מתעוררים באמצע הלילה ולא מצליחים להירדם שוב? רופא חושף טריק פשוט שיכול לעזור לכם להירדם

זה קורה להרבה אנשים: אתם נרדמים בלי בעיה, ישנים כמה שעות ואז לפתע פוקחים את העיניים. מסתכלים על השעון – 3:00 לפנות בוקר. הבית שקט, כולם ישנים, אבל המוח שלכם החליט שזה בדיוק הזמן להתחיל לחשוב על העבודה, הכסף, הילדים, המשימות שמחכות למחר וכל מה שאמרתם או לא אמרתם במהלך השבוע. ככל שאתם מנסים יותר להירדם, כך אתם נעשים ערניים ומתוסכלים יותר.

רופא הטלוויזיה הבריטי ד"ר אמיר חאן אומר שיש טכניקה פשוטה שאפשר לנסות בדיוק ברגעים האלה. היא אינה דורשת לקום מהמיטה, להשתמש בטלפון או לקחת משהו. כל מה שצריך הוא לבחור מילה – ואז להתחיל "לערבב" את המחשבות בכוונה.

הטכניקה נקראת Cognitive Shuffling – "ערבוב קוגניטיבי", והיא נועדה לתת למוח משהו מספיק מעניין לחשוב עליו כדי להסיח אותו מדאגות, אבל מספיק חסר משמעות כדי שלא יתחיל לפתור בעיות ולהישאר ער.

למה דווקא ב 3 לפנות בוקר המוח מתחיל לעבוד שעות נוספות?

התעוררות קצרה במהלך הלילה אינה בהכרח חריגה. השינה שלנו אינה מצב אחיד ורציף; אנחנו עוברים שוב ושוב בין שלבי שינה שונים במחזורים שנמשכים בערך 80 עד 100 דקות, ובין המחזורים יכולות להתרחש יקיצות קצרות. לעיתים אנחנו אפילו לא זוכרים אותן בבוקר.

הבעיה מתחילה כאשר יקיצה קצרה הופכת לחצי שעה, שעה או יותר של ערנות. לחץ, חרדה, מחשבות מטרידות, כאב, צרבת, אלכוהול, קפאין, הפרעות שינה ומצבים רפואיים שונים יכולים להקשות על החזרה לשינה. אצל אנשים מסוימים מופיעה גם נטייה להתעורר מוקדם מדי ולא להצליח להירדם מחדש.

ד"ר חאן תיאר מצב שרבים מכירים היטב: כל הבית שקט ואתם שוכבים במיטה, אבל הראש ממשיך לייצר עוד ועוד מחשבות.

"עבודה, כסף, ילדים, תכנון, לוחות זמנים, פתרון בעיות," הוא מנה כמה מהנושאים שעשויים לצוץ ברגע הלא נכון.

והבעיה היא לא רק שהתוכן של המחשבות מטריד. עצם העובדה שהמוח נכנס למצב של תכנון ופתרון בעיות יכולה להשאיר אותנו במצב של דריכות במקום לאפשר את המעבר חזרה לשינה. מחקר שסקר פעילות מחשבתית לפני השינה מצא שאנשים עם נדודי שינה נוטים יותר לחוות מחשבות שמפריעות לשינה, דאגה וניסיונות לא יעילים לשלוט במחשבות.

במקום לספור כבשים – מתחילים במילה אחת

הטכניקה שד"ר חאן מציע מתחילה בצורה כמעט מצחיקה בפשטותה.

בחרו מילה אקראית וניטרלית. היא יכולה להיות למשל "בית", "תפוח", "חלון", "שולחן" או כל מילה אחרת שקל לכם לדמיין ושאין לה משמעות רגשית מיוחדת עבורכם.

עכשיו קחו את האות הראשונה של המילה והתחילו לחשוב על מילים אחרות שמתחילות באותה אות.

נניח שבחרתם את המילה "בית".

האות הראשונה היא ב'.

אפשר לחשוב על: ברווז, בקבוק, בננה, בלון, ברז, בריכה.

אבל יש שלב חשוב נוסף: אל תסתפקו בלומר לעצמכם את המילים. נסו לדמיין כל דבר לרגע.

ראו בראש ברווז.

עברו לבקבוק.

דמיינו בננה.

ראו בלון מרחף.

ואז המשיכו לדבר הבא.

המטרה אינה לבנות סיפור שמחבר בין הדברים. להפך – רצוי שהתמונות יהיו כמה שיותר בלתי קשורות זו לזו.

נגמרו לכם המילים? פשוט עוברים לאות הבאה

ברגע שקשה למצוא עוד מילים שמתחילות באות הראשונה, עוברים לאות השנייה במילה המקורית וחוזרים על אותו תהליך.

אם התחלתם במילה "בית", לאחר שסיימתם עם ב' אפשר לעבור לי', ואז לת'. אם הגעתם לסוף המילה ועדיין לא נרדמתם, פשוט בוחרים מילה חדשה ומתחילים שוב.

אין מבחן ואין תשובות נכונות.

אם נזכרתם פתאום במילה אחרת – מצוין.

אם המוח שלכם נתקע – עוברים לאות הבאה.

אם תוך כדי התרגיל אתם שוכחים באיזו אות הייתם – ייתכן שזה אפילו סימן טוב לכך שאתם כבר מתחילים להיסחף לכיוון השינה.

הרעיון הוא לגרום למחשבות להרגיש קצת כמו חלום

את שיטת הערבוב הקוגניטיבי פיתח החוקר הקנדי ד"ר לוק בודואן מאוניברסיטת סיימון פרייזר. הרעיון שלו נולד מהבחנה מעניינת: כאשר אנשים מתחילים להירדם, המחשבות שלהם נוטות להפוך בהדרגה לפחות הגיוניות ורציפות. במקום לחשוב על תוכנית מסודרת למחר, המוח עשוי לעבור בין תמונות ורעיונות אקראיים – מעין "מיני חלומות" שמופיעים במעבר מערות לשינה.

הערבוב הקוגניטיבי מנסה ליצור באופן מכוון מצב דומה.

במקום לחשוב:

"מחר אני חייב לדבר עם הבוס, ומה אם הוא יגיד ככה, ואז אני אצטרך לעשות ככה, ואחר כך יש לי את החשבון הזה לשלם…"

המוח מקבל:

"כדור… כובע… כלב… כיסא… כרית…"

אין עלילה.

אין בעיה לפתור.

אין משימה להשלים.

רק רצף של תמונות פשוטות שאינן קשורות זו לזו.

וזה בדיוק מה שאמור לקטוע את מעגל הדאגות

ד"ר חאן הסביר שהרעיון הוא להפריע ל"מוח הדוהר" ולערבב את זרם המחשבות, במקום לתת לו להמשיך שוב ושוב באותו מסלול של דאגה.

לדבריו, השיטה מנסה להעביר למוח מסר שהגיע הזמן להיכנס למצב שינה ולא להישאר בכוננות.

יש לכך גם היגיון פשוט: קשה יחסית לחשוב בו־זמנית על פגישה מלחיצה שמחכה מחר וגם לדמיין באופן מכוון רצף של חפצים אקראיים. הערבוב הקוגניטיבי תופס חלק מתשומת הלב ומנסה להשאיר פחות מקום לרומינציה – אותן מחשבות שחוזרות שוב ושוב ואינן מובילות לשום פתרון בשעה שלוש בבוקר.

ומה אם מתחילות שוב מחשבות על העבודה?

זה כמעט בוודאות יקרה.

אתם חושבים על "בננה", ואז פתאום נזכרים במייל שלא שלחתם.

חוזרים ל"בלון", ואז עולה החשבון שצריך לשלם.

מגיעים ל"ברווז", והמוח מזכיר לכם שצריך לקבוע תור לרופא.

אין צורך לכעוס על עצמכם או לנסות בכוח לא לחשוב על הדברים האלה. פשוט שמים לב שהמחשבה הגיעה ומחזירים את תשומת הלב למילה הבאה.

המטרה אינה לרוקן את הראש לחלוטין. עבור אנשים רבים, ניסיון אגרסיבי "לא לחשוב על כלום" רק הופך את המשימה לקשה יותר. כאן נותנים למוח משהו אחר לעשות.

האם השיטה באמת עובדת?

הערבוב הקוגניטיבי אינו כדור שינה ואינו מבטיח שכל מי שינסה אותו יירדם בתוך שתי דקות. המחקר על הטכניקה עדיין מצומצם יחסית, ויש צורך במחקרים נוספים כדי לקבוע עד כמה היא יעילה ועבור מי היא עובדת בצורה הטובה ביותר.

עם זאת, מחקר מוקדם שנערך על הטכניקה מצא שהיא יכולה לסייע לאנשים שמתקשים להירדם, והיתרון הגדול שלה הוא שאפשר לבצע אותה במיטה ללא ציוד וללא צורך להתכונן מראש.

גם מחקרים רחבים יותר בנושא שינה מחזקים את הרעיון שמחשבות ודאגות לפני השינה יכולות לשחק תפקיד משמעותי בנדודי שינה.

לכן עבור מי שמתעורר מדי פעם באמצע הלילה ומגלה שהמוח שלו פשוט מסרב להירגע, זו יכולה להיות טכניקה פשוטה ששווה לנסות.

ויש עוד כלל חשוב: אל תתחילו לבדוק את השעה כל חמש דקות

אחד הדברים המפתים ביותר אחרי שמתעוררים בלילה הוא להסתכל שוב ושוב על השעון.

3:04.

3:17.

3:31.

ואז מתחילים לחשב: "אם אירדם עכשיו נשארו לי ארבע שעות ו־29 דקות."

הבעיה היא שהחישוב עצמו יכול להוסיף לחץ ולהפוך את השינה למשימה שחייבים להצליח בה.

המלצות לטיפול בנדודי שינה מדגישות גם את החשיבות של סביבת שינה חשוכה ושקטה והימנעות ממסכים ומאור בהיר, שיכולים להקשות עוד יותר על החזרה לשינה.

כלומר, אם אתם מתעוררים בשלוש לפנות בוקר, זה כנראה לא הזמן לפתוח את הטלפון "רק לרגע". אותו רגע יכול להפוך בקלות לעשרים דקות של הודעות, חדשות וסרטונים – ועכשיו המוח באמת ער.

גם מה שעושים במהלך היום משפיע על 3 לפנות בוקר

טכניקה אחת יכולה לעזור ברגע של יקיצה, אבל שינה טובה מתחילה הרבה לפני שנכנסים למיטה.

שמירה על שעות שינה ויקיצה קבועות, הפחתת קפאין בשעות המאוחרות, הימנעות מניקוטין ואלכוהול סמוך לשינה ויצירת חדר שינה קריר, שקט וחשוך הן בין ההמלצות המקובלות לשינה בריאה.

אלכוהול מעניין במיוחד בהקשר הזה. הוא יכול לגרום לאדם להרגיש ישנוני בתחילת הלילה, אבל בהמשך השינה עלולה להיות קלה ומקוטעת יותר ולהגדיל את הסיכוי להתעורר במהלך הלילה.

ואם זה קורה כל לילה?

התעוררות מדי פעם באמצע הלילה אינה בהכרח בעיה רפואית. אבל אם אתם מתעוררים שוב ושוב, מתקשים לחזור לישון ומרגישים במהלך היום עייפים, עצבניים או מתקשים להתרכז, כדאי לבדוק מה גורם לכך.

יקיצות חוזרות יכולות להיות קשורות לנדודי שינה, דום נשימה בשינה, תסמונת הרגליים חסרות המנוחה, כאבים, רפלוקס, לחץ וחרדה, תרופות ומצבים רפואיים נוספים. במקרים כאלה טריק מחשבתי יכול להיות שימושי, אבל הוא אינו מחליף בירור של הגורם לבעיה.

עבור נדודי שינה כרוניים קיימים טיפולים מבוססים יותר, ובראשם טיפול קוגניטיבי התנהגותי לנדודי שינה – CBT-I – שעוזר לשנות הרגלים ודפוסי חשיבה שמחזיקים את בעיית השינה לאורך זמן.

בפעם הבאה שאתם ערים בשלוש בבוקר – נסו לערבב את הראש

בפעם הבאה שאתם מתעוררים באמצע הלילה והמוח מתחיל מיד להריץ רשימת דאגות, נסו משהו אחר.

אל תתחילו לפתור את החיים שלכם.

אל תפתחו את הטלפון.

אל תבדקו כמה שעות נשארו עד שהשעון המעורר יצלצל.

בחרו מילה פשוטה.

קחו את האות הראשונה שלה.

חשבו על חפצים אקראיים שמתחילים באותה אות.

דמיינו כל אחד מהם לכמה שניות.

ואז המשיכו הלאה.

אם המוח חוזר לדאגה – החזירו אותו לתמונה הבאה.

הרעיון פשוט: במקום לתת ל 3 לפנות בוקר להפוך לישיבת חירום עם עצמכם, תנו למוח רצף של מחשבות כל כך אקראיות וחסרות חשיבות, שאולי הוא סוף סוף יסכים לוותר על המשמרת ולחזור לישון.

ולפעמים כל מה שצריך כדי להשתיק מוח שלא מפסיק לחשוב הוא לא לנסות להפסיק לחשוב – אלא פשוט לתת לו לחשוב על משהו אחר לגמרי.