משפחה מברזיל עברה בתוך פחות מיממה מסע רגשי שכמעט בלתי אפשרי לדמיין. תינוקת בת שמונה חודשים הוכרזה כמתה בבית החולים, הועברה להכנות לקראת הלוויה והונחה בתוך ארון קבורה קטן ולבן. אלא שכאשר בני המשפחה התאספו כדי להיפרד ממנה בפעם האחרונה, אחד מהם נגע בעדינות באצבעותיה – ולתדהמת כולם, התינוקת אחזה בחזרה בידו.
המקרה התרחש ב 19 באוקטובר 2024 בעיר קוריאה פינטו שבמדינת סנטה קטרינה בדרום ברזיל. הוריה של התינוקת, כריסטיאנו סנטוס וקטיה מוריירה, מצאו באותו בוקר את בתם קיארה קריסלייני דה מורה דוס סנטוס כשהיא אינה מגיבה. הם מיהרו איתה לבית החולים Faustino Riscarolli, בתקווה שהצוות הרפואי יצליח להציל אותה.
אלא שהבשורה שקיבלו הייתה קשה מכל מה שיכלו לדמיין.
הרופאים קבעו שאין דופק ואין נשימה
קיארה הגיעה לבית החולים בשעות הבוקר המוקדמות. הצוות שבדק אותה לא זיהה נשימה, דופק או סימני חיים אחרים, ולאחר הבדיקה נקבע מותה. הודעה רשמית של עיריית קוריאה פינטו מסרה כי התינוקת הגיעה לבית החולים בסביבות השעה 3:00 לפנות בוקר וכי הצוות שהיה במשמרת קבע את מותה.
עבור כריסטיאנו וקטיה, בתוך רגע אחד העולם השתנה לחלוטין. הם הגיעו לבית החולים בניסיון להציל את בתם הקטנה ויצאו ממנו כשהם צריכים להתחיל להתכונן לקבורתה.
גופתה של קיארה הועברה לבית הלוויות, והמשפחה החלה בהכנות לטקס הפרידה שהיה אמור להתקיים מאוחר יותר באותו היום. בני המשפחה הביאו עבורה בגדים, והיא הונחה בתוך ארון קבורה לבן וקטן. בסביבות השעה שבע בערב – כ 16 שעות לאחר שנקבע מותה – החלו קרובים וחברים להתאסף כדי לומר לה שלום בפעם האחרונה.
איש מהם לא היה מוכן למה שקרה אחר כך.
לפתע היד שלה זזה בתוך הארון
במהלך הלוויה הבחינו כמה מהנוכחים בתנועה בידיה של קיארה. בתחילה היה קשה להאמין למה שהם רואים. הרי התינוקת כבר הוכרזה כמתה שעות קודם לכן והמשפחה הייתה בעיצומו של טקס האבל שלה.
אבל אז אחד מבני המשפחה התקרב אל הארון הפתוח ונגע באצבעותיה.
קיארה אחזה באצבע שלו בחוזקה.
בתוך שניות השתנתה האווירה בחדר לחלוטין. מקום שהיה מלא בבכי ובאבל התמלא לפתע בהלם, צעקות ותקווה. בני המשפחה, שרק רגעים קודם לכן ניסו להשלים עם העובדה שהתינוקת שלהם איננה, החלו לחשוב שאולי קרה נס – ואולי קיארה בעצם עדיין בחיים.
רוקח שהיה במקום בדק את התינוקת באמצעות מד סטורציה לילדים. בדיווח מקומי נמסר כי נמצאה רמת חמצן בדם של כ־83% ודופק של 66 פעימות בדקה. מקורות אחרים דיווחו על סטורציה של 84%. כך או כך, הנתונים הצביעו על כך שהיו סימני חיים והוזעקו מיד כוחות החירום.
התינוקת עדיין נשמה
כאשר צוותי החירום הגיעו למקום, הם בדקו את קיארה והחלו לפעול במהירות. היא הוצאה מהארון והובהלה בחזרה לאותו בית חולים שבו הוכרזה כמתה פחות מיממה קודם לכן.
גם פרט נוסף עורר שאלות קשות: גופה של התינוקת לא הציג סימנים ברורים של צפידת מוות, התהליך שבו השרירים מתקשים לאחר המוות. בני משפחה אף סיפרו בתקשורת המקומית שגופה נותר חם במשך שעות.
עבור ההורים, התקווה חזרה ברגע אחד.
אחרי שעות שבהן כבר התאבלו על בתם, התכוננו לקבור אותה ונפרדו ממנה, הם מצאו את עצמם שוב בדרך לבית החולים – והפעם עם האפשרות שאולי היא בכל זאת תחיה.
אבל התקווה הזאת הייתה קצרה באופן אכזרי.
בבית החולים הלב שלה עצר שוב
קיארה הובהלה בחזרה ל Faustino Riscarolli Hospital. הצוות הרפואי ניסה לטפל בה, אך זמן קצר לאחר מכן ליבה הפסיק לפעום, ומותה נקבע פעם נוספת.
בתוך פחות מ 24 שעות נאלצו הוריה לשמוע פעמיים את המילים שבת שלהם מתה.
כריסטיאנו תיאר לאחר מכן את המכה הרגשית שעברה המשפחה. הם כבר היו שבורים לאחר המוות הראשון, ואז הופיעה לפתע תקווה שאולי קיארה חיה – רק כדי לאבד אותה שוב.
"כבר היינו הרוסים. ואז הגיעה קצת תקווה, אבל בסוף זה קרה שוב," אמר האב.
הוא כינה את בתו הקטנה "הנס שלי".
הרשויות פתחו בחקירה
הנסיבות יוצאות הדופן עוררו מיד שאלות קשות בנוגע לאופן שבו נקבע מותה של קיארה בפעם הראשונה. המכון הכללי לזיהוי פלילי במדינת סנטה קטרינה התבקש לבדוק את המקרה ולבחון כיצד תינוקת שנקבע מותה בבית החולים הציגה סימני חיים שעות לאחר מכן במהלך הלוויה שלה.
עיריית קוריאה פינטו פרסמה הודעה רשמית שבה הביעה השתתפות בצער המשפחה והודיעה על בדיקה של האירועים. בהודעה נמסר כי לאחר שהתינוקת הוחזרה לבית החולים בסביבות השעה 19:00 עם דיווח על סימני חיים, היא נבדקה פעם נוספת ומותה נקבע שוב. מנהלת בית החולים פנתה באופן מיידי לרשויות הזיהוי הפלילי כדי שיחקרו את המקרה.
העירייה גם הבהירה כי אין מצב שבו איש צוות רפואי רשאי להוציא אישור או הצהרה על מוות בלי לוודא כראוי את מצבו של המטופל. הרשויות הודיעו אז כי הדוח המסכם של הבדיקה צפוי להתפרסם בתוך כ־30 יום.
המקרה עורר סערה ציבורית באזור, בעיקר בגלל השאלה שאי אפשר היה להתעלם ממנה: כיצד ניתן היה להכריז על מותה של תינוקת שבמשך שעות לאחר מכן הציגה סימני חיים?
המשפחה דרשה תשובות
הזמן חלף, אך מבחינת משפחתה של קיארה, התחושה הייתה שהם עדיין לא קיבלו תשובות מספקות למה שקרה.
בחודשים שלאחר מותה המשיך אביה לדרוש הסברים. בפוסט שפרסם בפייסבוק בסוף ינואר, כריסטיאנו התייחס בכעס למה שהבין כמסקנה שלפיה בתו מתה מסיבות טבעיות.
"החיים שלה היו לשווא? פשוט מתה מסיבות טבעיות? איך זו סיבה טבעית?" כתב האב בכאב.
הוא התקשה לקבל את האפשרות שהפרשה תסתיים בלי שאיש יסביר למשפחה איך ניתן היה לקבוע את מותה של התינוקת בפעם הראשונה, רק כדי שבמהלך הלוויה יתגלו בה נשימה, דופק ותנועה.
בהמשך כתב בכעס שהאופן שבו התייחסו לבתו לא היה ראוי אפילו לבעל חיים, והוסיף כי הוא מאמין שבסופו של דבר האמת תצא לאור.
הממצאים המלאים של הבדיקה לא היו ברורים לציבור בעת פרסום העדכון.
היא הייתה אמורה לחגוג תשעה חודשים יומיים לאחר מכן
קיארה הייתה בת שמונה חודשים בעת מותה, והייתה אמורה לחגוג תשעה חודשים ב־21 באוקטובר – יומיים בלבד לאחר האירועים הקשים. היא נקברה ביום ראשון, 20 באוקטובר.
עבור הוריה, האירוע שהתרחש ליד ארון הקבורה הפך את האבל שלהם למורכב אפילו יותר. הם לא רק איבדו את בתם; במשך כמה רגעים הם קיבלו אותה בחזרה.
בני המשפחה כבר עמדו ליד הארון, נפרדו ממנה והאמינו שסיפור חייה הקצר הסתיים. ואז היד הקטנה שלה זזה.
כאשר אחד האבלים הושיט אליה יד, היא אחזה בו.
מבחינת המשפחה, זו הייתה הוכחה מיידית לכך שהילדה שהם עמדו לקבור עדיין הייתה בחיים באותו רגע. צוותי החירום אכן מצאו סימנים חיוניים והחזירו אותה במהירות לבית החולים.
אבל שעות התקווה האלה הסתיימו באותו מקום שבו התחיל הסיוט.
קיארה מתה בבית החולים בפעם השנייה.
רגע אחד שהמשפחה לא תשכח לעולם
מעטים יכולים לדמיין את מה שעבר על כריסטיאנו וקטיה באותו יום. בבוקר הם מצאו את בתם ללא תגובה, מיהרו איתה לבית החולים ושמעו שהיא מתה. אחר כך הכינו אותה לקבורה, בחרו את הבגדים שתלבש בפעם האחרונה ועמדו לצד הארון הקטן שלה עם בני המשפחה.
ואז, אחרי 16 שעות של אבל, היא אחזה בידו של אדם שניסה להיפרד ממנה.
לכמה רגעים, הכול התהפך.
הבכי הפך לתקווה. הלוויה נעצרה. כוחות הצלה הוזעקו, והתינוקת נלקחה בחזרה לבית החולים.
אך בתוך זמן קצר המשפחה נאלצה להיפרד ממנה שוב.
האירוע הוביל לחקירה רשמית ולדרישה לבדוק כיצד נקבע מותה הראשוני של קיארה, בעוד הוריה נשארו עם השאלה שאולי לעולם לא תעזוב אותם: מה היה קורה אילו מישהו היה מגלה מוקדם יותר שהיא עדיין בחיים?
קיארה קריסלייני דה מורה דוס סנטוס חיה פחות מתשעה חודשים, אבל הסיפור של שעותיה האחרונות זעזע מדינה שלמה – ובעיקר הותיר משפחה שכבר נפרדה ממנה פעם אחת, קיבלה אותה בחזרה לרגע קצר של תקווה, ואז נאלצה לומר לה שלום בפעם השנייה.