תגית: טומי רוברדו

דווקא התעקשות שלו להמשיך חרף הקשיים, הכישלונות האחרונים והקריאות לכיוונו לפרוש, מאדירים את המורשת של רוג'ר פדרר ולא להיפך.

הלילה שבין שני לשלישי, סיבוב רביעי באליפות ארצות הברית בפתוחה. מפגש פשוט על הנייר של רוג'ר פדרר מול הספרדי טומי רוברדו נשאר כזה רק על הנייר, לאחר שתצוגה חלשה להחריד של השוויצרי בעיקר בנקודות השבירה, גרמה להדחה מוקדמת מהצפוי שלו.

ההפסד הזה מצטרף לשנה מאכזבת למדי עבור פדרר שכללה ירידה למקום השביעי בדירוג העולמי, הנמוך ביותר שלו מאז שנת 2003, ובעיקר אי העפלה לאף גמר טורניר גראנד סלאם, כולל הדחה סנסציונית כבר בסיבוב השני בווימבלדון האחרון, טורניר הבית של פדרר. תוסיפו לזה את הגיל שלו – 32, מבוגר במונחי טניס, הרצון להיות עם אשתו ותאומותיו והפסדים הולכים ותכופים לשחקנים שבעבר לא דגדגו אותו, ותוכלו להבין למה הקריאות ההולכות וגוברות לעבר הטניסאי המעוטר בכל הזמנים לפרוש הן כביכול מוצדקות.

למה כביכול? דווקא התקופה הנוכחית והלא מוצלחת מבחינה הישגית מאדירה את המורשת של הטניסאי הנפלא, ולא להיפך כמו שטוענים המקטרגים. כאשר שואלים את פדרר את השאלה האם הוא מתכנן לפרוש הוא שב ומדגיש שהוא רוצה להמשיך לשחק עוד כי התשוקה למשחק בוערת בו.

וזה בדיוק העניין: אף אחד לא יוכל לקחת את הישגיו הגדולים של פדרר שכוללים בין השאר את הכי הרבה זכיות בגראנד סלאמים(17), השהייה הכי ארוכה במקום הראשון בעולם (302 שבועות כולל 237 רצופים) והרווחים הכי גדולים אי פעם בעולם הטניס (קרוב לשמונים מיליון דולר מפרסים בלבד).

דווקא עכשיו, כאשר פדרר רחוק משיאו, ולכאורה אין לו סיבה להמשיך לשחק, כאשר הוא כבר השיג כל מה שיש בעולם הטניס והקים משפחה, גורמת להחלטה שלו להמשיך להיאבק  ולנסות ולהצטיין במשחק שהוא כה אוהב, ממניעים טהורים של תשוקה, להיות נפלאה ומרגשת. להתאמץ דווקא כאשר קשה וכביכול אין מה להרוויח, אלא רק להפסיד.

הטוענים שזקנותו של פדרר מביישת את נעוריו, ושעליו לפרוש כדי לשמור על המורשת שלו פשוט טועים לחלוטין. דווקא עכשיו כאשר חבטת גב היד היא לא מה שהייתה פעם, כאשר היכולת בנקודות החשובות בנסיגה מתמדת וכאשר גם משחקים פשוטים הופכים להתקפי לב פוטנציאלים לאוהדיו המסורים של פדרר, גורמת לנו רק לאהוב אותו יותר.

אם היה ספק כלשהו שפדרר הוא הטניסאי הגדול בכל הזמנים דווקא התקופה הזו, הדלה מבחינה הישגית, מוכיחה סופית שאכן כך הדבר.

כאשר בעוד כמה שנים ידברו על מה זוכרים מפדרר אז מעבר להישגים המדהימים בכל קנה מידה נזכור גם את התקופה הנוכחית בה העניק השראה לכולנו – ללכת לפי הרגש ולהתאמץ דווקא כאשר לא נראית סיבה נראית לעין. כי מעבר ליכולותיו כספורטאי, את פדרר נזכור כאישיות נדירה ומיוחדת במינה – האישיות של הטניסאי הגדול בכל הזמנים.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם