אתם מכירים את ההרגשה. אתם נמצאים ברכב עם חברים או משפחה, השמש שוקעת, אתם מדברים והכל רגוע. אולי אחד מכם שוכב במושב האחורי, יתכן ומישהו מכם גם מניח את הרגליים על הדשבורד. עכשיו דמיינו לעצמכם שאתם סובלים מפציעות משנות חיים בגוף ובמוח.
זה מה שקרה לבת'אני בנסון, היום בת 26, באוגוסט 2010. לפני התאונה היא הייתה בדרכה לסיים תואר בהיסטוריה וצרפתית באוניברסיטת נוטינגהאם. היא תכננה להיות מורה אחרי הלימודים. למרבה הצער, ב 2 לאוגוסט, חייה השתנו לעד.
בת'אני ישבה במושב שליד הנהג בזמן שהחבר שלה נהג ורגליה היו על הדשבורד, משהו שהיא עשתה כל הזמן. לפניהם על הכביש אופנוע התנגש עם רכב קטן, וטרקטור עם טריילר ניסה לבלום כדי להימנע מהתנגשות. החבר של בת'אני הגיב לאט מדי והרכב שלהם התנגש בחלק האחורי של הטריילר.
כשאתם רואים את התמונות של הרכב זה נראה כמו נס ששניהם שרדו. בזמן שהחבר שלה סבל מפציעות קשות אך כאלה שניתן להתגבר עליהן, הרגליים של בת'אני נפגעו כל כך קשה והיא תצטרך לחיות עם הפגיעות הללו לשארית חייה. כריות האוויר של הרכב נפתחו במהירות של 320 קמ"ש. זה מספיק כדי לגרום לפציעות כאשר אתם יושבים בצורה נכונה, בטח ובטח כאשר הברכיים שלכם נמצאות מול הפרצוף.
הרגליים של בת'אני נדחקו לכיוון השמשה הקדמית. הברכיים פגעו לה בעיניים מה שגרם לה לשברים בעצם הלחי ובארובת העין, בנוסף ל 8 שברים ברגלה שמאלית, ו 3 שברים ברגלה הימנית. הפגיעות הללו היו רציניות אבל לא כמו הפגיעות הפנימיות שספגו הברכיים שלה.
המוח שלה החל לדמם, מה שגרם לה לנזק מוחי בלתי הפיך. אמא שלה בת ה 55 שתכננה לצאת לפנסיה בעתיד הקרוב הייתה צריכה להמשיך לעבוד על מנת להעניק לבת'אני את הטיפול שהיא זקוקה לו. על הימים הקשים הללו היא אומרת: "איבדתי ילדה מתוקה בת 22 שעבדה במשרה מלאה ולמדה באוניברסיטה. היא הייתה במסלול מצוין. יש לי ילדה בת 13 עם בעיות כעס". בת'אני גם צריכה לקחת כמות גדולה מאוד של כדורים בכל יום, והיא נועלת נעליים אורתופדיות יקרות שעוזרות לה ללכת.
בת'אני לא יכולה להחזיר את הגלגל אחורה, אבל היא מקווה שעל ידי פרסום הסיפור שלה זה לא יקרה למישהו אחר.
