה הוא הכניס 46 גולים, כשמתוכם 12 (!) פנדלים.
ליאו מסי שבר בעונה שעברה את שיא הכיבושים בעונה – 73 שערים. 14 מתוכם היו פנדלים (כמו רונאלדו שהכניס 14 פנדלים מ-60 שערים שלו). אז נכון, גם 59 זה מספר בלתי נתפס, אבל למה כוללים את הפנדלים בסך השערים?
מה אשמים חלוצי צ'לסי שבועט הפנדלים שלהם זה פרנק למפארד? בגללו יש להם פחות שערים.
שחקן שמפציץ המון שערים ללא קשר לפנדלים זה שווה איזכור. לדוגמא, רובין ואן פרסי הוא חלוץ גדול, בעונה שעברה הוא הבקיע 30 שערים בליגה האנגלית, כשמתוכם רק 2 פנדלים.
למסקנה – אני חושב שצריך להפסיק למנות את הפנדלים בסכום הכולל של שערים, זה פשוט לא נכון ולא צודק.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
הגיע הזמן, התנאים הבשילו, העולם מוכן, ומעל כל, ליגת האלופות צריכה את זה! סופר קלאסיקו בגמר הוא מפגש כל כך קלאסי, כזה שייזכר לדורות גם אם יסתיים בתיקו 0-0 בסיום 120 דקות וייגמר בפנדלים, זה יהיה הסופר קלאסיקו הראשון שקורה בגמר ליגת האלופות.
צ'לסי-ריאל? באיירן-צ'לסי? ריאל-צ'לסי? די נו הצחקתם אותי, כל שבוע אנחנו עדים ליכולות המופלאות של מסי ורונאלדו (לטעמי יש עוד שחקן שנותן לשניהם פייט רציני ושמו הוא מריו גומז), ולראשונה מזה שנים נוכל לראות את שניהם בקרב בגמר ליגת האלופות, אבל בתור הסופר קלאסיקו!
יש סיבה גדולה מאוד שלדעתי הגמר הזה חייב להיות מפגש בין שתי הענקיות האלה. העניין מתחיל במבנה הליגות האחרות באירופה ומה שעומד לקרות איתן בשנים הבאות, מבחינת השחקנים שגדלים בהן והנסיבות הכלכליות.
בליגה האיטלקית יש לנו מספר קבוצות איכותיות, והרבה תחרות. מעל לכל, הליגה האיטלקית בשנות ה-90 עד תחילת שנות ה-2000 הייתה הליגה הטובה בעולם, כשהיא שולחת כל שנה קבוצה אחת לפחות לגמר אירופי. העונה הזאת היא עונת מעבר מעולה לאיטלקים שמתחילים לחזור לעצמם, הליגה נפתחה, הדור ה"זקן" של סוף שנות ה-90 קרב לסיומו, והליגה האיטלקית מתחילה להנפיק תוצאות משוגעות וגבוהות והיא מראה גם טקטיקות פתוחות יותר ולא כאלו של שנות ה-90.
הליגה האנגלית, שהייתה אחד הגורמים המובילים בכדורגל האירופי מאמצע שנות ה-2000 ועד בערך לעונה הזו, מתחילה להתדרדר, ולא משנה מה יגידו עליה. הכוכבים נוטשים אותה, וגם אלה שנשארו מורידים את התפוקה, והכדורגל האנגלי נמצא בשפל חדש מזה שנים רבות. עם מנצ'סטר סיטי או בלי, הכדורגל האנגלי בעצמו לא יודע מה הולך איתו, אחד השיאים היה בפרשת ג'ון טרי והנבחרת.
הכדורגל הגרמני הוא מאוד מעניין בצורה הפנימית שלו, כל שנה-שנתיים עולה לה איזה קבוצה חדשה שנבנית כמו שצריך, נותנת עונה טובה, ונצמדת לאלופה או אפילו לוקחת את האליפות בעצמה. ברור לכולם שבאיירן מינכן היא הקבוצה הטובה בגרמניה אבל קורה שגם וולפסבורג ודורטמונד לוקחות את תואר האליפות. מבחינת אירופה, בגרמניה יש קבוצה אחת, וחלילה אני לא בא להעליב את דורטמונד שטוטגארט או האנובר, אבל הקבוצה הזאת תמיד הייתה ותמיד תהיה באיירן, אז מהבחינה הזאת, הכדורגל הגרמני לא השתנה בשנים האחרונות.
מכאן אנחנו ממשיכים לליגה הספרדית, ההיא שמכילה בתוכה את שתי אריות היבשת, ברצלונה וריאל מדריד. הליגה הספרדית בסופו של יום היא ליגה של שתי קבוצות, לא יותר מזה, יש קצת תחרות, שחקנים טובים ועניין, אבל בסופו של דבר הליגה הזאת מכילה רק שתי קבוצות. כאן מתחיל ההבדל, כי חצי מהליגה הספרדית נמצא בחובות כספיים גדולים (אפילו ברצלונה וריאל), ומתישהו גם יפרשו להם חלק מהעוגנים הכי גדולים של הכדורגל הספרדי. הרבה כדורגלנים ספרדיים שמובילים את קבוצות הסופר קלאסיקו מתקרבים כבר לסיום הקריירה.
אז מה בעצם יהיה לנו? סופר קלאסיקו עכשיו, שיחתום את אחת התקופות הגדולות של הכדורגל הספרדי והעולמי, כאשר שני השחקנים הטובים ביותר בדורנו ישחקו זה נגד זה, אך הפעם כאשר הם במפגש הרציני ביותר ביבשת, כבר אמרתי? אה כן…הסופר קלאסיקו!
יש דברים שאמורים לקרות, והכדורגל הספרדי חייב לקחת את ההזדמנות הזאת בשתי ידיו, כי שאר הליגות בעולם מתחזקות בזמן שבברצלונה ומדריד מתישהו ייגמר האוויר, אין מה לעשות, שום דבר לא נמשך לנצח, זוכרים את ריאל מדריד של תחילת שנות ה-2000? כי מאז היא עוד לא זכתה בליגת האלופות, כשבריאל הנוכחית נמצא שחקן שלא מפסיקים לומר עליו שהוא אחד הגדולים שהיו במועדון. סופר קלאסיקו בגמר ישמר את התהילה שיש לשתי הקבוצות הללו לעוד שנים רבות גם אחרי רונאלדו ומסי.
מנגד עומדות שתי הקבוצות הכי "מעצבנות" שברצלונה וריאל יכלו לקבל, הראשונה באיירן, זאת שחוץ מפעם אחת ניצחה את ריאל בכל חצאי גמר ביניהן, וצ'לסי, ההיא שחטפה מאינייסטה גול בדקה ה-90 ועד היום למפארד והחברים מחפשים את הזמן לנקום על אותו חצי גמר, ואיזה זמן יותר טוב לנקום מאשר עכשיו? לקראת סוף קריירה? אז צ'לסי-באירן? גם זה אפשרי?
לסיכום חברים, כולם רוצים סופר קלאסיקו, אבל צ'לסי ובאיירן לא ייתנו את זה בקלות, מה אתם אומרים?