כתם אדום שמגרד, עור שמתקלף או שינוי קטן בציפורן יכולים להיראות כמו בעיה זמנית וחסרת חשיבות.
אולי זו תגובה למזג האוויר, אלרגיה חדשה או סתם יובש שיעבור לאחר כמה ימים.
אבל כאשר הסימנים חוזרים, מתפשטים או אינם מגיבים לטיפול רגיל, ייתכן שמדובר בפסוריאזיס – מחלה כרונית שיכולה להופיע בכמה צורות שונות לחלוטין.
אצל אדם אחד היא תיראה כמו שכבות עור עבות וקשקשיות על המרפקים. אצל אחר יופיעו עשרות נקודות קטנות לאחר דלקת גרון. במקרים חמורים יותר היא עלולה לגרום לשלפוחיות, לכאב עז ולקילוף של אזורים נרחבים בגוף.
היכרות עם הסימנים יכולה לעזור לקבל אבחון וטיפול מתאימים – ובעיקר להבין שלא כל פריחה היא ״רק בעיה בעור״.
פסוריאזיס היא הרבה יותר מעור יבש
פסוריאזיס היא מחלה כרונית הקשורה לפעילות לא תקינה של מערכת החיסון.
במצב רגיל, תאי העור מתחדשים בהדרגה במשך כמה שבועות. אצל אנשים עם פסוריאזיס התהליך מואץ, ותאים חדשים מצטברים על פני העור לפני שהתאים הישנים הספיקו לנשור.
התוצאה יכולה להיות כתמים עבים, קשקשת, אדמומיות, גירוד, צריבה וכאב.
המחלה אינה מדבקת. אי אפשר להידבק בה באמצעות מגע, חיבוק, שימוש באותה מגבת או שהייה ליד אדם הסובל ממנה.
עם זאת, היא יכולה להופיע במחזורים: תקופות שבהן הסימנים מחמירים ונעשים בולטים יותר, ולאחריהן תקופות רגועות שבהן הם נחלשים או כמעט נעלמים.
למה המחלה מתפרצת דווקא עכשיו?
הסיבה המדויקת לפסוריאזיס אינה מובנת לחלוטין, אך נראה שיש לה מרכיב גנטי ושגורמים סביבתיים יכולים לעורר התפרצות.
אצל אדם בעל נטייה למחלה, ההתפרצות עשויה להתחיל או להחמיר בעקבות:
- זיהומים מסוימים
- פציעה, שריטה או כוויה בעור
- כוויית שמש חמורה
- מזג אוויר קר ויבש
- עישון
- צריכה גבוהה של אלכוהול
- מתח נפשי
- תרופות מסוימות
- הפסקה פתאומית של טיפולים מסוימים
הגורמים משתנים מאדם לאדם. מה שמעורר התפרצות אצל אדם אחד לא בהכרח ישפיע על אדם אחר.
לכן מומלץ לעקוב אחר מועד הופעת התסמינים ולנסות לזהות דפוסים חוזרים.
1. פסוריאזיס רובדית – הסוג הנפוץ ביותר
פסוריאזיס רובדית היא הצורה הנפוצה והמוכרת ביותר של המחלה.
היא גורמת להופעת אזורים מוגבהים ויבשים המכונים רבדים. הם מכוסים בדרך כלל בקשקשת ועשויים לגרד, לצרוב או לכאוב.
הרבדים מופיעים לעיתים קרובות על:
- המרפקים
- הברכיים
- הקרקפת
- הגב התחתון
- אזור הגו
מספרם יכול להשתנות מאוד. אצל חלק מהאנשים מופיעים רק כמה אזורים קטנים, ואצל אחרים מכסים הרבדים שטחים נרחבים.
לא תמיד היא נראית אדומה
על עור בהיר, הרבדים עשויים להיראות אדומים או ורודים ומכוסים בקשקשת לבנה־כסופה.
על עור כהה יותר הם יכולים להיראות סגולים, חומים או אפורים יותר.
לאחר שהרובד נרגע, עשוי להישאר שינוי זמני בצבע העור. האזור יכול להיות כהה או בהיר יותר מהעור שסביבו גם לאחר שהגירוד והקשקשת כבר נעלמו.
זו אחת הסיבות לכך שהמחלה אינה תמיד מזוהה במהירות אצל אנשים בעלי גוון עור כהה.
הסימנים האופייניים לפסוריאזיס רובדית
העור עשוי להיות:
- עבה ומוגבה
- יבש וקשקשי
- מגרד או שורף
- סדוק ולעיתים מדמם
- רגיש למגע
אין לגרד או להסיר בכוח את שכבות העור, משום שהדבר עלול לגרום לפציעה, לדימום ולהחמרה.
כתמים שחוזרים שוב ושוב באותם המקומות מצדיקים בדיקה אצל רופא עור.
2. פסוריאזיס טיפתית – הנקודות שמופיעות לאחר זיהום
פסוריאזיס טיפתית מופיעה בעיקר אצל ילדים, בני נוער ומבוגרים צעירים.
במקום רבדים גדולים ועבים, היא גורמת לעשרות ולעיתים למאות כתמים קטנים בצורת טיפה.
הכתמים מופיעים בדרך כלל על:
- החזה והבטן
- הגב
- הזרועות
- הרגליים
הם נוטים להיות דקים יותר מהרבדים של פסוריאזיס רובדית ומכוסים בשכבה עדינה יותר של קשקשת.
לפעמים הכול מתחיל בדלקת גרון
התפרצות של פסוריאזיס טיפתית מופיעה לעיתים לאחר זיהום חיידקי, ובמיוחד לאחר דלקת גרון שנגרמה מחיידק סטרפטוקוק.
הפריחה יכולה להופיע לאחר שהילד או המבוגר כבר התאוששו מהזיהום, ולכן הקשר בין השניים אינו תמיד ברור מיד.
אצל חלק מהאנשים מדובר בהתפרצות חד־פעמית שחולפת. אצל אחרים התסמינים יכולים לחזור או להתפתח בהמשך לפסוריאזיס רובדית.
הופעת נקודות רבות לאחר כאב גרון, חום או זיהום אחר מצריכה בדיקה רפואית.
3. פסוריאזיס הפוכה – המחלה שמסתתרת בקפלי הגוף
פסוריאזיס הפוכה מופיעה באזורים שבהם העור מתחכך בעור אחר.
האזורים הנפוצים כוללים:
- מתחת לחזה
- המפשעה
- בתי השחי
- בין הישבנים
- קפלי הבטן
- אזורים נוספים שבהם מצטברים חום ולחות
בניגוד לסוגים אחרים, בפסוריאזיס הפוכה כמעט שלא מופיעה הקשקשת הלבנה והמוכרת.
במקום זאת, העור נראה חלק, מבריק ומודלק.
הזיעה והחיכוך עלולים להחמיר אותה
מכיוון שהפריחה מופיעה בקפלים, זיעה, חום וחיכוך של העור או הבגדים עלולים להחמיר את הכאב והגירוי.
היא גם יכולה להיראות דומה לזיהום פטרייתי, לשפשפת או לתגובה אלרגית – ולעיתים כמה מצבים יכולים להופיע יחד.
לכן לא מומלץ להתחיל טיפול עצמאי ממושך בלי אבחון. טיפול המתאים לפטרייה אינו בהכרח הטיפול המתאים לפסוריאזיס, ולהפך.
שמירה על האזור נקי ויבש, לבישת בגדים נושמים והפחתת החיכוך עשויות לעזור, אך אינן מחליפות טיפול רפואי מתאים.
4. פסוריאזיס מוגלתית – השלפוחיות שמחייבות תשומת לב
פסוריאזיס מוגלתית היא צורה נדירה יותר של המחלה.
היא גורמת להופעת שלפוחיות לבנות או צהבהבות המלאות בחומר שנראה כמו מוגלה, וסביבן עור אדום, רגיש ומודלק.
למרות המראה, החומר שבתוך השלפוחיות אינו נובע בהכרח מזיהום חיידקי ואינו מדבק.
המחלה יכולה להופיע באזור מוגבל, במיוחד בכפות הידיים ובכפות הרגליים, או להתפשט על פני אזורים גדולים בגוף.
מתי השלפוחיות הופכות למצב חירום?
כאשר השלפוחיות מופיעות באזור קטן בלבד, יש לקבוע בדיקה רפואית בהקדם.
אבל כאשר הן מתפשטות במהירות ומלוות בחום, בצמרמורת, בחולשה, בדופק מהיר או בתחושה כללית רעה – יש לפנות מיד לטיפול רפואי.
פסוריאזיס מוגלתית נרחבת עלולה להשפיע על מאזן הנוזלים וטמפרטורת הגוף ולגרום לסיבוכים.
אין לנסות לפוצץ את השלפוחיות או לטפל בהן באמצעות חומרים ביתיים. הדבר עלול לפצוע את העור ולהגדיל את הסיכון לזיהום משני.
5. פסוריאזיס אריתרודרמית – הצורה הנדירה והמסוכנת ביותר
פסוריאזיס אריתרודרמית היא הסוג הנדיר והחמור ביותר.
היא יכולה לגרום לאדמומיות עזה, לדלקת ולקילוף של חלקים גדולים מהגוף. לעיתים נראה כאילו העור כולו נפגע מכוויה קשה.
התסמינים האפשריים כוללים:
- אדמומיות נרחבת
- קילוף משמעותי של העור
- גירוד או צריבה חזקים
- כאב
- נפיחות
- צמרמורת
- שינויים בטמפרטורת הגוף
- דופק מהיר
- חולשה קשה
זה לא מצב שכדאי לחכות שיעבור
פסוריאזיס אריתרודרמית עלולה לפגוע ביכולת העור לווסת את חום הגוף ולשמור על נוזלים.
היא יכולה להיות מסכנת חיים ולעיתים מחייבת אשפוז.
התפרצות כזאת עשויה להתרחש לאחר כוויית שמש חמורה, זיהום, תגובה לתרופה או הפסקה פתאומית של טיפול בפסוריאזיס.
כאשר אזורים נרחבים בגוף הופכים אדומים ומתקלפים, במיוחד לצד חום, צמרמורת או תחושת מחלה קשה, יש לפנות מיד לקבלת טיפול רפואי.
גם הציפורניים יכולות להזהיר
פסוריאזיס אינה מוגבלת לעור בלבד.
היא יכולה להשפיע גם על ציפורני הידיים והרגליים ולגרום לשינויים שקל לבלבל עם פטרת.
בין הסימנים האפשריים:
- שקעים קטנים על פני הציפורן
- שינוי צבע
- התעבות
- צמיחה לא תקינה
- התפוררות
- התרוממות והיפרדות ממיטת הציפורן
שינויים כאלה יכולים להופיע גם מסיבות רבות אחרות, ולכן אי אפשר לאבחן פסוריאזיס לפי הציפורניים בלבד.
עם זאת, אצל אדם שכבר סובל מפריחה אופיינית או מכאבי מפרקים, הם יכולים להיות רמז חשוב.
הכאב במפרקים שאסור להתעלם ממנו
חלק מהאנשים הסובלים מפסוריאזיס מפתחים גם דלקת מפרקים פסוריאטית.
המצב עלול לגרום לכאב, לנוקשות ולנפיחות במפרקים. לפעמים אצבע שלמה ביד או ברגל מתנפחת, ולעיתים מופיעים כאבים באזור העקב או הגב התחתון.
שינויים בציפורניים נפוצים אצל אנשים עם דלקת מפרקים פסוריאטית, אך הם אינם מוכיחים שהמחלה קיימת.
אבחון מוקדם חשוב, משום שדלקת ממושכת עלולה לגרום לנזק קבוע למפרקים.
אדם עם פסוריאזיס שמפתח כאב או נפיחות חדשים במפרקים צריך לדווח על כך לרופא.
פסוריאזיס משפיעה גם על החיים שמחוץ לעור
הגירוד, הכאב והפריחה יכולים לפגוע בשינה, בריכוז וביכולת לעבוד או ליהנות מפעילויות יומיומיות.
כאשר המחלה מופיעה בקרקפת, בפנים, בידיים או באזורים אינטימיים, היא עלולה להשפיע גם על הדימוי העצמי ועל מערכות היחסים.
התגובות של אנשים אחרים יכולות להיות קשות במיוחד, בעיקר כאשר הם אינם יודעים שהמחלה אינה מדבקת.
אין סיבה להתבייש או להסתיר את המצב. פסוריאזיס היא מחלה רפואית אמיתית, וטיפול מתאים יכול להפחית משמעותית את התסמינים ואת השפעתם על החיים.
איך מאבחנים פסוריאזיס?
ברוב המקרים רופא עור יכול לאבחן את המחלה באמצעות הסתכלות על העור, הקרקפת והציפורניים ושיחה על התסמינים.
לעיתים נלקחת דגימה קטנה מהעור כדי לשלול מחלות אחרות.
חשוב לספר לרופא:
- מתי הופיעו הסימנים
- האם הם מגרדים או כואבים
- האם היו זיהומים לאחרונה
- אילו תרופות אתם נוטלים
- האם יש פסוריאזיס במשפחה
- האם הופיעו כאבים או נפיחות במפרקים
- האם הפריחה משתנה בתקופות של מתח
תמונות שצולמו בזמן התפרצות יכולות לעזור אם התסמינים נחלשו עד למועד הבדיקה.
יש טיפולים שיכולים לעזור
אין כיום טיפול שמרפא פסוריאזיס לצמיתות, אך קיימות אפשרויות רבות שיכולות לשלוט במחלה ולהפחית את ההתפרצויות.
הטיפול תלוי בסוג הפסוריאזיס, בחומרתה, באזורים שנפגעו ובמצב הבריאותי הכללי.
הוא עשוי לכלול:
- משחות וקרמים
- טיפול באור
- תרופות הנלקחות דרך הפה
- זריקות ותרופות ביולוגיות
- טיפול בדלקת מפרקים נלווית
אין להשתמש לאורך זמן במשחות סטרואידיות או להפסיק טיפול מערכתי בפתאומיות ללא הנחיית רופא.
שינוי עצמאי של הטיפול עלול לגרום להתלקחות קשה.
מתי הגיע הזמן לקבוע תור?
פנו לרופא אם הפריחה:
- חוזרת שוב ושוב
- מתפשטת
- גורמת לכאב או לגירוד משמעותי
- פוגעת בשינה או בתפקוד
- מופיעה בקפלי הגוף
- אינה משתפרת בטיפול רגיל
- מלווה בשינויים בציפורניים
- מופיעה לצד כאבי מפרקים
טיפול מוקדם עשוי למנוע החמרה ולשפר משמעותית את איכות החיים.
ומתי צריך לפנות מיד לעזרה רפואית?
אל תחכו לתור רגיל אם מופיעים:
- קילוף ואדמומיות על שטח נרחב בגוף
- שלפוחיות מוגלתיות רבות
- חום או צמרמורת
- דופק מהיר
- נפיחות משמעותית
- חולשה קיצונית
- כאב חזק
- שינוי מהיר במצב העור
אלה עלולים להיות סימנים לצורה חמורה של פסוריאזיס או למצב רפואי אחר שמצריך טיפול דחוף.
העור יכול לספר סיפור שלם
כתם קטן אינו בהכרח סיבה לדאגה, ורוב הפריחות אינן פסוריאזיס.
אבל כאשר העור ממשיך להשתנות, לגרד, להתקלף או לכאוב, הוא אולי מנסה לומר שמשהו אינו כשורה.
פסוריאזיס יכולה להופיע בצורות שונות מאוד, ולכן חשוב שלא לנסות לאבחן אותה רק באמצעות תמונות באינטרנט.
אבחון נכון יכול לעשות את ההבדל בין חודשים של ניסוי וטעייה לבין טיפול שמתאים באמת לסוג המחלה.
אם אתם מבחינים בסימנים חדשים או מתמשכים, הקשיבו לעור שלכם וקבעו בדיקה.
לפעמים שינוי שנראה חיצוני בלבד הוא חלק ממצב שמשפיע על הגוף כולו.
האם הכרתם את חמשת הסוגים השונים של פסוריאזיס? שתפו את המידע עם אדם שמתמודד עם פריחה חוזרת ואולי עדיין לא קיבל אבחון.