אין ויכוח על כך שרוגבי ופוטבול אמריקאי הם שני מקצועות הספורט הכי קשים, קשוחים, ואלימים. אבל תמיד קיים הויכוח הזה – מי ינצח בקרב ביניהם, מי יותר קשור, ואיזה ספורט קשה יותר לשחק?
האמת שהויכוח הזה הוא לא כל כך רלוונטי, מכיוון שהמכות בפוטבול הן בעוצמה הרבה יותר חזקה, אבל ברוגבי משחקים ללא מגינים(!!) שזה טירוף מוחלט לדעתי. וכאשר אתה משחק ללא מגינים, מקרים כמו שתראו עוד רגע, יכולים לקרות, אפילו יותר מאשר בפוטבול (למרות שהמכה הייתה לא חוקית, ובפוטבול היא כן חוקית).
הסרטון הבא מגיע הליגת הרוגבי באוסטרליה. דין יאנג, שחקן קבוצת סנט. ג'ורג' אילווארה הופל לדשא במה שכנראה יקבל את תואר "הטאקל של העשור". את הטאקל האכזרי ביצע שחקן סאות' סידני, גרג אינגליס, במשחק שהתקיים בין 2 הקבוצות ביום שבת האחרון.
יאנג קיבל טיפול ראשוני על המגרש, קיבעו לו את הצוואר, ונלקח לבית החולים. הדיווח הוא שהוא קיבל זעזוע מוח חמור מאוד, אבל אין לו פציעות נוספות מעבר לזה. אינגליס צפוי להרחקה של 3 שבועות מליגת הרוגבי האוסטרלית, לאחר המכה הלא חוקית.
צפו בוידאו המטורף של אינגליס מוריד את יאנג לקרשים:
כאשר שחקן שהאוהדים אוהבים עוזב את הקבוצה קוראים לו בוגד או תעב בצע, אבל לאחר שעבר לפאריס סן ז'רמן יחד עם זלאטן איברהימוביץ', החליט תיאגו סילבה להבהיר שהוא לא רצה לעזוב את מילאן, ושהכסף הגדול של פאריס סן ז'רמן לא פיתה אותו.
זו ההודעה שתיאגו סילבה הוציא:
"שמחתי על המעבר, אך גם הייתי עצוב על עזיבתי את מילאן, בגלל הרגשות הגדולים שהיו לי כלפי הקבוצה. אנשים קוראים לי תעב בצע, וזה מכעיס אותי. אני לא מרוויח יותר בפאריס סן ז'רמן מאשר הרווחתי במילאן. זו לא אשמתי, ואני רוצה להתנצל בפני האוהדים של מילאן. זו הייתה סיטואציה לא פשוטה בשבילי – לא רציתי לעזוב את מילאן, וגם משפחתי לא רצתה, אבל זה גם יכול להיות צעד חיובי עבורי, מכיוון שמהמנהל הספורטיבי (לאונרדו) וקרלו אנצ'לוטי רצו אותי בקבוצה".
זה אומנם קל להתנצל לאחר שכבר עברת קבוצה, אבל זה מראה לכם שלא תמיד צריך להאשים את השחקן שרק מחפש את הכסף, לפעמים הקבוצות אשמות לא פחות, והן מחפשות את הכסף אפילו יותר מהשחקן שעובר.
אז תיאגו סילבה מראה אמפטיה ורגש כלפי קבוצתו לשעבר, לא כמו זלאטן שרק רוצה שיעריכו אותו יותר.
אצנית המשוכות האוסטרלית, מישל ינקה (Michelle Jenneke) ניצחה את המקצה שלה ל – 100 מטר משוכות באליפות העולם לנוער באתלטיקה אשר נערכת בברצלונה, ואם תצפו בוידאו של הריצה שלה, סביר להניח שתשימו לב לשלושה דברים:
1. מישל ינקה היא אצנית מצוינת
2. מישל ינקה נראית לא רע בכלל
3. כאשר תסתכלו על מישל ינקה רוקדת לפני המרוץ, אתם תחשבו רק על מישל ינקה
כאשר האצניות האחרות במקצה היו עסוקות במתיחות ובריכוז לפני המרוץ, ינקה התחילה לרקוד. אפילו השדר ציין כמה היא נהנית, ולאחר שנהנתה, היא גם ניצחה את המרוץ בקלות (הוידאו המקורי של המרוץ הורד מיו טיוב מסיבה כלשהי, וזו הגירסא החדשה שהעלו).
שוערים לא מקבלים מספיק קרדיט. אם החלוץ לא מבקיע שער – לא נורא. אבל אם שוער מקבל גול זה סוף העולם. אז יתכן וזו הסיבה שהשופט החליט לתת רק כרטיס צהוב לשוער שכמעט הוריד לחלוץ את הראש בעזרת בעיטה קראטה מעופפת שלא הייתה מביישת אפילו את דניאל לה – רוסו (קראטה קיד).
במהלך המשחק בין סירה ואמריקה ר.נ השוער דידה ואלדמר החליט לנסות לעצור את הכדור או בשעצם הוא ניסה לעצור את השחקן. החלוץ של סירה – רומאריו רץ לעבר הכדור שנבעט לכיוונו, אבל ואלדמר אמר לעצמו – "אני אעצור את רומאריו, ולא משנה מה יהיה המחיר…", וכך באמת היה. המחיר – הוא כמעט הרג שחקן, אבל מצד שני, הוא קיבל רק כרטיס צהוב.
אין כמו ליגת הקיץ כדי להלהיב את את אוהדי הכדורסל בעולם לקראת העונה הקרובה. ואנג'לו שארפלס דאג לעשות בדיוק את זה.
שארפלס, גארד ממכללת אליזבת סיסי סטייט אשר נמצאת באליזבת סיטי, צפון קרוליינה דאג לסגור את נושא דאנק השנה עוד לפני שהתחילה השנה. כך לפחות הבחור שהעלה את הסרטון ליו טיוב קרע לזה – "הדאנק של הקיץ".
הדאנק היה כל כך מהר, ואיכות הוידאו לא טובה במיוחד, אבל אפשר לראות שאנג'לו שארפלס הקפיץ את הכדור מאחורי הגב של המגן, עקף אותו, תפס את הכדור והטביע בחצי סיבוב. מדהים, מיוחד, ומקורי.
את טור הדעה אותו בכוונתי לבקר כתב ניצן פלד על יושב ראש התאחדות לכדורגל בישראל מר אבי לוזון, בטור זה הוא מכוון האשמות אל מר לוזון בנוגע לחקירותם שהוא נמצא בהם כבר מספר חודשים. דעתו של פלד שכנהוג במדינות מתוקנות כמו אנגליה, איש ציבור אשר נמצא בחקירות ממושכות ותחת אזהרות חייב להשעות את עצמו מהתפקיד עד לסיום ההליכים. פלד מוסיף ואומר בציניות מובהקת "למה ציפיתם"? איך אנחנו מצפים שיושב ראש ההתאחדות לכדורגל יעשה מעשה כמו התפטרות או השעייה כששאר ראשי ממשלות וחברי כנסת אשר נמצאים בחקירות אינם עושים זאת.
חקירות מהסוג שמר לוזון נחקר בהם הן ללא ספק שפל המדרגה שיכול להגיע יושב ראש בפרט וכל בעל תפקיד ציבורי בפרט. כאשר נשאל מנכ"ל ההתאחדות לכדורגל אורי שילה על מצבו של מר לוזון הוא ענה שאין זה ייתכן שכל אחד אשר נמצא בחקירה או תחת אישומים מסוימים יתפטר, בנוסף הוסיף שאם דבר זה היה קורה לא היה נשאר מי שינהל את הכדורגל ובהתאמה עם נבחרי הציבור והמדינה. אמירות מסוג זה רק מחזקות את דעתי שהמצב חמור מאוד ושצריך לבצע בדק בית במוסדות אשר "נגועים" באישומים ובחקירות למיניהם.
באנגליה וב"מדינות מתוקנות" אחרות נבחר ציבור אשר מואשם או נחקר תחת אזהרה מתפטר או מושעה מתפקידו בו ברגע. כאשר אדם שעובד במשרד ציבורי אשר נבחר על ידי העם לאותו תפקיד מואשם, גם אם יש ספק קל בדבר מרמה כלשהו, חייב להפגין מחויבות קודם כל כלפי הבוחרים וכלפיו נתיניו במקרים מסוימים. "האחריות הציבורית קודמת לאחריות האישית" (פלד,2012).
לסיכום, מצד אחד ידוע לנו שכל אדם איננו אשם עד שלא הוכחה אשמתו, אבל מצד שני כל עוד בעל תפקיד במוסד ציבורי, במקרה הנראה לעיל זהו יושב ראש התאחדות לכדורגל מר אבי לוזון מואשם ונמצא תחת חקירות באזהרות כבר מספר חודשים, במקרים מסוג זה אותו אדם חייב להשעות את עצמו מהתפקיד ולהפגין אומץ ולא לשדר עסקים כרגיל. אני תומך בדעתו של ניצן פלד, נבחרי ציבור שייכים ובאו מן הציבור ולכן עליהם להיות הוגנים והגונים כלפי בוחריהם.
לא בכל יום יוצא לנו לראות או לקרוא על קרבות MMA (אלא אם אתם פריקים לספורט), ובטח שלא יוצא לראות קרבות MMA של בנות, והאמת שגם את הקרב הזה תצטרכו להיות מרוכזים מאוד מאוד וחדי עין על מנת לראותו.
לוחמת ה – MMA במשקל נוצה, ורוניקה רות'נהאוסלר הציעה לאשלי סמית' "לחיצת כפפות" כמו בתחילת כל בכל קרב, עניין של כבוד בין הלוחמים, אבל סמית' לא רצתה לתת כבוד, והשיבה בשלילה. מסתבר שזו הייתה החלטה לא כל כך נכונה, כי כאשר התחיל הקרב, ורוניקה רות'נהאוסלר נתנה לה אגרוף אחד לפנים, ועוד ימנית קטלנית, והקרב נגמר בנוק אווט תוך 5 שניות.
רוצים לדעת כמה כסף מרוויח מנכ"ל ארגון שחקני הכדורגל בישראל?
לא מכבר, ערכתי תחקיר לגבי שיאני השכר באיגודי הספורט השונים, עמותות רשומות הפועלות מכח חוק הספורט, ומפוקחות על ידי רשם העמותות. כעת, הגיע השלב לבחון את ארגוני השחקנים, עמותות הפועלות למען קידום הספורטאים בענף הספורט הרלוונטי, ומהוות איגוד מקצועי עבור הספורטאים.
בראש שיאני השכר בארגון שחקני הכדורגל לשנת 2009 עומד מנכ"ל ארגון שחקני הכדורגל עם שכר של 308,400 ₪. מזכירת הארגון 111,948 ₪. דובר הארגון 27,901 ₪. בשנת 2010 עודכן שכרם של הבכירים והועמד, בהתאמה, על 430,235 ₪, 113,386 ₪, 62,750 ₪. כולם, ללא יוצא מהכלל, זכו לשיפור נאה בשכרם.
עיון בדוחות הכספיים של ארגון שחקני הכדורגל מלמד כי בשנת 2010 עמדו הכנסות ארגון שחקני הכדורגל על סך של 1,927,370 ₪. הכנסות הארגון מגיעות משלושה מקורות. האחד, הכנסות מדמי חבר 57,937 ₪. השני, הכנסות מפרסום, אירועים והשתתפויות 647,000 ₪. השלישי, תמלוגים בגין שימוש בזכויות שחקנים 1,222,433 ₪. הוצאות הארגון מחולקות לשניים. הוצאות לפעילות 1,182,743 ₪, והוצאות הנהלה וכלליות 823,225 ₪. בנוסף קיימות הוצאות מימון של 22,813 ₪. כתוצאה מכך, שנת 2010 הסתיימה בגרעון של 101,411 ₪.
למי שמעוניין להבין את טיב "הוצאות לפעילות" אני ממליץ בחום לעיין בעמוד 8 לדו"ח הכספי. עמוד לאחר מכן ניתן לראות את פירוט "הוצאות הנהלה וכלליות". בקלות רבה, מבינים אנו שהמשכורות הן החלק המרכזי בהוצאות של ארגון שחקני הכדורגל. האם נכון להוציא 823,225 ₪ על הוצאות הנהלה וכלליות כאשר הכנסות הארגון (שנת 2010) עומדות על 1,927,370 ₪. לטעמי לא.
מנגד, ניתן לראות בארגון שחקני הכדורסל מצליח אי של שפיות תקציבית. בשנת 2010 הוצאות הנהלת ארגון שחקני הכדורסל עמדו על 51,683 ₪. עלות הפעילות עמדה על 26,241 ₪.
עולה השאלה כיצד מצליח ארגון שחקני הכדורסל לשמר תקציב הוצאות הגיוני? פשוט מאוד, בכירי הארגון אינם משתכרים שכר עתק. לטעמי, רובם ככלל, עובדים בהתנדבות או בעבור כיסוי הוצאות.
מה ניתן לעשות?
בתחקיר הקודם של איפה הכסף הועלתה האופציה של פניה לרשם העמותות. אופציה שטרם מומשה, אבל בקרוב…
לטעמי, במקרה של ארגון שחקני הכדורגל, צריכים השחקנים החברים בארגון לפנות ולברר מדוע דמי החבר, והתמלוגים בגין שימוש בזכויות שחקנים משמשים בעיקר לכיסוי הוצאות, ותשלום לבכירי הארגון.
נבחרת הגברים של ארצות הברית בכדורסל ממשיכה בהכנות לקראת פתיחת המשחקים האולימפיים בלונדון מאוחר יותר החודש, ולאחר שניצחה בקלות במשחק הראשון שלה את הרפובליקה הדומיניקנית, פגשה הלילה הנבחרת האמריקאית יריבה חזקה בהרבה בדמות ברזיל.
הברזילאים לא עשו לכוכבי ה – NBA חיים קלים כלל וכלל, ובסיום הרבע הראשון אף הוליכו 17:27, אבל ברבע השני האמריקאים התחילו לשחק כדורסל, ובעיקר הגנה וניצחו את הרבע בתוצאה 5:20. במחצית השניה המשחק המשיך להיות שקול, אך האמריקאים ידעו לשמור על היתרון ולבסוף ניצחו 69:80.
לברון ג'יימס היה היחידי ששיחק ברמתו הטובה והרגילה וסיים עם 30 נק', ו – 6 ריב', קווין דוראנט הוסיף 11 נק' ו – 3 ריב', כריס פול קלע 10, וקובי הוסיף 8 נק' לנבחרת הכוכבים. לברזיל – אלכס גארסיה קלע 14, אנדרסון ורז'או היה מצוין עם 12 נק', ו – 13 ריב', מרסליניו הוארטס היה פשוט נפלא וסיים עם 11 נק', 5 ריב', ו – 13 אס', ליאנדרו ברבוסה הוסיף 10, וטיאגו ספליטר 6 לברזילאים.
אין ספק שהמשחק הצמוד יעיר את האמריקאים שקלעו ב – 40 אחוז בלבד מהשדה. גם נושא הריבאונד צריך להדאיג אותם כאשר הברזילאים לקחו 8 ריבאונדים יותר מהם (30-38). כולם יצטרכו לעזור בסגירה לריבאונד, וזה עלול להאט את משחק הריצה המצוין שלהם, שזה למעשה הנשק העיקרי של הנבחרת הכל כך אתלטית. מה שניצח לנבחרת ארצות הברית את המשחק היה משחק ההגנה המצוין (מהרבע השני, ברבע הראשון ההגנה לא הייתה קיימת) – האמריקאים סיימו עם 19 חטיפות, והכריחו את הברזילאים ל – 23 איבודים. אין ספק שיכולת כמו הלילה לא תספיק לכוכבי ה – NBA למדלית זהב אולימפית, אבל יש עוד זמן לתקן, לשפר, להתגבש.
האמריקאים הירבו להחטיא לייאפים ודאנקים במשחק, ואני בטוח שהמשחק הזה יהיה מאין Wake Up Call, ובמשחקים הבאים נראה אותם מרוכזים בהרבה, ומשחקים כמו שהם יודעים.
נבחרת ארצות הברית תמריא לאירופה להמשך ההכנות לקראת המשחקים האולימפים, ותתמודד מול נבחרת בריטניה במנצ'סטר ב – 19.7, ב – 22.7 תתמודד מול נבחרת ארגנטינה בברצלונה, וב – 24.7 נגד נבחרת ספרד החזקה.
אין ספק שהמשחקים נגד ארגנטינה וספרד בהחלט יתנו לאמריקאים תמונת מצב, ומי יודע? אולי נראה הפתעה ענקית עוד לפני תחילת המשחקים האולימפים בלונדון.
בדרך כלל כאשר ספורטאים מקצוענים עוברים ליריבה השנואה, זה נגמר בדם רע, קללות, שריפות של חולצות השחקנים, ואפילו שריפה של דולרים מזוייפים. אבל זה לא תמיד חייב להיגמר בצורה שלילית.
ריי אלן עבר אומנם ליריבה הגדולה של הסלטיקס – מיאמי היט, סיבת המעבר היא ככל הנראה ריב עם הרכז הנפלא של בוסטון – ראז'ון רונדו, אבל למרות כל זאת, ריי אלן הוא ספורטאי למופת, שתמיד העריך וכיבד את המקום בו הוא שיחק.
וריי אלן כמו ריי אלן, עשה זאת בצורה קלאסית ומעוררת כבוד ופירסם מודעה שתפסה עמוד שלם בעיתון הבוסטון גלוב וכך הוא כתב:
"במשך חמש השנים האחרונות משפחתי ואני התמלאנו כבוד בכך שקראנו לבוסטון הבית שלנו, אהבנו לגור בעיר, להיות חלק ממשפחת הסלטיקס, וחלק מהקהילה שלכם, את הזכרונות הללו אנצור לתמיד. מעומק ליבי, תודה לך בוסטון על המסע המופלא".