מתי בפעם האחרונה נתקלתם בדילמה מוסרית? הסוג שאתם צריכים לנקוט בצעדים שיגרמו להכי פחות נזק או סבל? או שלא אכפת לכם לגבי דברים כאלה?
האיש הזה הראה שטוב לב אנושי זו התרופה החזקה ביותר.
נסעתי מונקובר לסיאטל ועצרתי לאכול בבית קפה קטן. מהחלון ראיתי נערה צעירה בחוץ בקור, יושבת מכופפת מחזיקה משהו בידיים. היא קיבצה נדבות, ואנשים בעיקר חלפו על פניה והתעלמו ממנה. היא נראתה כל כך שבורה.
סיימתי את הארוחה שלי ויצאתי החוצה, פתחתי את הארנק וחשבתי לתת לה 5 דולר כדי שתקנה אוכל. ניגשתי אליה והיא מיררה בבכי. היא נראתה בת 14-15. והחבילה בידיים שלה היה תינוק עטוף בשמיכה. הרגשתי כאילו מישהו נתן לי אגרוף בחזה. היא הרימה את המבט שלה עלי ושאלה אם יש לי כסף קטן, שאלתי אותה אם היא רוצה ארוחת צהריים. לידנו הייתה מכולת, קניתי פורמולה לתינוק (צעיר מאוד, בן 2-3 חודשים), והכנסתי אותה לבית הקפה בו אכלתי. היא הייתה אסירת תודה, קנתה המבורגר ואכלה אותו מהר מאוד. קניתי לה גם עוגה וגלידה. היא נפתחה אלי ודיברנו. היא הייתה בת 15, נכנסה להריון, ההורים כעסו עליה והיא רבה איתם. היא ברחה מהבית. היא לא הייתה בבית של ההורים שלה כמעט שנה.
שאלתי אותה אם היא הייתה רוצה לחזור הביתה, והיא השתתקה. ניסיתי לשכנע אותה, היא אמרה שההורים שלה לא רוצים שהיא תחזור. ניסיתי להוציא ממנה קצת יותר מידע, היא הודתה שהיא גנבה 5000 דולר מאבא שלה. מסתבר שה 5000 דולר האלה לא החזיקו זמן רב, והרחובות קשים מאוד כשאתה בן 15 בלבד. היא רצתה לחזור, אבל פחדה שאף אחד לא ירצה אותה אחרי מה שעשתה.
דיברנו עוד, רציתי שהיא תתקשר הביתה מהטלפון שלי אבל היא לא רצתה. אמרתי לה שאני אתקשר ואבדוק אם ההורים שלה רוצים לדבר איתה, היא היססה ונתנה תירוצים, אך לבסוף הסכימה. היא חייגה את המספר ולקחתי את הטלפון. אמא שלה ענתה ואני אמרתי 'שלום'. הצגתי את עצמי, קצת נבוך ואמרתי לה שהבת שלה רוצה לדבר איתה, דממה…ושמעתי בכי. נתתי את הטלפון לנערה והיא הקשיבה בשקט לבכי של אמא שלה, ואז אמרה שלום. והיא בכתה. הן דיברו, היא החזירה לי את הטלפון, ודיברתי שוב עם אמא שלה.
הסעתי אותה לתחנת האוטובוס וקניתי לה כרטיס הביתה. נתתי לה עוד 100 דולר כדי שתוכל לקנות אוכל, פורמולה, חיתולים, מגבונים וחטיפים לדרך.
הגענו לאוטובוס והיא פשוט בכתה והודתה לי שוב ושוב. נתתי לה נשיקה במצב וחיבוק, נישקתי את התינוק שלה, והיא עלתה לאוטובוס.
בכל שנה אני מקבל ממנה כרטיס ברכה בחגים. היא בת 21 היום ולומדת באוניברסיטה.
קוראים לה מקיילה ולתינוק שלה קוראים ג'ו.
מעולם לא סיפרתי על זה לאף אחד. אבל אני פשוט מרגיש טוב שעשיתי קצת טוב בעולם הזה.
לאיש הזה מגיעה מדליה, הוא מלאך בתחפושת. אנחנו כל כך שמחים שהנערה והתינוק חזרו הביתה.
שתפו את הסיפור הזה עם החברים והמשפחה שלכם אם גם אתם התרגשתם!