האם שווה להיאבק בכוכב המבקש לעזוב? לוקה מודריץ' בחר לשבות, ארסן ונגר השתמש בנאסרי המדוכדך ולא הוציא מים מן הסלע. המלצה למאמנים כפי ששייע פייגנבוים היה אומר: "מי שלא רוצה להיות כאן, וולקאם"
הרבה פעמים לאחרונה אנחנו נתקלים בשחקני כדורגל שמבקשים לעזוב ולא מקבלים את מבוקשם. רק אמש בחר לוקה מודריץ', קשרה הקרואטי של טוטנהאם, לקיים סוג של שביתה במסווה של פציעה. מודריץ' מבוקש כל הקיץ ע"י צ'לסי כשגם מנצ'סטר יונייטד הביעה בו עניין. מנגד, בטוטנהאם הלכו לקראתו וניסו להעניק לעוגן המרכזי שלהם שכר שלא נראה עוד ב"וויט הארט ליין", 90 אלף פאונד לשבוע, אך גם זה לא השביע את רצונו של מודריץ' הממורמר, והוא בחר להקצין את התנהגותו.
פציעה פסיכולוגית
"משהו השתבש אצלו בראש", הגיב הארי רדנאפ להיעדרותו של הקרואטי, למרות שההודעה הרשמית גרסה כי מודריץ' סובל מפציעה קלה המונעת ממנו להגיע למשחק. הפציעה היא בעיקר בראש, משהו שמזכיר את הפציעה של דג'וקוביץ' מגמר טורניר סינסינטי, לפני יומיים, להלן פציעה פסיכולוגית. אך עם זאת נשאלת השאלה האם מועדון חייב להיעתר לבקשת העזיבה של כדורגלן תחת חוזה? התשובה ברורה, לא. ועם זאת השכר על כך יהיה מרמור גורף, שיכלול ביצועים פחותים על כר הדשא, ותירוצים חסרי מעוף.
לא להיאבק במורדים
ארסן ונגר חווה א
ת זה על בשרו בשבת האחרונה כאשר בחר לשתף את סמיר נאסרי במשחק ההפסד 2-0 לליברפול. הקשר הצרפתי עלה על כר הדשא כשראשו בכלל בעיר מנצ'סטר, וכשהוא כבול מחשבתית מלהציג את הגאונות האופיינית לו על הדשא. נכון, ונגר כבר אפשר לכוכב אחר שלו, פאברגאס, ונענה לתחנוני העזיבה שלו, אך גם במקרה של נאסרי, הוא חייב להבין כי לכל אחד יש תחליף, גם אם לא באופן מיידי.
אז נכון ארסנל חווה תקופה לחוצה, הקבוצה דלה בשחקנים, וונגר חשב כי השימוש בנאסרי יקנה לו מימד של ניסיון וכשרון גם יחד, אך גם אם יטען כי "נאסרי אוהב את המועדון", כפי שאמר, וכי הוא מקצוען לכל דבר, אי אפשר לנתק את הראש מהגוף ולהביא למגרש יכולת מקסימלית, כאשר המחשבות לא מכוונות להצלחת הקבוצה הספציפית שלך.
גם דרור קשטן בחר להשאיר אמש את עמרי קנדה מחוץ לסגל, זאת כנראה בגלל שראשו של האחרון מרוכז בהצעות אחרות, וביצועיו באימונים אינם תואמים את דרישות המאמן. ככה זה כשהראש כבר לא כאן.
שחקן כדורגל הוא אדם לכל עניין ודבר, מושפע פסיכולוגית גם ברמה הפיזית, וכאשר הוא מרגיש כלוא במקום שהוא לא רוצה בו, התפוקה תהיה בהתאם. אם באמת הייתה מתעקשת הפועל ת"א להשאיר אצלה את איתי שכטר, למרות שהחזיק בחוזה, מישהו חושב שהיכולת הייתה כפי שמצופה מאותו שכטר? בטוח שלא.
טוב יעשו שני המאמנים הבכירים הללו, רדנאפ וונגר, וגם קשטן, אם יאפשרו לממורמרים לעזוב. האווירה תהיה הרבה יותר חיובית, והבמה תינתן למישהו אחר ורעב (בהפועל זה כבר נעשה עם נאאל חוטבא), תאפשר לו לתפוס את המשבצת בצורה הולמת, גם אם זה ייקח זמן מה.
אוהדי ארסנל שגם ככה חמת הזעם כלפי ונגר וגם כלפי נאסרי, צריכים לתת כתף ורוח גבית לעזיבת הכוכב, וכך גם אוהדי התרנגולים, יש לכם, למרות ליל אמש השחור, כישרונות כמו ג'ק ליברמור, תנו להם להוביל לעוד שנים יפות.
נאמר לשני המאמנים של היריבות הצפון לונדוניות: תתחברו פעם אחת לתוכנית "בובה של לילה", ותראו את שייע פייגנבוים אומר, "מי שלא רוצה להיות כאן, וולקאם".