אין מה לכעוס על התוצאות של נבחרת ישראל. סגל שהכוכב הכי גדול אצלו זה תומר חמד, לא אמור להוות יריב שקול לרוסיה ופורטוגל. על אחת כמה וכמה שכשהחלוץ לא משחק, הבא אחריו כשאיש שאמור להוביל את הנבחרת הוא ביבראס נאתכו. עם כל הכבוד לקריירה המכובדת שהוא עושה בקאזאן, לא מדובר באוזיל או פבראגס וגם יש מרחק גדול בינו לבין אייל ברקוביץ' הנהדר.
הבעיה היחידה הייתה באין כדורגל שהוצג (או לא הוצג) במהלך הקמפיין. בקושי היו מהלכים של דאבל פאסים, או משהו מתוכנן מראש שמראה על חיבור מקצועי ולא מקרי. מול אזרבייג'אן, שהפסידה 43 מ-49 משחקי החוץ האחרונים שלה, מלבד ההחטאה של ברדה לא היו הזדמנויות נוספות. מאלי גוטמן הציפיות היו ליותר.
המאמן היסודי, שהנחיל להפועל תל אביב כדורגל אטרקטיבי וזכה איתם בתארים ועלייה היסטורית לליגת האלופות, היה אמור לעשות את אותו הדבר עם הלבנים-כחולים. בהתחלה היה נראה שזה אכן הכיוון, כשהבטיח שבכל משחק הוא יעלה במערך של שני חלוצים. אלא שלא דובים וכן בונקר. מערכים זהירים, חילופים של שחקנים באותו תפקיד. כדורגל התקפי ראינו רק אם העברנו ערוץ בזמן השידור, לראות משחק אחר.
יש שחקנים יצירתיים בסגל. רפאלוב, מליקסון, בניון ונאתכו. אז למה לרדת להגנה ולעמוד כל המשחק מאחורי הכדור? מה הסיכוי לנצח כשאתה מתגונן 90 דקות? מספר ההזדמנויות הופך מינימאלי וכך גם הסיכוי להבקיע. אף אדם עם רגליים על הקרקע לא ציפה שנקדים את פורטוגל או רוסיה בבית הקשה הזה. אז במשחקים מולם ובקמפיין בכלל אין מה להפסיד. אפשר לשחק פתוח, ככה כולנו נסבול פחות ואולי גם ישראל תצליח לעקוץ ולהפתיע. ככה נראה שאולי אפשר והשד לא כל כך נורא.
גוטמן מאמן את הנבחרת כבר קרוב לשנתיים. השכר שלו הוא מיליון שקל ברוטו לעונה. הזמן שהוא קיבל היה די והותר והוא נכשל. המסקנה הברורה היא שאין צורך להאריך את החוזה שלו. יהיה חסר טעם (בדיוק כמו המשחקים הבאים של הנבחרת) לחכות שנתיים נוספות לעוד קמפיין כושל. השינויים שהנבחרת שלו והוא זקוקים לעבור כדי להגיע להישג כלשהו הם כל כך גדולים, שספק גדול אם יקרו בפרק זמן סביר. זה יכול להיות גם שיעור לכל מאמני העבר בנבחרת ששיחקו על מתפרצות ובונקרים- הפשע לא משתלם. הבעיה היא שאחד מהם כבר מועמד שוב לתפקיד. אברם גרנט.
הקמפיין שלו על העלייה למונדיאל 2006 בגרמניה, היה מורכב ממגננה, כדורגל אפור ומזל. פעם גול בדקה התשעים מול אירלנד, פעם אדום מול צרפת ופעם שער עם העורף של אבי יחיאל. נבחרת ישראל לא עלתה אז לפלייאוף למרות שלא הייתה מול יריבה גדולה שכן עשתה את זה(שוויץ), אבל בזכות החברים בתקשורת , גרנט זכה לשבחים גדולים. "החלום נמשך" אמר אחרי אחד המשחקים, כשהסיכויים לעלות עוד היו רלוונטים. אם זה חלום אני לא רוצה לישון יותר בחיים שלי. גרנט כבר לא עובד מעל שנה. אין לו קבוצות פריימיר ליג או קבוצות אירופאיות אטרקטיביות שמעוניינות בו. הסיכויים לקבל את הג'וב לטובתו, כלומר לרעתנו.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
