אישה ראתה דוב בצידי הכביש והחליטה לברך אותו עם שלום מתוך הרכב שלה.
להפתעתה ותדהמתה של האישה, הדוב החליט לנופף לשלום בחזרה!
קטגוריה: בעלי חיים
הם התקרבו לפומת הרים שהייתה לכודה במלכודת ועשו משהו שאף אחד אחר לא היה מעז
לפני מספר חודשים, מארק אקינס קיבל קריאה על פומת הרים שנלכדה במלכודת ביער ביוטה. הוא מיד נסע למקום ולקח איתו מצלמה כדי לתעד את החתול עצום. אבל מארק לא ידע שזה מה שהוא יראה.
מארק כבר ראה בעבר חתולים גדולים מקרוב, אז הוא ידע שזה יהיה אתגר להציל אותו. הפומה הייתה מפוחדת ולא הבינה שהכוונות של מרק והצוות שלו הן טובות.
יחד עם הצוות שלו מארק הצליח לשחרר את הפומה שלמרבה המזל נפצעה קלות בכף הרגל.
לא ברור מדוע מישהו ישים מלכודת כזו. אבל אנחנו שמחים שיש אנשים כמו מארק שדואגים לבעלי חיים ולא מנסים להרוג אותם.
צפו בסרטון המדהים וברגע שהפומה יוצאת לחופשי שוב.
האישה הזו תעדה את הקופה עושה משהו מדהים שלא רואים בכל יום
הם ראו אמא ברווזה במצוקה, ועשו משהו שיחמם לכם את הלב
אמא ברווזה נמצאה לבדה ליד פתח ביוב באיווה כשהיא מסרבת לעזוב את המקום. לא לקח זמן רב עד שהאנשים הבינו שהגוזלים שלה נמצאים בתוך הביוב ואין להם איך לצאת.
הביוב היה קרוב לספריה ציבורית, אז בזמן שהם חיכו לעזרה, מישהו הניח ספר הולם לסיטואציה
צוות החילוץ הגיע כדי להרים את המכסה הכבד ולחלץ את הברווזונים
הם הצילו את היום, ואמא התאחדה שוב עם התינוקות שלה
ועם עוד קצת עזרה, הם שוחררו למקום בטוח
חוקרים סוף סוף גילו מדוע החתול שלכם כל כך בררן בקשר לאוכל שלו
אנחנו בטוחים שבדיוק כמונו, כל הורי החתולים וודאי סקרנים (או מתעצבנים) על ידי הרגלי האכילה של החתול. למעשה, סביר להניח שבני אדם לעולם לא יבינו מדוע חתולים אוכלים בצורה שהם אוכלים…הם ידחו שאריות של ארוחות טעימו, רק כדי לאכול אוכל יבש ומגעיל. או שהם לא יגעו באוכל שמסודר בצורה מסוימת, אבל אם תשימו אותו במקום אחר, הם יאכלו אותו. אם יש לכם חתול, אתם בטוח מכירים את זה.
מדענים בריטים ואוסטרלים הגיעו למסקנה פורצת דרך למסתוריות הזו. המחקר, שפורסם ב Royal Society Open Science review, הראה שהחתול שלכם בררן לגבי האוכל לא רק בגלל שהוא רוצה להקשות עליכם.
הממצא הראשי של המחקר גילה שחתולים שופטים אוכל לפי הערך התזונתי שלו ולא לפי הטעם, מרקם או ריח. אתם בטח תוהים איך הם הגיעו למסקנה הזו…
החוקרים ערכו ניסוי בשני שלבים: קודם כל, הם נתנו לקבוצה של חתולים שלוש מנות עם ריחות שונים (דג, ארנב ותפוז), אבל אותם ערכים תזונתיים.
במקרה הזה, רוב החתולים הלכו על מנת הדג, חלק בחרו את הארנב, ואף אחד מהם לא הלך על התפוז. לכל המנות היו את אותו ערך תזונתי, אז החתולים הלכו על המנה שהייתה הכי טעימה להם.
בניסוי השני, החוקרים שינו את יחס החלבונים והשומנים בכל מנה. אחת מהם הייתה מורכבת בעיקר משומנים, והאחרת בעיקר מחלבונים, והאחרונה הייתה כמות שווה של שניהם.
הפעם, החתולים בחרו את המנה הפחות שומנים שהכילה יותר חלבונים, לא משנה מה היה הטעם שלה (כן, אפילו את מנת התפוז!). הוכחה לכך שעבור חתולים, הערך התזונתי יותר חשוב מאשר הטעם.
זה יסביר את ההרגל של חתולים 'לחקור' את האוכל שלכם לפני שהם אוכלים אותו (או שלא אוכלים, בהרבה מהמקרים…)
קופת אורנגאוטן בודדה יושבת על עץ. הסיבה מדוע תשבור לכם את הלב
כריתת יערות היא בעיה גלובלית רצינית, תעשייה שפועלת נגד הטבע בשם הקדמה. כריתת היערות גורמת להרג של אלפי בעלי חיים, משאירה אותם למות בלי שום סיכוי לשרוד.
באחת התמונות היותר שוברות לב שמדגימה את המחיר הכבד של כריתת יערות, קופת אורנגאוטן בודדה מחזיקה בנואשות לעץ האחרון בנשאר ביער, שפעם היה הבית שלה
ארגון International Animal Rescue מצא אותה בשנת 2013. לפי הדיווח שלהם, היא הייתה "נטושה, מורעבת, והושארה שם למות". סביבת המחיה שלה הושמדה כדי לפנות מקום למטעי שמן דקלים.
"למרבה המזל, הצוות שלנו הגיעה לאורנגאוטן הזו בדיוק בזמן והצליחו להעביר אותה למקום בטוח".
Today, on Earth Day, we remember all the orangutans that have been left to starve and die.
The poignant video below was taken in 2013, it shows an orangutan desperately clinging to the last tree standing after her forest home was destroyed. Thankfully, our team reached this orangutan just in time and were able to translocate her to safety.
We are the last and only hope for orangutans in West Kalimantan, and the rainforest continues to be destroyed at an alarming rate. We are busier than ever before, desperately working to protect the forest that still remains.
This Earth belongs to us all, we must protect and cherish it, before it is too late.
Please share this video to raise awareness and join our fight to save these amazing animals. Thank you.
Posted by International Animal Rescue on Friday, April 22, 2016
אם אתם רוצים לעזור לקופים המסכנים, אתם יכולים לתרום ולעזור למאמצים של ארגון IAR כאן.
אמא טיגריסית המליטה, אבל כשהמטפל ראה את זה מתחת לרגליה, הוא השתנק…
לראות חיה ממליטה זו זכות שלא רבים מאיתנו נזכה לחוות במהלך חיינו, אבל לראות אחת בוידאו זו עדיין חוויה מרגשת. יתכן ולפעמים אנחנו לא מעריכים את היופי של המאורע: אמא, אחרי חודשים שהיא סוחבת בתוכה תינוקות, סוף סוף מעניקה חיים – זה פשוט נס!
הטיגריסית הזו דחפה החוצה את הגור הראשון שלו, כשהמטפל שלה משגיח עליה, ואחרים צופים בשידור חי של ההמלטה. כולם בחדר היו שמחים עד השמיים, אבל לא עבר זמן רב והדאגה החלה לחלחל: הגור הקטן לא נושם כמו שצריך, ולמרות שהוא הוציא צווחה קטנה, הוא לא מצליח לנשום כהלכה למרות המאמצים של אמא. הם חששו שהם יצטרכו להתערב כדי להציל את חייו של הגור.
לבסוף, הוא הראה סימני חיים, וכולם הרגישו הקלה גדולה. אבל היום עוד לא נגמר…גור מספר 2 נמצא בדרך…
מדענים תעדו קופים עושים משהו שנראה בלתי אפשרי…אבל זה אמיתי לגמרי
בזכות אלפי שנות אבולוציה, אנחנו יכולים להשתמש באגודלים ובמוח שלנו כדי לעשות דברים שאף בעל חיים לא יכול…או לפחות זה מה שחשבנו.
תגלית שהתרחשה לאחרונה בג'ונגל בברזיל מדהימה את הקהילה המדעית. חוקרים צילמו קבוצה של קופי קפוצ'ין עושים משהו שבעבר חשבנו שהוא בלעדי רק לבני אדם. והדבר היותר מטורף? מסתבר שהם עושים זאת כבר במשך 700 שנה!
בזמן שהמוחות הגדולים של תקופת הרנסנס עבדו, קופי הקפוצ'ין האלה למדו איך להשתמש בכלים. לפי אמות המידה שלנו זה לא מורכב, אבל בסולם האבולוציוני, זה פשוט מדהים.
איילה המליטה עופר חום ומתוק, אבל תראו מה קורה מספר רגעים אחר כך. זה פשוט נס!
לידה של תינוק, אנושי או בעל חיים, זה נס שהגוף של האמא מסוגל לקחת על עצמו לבדו. ברגע שהילד יוצא מהאמא הוא רגע שמח ביותר, והאמא מרגישה הקלה ולעתים אף בוכה.
אמהות חיות אולי לא מחזיקות באותן תגובות רגשיות, אבל אהבה של אמא לילדים שלה תמיד קיימת. ברגע שהתינוק שלה יוצא לעולם, היא ישר מתחילה לנקות אותו, בדיוק כפי שהאילה הלבנה הזו עושה – ואם יש לכם מזל לצפות בדבר כזה במציאות, אז אתם יודעים שאתם צופים במשהו מיוחד במינו.
אבל לידה או המלטה במקרה הזה נחשבת לנס בגלל יותר מסיבה אחת. כמובן זה מדהים לראות את הקטנצ'יק הזה לצד אמו, אבל זו ההפתעה הקטנה שעומדת להגיע! העופר החום הוא התוספת החדשה למשפחה, אבל יש עוד אחד שעומד להגיע – התאום שלו.
צפו באמא ממליטה שוב, אבל שימו לב לצבע של העופר השני. הוא אולי תאום, אבל כבר מהרגע הראשון שלו בעולם הוא בולט מבין השאר.
צפו בסרטון ותראו איך הוא שונה מאחיו התאום…
מדענים צובעים עיניים על ישבנים של פרות כדי למנוע ירי על אריות
זה כנראה הפתרון הכי מוזר שאי פעם שמענו לבעיית הריגת חיות. ולחשוב שהיו אלה מדענים שהמציאו את זה…
הפתרון הוא ציור של עיניים על ישבנים של פרות! בדיוק כך, מסתבר שסמיילי על ישבן של פרה מפחית בצורה דרמטית את כמות האריות שנהרגים בידי חוואים באפריקה, והתוצאות בהחלט חיוביות עד כה.
הסיכוי שאריה יתקוף חיה שמסתכלת לו ישר בעיניים הוא קטן יותר. המשמעות היא מערכת יחסים טובה יותר בין החוואים לאריות. מדענים מאוניברסיטת ניו סאות' וויילס באוסטרליה בוחנים את השיטה. הם הבחינו לראשונה שאריות יקחו צעד לאחור כאשר טרף כמו האימפלה מסתכלת ישר עליהם. זה מה שאמר ניל ג'ורדן, ביולוג מהאוניברסיטה:
"אריות הם צדים בצורה של אמבוש, אז הם עוקבים אחרי הטרף, מתקרבים אליו ואז מזנקים עליו כשהוא לא רואה. אבל במקרה הזה, האימפלה הבחינה באריה. וכאשר האריה הבין את זה, הוא עצר, ולא המשיך בציד".
זה דומה לפרפרים שיש להם כנפיים שדומות לעיניים, וכך הם מרחיקים טורפים. אך זו הפעם הראשונה עם טורפים גדולים. אך בהחלט היו צריכים לעשות משהו כאשר נותרו בין 23,000 ל 39,000 אריות בטבע. הם זן פגיע ברשימת הזנים שבסכנת הכחדה.
מסתבר שחוואים שהורים את האריות הם אחד האיומים המרכזיים על הזן.
ג'ורדן הוסיף:
"אזורי השמורות נהיים קטנים יותר, ואריות באים יותר ויותר במגע עם בני אדם, אשר מתרחבים מעבר לגבולות של האזורים המוגנים".
אז אפשר להבין מדוע זה כל כך חשוב למנוע מהאריות להרוג את הבקר, והחוואים יוכלו לחיות איתם בהרמוניה ובשלווה. האם זה באמת יכול לעבוד? לפי בדיקה שנערכה בבוטסואנה התשובה היא 'כן', חד משמעי.
הם ציירו עיניים על שליש מהעדר המכיל 62 פרות. במהלך 10 שבועות של הבדיקה, נהרגו 3 פרות, כולן לא היו עם עיניים צבועות, כשכל הפרות עם העיניים הצבועות שרדו! למרות שהבדיקה נערכה על כמות קטנה מדי של פרות ופרק זמן קצר מדי בשביל לקבל תוצאות חד משמעיות, בזמן הקרוב יערכו בדיקות נוספות בפרקי זמן של 3 חודשים כדי לקבל תשובות יותר מדויקות להאם השיטה הזו אכן עובדת.
ג'ורדן והצוות שלו רכשו משרדי GPS אשר יחוברו לפרות ולאריות על מנת שהם יוכלו לעקוב אחרי התנועה שלהם. התקווה היא שהם יוכלו לעקוב אחרי התנועה ולתעד את רגע המפגש בין שני בעלי החיים, ולבדוק האם העיניים הצבועות אכן עושות את ההבדל לו הם מקווים.
ג'ורדן מסביר:
"זה יתן לנו מידע לגבי החשיפה של פרות צבועות ולא צבועות לסיכון של טורפים, ואיפה הנקודות החמות של העימות ביניהם".