תגית: ג'יי ג'יי היקסון

בני השרון/הרצליה מייצגת את כל מה שמכוער בכדורסל הישראלי. קבוצה אפורה ומדכאת, שבמקום להרים את אזור השרון והעיר הרצליה לגבהים חדשים בענף, מביישת ומייבשת. עם רכבת זרים מטורפת ללא תכלית, שחרורי שחקנים בכל סופ"ש, אף שחקן ישראלי ראוי בחמישייה, מאמנים שעפים השקם וערב וקהל נכחד, לקבוצה של אריאל בית הלחמי במתכונת הנוכחית אין זכות קיום בליגה הבכירה.

ובכל זאת, היא תישאר אתנו גם אם תמשיך להיות הנמושה התורנית, כי ליגת קופל היא היחידה בעולם ללא יורדות וללא טעם ספורטיבי של ממש. במקום לנצל את הסיטואציה המיוחדת והנדירה הזאת, בקבוצה של אקוניס מתעקשים לחרבן לעצמם את הצ'אנס לגידול שחקנים מלמטה ושיקום חורבות המועדון מהקיץ.

אם כבר עונה בלי יורדות, אז לא עדיף שתעניקו את הבמה לשחקנים צעירים? לא עדיף לחשוב קדימה לשנתיים-שלוש הקרובות?  במקום לעשות זאת מתרחשת סיטואציה מביכה שלא מכבדת את הכדורסל הישראלי המפרפר גם ככה: ארבעה שחקנים אפרו-אמריקאים, וויליאמס ושוויליאמס, קרטר ושמרטר, משחקים בחמישייה לצד ארז כץ המתנשף מצעד וחצי בעיגול האמצע.

כץ בפנים כי חייבים בגלל החוק הרוסי, מראה פשוט מגוחך מנקודת מבט אובייקטיבית. אין היום בבני השרון הרצליה שחקן ישראלי אחד עם ממוצע של למעלה מ-3.5 נקודות! איפה נשמע דבר כזה? זהו שפל שלא נשמע כדוגמתו במועדון. וראשיו? עדיין מתבכיינים על פציעתו של בן רייס. כאילו לא יכלו לקלוט שני שחקנים מוכשרים מהליגה השנייה ולהריץ אותם, כאילו לא יכלו לצרף שחקן ישראלי מנוסה בעל שיעור קומה במקום הכסף ששפכו על היקסון, בוקר, אודו וג'יימס, הרפתקאות מיותרות כשלעצמן.

במקום זאת, העדיפו רקנאטי ואקוניס לצרף השבוע את דמיטריוס אלכסנדר, עוד פורוורד ישיש, שבא לגזור קופון אחרון לפני הפרישה. בעמדת המאמן, הדברים אפילו גרועים יותר. הקבוצה שנחשבה בעשור האחרון למאורגנת ואיכותית מאוד מבחינה מנהלתית, החליטה להיפרד מרועי חגאי  אחרי שישה מחזורים. ניחא. ואז הגיע עדי אזולאי, שהרים ידיים לפני שלושה שבועות עקב חילוקי דעות עם ההנהלה.

עכשיו אריאל בית הלחמי מנסה להחיות את הגופה, ולא בטוח שיישאר בעצמו עם קצב אירועים כזה. לא הכול זה חוסר מזל. יש גם דרך, שאבדה לה אי שם בקיץ עם נטישתו של נחום חופרי, ראש עיריית רעננה, את הספינה. דרך שלא קיימת במועדון שהיה בשורה מרעננת משך שנים, והפך לכזה מיותר בליגה שפושטת את נכסיה.