טיקי באסה – טל אראיה מסכם את גמר טורניר יורו 2012
יבואו ויגידו "הגדולה מכולם", יביאו ויגידו "האחת והיחידה", יהללו את צ'אבי הרננדז, יריעו לסרחיו ראמוס, לא ישכחו אף פעם את קאסיאס, אבל לא משנה כמה יגידו, הם פשוט הכי גדולים בדורם, הזמנם הנוכחי, זה הכל, אי אפשר להשוות אותם לשום דבר שהיה לפניהם ולשום דבר שיבוא אחריהם.
לולא חוליט ו-ואן באסטן, יכול להיות שהכדורגל העולמי לא היה נראה כך היום, אסור לשכוח שגם צרפת של זידאן וברזיל של פלה עיצבו מודלים שלמים בכדורגל העולמי, ספרד הנוכחית היא עוד בורג משמעותי וחזק בתולדות הספורט הנהדר הזה, שלאט לאט מפתח לו מגוון ענק של סגנונות, צורות משחק ושחקנים.
מה שראינו בגמר היורו זה דבר נדיר, אין ספק בכלל, זה דבר שלא רואים כל יום, בית ספר לכדורגל, אומנות ראויה לשמה, שלא תבינו אותי לא נכון, יש לי המון הערכה וכבוד לאדומים מחצי האי האיברי.
מעל לכל ספרד הוכיחה משהו אחד, כאשר לקחה את הטוטאל פוטבול ההולנדי, שילבה אותו עם הטכניקה הדרום אמריקאית וקיבלה את הטיקי-טקה, צורת משחק חדשה שדוגלת בהחזקת הכדור והנעתו גם בצורה הכי איטית אפילו עד למצב כיבוש אימתני, כי כאשר הכדור ברגליים שלך היריב לא יכול לייצר מצבים (די הגיוני, לא?). ה"לה רוחה" הוכיחו שרצועת קישור מעולה יכולה להיות הגורם מספר אחד לנצח כל משחק, ללא חלוץ בכלל, האיש שסביבו היו בונים מערך בעבר.
דווקא כשספרד שיחקה עם חלוץ (נגרדו), היא הייתה כבדה יותר, מסורבלת יותר ותלויה יותר בשחקן אחד במגרש במקום בכל ה-11 הנהדרים שלה. מי שראה את המשחקים של ברצלונה ושל ספרד כבר מזמן מבין שכאשר הקישור שלך לא מאבד כדורים ורק מניע כדור לעבר ההתקפה, אתה בלתי מנוצח, במערך שבו כולם תוקפים וכולם מגנים.
ואיטליה? ייצגה את הכדורגל האחר, המלחמתי, הקבוצתי, כדורגל שבא מן הנשמה. בניגוד לכל הנבחרות שראיתי ביורו, באיטליה היה אפשר להתאהב בקלות, לא בגלל היופי שבצורת המשחק, אלא בגלל הלחימה וההקרבה שהאיטלקים היו מסוגלים לתת, הם רצו את זה, הדמעות בסוף לא היו מזויפות בכלל, את הדמעות האלה הגרמנים לא ירגישו אף פעם והאנגלים לא יקריבו אף פעם. איטלה היא נבחרת משוגעת, מורכבת מכל כך הרבה שחקנים בעייתים, לא יציבים, אבל עדיין מעולים, וזה מה שסחב אותם לגמר, לא שום דבר אחר. בדו קרב הפנדלים מול אנגליה היה אפשר לראות את הגאווה האיטלקית מול האדישות והנאיביות האנגלית. אחרי הכל גם אוהבי ספרד הגדולים ביותר לא יישארו אדישים לדמעות הכנות של האיטלקים.
כל מה שנותר לומר זה שהיה לנו יורו לא רע בכלל, עם המון שערים, כדורגל, ואירוח קצת בעייתי, חבל שהוא נגמר. אבל אם אתם חובבי ספורט פתוחים במחשבתכם, תתכוננו לדבר ענק, ואולי קצת יותר גדול, האולימפיאדה!
במחתרת תמיד מעניין – כדורעף ישראלי, לא למכורים בלבד
אם אתם רומנטיקנים במישור הספורטיבי, ונמאס לכם משכירי חרב שמשחקים אצל כל מי שמוכן לשלם להם יותר, הכדורעף הישראלי זה המקום בשבילכם.
למעט אולי מכבי תל אביב, קצרנית התארים בליגת העל של השנים האחרונות, הכל שם מאוד צנוע. שחקנים בני 16-19 אפשר לראות בכל סגל של כל קבוצה, ושחקנים חרוצים שמלבד הכדורעף גם מחזיקים בעבודה נוספת.
הכדורעף בישראל הוא לא מאוד פופולארי, לכן ישנה תחושה של קהילתיות באולמות. המועדונים מושכים אל משחקי הבית בעיקר קהל מהאזור שלהם.
אסור לטעות ולחשוב שתמיד שקט במשחקי הכדורעף של ליגת העל. יש מפגשים שמאות צופים מגיעים ויוצרים אווירה מצוינת. גם שם וגם בליגת התיכונים, שם התלמידים מסיימים את יום הלימודים ומוציאים את כל העצבים שלהם על הקבוצה השנייה במקום על ההורים.
תוכלו לראות קבוצות שיש מעט כמותן בליגות הבכירות של הכדורסל והכדורגל כמו מכבי הוד השרון, המעפיל-חדרה (בעלת מספר התארים הגדול ביותר בכדורעף גברים בארץ), ארזים–רמת השרון , אליצור כרמיאל ועוד. בדרך כלל הכניסה למשחקים היא בחינם ואין בעיה למצוא מקום בשורות הראשונות. אם מפריעה לכם שפה בוטה ביציע כמו בליגה של לוזון אז במקרה הזה יש אותה במינון נמוך בהרבה.
פה לא תשמעו שא' עזב את קבוצת הבית שלו לטובת היריבה המרה תמורת חוזה שמן. פה לא תראו את המרים (מוסר) של נווה שאנן נוסע באודי כסופה על 180 קמ"ש "כי הוא כוכב ומעל העם". פה תמצאו קבוצה שנוסעת למשחקי חוץ באוטובוס יחד עם האוהדים שלה. קבוצה שהשחקנים שלה גרים באותו בניין של האוהדים ונמצאים איתם בקשר חברי. אלה דברים שמחברים את הקהל לקבוצה שלו וגורמים לו להגיע למשחקים, לעודד ואולי להביא אנשים חדשים לאולמות.
לאחרונה חזרו לשדר כדורעף מקומי, גברים ונשים, בערוץ הספורט, וטוב שכך. כמו כל ענף, הוא ראוי לחשיפה. גם כדי שהקבוצות יוכלו להחזיק את הראש מעל המים בזכות זכויות השידור וגם כי זה ספורט, וכשיש לך 500 ערוצי ספורט כמעט כל ענף צריך לקבל כיסוי.
כל זה לפני שעוד ציינו את היופי שבמשחק. יש פה שילוב של נקודות מהירות, אתלטיות, וכדורים באוויר. כל זה על מגרש קטן שמקל על העין לראות את הכל בבירור. אם כל זה עדיין לא עורר בכם עניין, תרימו טלפון למאמן סטוק סיטי טוני פיוליס. הקבוצה שלו משחקת כדורעף כל שבוע והוא בטח יגיד דברים טובים על העניין.
מייק טייסון משתמש בבדיחת אוזן כדי לשווק את רוטב הברביקיו של איוונדר הוליפילד
ביום חמישי האחרון צויין 15 שנה לקרב החוזר בין מייק טייסון לאיוונדר הוליפילד. הקרב שציין את אחד מהסיומות הכי ביזאריים שנראו אי פעם בעולם הספורט.
כזכור, טייסון נשך לאיוונדר הוליפילד את האוזן, והשאיר את אלוף העולם (הוליפילד) מקפץ לו בתוך הזירה בתקווה שמישהו יחבר לו את חתיכת האוזן שטייסון הוריד לו בנשיכה.
אבל טייסון, משוגע כמה שלא יהיה, עדיין עמוס בתחמושת של חוש הומור צייץ ביום שישי ציוץ שבהחלט יכול לעזור לאיוונדר הוליפילד. אלוף העולם לשעבר משווק בימים אלו את רוטב הברביקיו החדש שלו, ומאד מאן טייסון עמוס ברגשות אשמה כנראה, החליט לעזור לו בשיווק בעזרת הציוץ הזה:
הוליפילד צייץ כמו משוגע בימים האחרונים בכל הנוגע לרוטב הברביקיו החדש שלו, אז ברור שהיה זה מהלך שיווקי מצידו של טייסון, אבל בכל זאת, זה גם היה קורע מצחוק. הוליפילד אפילו הרים טייסון להנחתה בעזרת הציוץ הזה:
ואם אתם תוהים למה הוליפילד משווק רטבים מוזרים, ועדיין מתארגף, אפילו בגילו המופלג זו הסיבה:
זריקות העונשין של אנדרה דראמונד הן בדיחה לדורות
ביום חמישי האחרון התקיים דראפט 2012 של ה – NBA, ובין עשרת הבחירות הראשונות אפשר למצוא את אנדרה דראמונד (2.12 מטר) ממכללת קונטיקט, שנבחר במקום התשיעי על ידי דטרויט פיסטונס. וכבחירה תשיעית אפשר לצפות מדראמונד שיהיה "משנה משחק" – פקטור רציני בעונה הראשונה, אבל יש מספר אספקטים במשחק שדראמונד חייב לשפר, בצורה דראסטית.
דראמונד חייב, אבל חייב לעבוד על הקליעה שלו, כדאי לו אפילו ללכת לסדנא של המאמן האגדי – הרב מגי, כדי שיעזור לו בקליעה, כי לדראמונד יצפו חיים קשים ב – NBA עם הקליעה הנוכחית שלו.
כאשר אנחנו נזכרים בקלעי עונשים גרועים, אז כמובן ששאקיל אוניל עולה לנו בראש, ואפילו עופר פליישר (היחיד במינו). אבל הדרך היחידה לעצור את שאק הייתה בעבירות או ב – "Hack A Shaq" כפי שהאמריקאים אהבו לקרוא לזה, אבל בכל זאת, שאק קלע ב – 52.7 אחוז בקריירה מהעונשין. לשם השוואה, בשנה היחידה שלו במכללות קלע אנדרה דראמונד ב – 29.5 אחוז מהעונשין, 29.5 אחוז !! למה שלא יעשו עליו פאול בכל התקפה? זה מתכון בטוח לניצחון. בעשרת המשחקים האחרונים של קונטיקט קלע דראמונד ב – 18 אחוז בלבד מהעונשין.
להיות קלעי של פחות מ – 60 אחוז ב – NBA זה נוראי. בסביבות ה – 50 אחוז הופך אותך להיות אחד הקלעים הגרועים בהיסטוריה. אם דראמונד ישאר על סביבות ה – 30 אחוז כפי שקלע במכללות, הוא יהיה נושא לבדיחה, וסביר להניח שהוא יהיה וישאר קלע העונשין הגרוע בהיסטוריה של המשחק.
אז נכון, ישנם סנטרים ענקיים שקלעו בסביבות ה – 50 אחוז בקריירה, אבל בכל זאת הצליחו מאוד ב – NBA, שאקיל אוניל כפי שציינו, וכמובן ווילט צ'מברליין האגדי. אבל כפי שזה נראה כרגע, אנדרה דראמונד הולך לספוג הרבה מאוד עבירות, ויבלה הרבה מאוד זמן על הקו בעונתו הראשונה בליגה הטובה בעולם.
אז כפי שאומרים, אפילו הסבתא שלי הצולעת קולעת יותר טוב ממנו.
לברון ג'יימס מגייס את ריי אלן למיאמי היט דרך הטוויטר
לברון ג'יימס אמר שלא יצייץ בטוויטר עד לסיום עונת ה – NBA, ולאחר שהסתיימה העונה (בטבעת היסטורית) לברון לא מפסיק לצייץ. טוב אחרי הכל, יש לו חודשיים להשלים.
לברון ג'יימס הוא אחד מהספורטאים שמשתמשים בטוויטר ללא הפסקה, וכאשר התחיל פלייאוף ה – NBA לברון החליט שהוא לא יצייץ עד שתסתיים העונה, ועכשיו שהיא הסתיימה הוא לא מפסיק להפגיז בציוצים. חלקם מעניינים, חלק מעניינים את כף רגלנו השמאלית.
לברון צייץ שהוא היה בהופעה של קולדפליי (ביג דיל), שהוא הופיע בתכנית של דיוויד לטרמן (סביר), ושהוא הלך לרופא השיניים (שינה לנו את החיים). לא ברור עדיין איך לברון הסתדר חודשיים ללא טוויטר.
אבל לאחר הציוצים חסרי המשמעות הללו, לברון ג'יימס סוף סוף צייץ משהו מעניין ביותר:
לברון והבן שלו כנראה שמעו את הדיווחים על כך שריי אלן עתיד להצטרף למיאמי היט בעונה הבאה. ריי אלן נמצא בדרכו האחרונה ב – NBA, לאחר שעבר החודש ניתוח בקרסול הימני שלו, אבל הוא בהחלט יתן למיאמי כוח משמעותי בקליעה מבחוץ. הסלטיקס בהחלט יקוו שאלן יחזור בעונה הבאה לבוסטון, אבל כנראה שהקלעי הנפלא בדרכו לפלורידה.
רשימה מלאה של בחירות דראפט 2012 ב – NBA
דראפט 2012 של ה – NBA התקיים הלילה, והפתעות גדולות לא היו. לפחות לא בבירה הראשונה. קבלו את 60 הבחירות המלאות של דראפט 2012:
סיבוב ראשון:
1. ניו אורלינס הורנטס – אנת'וני דיוויס (קנטאקי)
2. שארלוט בובקאטס – מייקל קיד גילכריסט (קנטאקי)
3. וושינגטון וויזארדס – בראדלי ביל (פלורידה)
4. קליבלנד קאבלירס – דיאון ווייטרס (סירקיוז)
5. סקרמנטו קינגס – תומאס רובינסון (קנזס)
6. פורטלנד טרייל בלייזרס – דמיאן לילארד (וובר סטייט)
7. גולדן סטייט ווריורס – האריסון בארנס (צפון קרוליינה)
8. טורונטו ראפטורס – טרנס רוס (וושינגטון)
9. דטרויט פיסטונס – אנדרה דרמונד (קונטיקט)
10. ניו אורלינס הורנטס – אוסטין ריברס (דיוק)
11. פורטלנד טרייל בלייזרס – מאיירס לאונרד (אילינוי)
12. יוסטון רוקטס – ג'רמי לאמב (קונטיקט)
13. פיניקס סאנס – קנדל מארשל (צפון קרוליינה)
14. מילווקי באקס – ג'ון הנסן (צפון קרוליינה)
15. פילדלפיה 76' – מוריס הרקלס (סנט ג'ונס)
16. יוסטון רוקטס – רויס ווייט (איווה סטייט)
17. מינסוטה טימברוולבס (הועבר לקליבלנד) – טיילר זלר (צפון קרוליינה)
18. יוסטון רוקטס – טרנס ג'ונס (קנטאקי)
19. אורלנדו מג'יק – אנדרו ניקולסון (סנט בונוונטור)
20. דנבר נאגטס – אוון פורניר (צרפת)
21. בוסטון סלטיקס – ג'ארד סאלינג'ר (אוהיו סטייט)
22. בוסטון סלטיקס – פאב מלו (סרקיוז)
23. אטלנטה הוקס – ג'ון ג'נקינס (ואנדרבילט)
24. קליבלנד קאבלירס (הועבר לדאלאס) – ג'ארד קאנינגהאם (אורגון סטייט)
25. ממפיס גריזליס – טוני רוטן ג'וניור (וושינגטון)
26. אינדיאנה פייסרס – מיילס פלומלי (דיוק)
27. מיאמי היט (הועבר לפילדלפיה) – ארנט מולטרי (מיסיסיפי סטייט)
28. אוקלהומה ת'אנדר – פרי ג'ונס III (ביילור)
29. שיקגו בולס – מרקיז טיג (קנטאקי)
30. גולדן סטייט ווריורס – פסטוס אזלי (ואנדרבילט)
סיבוב שני:
31. שארלוט בובקאטס – ג'ף טיילור (ואנדרבילט)
32. וושינגטון וויזארדס – תומאס סטורנסקי (Banca Civica – ספרד)
33. קליבלנד קאבלירס (הועבר לדאלאס) – ברנרד ג'יימס (פלורידה סטייט)
34. קליבלנד קאבלירס (הועבר לדאלאס) – ג'יי קראודר (מרקט)
35. גולדן סטייט ווריורס – דריימונד גרין (מישיגן סטייט)
36. סקרמנטו קינגס (הועבר לאינדיאנה) – אורלנדו ג'ונסון (קליפורניה, סנטה ברברה)
37. טורונטו ראפטורס – קווינסי אייסי (ביילור)
38. דנבר נאגטס – קווינסי מילר (ביילור)
39. דטרויט פיסטונס – קריס מידלטון (טקסס A&M)
40. פורטלנד טרייל בלייזרס – וויל בארטון (ממפיס)
41. פורטלנד טרייל בלייזרס (הועבר לברוקלין נטס) – טיישון טיילור (קנזס)
42. מילווקי באקס – דורון לאמב (קנטאקי)
43. אטלנטה הוקס – מייקל סקוט (וירג'יניה)
44. דטרויט פיסטונס – קים אינגליש (מיזורי)
45. פילדלפיה 76' (הועבר למיאמי) – ג'אסטין המילטון (LSU)
46. ניו אורלינס הורנטס – דריוס מילר (קנטאקי)
47. יוטה ג'אז – קווין מרפי (טנסי טק)
48. ניו יורק ניקס – קוסטאס פאפאניקולאו (אולימפיאקוס)
49. אורלנדו מג'יק – קייל או'קווין (נורפולק סטייט)
50. דנבר נאגטס – איזט טורקילמז (טורקיה)
51. בוסטון סלטיקס – קריס ג'וזף (סירקיוז)
52. גולדן סטייט ווריורס – אונג'ן קוזמיץ' (Clinicas Rincon, ספרד)
53. לוס אנג'לס קליפרס – פורחאן אלדמיר (גלאטאסראיי, טורקיה)
54. פילדלפיה 76' (הועבר לברוקלין נטס) – טורניק שנגליה (Spirou Charleroi, בלגיה)
55. דאלאס מאבריקס (הועבר ללייקרס) – דריוס ג'ונסון אודום (מרקט)
56. טורונטו ראפטורס – טומיסלאב זובצ'יץ' (ציבונה זאגרב)
57. ברוקלין נטס – אילקאן קאראמן (טורקיה)
58. מינסוטה טימברוולבס – רובי האמל (פרדו)
59. סן אנטוניו ספרס – מרקוס דנמן (מיזורי)
60. לוס אנג'לס לייקרס – רוברט סייקר (גונזאגה)
שחיינית אוסטרלית מסתבכת לאחר שהעלתה לטוויטר תמונות שלה בביקיני (תמונות)
כבר כתבנו בעבר על ספורטאים שמצייצים בטוויטר או מעלים תמונות שמרגיזות אנשים, אבל הסיפור הזה הוא מגוחך מהיסוד.
השחיינית האולימפית מאוסטרליה, סטפני רייס, מצאה את עצמה באמצע של סוגיה מטומטמת להפליא לאחר שהעלתה לאינסטגרם תמונה שלה בביקיני. כן כן, שחיינית שלובשת בגד ים בשביל להתחרות, מותקפת מכל הכיוונים מכיוון שהעלתה לרשת תמונה שלה בבגד ים ! מגוחך לגמרי, לא?
אומנם הבגד ים שלובשת רייס (מדליסטית זהב 3 פעמים מאולימפיאדת בייג'ינג) היא קצת יותר חושפנית מאשר בגדי הים אותם היא לובשת שתחרויות, אבל התגובות שהיא ספגה עברו כל גבול. היא בסה"כ לובשת ביקיני. זה לא שונה ממה שכל בחורה שניה בפייסבוק עושה.
אבל אולי אנשים זוכרים לה תמונה מהעבר. רייס העלתה לפני מספר שנים תמונה חושפנית וסקסית למדי, כשהיא לבושה במדי שוטרת:
הנה דוגמא לציוץ מגוחך של אוסטרלי שדורש להדיח אותה מנבחרת אוסטרליה לאולימפיאדה:
אנת'וני דיוויס רשם את הגבה שלו כסימן מסחרי
היום בלילה יתקיים דראפט 2012, ומי שצפוי להיבחר במקום הראשון הוא אנת'וני דיוויס, שחקנה המצוין של מכללת קנטקי בשנה שעברה, וה – MVP של המכללות.
וכמו כל שחקן NBA שהמליונים מחכים לו, דיוויס לא מבזבז זמן, והחליט לרשום את הגבה שלו כסימן מסחרי. במיוחד את הביטויים "Fear The Brow" ו "Raise The Brow". למי שלא יודע, לאנת'וני דיוויס יש גבה מחוברת, או גבה אחת אם תרצו, ואי אפשר שלא לזהות אותה ממרחקים.
"אני לא רוצה שאנשים יגדלו גבה אחת בגללי ואז ירוויחו ממנה כסף" אמר דיוויס ל – CNBC, "משפחתי ואני החלטנו לרשום אותה כסימן מסחרי בגלל הייחודיות שבה".
דיוויס אמר שאנשים כל הזמן אומרים לו להוריד את הגבה האחת, אבל הוא לא מוכן בגלל ש"אנשים מדברים עליה כל הזמן".
אז מה נאמר ומה נגיד, השחקן רק בן 19, עוד לא הרוויח גרוש, וכבר הראש שלו רק במזומנים. אני לא חושב זה ישפיע עליו כשחקן כדורסל, אבל זה בהחלט מעיד עליו כבנאדם.







