אני אוהב קעקועים ואשליות אופטיות, אבל מה קורה כשמשלבים ביניהם? קעקועים תלת מימד מגניבים ומדהימים שיפילו לכם את הלסת לרצפה. זה בדיוק מה שקורה.
לפעמים בגלל שתגידו – מדהים! ולפעמים בגלל שתגידו 'למה בשם האלוהים?? למה לעזאזל עשית את זה??'. כך או כך, אי אפשר להכחיש שהקעקועים האלה הם יצירות אמנות.
הקעקועים האלה בהחלט גורמים לי לרצות להוסיף עוד קעקוע לגוף שלי.
הדוב השחור האסייתי הזה עושה משהו מוזר שנראה חמוד למדי: הוא הולך על שתי רגליים בדיוק כמו בנאדם!
כן, זה בהחלט נראה חמוד בהתחלה – ולמרות שעכשיו הוא בסדר – הסיבה שהוא מסוגל ללכת ככה היא עצובה למדי.
מכיוון שהוא סבל מתת תזונה, הגוף שלו לא גדל כמו שצריך, אז עמוד השדרה שלו היה מסוכל לתמוך ביציבה המוזרה הזאת.
ב – Holiztic Vet אומרים, וזה רק ניחוש מושכל, שהוא ממשיך להתנהג כך מכיוון שכל חייו הוא היה תקוע בכלוב בלי אוכל.
למרבה המזל, עכשיו הוא מקבל המון אוכל!
להיות הומלס זה קושי שאף אחד מאיתנו לא יצטרך לסבול. יש סטיגמות רבות ומרושעות על המציאות המצערת הזאת, אבל רובן לא נכונות. אנשים רבים מחשיבים את ההומלסים לעצלנים, מלוכלכים, ושלא מגיע להם את הזמן או הכסף שלנו. אלו מאיתנו שיש בית צריכים להגיד תודה, ולא לקחת שום דבר כמובן מאליו. לעולם לא נצטרף לחטט בפח בשביל אוכל או למצוא מחסה מפני הגשם.
למרבה המזל, יש אנשים נפלאים מסביב לעולם שהופכים את חייהם של ההומלסים לקצת יותר טובים. גרגורי קלוהן הוא אחד מהם, ומה שהוא עושה עבור ההומלסים הוא באמת מערר השראה. קלוהן נוסע באזור אוקלנד, קליפורניה, כשהוא אוסף זבל ואשפה ויוצר מהם בתים קטנים. לאחר מכן הוא תורם את הבתים הקטנים להומלסים כדי להפוך את החיים שלהם לקצת יותר קלים.
שימו לב כל הציירים – סוג חדש של אמנים משתלט על הסצינה.
קניסמו היא תנועה אחת מני רבות שמתמשות באמנות כדי לקדם אימוץ של כלבים מבתי מחסה.
הכלבים יצרו 18 יצירות אמנות שלבטח יקראו תיגר על האמנים הגדולים של דורנו. ואל תדאגו, בשביל הפרויקט האמנים יצרו צבע ידידותי (ואכיל) לכלבים.
הדימוי הוא מטפורה עמוקה לקשיים שהכלבים עומדים בפניהם, מכמות הכלבים שנמצאת שם, ועד לדעות קדומות לגבי גזעים מסויימים.
"ניעור הצבע חושף את החופש שהם כל כך משתוקקים אליו, כשכל טיפת טבע נושאת איתה דעות קדומות. השילוב של הצבעים בציורים מראה את שילוב הגזעים, ואת היופי שבכלב בין כלאיים".
כל הכלבים יפים. תאמצו כלב. ולא משנה איזה. אתם לא תצטערו.
אם הייתם הולכים לבדכם ביער ושומעים צעקות, מה הייתם עושים?
חלקנו היו מסתובבים ובורחים, שזה בהחלט הדבר ההגיוני לעשות. מצד שני, יש שיגידו שזאת חובתנו המוסרית לעזור למישהו בצרה.
אז בואו נניח שאתם מחליטים להיות אנשים טובים ולעזור לאלו בצרה. כשאתם מתקרבים למקור הצעקות, אתם לעולם לא יודעים מה תראו. בתקווה שזה משהו שאתם יכולים להתמודד איתו ולא איזה רוצח פסיכופט עם מסור חשמלי או דוב רעב ועצבני. אבל מה קורה אם אתם מתקרבים לצעקות רק בשביל לגלות שאין שם אף אחד. במקום מישהו בצרה, אתם מוצאים משהו מפחיד וקריפי שאתם לא יכולים להסביר.
משתמש היוטיוב drumr828 תיעד בדיוק את התרחיש הזה לפני מספר ימים כשהלך לבד ביער. זה ספוקי שיט רציני.
לפי המגיבים, הפירמידה ואבני הקריסטל הם כנראה חלק מטקס ניו-אייג' שמטרתו למשוף רוחות טובות לאזור. עדיין, זה קריפי לגמרי. למה שמישהו ישאיר את זה סתם כך באמצע היער? אני לא הייתי חוזר לשם שוב.
איזה משחק אדיר היה אתמול בין שיקגו לקליבלנד.
קליבלנד קבלירס השוו את הסדרה ל 2-2 אחרי ניצחון חוץ 84-86 מסל בשנייה האחרונה של לברון ג'יימס.
במצב 82-84 לקאבס, דרק רוז קלע והשווה את התוצאה, ודיוויד בלאט סימן לשופטים פסק זמן.
הבעיה שלקליבלנד לא נותרו פסקי זמן, ואם השופטים היו רואים את הסימון של בלאט, הקאבס היו סופגים עבירה טכנית שהייתה עולה להם במשחק.
למזלו של בלאט השופטים לא ראו, ועוזר המאמן טיירון לו מיהר למשוך את בלאט ולצעוק לו שאין לו פסקי זמן.
יותר מזל משכל. ואיזה מזל שיש את לברון ג'יימס.
