עבדכם הנאמן (לא באמת, אם תבקשו ממני הלוואה או לעזור לכם להזיז ספה אני אסרב בנימוס) רגיל לשנוא כל מה שקשור במכבי תל אביב.
כדורגל, כדורסל, פינג פונג ועיצוב שיער. לכן, כשמכבי תל אביב כדורסל מתמודדת מול קבוצה מאירופה ביורוליג אני תמיד בעד היריבה. אין לי קבוצה ישראלית שאני אוהד בתחום, אלא אם אתם קוראים לגבעת שמואל קבוצה. פשוט שונא את מכבי ורוצה תמיד שהם יפסידו. יש כאלו שאוהדים יריבות של מכבי בארץ, אבל במסגרת האירופאית הם בעדה. קצת אירוני.
אותם אנשים טוענים שהם עושים את זה מטעמי פטריוטיות. ההשפעה של הישראלים במכבי היא מאוד קטנה. גם זר יבין זאת. ליאור אליהו נותן משחקים טובים לפעמים, אוחיון אפילו פחות. במקרה של האחרון הוא היה כל כך פטריוט, שברגע שקיבל הצעה מקבוצה נחותה ממכבי בליגה הרוסית (לוקומוטיב קובאן) הרכז הפנה לה גב קר וניסה לעבור למדינה הקרה. חבר זה לא קיר. גם קבוצה. הצהובים מתל אביב השאירו אותו בכוח וחבל שכך. שחקן שלא רוצה לשחק אצלך לא צריך להישאר אצלך. חוץ מזה אין הרבה מה לומר על הישראלים במכבי.
סיבה שנייה שאפשר להיות פטריוט בלי לאהוד אותם ביורוליג היא שמדובר במועדון שמייצג את עצמו ונועד על מנת להרוויח כסף. עסק כלכלי לכל דבר. שום דבר בשביל המדינה. גם אם שמעון מזרחי יגיד אחרת. הרי הוא לא היה נשאר הבעלים ובא לעבוד בחינם. בגלל אותו גב כלכלי גדול היא בפער ענק על שאר הליגה בארץ, מה שיוצר תחרות-לא תחרות עם סוף ידוע מראש.
מבחינת אדם שאוהד עד הסוף קבוצה שהיא לא מכבי, ימי חמישי הם ממש לא חג. אלא אם היא הפסידה. לפני כמה שנים טובות, יום אחרי שמכבי הפסידה לפנאתנייקוס (שוב) בגמר היורוליג, יוסי אבקסיס הפתיע ואמר שהיה לו ערב מאוד נחמד. האהדה למכבי בארץ היא קונצנזוס ואובקסיס יצא נגדו. קצת פחות מפתיע שזה בא מאוהד הפועל תל אביב, אבל לרוב אנחנו שומעים אנטי כלפי מכבי באירופה מהיציע ולא הספסל או הדשא.
אם מכבי מנצחים יפה להם ולא יפה לי, אם קשה או מפסידים – זאת בעיה שלהם.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם