על פי דיווחים בורגוס אמר את הדברים הללו: "אני לא טיטו (מאמן ברצלונה), אני אתלוש לך את הראש".
איך הגיע אחד החלוצים המפוארים של היבשת ושל אלופת העולם למצב שהוא לא כובש כבר 15 משחקים רצוף במדי קבוצתו? פרננדו טורס, אחד החלוצים הגדולים שהיו בנבחרת הספרדית, אחד השחקנים היקרים בליגה האנגלית שובת כבר כ 15 מחזורים ולא מצליח לזעזע רשתות כלל וכלל.
כשפרננדו טורס עבר לליגה האנגלית, למדיה האדומים של ליברפול הרבה גבות הורמו. אף אחד לא חשב שהחלוץ הבלונדיני שהיה כובש בצרורות יעזוב את אתלטיקו מדריד במיוחד לא לאנגליה. אך לאחר שנה בלבד המעבר הסתבר כאחד הטובים והחכמים שביצע. השחקן פרח כבר בעונתו הראשונה וכבש בעונת 2007/2008 33 שערים. בכך, שבר את שיאו של רוד ואן ניסטלרוי כשחקן הזר שהבקיע את מספר השערים הרב ביותר בעונתו הראשונה בפרמייר ליג עם 24 כיבושים (ואן ניסטלרוי כבש 23). באותו קיץ הספיק גם לזכות עם ספרד ביורו 2008 ולכבוש את שער הניצחון בגמר.
לאחר שלוש וחצי שנים טובות וגדושות בשערים החליט "אל ניניו" שמיצה את כל יכולותיו, והחלט לעשות את המעבר אל הקבוצה העשירה מלונדון, צ'לסי. בדיוק לפני שנה, בחלון העברות של ינואר 2011 סיכמו ביניהן ליברפול וצ'לסי את המעבר של השחקן. הסכום היה סכום שיא של 50 מיליון ליש"ט. לאותם ימים הסכום היה נראה גבוה, אך לא גבוה מדי. אחרי הכל, פרננדו טורס הוכיח את עצמו כבר שנים בליגה הספרדית והאנגלית בהתאם.
אך כן היו כמה גבות שהורמו לנוכח חשיבותו של הספרדי בסגל של קרלו אנצ'לוטי. המעבר לא היה חלק ואוהדי ליברפול החליטו לסמן את טורס כאויב הקבוצה וכבוגד. אולי זה מה שגרם לחלוץ להיות כל כך גרוע מאז המעבר או שאולי הכל אצלו בראש? או ברגל?
הרבה אנשים טוענים שבעצם תג המחיר (50 מיליון) שהוצמד לשחקן בעל כורחו הוא זה שגורם לו ללחץ הגדול שיושב לו על כתפיו. הר הציפיות שהתפתח לא מעט בזכותו של השחקן שטען בעקבות המעבר- "צ'לסי הוא מועדון גדול שנאבק על כל התארים" כנראה היה מוקצן אפילו בשבילו.
אחרי שאנצ'לוטי ניסה לייצב את טורס כשנתן לו לפתוח ברוב המשחקים, והוריד שחקנים כמו אנלקה ודרוגבה לספסל, הלחץ על טורס רק הלך וגבר. עליו להוכיח את עצמו כשקיבל את הבמה במקום שני חלוצים שכבר הוכיחו את עצמם בקבוצה. אך גם זה לא הצליח. את עונת 2010/2011 סיים פרננדו טורס עם כמות מזערית של 3 שערים בלבד!
נכון לעכשיו, שנה לאחר המעבר המתוקשר רבים רואים בטורס כפלופ, נפילה עצומה של המועדון בהשקעה הכספית בו. העונה לטורס יש 2 שערי ליגה בלבד. פשוט בדיחה לחלוץ ברמתו. וילאש-בואש כבר לא כזה סלחן וברבים מהמשחקים טורס גם לא פותח בהרכב. אך למרות הכל, בחודש האחרון חלו תהפוכות גדולות בקבוצה, מעמדו של המאמן כבר לא כל כך יציב כמו בהתחלה, אנלקה נמכר לליגה הסינית ואפילו דרוגבה עזב לטובת אליפות אפריקה אשר מתרחשת בימים אלו ממש.
השמועות האחרונות מקשרות את טורס עם מעבר לליגה הצרפתית שם טוען אנצ'לוטי שטורס הוצע לקבוצתו פ.ס.ז' המתחדשת שבה קיבל את כסא המאמן. בצ'לסי כבר הספיקו להכחיש אך כנראה שלא יוכלו להמשיך עם היכולת של השחקן הספרדי, במיוחד לאור מצבה של הקבוצה.
אני מאמין שאל ניניו יישאר לפחות עד סוף העונה הנוכחית בקבוצה, אבל כנראה שבקיץ יחפשו לו קבוצה חדשה. אני מעריך שהוא יחזור לספרד. חלון ההזדמנויות שלו באנגליה כנראה נגמר ועכשיו עליו לחזור למקורות. אני בטוח שדייגו סימונה המאמן הארגנטינאי החדש של אתלטיקו מדריד, ישמח לקבל שחקן בקליבר כזה לסגל שלו.
היכולת הלא מרשימה של הפועל תל אביב עלתה לה באיבוד נקודות/ אחד סבע נקודת אור בליגה בינונית/ הליגה הספרדית חוזרת למקורות/ באיירן ללא מתחרות/ ופאריס סן ז'רמן מתחברת. סוף שבוע שדוגל ביופי ולא נותן לכדורגל לשקר לנו
היכולת של ליגת העל העונה דיי מזוויעה. מוליכת הטבלה שמגרדת ניצחונות, כשגם יריבותיה הגדולות הן לא אטרקציות גדולות. מעבר הלגיונרים שבינתיים לא מפסיקים להרשית, הוריד את רמתה של ליגת לוזון הרבה מתחת למקום השישי באירופה. ליגת העל צריכה זריקת מרץ חדשה, אולי השנה החדשה תביא עימה את הבשורה.
אין בלופים בכדורגל
הפועל תל אביב לא מרשימה, וכפי שכבר כתבתי, כי הטבלה מעט משקרת. קשטן יכול לבוא ולומר שגזלו לו שער חוקי (אכן כך), אך קבוצה שמתיימרת לזכות באליפות לא יכולה להציג בחמישה מתוך ששה מחזורים יכולת כה דלה. יהיו כאלו שיאמרו תנו להם זמן להתחבר, ונכון, בל נשכח כי עזבו אותה השחקנים המובילים, אך עושה הרושם כי בניית הקבוצה הייתה קלוקלת לגמרי. אין שטף, למרות השענות על שיטה כביכול התקפית. לאורמוש יש כישרון, אך לא בטוח שהוא זה שיניע את תמוז ודמארי, וכאשר אבוטבול לא פתח טוב את העונה, עבאס בינוני, ואיגייבור אדיש, אי אפשר היה לחשוב שהבלוף הזה לא יתפוצץ מתישהו. האמת, זה עוד לא שיאו של הפיצוץ.
סבע-בה
בין כל הרמה הלא מרשימה הזו, אי אפשר שלא להריע לאחמד סבע, וגם להצטער על העובדה כי התגלה בגיל מאוחר. החלוץ של מכבי נתניה הוא אימתני, חזק וגם חכם. ראובן עטר מציג מסביבו את השחקנים הטכניים ביניהם נחום, מוגרבי ועזרא, וסבע משמש כפיבוט ומוציא לפועל. בעונה כה חלשה, לא בטוח שזה לא יספיק לצמרת הגבוהה. אם ידעו לשמור גם על הקופסה, הכל יהיה סבבה.
בחזרה למקורות
הריסוק השנתי של אתלטיקו מדריד חזר על עצמו, ברצלונה כנראה גורמת לחבורה של הקולצ'ונרוס לאבד כל אמונה ודרך. מסי עצום, והגשם שטף יחד עם משחקה של בארסה אמש, אבל כשאתלטיקו משחקת לרגליה, הכל נראה קלי קלות. אולי בשנה הבאה. גם ריאל מדריד מוכיחה כי כשהיא לוחצת על הגז באמת, ההכרזות על חזרתה של התחרות בספרד מוקדמות לגמרי.
הגזע העליון
באיירן מינכן ללא מתחרות. רמיסה קלילה של 0-3 על לברקוזן השאפתנית, הוכיחה למי שעוד תהה, השנה אין לה מתחרות, לפחות בגזרה המקומית. דורטמונד מתקשה ומנצחת בקושי, ברמן לא יציבה, שאלקה אמנם טובה, אבל לא בכדי לדגדג את היינקס וחניכיו. הליגה הגרמנית סגורה השנה, תאמינו לי. בואו נסגור על שנה לבאיירן, שנה לשאר, הולך?
מחוברים
סוף סוף זה הגיע. פאריס סן ז'רמן הגיע למשחק חוץ קשה במונפלייה המוליכה, והצליחה להרשים עם 0-3 גם היא. פאסטורה הוא כוכב בחסד עליון, ובטח בליגה הזו, וכשהצוות המסייע שלו הולך ומתחבר, עושה הרושם שבמקרה שלה זה באמת היה עניין של חיבור, והרי אין כמו רגע שיא בכדי להוכיח זאת. עם לוגאנו וחזרתו של סאקו גם מרכז הגנה עולמי יהיה לה, ובעיר האורות אפשר להתחיל להדליק אותם, אם כי עדיין לא לצחצח את שדרות השאנז אליזה, אולי בעוד שבוע נגד ליון.
פיצוחים בע"מ
גם אברטון הגיעה להסתגר ב"סיטי אוף מנצ'סטר" מול חבורת הכסף של מנצ'יני. הוא ידע לשלוף מהספסל את המחליפים המתאימים, כאשר דז'קו במשחק לא טוב, ולמרות שאברטון התחפשה לרגע להפועל חיפה ובקושי עברה את החצי, באלוטלי ומילנר הם המושיעים הזמניים. צורת המשחק הלוחצת של הסיטי ידעה להתמודד עם בונקר מתמיד, קשטן, הבט, כך עושים זאת.
עוד סוף שבוע הסתיים לו. היה מעניין, אך גם מאכזב. ליגת העל חלשה, בספרד אי אפשר לבנות על תחרות, וכך גם בגרמניה. למה נוצר הכדורגל אם לא להפתעות? אולי היום בבאר שבע?
בכדי שזו לא תהיה ליגת של שתי קבוצות חייבים לפחות לסמן אלטרנטיבות. מי הן אלו שאכן יכולות להיות כאלו, ולקרוא תיגר (לא באמת) על ברצלונה וריאל? ה"לה ליגה" פותחת עונה במטרה לא להפוך לליגת סקוטית לעשירים
אם אתם לא אוהדי ברצלונה או ריאל, אתם בטח מיואשים. ככה זה כשבכל עונה ובייחוד בשנים האחרונות, הפער משתי הענקיות הללו רק הולך וגובר, וסיכוי של ממש לנשל אחת מהן מהמקומות הראשונים שואף לאפס. גם הקיץ את מירב ההשקעה וסכומי העתק הוציאו השניים הללו, כאשר מלאגה המתעשרת נכנסת ביניהם באופן צפוי, אך ממש לא שכיח.
עדיין מדובר באחת הליגות הטובות בעולם, כזו שמייצגת את אלופת העולם, ולכן חייבים להביט מעט מעבר לקובייה הברורה. במקום להגיד ללה ליגה, "אני יודע מה עשית בקיץ האחרון", ננסה לראות אופק אחר.
שנת העטלף
מי שסיימה אשתקד במקום השלישי, אך במרחק ניכר מהשניים המובילות (21 נק' מהמקום השני), היא ולנסיה. לאחר היעדרות קלה ממשבצת הקבוצה השלישי בספרד, חוזרת הקבוצה לאיתנה בשנתיים האחרונות. אמנם היא נפרדה מדויד סילבה ודויד וייה, אך הצליחה לשמור על קו שחקנים מוכשר שהוביל אותה לעונה טובה מאוד וסיום כאלופת הסגניות. אונאי אמרי ממשיך להוליך את הקבוצה על הקווים כאשר הקבוצה תמשיך להישען על מלך השערים שלה, רוברטו סולדאדו, כשאיתו צפויים לקחת את המושכות, חואן מאטה, שעבר קיץ מלא בשמועות לגבי מעבר אפשרי, פאבלו הרננדס, הקיצוני הנפלא, ואבר באנגה, שחווה עונה נהדרת וטורניר קופה בינוני, אך צריך להמשיך במגמת השיפור ולתפוס מקום כאחד מקשרי ה-50-50 הטובים בעולם.
מי שעזבו את ה"מסטאייה" הם חואקין והצעיר המוכשר, איסקו שבחרו בכסף של מלאגה. במקומם צורפו שורת כישרונות כסרחיו קנאלס, שלא מצא מקום בריאל מדריד ובולנסיה אכן יכול להתחבר היטב לקבוצה. דני פארחו, גם הוא תוצר מחלקת הנוער של ריאל מדריד, הבלם הצרפתי הנהדר, אדיל ראמי, שמצטרף מאלופת צרפת, ליל, השוער הברזילאי המוכשר, דייגו אלבס שמגיע מאלמריה היורדת וכמוהו החלוץ הארגנטינאי, פאבלו פיאטי שיחבור לסולדאדו ואריץ אדוריז בחוליית חוד לא רעה בכלל. ולנסיה תכוון להצלחה יחסית בליגה המקומית ובליגת האלופות, קרי מקום שלישי ומעבר של שלב הבתים, ולכך סיכויים לא רעים בכלל.
בין כל הספינות יש גם צוללת
ה"צוללת הצהובה" מויאריאל, תשאף גם היא לשמור על מקום בחבורה המובילה. המאמן הצעיר, חואן קרלוס גארידו, בעונתו השנייה, ינסה להשביח את מעמדו, אך קל זה לא יהיה. הכוכב הגדול, סאנטי קאסורלה, עבר גם הוא למעצמה של מלאגה, ואם זאת הסופרסטאר השני, ג'וספה רוסי, נשאר, לפחות לעת עתה.
הרכישות מסתכמות במגן, כריסטיאן סאפטה שמגיע מנאפולי, ובחלוץ חאבי קאמונס, שעוזב את אוססונה וחובר לרוסי ונילמאר בחוד. גם הקשר מפרגוואי, הרנאן פרס, שהתקדם מקבוצת הבת, צפוי לקבל העונה שידרוג, וצפוי להיות שם מעניין שיצוד את העין. ויאריאל תשאר צמודה לצמרת, אך תתקשה להיאבק במשאבים של שאר יריבותיה.
מעצמלאגה
מי שמסומנת כפייבוריטית להשתרך מאחורי שתי הגדולות היא הקבוצה מאנדלוסיה שנמצאת בבעלות קטארית ושפכה סכומי עתק על רכש הקיץ (59 מיליון יורו ליתר דיוק, מעט יותר מריאל מדריד). מלאגה, צפויה למשוך אוהדים רבים והרחיבה באופן ניכר את מעגל האוהדים שלה, וזאת לאחר שמשכה שורת שמות לא מבוטלת במהלך הפגרה.
מנואל פלגריני, המאמן הצ'יליאני, ממשיך לעונתו השנייה, לאחר שהצטרף במהלך העונה החולפת. למרטין דמיקליס המנוסה, ג'וליו באפטיסטה, אנזו מארסקה וסלומון רונדון, תצטרף חבורה מוכשרת של שחקנים. ג'רמי טולאלן, עוזב לראשונה את אדמת צרפת בכדי לתפוס פיקוד במרכז המגרש, שכלצידו בקישור יהיו סאנטי קאסורלה הנהדר, חואקין שיפרוץ על קו ימין, ודייגו בונאנוטה הננס הארגנטינאי המוכשר.
יוריס מתיאסן, הבלם הוותיק של נבחרת הולנד, יצטרף לדמיקליס במרכז ההגנה, ועל הקו השמאלי יהיה נאצ'ו מונריאל המוכשר, שמגיע מאוססונה. רוד ואן-ניסטלרוי, כבר בן 35, אך חיפש אתגר חדש לאחר שלא ממש נהנה בהמבורג, ובמלאגה הוא צפוי להיות אחד המורים הכי טובים שסלומון רונדון, החלוץ המוכשר מונצואלה, יכול היה לבקש.
ה"אנשובים" של פלגריני ינסו למשוך תיירים רבים לאיי מלאגה הנפלאים, וזאת באמצעות כדורגל אטרקטיבי, ומי יודע, אולי הם היחידים שמסוגלים איכשהו לאיים על ברצלונה וריאל.
רפואה אלטרנטיבית
שאר הקבוצות שיזדנבו בשולי הצמרת ואולי יצליחו להתברג בשני המקומות הנותרים ברביעייה המובילה צפויות להיות אתלטיקו מדריד, שעברה קיץ מלא תהפוכות, עם עזיבתם של קון אגוארו ודוד דה חאה, וניסיון בנייה מחודש.
גם ס
ביליה תהיה שם כנראה. הקבוצה שסיימה במקום החמישי אשתקד, החליפה מאמן על הקווים, כשגרגוריו מאנזנו עבר לאתלטיקו מדריד, ומרסליניו גרסיה טוראל ינסה להשתלט על העניינים ב"ראמון סאנצ'ס פיחואן". צירופם של פיוטר טרוכובסקי הגרמני והחלוץ הנהדר, מאנו דה מוראל, יוסיף לסגל המוכשר שכבר כולל את גארי מדל, הצ'יליאני, איבן ראקיטיץ' הקרואטי והחלוצים אלבארו נגרדו ופרדי קאנוטה הוותיק. כמובן שכשעל הקווים קיצוניים אדירים כחסוס נאבאס בימין ודייגו פרוטי בשמאל, פוטנציאל צמרת הוא ודאי, ויחד עם מרסליניו שרק מבקש להוכיח, סביליה צפויה גם היא לעונה טובה.
אתלטיק בילבאו, שחוותה עונה נהדרת ותשתתף בליגה האירופית, תמשיך להישען על הבאסקים המוכשרים שלה בראשות פרננדו יורנטה בחוד, חאבי מרטינס בקישור, והצעיר איקר מוניאין, כאשר בגזרת הרכש ניתן לציין את הקשר המוכשר, אנדר הררה, שנרכש ב-8.5 מיליון יורו מסארגוסה, וצפוי לחבור למרטינס באמצע מגרש נהדר.
אספניול של מאורסיו פוצ'טינו תעזר בחלוץ הנהדר, פאבלו אוסבלדו יחד עם צעירים מוכשרים, בטיס שחוזרת אמנם לא צפויה להיות בצמרת, אך היא תמיד קבוצה מעניינת עם קהל נהדר וחם בטח כשבחוד שלה נמצא דני גוייסה שחוזר מגלות בטורקיה, גם חטאפה וסראגוסה רוצות להשתדרג, כך שעל בטן הטבלה יהיה מאבק מעניין.
זה מעט אבסורדי לפסול קבוצות ברמה של ולנסיה, ויאריאל, אתלטיקו מדריד ומלאגה, אך בהנחה שגם השנה כולן יהיו הצל של בארסה וריאל, כל שנותר לבקש הוא שתהיה תחרות, מתח ועניין, גם אם מעט, העיקר שתהיה כזו.
הוא לא יועד להרכב הראשון של אתלטיקו מדריד, שורת טעויות של סרחיו אסנחו הובילה את דוד דה חאה להשתלט על אפודת השוער הראשון של ה"קולצ'ונרוס", משם הדרך לאולד טראפורד הייתה קצרה יותר. קבלו את דוד דה חאה, השוער החדש של סר אלכס, דוד שהוא בעצם גוליית
דוד דה חאה יכול היה לזכות לכינוי ה"יורש". בנבחרת ספרד בטוחים כי כש"סאן איקר" יתלה את הנעליים, יש מי שיתפוס את המקום. עכשיו הוא מגיע גם על תקן היורש של ענק אחר, אדווין ואן-דר סאר, ולעמדת השוער ביונייטד, זו שמכוסה במצלמות מכל כיוון, ולא תסבול עוד "בירטוזים".
בכלל לא תכננתי את זה ככה
דוד דה חאה שיחגוג 21 בעוד ארבעה חודשים, הוא תוצר מחלקת הנוער של אתלטיקו מדריד. תמיד סומן כפוטנציאל גדול, ועבר את כל הנבחרות הצעירות של ספרד. יחד עם חבריו לקבוצות הנוער של "הרוחי-בלנקוס" (האדומים-לבנים), אלבארו דומינגס, המגן השמאלי, ונאצ'ו קאמאצ'ו, הקשר המצוין, הם סומנו כמי שאמורים לסחוב את אתלטיקו מדריד לשנים גדולות בחברתן של ברצלונה וריאל מדריד.
בעוד קאמאצ'ו היה מיועד לתפוס ישר את עמדת הקשר המרכזי כתחליף לדעיכה של מאניש הפורטוגלי, לדה חאה נאמר כי זמנו יגיע. לעמדת השוער הראשון הובא סרחיו אסנחו, המבוגר מדה חאה בשנה, זה שסומן תחילה כיורש של איקר בנבחרת, וב"ויסנטה קלדון" היו בטוחים כי קנו מניה בטוחה לשנים רבות. דה חאה היה אמור להיות מושאל, לתפוס ניסיון ולצמוח במחוזות אחרים, ובעת הצורך לשמש כגיבוי לאסנחו.
אסנחו, שנרכש בחמישה מיליון יורו מויאדוליד, לא הצליח להתמודד עם תפקידו החדש, שורה של טעויות שעלו לאתלטיקו באיבוד נקודות, אילצו את המאמן דאז, קיקה סאנצ'ס פלורס, להמר על הילד דה חאה, שבכלל היה לשוער המילואים של המועדון בליגה השנייה, ורק פציעתו של שוער המשנה, רוברטו, היום בבנפיקה, גרמה לסאנצ'ס פלורס להמר עליו.
דוד דה חאה, עוד לא בן 19, נכנס בלא פחד בכדי להחליף את רוברטו במשחק במסגרת הליגה האירופית נגד פורטו. ולאחר שהראה ביצועים חתוליים, הוא לא זז משם. לאסנחו המתוסכל נותר לקוות שגם מחליפו יבצע טעויות, אך דה חאה המשיך בשלו, ויחד עם אתלטיקו מדריד זכה להניף את גביע הליגה האירופית בתום ניצחון על פולהאם.
את עונת אשתקד הוא כבר פתח כשוער בכיר, כאשר כבר במשחק הסופר-קאפ האירופי נגד אינטר הוא עוצר פנדל של דייגו מיליטו. את אסנחו הוא שלח לשיקום במלאגה, ותפס פיקוד גם על אפודת השוער של נבחרת ספרד הצעירה, זו שממש לאחרונה זכתה באליפות אירופה, תוך שהוא מספק הצלות מרהיבות שמוכיחות לכולם מדוע אלכס פרגוסון תולה בו כל כך הרבה תקוות.
ותראו לאן הגעתי
כשהחליט אדווין ואן-דר סאר שהגיע הזמן להיפרד ממגרשי הכדורגל, שמות רבים נזרקו לאוויר כיורשיו. מנואל נוייר, שוער נבחרת גרמניה העצום, וגם מרטן סטקלנבורג מאייאקס ונבחרת הולנד היו ברשימות של סר אלכס פרגוסון, אך כנראה שהספרדי הצעיר משך את עיניו יותר מכולם.
נוייר שבינתיים חתם במדי באיירן מינכן, וסטקלנבורג שיאלץ כנראה לבלות עוד עונה ב"אמסטרדם ארנה" נותרו מאוכזבים לנוכח הבחירה בספרדי, כי הרי להיות השוער מספר אחת בתיאטרון החלומות של היונייטד, זוהי משאלה של כל שוער. ה-1.93 של דה חאה מביאים עימם בשורה ל"אולד טראפורד". פרגוסון החליט להחתים שוער שישמש אותו לאורך שנים שהרי עמדת השוער של "השדים האדומים" כבר עברה טלטלות לא פעם.
אחרי שנים יציבות של פטר שמייכל, הענק הדני, הגיעו מארק בוסניץ' האוסטרלי שיציבות היא לא אחת מתכונותיו הבולטות, פביאן בארטז שבעיקר "בירטז", וגם מאסימו טאיבי, האיטלקי שאפילו בעצמו הופתע לעמוד בשערה של היונייטד, עד שנמצא אי יציבות חדש, אותה השרה ואן-דר סאר בעונות האחרונות.
דוד דה חאה הנרגש, אמר כשהוצג אתמול: "רוצה לחקות את ההצלחה של ואן-דר סאר". סר אלכס שכאמור שבע נחת משוערים כושלים, מקווה כי הפעם היורש בו הוא בחר, יצליח לחקות בעיקר את ההצלחה שהובילה אותו להדיח את אסנחו משערה של אתלטיקו מדריד, להיות מסומן כיורש של קסיאס בנבחרת הספרדית, ומעל הכול להפוך את האפודה מספר אחת ביונייטד לדוד שיהפוך לגוליית, גוליית הספרדי.
לטור מגה-פייז
לטור ראש לשועלים
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל עולמי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר ספורט
