אנחנו מטורפים על חתולים, אבל אני לא חושב שאנחנו מטורפים על חתולים כמו האישה הזאת.
לינאה לטנזיו היא לא סתם 'קאט ליידי', היא אוהבת החתולים האולטימטיבית והיא חולקת את השטח שלה עם יותר מ 1100 חתולים פרוותיים וחמודים! יש לה אפילו צוות מתנדבים שעוזר לה עם המטלות.
זה חלומו של כל אוהב חתולים – האם הייתם גרים כאן?
כבר זמן מה שמסתובב לו סרטון ברשת שטוען שמה שרואים בו הוא מגלודון (כריש ענק שלפי מה שיודעים נכחד לפני שנים רבות). הצילום תועד על ידי מדענים יפניים.
רבים טוענים שהסרטון הוא הוכחה חותכת שהיצור הימי הפרהיסטורי עדיין חי וקיים, אבל משתמש היוטיוב AllThings Creepy לא שוכנע. כאן הוא מנסה להפריך את הטענות שאכן מדובר במגלודון, והוא אכן מעלה כמה טיעונים מעניינים, אבל האם הטיעונים הללו מספיקים?
כאשר האמן הרוסי, מיכאיל ז'זקוב, סיים תואר באוניברסיטה ב 2009, הוא פיתח כשרון מיוחד למדי בעבודה שלו בתאטרון הבובות: הוא יוצר בובות ריאליסטיות שנראות כאילו הם יכולות לקום, ללכת, ואף אחד לא ידע שהן בובות. את היצירה הראשונה שלו הוא סיים ב 2010 ומאז הוא מרשים ומדהים אנשים בכל רחבי העולם. לראות אותו בפעולה זה מדהים!
הוא מתחיל בציור. זאת תהיה התבנית לבובה. המטרה היא ליצור הבעת פנים אמיתית ככל שאפשר ולהפיח חיים בדמויות המצוירות.
לאחר מכן הוא יוצר את השלד, את הגוף, את הגפיים. בסך הכל הוא עובד עם 12 מסגרות נעות, שהבובה תוכל לעשות תנוחות ופוזות שונות. בשלב הזה היא עדיין נראית מלאכותית.
והסדנא שלו נראית כמו מרתף מתוך סרט אימה, מכיוון שהוא מכניס את הבובות לתנור. כל פעם חלק אחר.
הוא מעניק תשומת לב מיוחדת לראש, כי להפוך את הראש להיראות כמו אדם אמיתי זאת המשימה הקשה ביותר. גם כאן היא נראית עדיין כמו בובה. אך זה מרתק לראות איך הוא יוצר את הפנים מנייר אלומיניום.
עם כל משיכה של מכחול הוא יוצר עוד פרטים לפנים. ואפשר לראות איזו עבודה סיזיפית זו. השיער, אותו הוא מוסיף אחר כך עשוי מפרוות עז אנגורה.
גם בידיים הפרטים הם מדהימים. הן נראות כמו יד של בנאדם.
וזאת התוצאה הסופית!
פשוט מדהים! כל כך אמיתי ומלא חיים. מיכאיל ז'זקוב הרשים עשרות אלפי אנשים בעולם עם היצירות המרהיבות שלו. ועם כזה כישרון, זה ממש לא מפתיע.
שפחה יפיפיה. עקרת בית בלי מוח. דיווה עירומה כמעט לגמרי עם שפתיים מכווצות ובושם מעצבים בין הרגליים שלה.
היינו רוצים לומר שאלה תרחישים מומצאים. אבל האמת העצובה היא – שהם לא. תעשיות הפרסום והשיווק חולקים יחד היסטוריה ארוכה של החפצה מינית אשר משתמשים בה כדי למכור כל מוצר שהם צריכים למכור.
ואומנם זה לא סוד שיש החפצה של גברים וגם נשים בפרסומות, יש הבדל קטן שאיכשהו הופך את זה לגרוע הרבה יותר עבור נשים.
את התמונות הסקסיסטיות והמשפילות של נשים אפשר למצוא בכל פינה: מפרסומות בטלוויזיה, עד לעמודים במגזינים ופוסטרים שדבוקים על תחנות אוטובוס.
אך יש יוזמות רבות שמנסות לעורר מודעות ובסופו של דבר להביא לסיום של האדרת הסקסיזם בפרסומות.
צפו בסרטון העוצמתי והצטרפו לדיון על ידי ההאשטאג #WomenNotObjects:
באיזור כפרי של צרפת במהלך המאה ה 19, פרדיננד שבאל, שחי חיים פשוטים בתור דוור, לא קיבל כבוד לאחר מותו בשל היותו דוור.
הוא אומנם עשה את עבודתו נאמנה, אבל מה שהוא עשה אחרי שעות העבודה זה מה שבאמת הדהים את האנשים.
במשך 33 שנים, שבאל אסף אבנים מכל מיני סוגים במהלך המסלול שלו, ובעזרתן, הוא בנה מקדש. הוא קורא לו Le Palais Ideal (הארמון האידיאלי), קתדרלה שלמה עם עמודים ומערות.
"אמרתי לעצמי: מכיוון שהטבע מוכן לעשות את הפסל, אני אעשה את הבניין, ואת הארכיטקטורה", הוא כתב ביומן שלו. יצירת המופת לקחה לו 33 שנים ומעל 10,000 הליכות במסלול היומי שלו.
קבלו את מה שהוא יצר.
העובדה שיש מדינה עם מיליוני אנשים שאנחנו יודעים עליה כל כך מעט היא מרתקת ומפחידה בו זמנית.
הודות לצלם הצרפתי אריק לאפרוג', שביקר בצפון קוריאה מספר פעמים, אנחנו יכולים לשפוך קצת אור על המדינה המבודדת.
זה אלבום תמונות שצילם בצפון קוריאה שבגללו נאסר עליו לחזור למדינה אי פעם.
"החייל הזה ישן בשדה. התמונה הזאת ממש עזרה בהרחקה שלי מהמדינה".
"אישה עומדת באמצע המוני חיילים. אסור לצלם תמונות כאלה, מכיוון שאסור לצלם תמונות של הצבא".
"אומרים שצבא צפון קוריאה הוא אחד החשובים בעולם. אבל אם תבקרו שם, אתם תראו חיילים עוסקים בעבודות 'בזויות', כמו לעזור לחקלאים".
"מחוץ לאיזורים האורבניים, מראות כאלה הם שכיחים למדי"
"הרכבת התחתית של פיונגיאנג היא העמוקה בעולם מכיוון שהיא משמשת כמקלט נגד פצצות. מישהו ראה אותה מצלם את התמונה הזאת ואמר לי למחוק אותה מכיוון שרואים בה את המנהרות"
"פקידי הממשל בצפון קוריאה שונאים כשמצלמים תמונות כאלה. אפילו כשהסברתי שיש עוני בכל העולם, אפילו בעיר בה אני גר, הם אסרו עלי לצלם תמונות של עניים"
"כשהזמנים קשים (והם בדרך כלל קשים), אפשר למצוא ילדים עובדים בחקלאות"
"במשך זמן רב נאסרה ונאכפה מכירה בשוק השחור. אפשר למצוא הרבה מוכרים בשוק האפור שמרווחים קצת כסף על ידי מכירת סיגריות וממתקים"
"ביום של פסטיבל קים ג'ונג-אילה, אלפי תושבים חייבים לעמוד בתור ולבקר במספר מצבות זיכרון".
"פיונגיאנג אמורה להיות חלון הראווה של צפון קוריאה, אז מקפידים לשמור על הבניינים נקיים מבחוץ, אבל כאשר מקבלים מבט מפנים, המציאות הקודרת מתגלה"
"מכוניות מתחילות להיות יותר פופולריות בפיונגיאנג, אך התושבים עדיין מתרגלים אליהם. ילדים עדיין משחקים באמצע הכביש כמו בתקופה שלא היו מכוניות כלל"
"לילה אחד, בדרך חזרה למלון, האוטובוס שלי היה צריך לנסוע בדרך חלופית בגלל שסגרו את הרחוב. כשחלפנו ליד בניינים ישנים, המדריכים ביקשו ממני לא לצלם עם פלאש, על מנת שלא אפחיד את התושבים המקומיים"
"ביקור בבית כפרי. הבתים האלה והמשפחות שגרות בהם נבחרים בקפידה על ידי הממשל. אבל לפעמים, אמבטיה המשמשת כמיכל לאחסון מים מראה שהזמנים קשים מאוד"
"תחבורה ציבורית המחברת בין הערים המרכזיות כמעט ולא קיימת. התושבים צריכים אישורים כדי לנוע ממקום אחד לאחר. בכבישים הראשיים אפשר למצוא חיילים תופסים טרמפים"
"להראות עוני זה אסור, אך לגם להראות עושר אסור בצפון קוריאה. בפארק ביום ראשון אחר הצהריים ראיתי את הרכב הזה ששייך לאחד העשירים בפיונגיאנג. הוא עשה על האש"
"אסור לצלם חיילים נחים"
"אסור לצלם גם אנשים הסובלים מתת תזונה"
"אפשר למצוא כל מיני מאכלים ומשקאות בשני הסופר מרקטים בפיונגיאנג, שם המוצרים נמכרים ביורו או ב וון. יש להם אפילו מים מינרלים. רק העשירים יכולים לקנות שם".
"זה לא קרקס, אלה עובדי בניין במדינה עם סטנדרטיים נמוכים לבטיחות".
"כשמבקרים בדולפינריום בפיונגיאנג אפשר לצלם את בעלי החיים אבל לא את החיילים, שהם למעשה 99% מהקהל"
"פרנויה נמצאת חזק בראש של התושבים. צילמתי את התמונה הזאת של אמא וילד עייפים נחים על ספסל. התבקשתי למחוק את התמונה מכיוון שהמדריכים היו בטוחים שאני אגיד שהאמא והילד הם הומלסים"
"זה לא אמור לקרות: מטאטא מושען על הפסל של קים איל סונג בפיונגיאנג"
"תמונה מהסוג הזה אפשר למצוא במערב. בדרך כלל התיאור של התמונה מסביר שצפון קוריאנים אוכלים דשא בפארק. המדריכים מתעצבנים אם מצלמים את זה"
"כשמבקרים משפחות, המדריכים אוהבים כשמצלמים תמונות של ילדים עם מחשבים. אבל כשאתה שם לב שאין חשמל, הם מבקשים שתמחק את התמונה"
"אסור בתכלית האיסור לצלם תמונות של הפסל של קים מאחור. זה נחשב לגסות רוח"
"לעמוד בתור זה ספורט לאומי בצפון קוריאה. זה התור לאוטובוס"
"זה מה שקורה כשהאוטובוס מתקלקל"
"במרכז האמנות של פיונגיאנג הייתה הפסקת חשמל, ארוע יומיומי שהצפון קוריאנים שונאים להראות. כשזה קורה הם אומרים לכם שזה בגלל האמברגו האמריקני."
צילום: Eric Lafforgue
היה זה יום ארוך ואיוון רזומוב מבלרוס היה בדרכו הביתה. בזמן שנהג, הוא לפתע הבחין בילדה קטנה בצידי הכביש. היא הייתה עם הכלב שלה והם רצו יחד.
איוון עצר את הרכב כדי לבדוק מה שלום הילדה. זה לא היה נורמלי שילדה כל כך קטנה תרוץ לאורך הכביש הכביש המהיר יחד עם הכלב שלה. כשהסתכל מקרוב, איוון הבחין שהילדה לבשה בגדים מלוכלכים, השיער שלה היה מבולגן, והיה לה מבט של דיכאון ועצב בעיניים. היא נראתה כבת 4.
"איך קוראים לך?" שאל איוון. הכלב של הילדה נהם עליו. "ז'נאיה…פדרוביץ'…ולדימירובנה". איוון הבין שהילדה רצה מרחק גדול מאוד. היא הייתה בדרכה לקנות גלידה בכפר השכן, בגלל שלא היה אוכל בבית שלה. בנוסף, ההורים שלה היו שיכורים לגמרי ולא היו מסוגלים לטפל בה.
הילדה אמרה לאיוון: "רצתי הרבה זמן…הרגליים שלי כואבות…והידיים…נפלתי". איוון נתן לה מים, ואז התקשר לרשויות הרווחה. הם הגיעו ולקחו את הילדה ישר לבית החולים.
לאחר מכן עובדי רשויות הרווחה נסעו לבית של הילדה כדי לדבר עם ההורים. הם היו בהלם ממה שראו. הם לא היו מסוגלים לדבר עם אף אחד מההורים. אחד היה על הרצפה מחוסר הכרה, השני היה על השולחן, גם מחוק לחלוטין. שניהם היו כל כך מחוקים שהם בכלל לא הבחינו שיש אנשים נוספים בבית.
למרבה המזל ז'נאיה החלימה בבית החולים. היא הייתה ילדה מאוד נחמדה ושמחה.
בינתיים, המציל של ז'נאיה, איוון, מגיע באופן קבוע לבית החולים. הוא ביקר אותה בקיץ והיא אמרה: "חיכיתי לך". איוון רוצה לאמץ את הילדה הקטנה. "אני מוכן לעשות זאת כרגע. אני רק צריך לדבר על זה עם המשפחה שלי".
למרבה המזל איוון היה מודע ושם לב שמשהו לא נראה בסדר, מיד התקשר לעזרה. אחרת, העתיד של הילדה הקטנה הזאת היה יכול להיות עצוב ביותר. אלפי אנשים חלפו על פני הילדה במשך מספר שעות, אבל אף אחד לא עצר. איזה מזל שאיוון כן החליט לעצור.
איוון הוא גיבור אמיתי, ואנחנו מקווים שבסופו של דבר הוא אכן יאמץ את המלאכית הקטנה.
האבא המדהים הזה שינה את החדר של הבת שלו לבית עץ מהאגדות – והוא עשה את כל זה לבדו.
כך נראה החדר שלה לפני שהתחיל המהפך.
בתור אמן בתעשיית משחקי הוידאו, ציור התכניות היו דבר טבעי עבורו.
כדי להפוך את העץ לכזה שאפשר לטפס עליו, המסגרת הייתה צריכה להיות חזקה מאוד. הוא השתמש במוטות פלדה מהום דיפו ומוטות שמצא זרוקים.
הוא השתמש במתכת שאפשר למתוח בשביל העור של העץ. בשלב בזה הוא כבר עבד 175 שעות על הפרויקט.
הוא השתמש בבטון ברוב הגזע, ובעיסת נייר לענפים
עכשיו העץ היה מוכן לצביעה
יש אפילו חלונות קטנים שמאירים בלילה
הנה התוצאה הסופית
אני חושב שיש לנו מועמד חזק לאב השנה 2016.
