מכבי חיפה צריכה ללמוד: שינוי גדול מתחיל בצעדים קטנים (דעה)

מכבי חיפה עוברת משבר מתמשך, למרות הניצחון על הפועל תל אביב, והגיע הזמן לצאת ממנו. המהלכים שיעשו בעונה הזאת ובתחילת העונה הבא יכולים לקבוע גורלות לגבי הירוקים מהכרמל, רצף של כמה שנים ללא תואר או כדורגל חיובי יכולים לפגוע בתדמית המועדון קשות, ותדמית זה אחד הדברים שאסור לחיפה לאבד, זה מה שמבדיל אותה משאר קבוצות אמצע הטבלה.

כל פירמידה מתחילה באיזשהו בסיס, ולכל מבנה יש יסודות, במכבי תל אביב אלה מיץ' גולדהאר ויורדי קרויף בתור מנהל מקצועי, ובחיפה זה רק יענקל'ה, מדי פעם צ'יזיק גם נכנס לתמונה אבל ליענקל'ה אין עוד מישהו איתו. עכשיו זה הזמן של יענקל'ה לקבל החלטה, אם הוא גם הבעלים וגם המנהל המקצועי (כפי שהיה בשנים הטובות, 1999-2008) אז שיילך על זה עד הסוף ולא ייתן חופשי מקצועי מלא למאמן הבא, אם הוא מחליט לקחת תחתיו מנהל כזה, הייתי ממליץ לו על אברהם גרנט, יצחק שום, דרור קשטן או מאמן זר מבוגר ומנוסה, כזה עם קבלות, שיידע לתת מילה מקצועית ברגעי האמת.

לאחר שבחר שחר מנהל מקצועי(הוא/מישהו אחר), הגיע הזמן למנות מאמן, לי אישית יש העדפה למאמן ישראלי, אבל גם מאמן זר רציני יכול לעשות עבודה מצוינת. הכיוון הראשון שצריך לבדוק הוא רוני לוי, רוני מכיר את המועדון, מכיר את הקהל, שיחק במועדון, ומעל לכל הוא מחזיק ב3 אליפויות ירוקות בארונו, מאמן כריזמטי ומנוסה שיכול להוביל מהפיכה ירוקה. אם רוני יעדיף להישאר בצהוב שחר יצטרך לשקול כמה אופציות טובות אחרות: יצחק שום (קשה לי להאמין שהוא יסכים לבוא לעמדת המאמן), ניר קלינגר, אלי "השריף" כהן, ריימונדס ז'וטאוטאס(מעניין מאוד…) או יוסי בניון (במקרה ויפרוש, ואם לא יפרוש, נדבר על כך בפסקאות הבאות…).

שוער

ב-30 שנה האחרונות למכבי חיפה תמיד היה שוער שהתחרה על המקום בנבחרת, זינקו בכרמל שמות כמו דוידוביץ', אוואט, רפי כהן, בוני גינצבורג ואבי רן ז"ל. שוער ישראלי חזק, בין אם הוא גדל במועדון(עדיף) ובין אם הוא נקנה מבחוץ זה נכס שאסור לחיפה לאבד. בויאן שארנוב לא אמור להיות שוער מכבי חיפה, בלי קשר ליכולת שלו, הוא תופס תקן של זר, ועם רף המשכורות החיפאי אני לא מאמין שחיפה יכולה להחזיק שוער זר שיהיה טוב יותר מישראלי. אמיר אדרי יכול לשמש כשוער ראשי סוף סוף ואולי להפוך ליורשו של התמנון, אבל אם הוא לא יעמוד ברף אפשר לבדוק אופציות בנוער, אני מאמין שנוכל למצוא שם פרוייקט לטווח הארוך שישתלם למועדון, וגם אם שם לא מוצאים שוער מתאים אז מרציאנו(אשדוד), הרוש(בית"ר) או בוריס קליימן(ת"א) יכולים להיות פתרון טוב.

הגנה

לחיפה יש את אחד הבלמים הטובים בארץ, דקל קינן. דקל הוא יורשו של בנאדו, הוא חזק, יודע להבקיע, מציל כדורים מהקו, ומעל לכל – ירוק בכל רמ"ח אביריו. עיתונאים יכולים להמשיך לחפש אותו בכל מהלך, אבל עדיין מדובר באחד הבלמים הטובים בליגה, כזה שיכול להוביל הגנה לאליפות. לצידו של דקל צריך בלם נוסף, חזק, כזה שיכול להוות קיר הגנתי במשחקים באירופה, צוצאליץ' הוא בלם טוב שצריך רק לקבל יותר ביטחון, וסארי פלאח הוא פרוייקט לטווח הארוך, ככה שבגדול הבעיה היחידה שיש לחיפה בבלמים זה אנדריי פילאבסקי, הוא פחות טוב מעמיתיו הישראלים ותופס תקן שני לבלם זר, אין טעם ששחקן ברמה כזאת יישאר בחיפה, בטח ובטח כאשר הוא על משבצת זר.

הבעיה האמיתית מגיעה מצד שמאל, משומר די הבטיח את מקומו בהרכב, הוא אולי לא המגן הכי טוב בליגה אבל הוא בסדר, כאשר השוער יהיה ישראלי, ואנדריי לא יהיה בקבוצה, אני מאמין שבחיפה יוכלו אולי למצוא מגן זר ימני, כזה שיזכיר את מסיללה. איפה היינו? אה כן, צד שמאל, טווטחה יכול לעשות אחלה של התקפה אבל הוא לא ממשומע הגנתית, לעומתו שיימן עושה הגנה נהדר אבל הוא לא מהווה איום בחלק ההתקפי, הפתרון לבעיה הזאת יהיה בידיי המאמן, אני מאמין שרוני לוי יוכל לחנך את טווטחה ולשנות את הרגליו, ולעומתו אלי כהן יוכל להוציא הרבה פנינות חכמה משמואל שיימן, יש לחיפה מגנים מעולים, הכל עניין של ביטחון!

dck

קישור

ברצועת הקישור הבעיות מתחלקות לשני כיוונים, הבעיה הראשונה היא המחסור בקשר דפנסיבי רציני, והבעיה השנייה היא אי מימוש פוטנציאל של קשרים התקפיים קיימים. כולנו זוכרים את קנדאורוב,בניון, עטר, פראליה, רוסו, רפאלוב ואפילו דירסאו שהיה לא רע(כבש פה ושם וחילץ הרבה כדורים), והיום? הכל רק בתיאוריה, אין ספק שעידן ורד יכול להיות פליימייקר נהדר, אין ספק בכלל שחן עזרא הוא אחד הקשרים הכי כשרוניים היום בארץ, אבל החיפאים תמיד נשארים עם הפוטנציאל, ולא עם היכולת. ברמת הפוטנציאל חיפה אלופה, ברמת היכולת עצמה, היא עוד רחוקה מזה.

החלק האחורי של הקישור הוא זה שקובע את השליטה מול קבוצות הצמרת, מכבי תל אביב הוכיחה את זה עם ראדי ואלברמן, בזמנו הפועל תל אביב עשתה זאת עם שי אבוטבול, אפילו בבית"ר של שנות ה2000 היה את בואטנג בתור חומה באמצע. חיפה חייבת דיפנסיבי בעל שיעור קומה, ובזכות שחרורם של אנדריי פילאבסקי ובויאן שארנוב יוכלו בחיפה להביא עוד קשר, זר איכותי שיחליף את בוקולי וקטן חסרי הסיבולת(מה לעשות, בגילם קשה לסחוב עונה שלמה כגרזן 90 דקות כל משחק) בכרמל ידעו לשנוא את ג'ון קולמה כאילו היה שחקן ליגה שניה, אבל אם החיפאים יפתחו משחקים מהעונות בהן שיחק, יבינו מהר מאוד שההבדל שגרזן טוב עושה באמצע(גם אם הוא לא יצירתי במיוחד) הוא קריטי, וזה אחד מהדברים שהופכים את שאר חוליית הקישור לאפקטיבית יותר, ולכזאת שיכולה להתחרות עם אליפות.

התקפה

והנה פנינת התקשורת, השם השני של חיפה בשנים האחרונות, הנתון שכל אוהד כדורגל היום אומר בלי לחשוב פעמיים – "לחיפה אין חלוץ". מצטער, לא מסכים עם האמרה הזאת, לפחות לא באופן מלא כפי שהוא מוצג בתקשורת. תורג'מן גדל מיום ליום להיות חלוץ ליגה מעולה, ואפילו באירופה יצא לו לכבוש, גוזלן נותן מספרים יפים מאוד בשביל חלוץ צעיר ואבוחצירא לוקה במזל רע בלבד(שגרר גם חוסר בטחון), מדובר בסה"כ בחלוץ טוב, אבל הנסיבות גררו אותו לעונה נוראית. את פרישקין עוד מוקדם לשפוט, אבל אין ספק שהוא יכול להיות חלוץ נהדר, גם מהיר, וגם בעל משחק גובה נהדר.

אז נכון, לחיפה אין חלוץ ענק, אין לה עומר דמארי, אין לה איזה יצחקי או ברדה, אבל דווקא באיזור הזה של המגרש יש את ההתקדמות הכי גדולה, במיוחד מכיוונם של אלון תורג'מן ושובל גוזלן, והתקדמות זה משהו שחוליית הקישור לא ממש הראתה בחצי שנה האחרונה.

מה שכן אני יכול להגיד באופן ברור, תמאש פרישקין הוא כרגע אחד השחקנים החשובים ביותר בסגל. חיפה רוצה עוד חלוץ שמסוגל להבקיע, ולהזכירכם הרמה בליגה שלנו היא בינונית, כל כך בינונית שמספיקים לקבוצת צמרת בישראל שני חלוצים שכובשים בעונה בין 10-18, כאשר אחד מהם לרוב נתקע על 10 שערים, והחלוץ הדומיננטי יותר מגיע גבוה יותר בטבלה. לידיעתכם, אלון תורג'מן היום נמצא כבר על 10 שערים.

troa

לסיכום

השינוי בחיפה צריך להתחיל מצורת הניהול ורק לאחר מכן לניקיון הסגל, חיפה יכולים לפתוח בקיץ outlet של שחקני ליגה ברמה סבירה, אולי לא הקולקציה הכי עדכנית, אבל ב30 אחוז הנחה עדיין משתלם לקנות מציאות כאלה. את המקומות שיתפנו יתפסו שני זרים חדשים(מגן וקשר אחורי), שוער ישראלי ושאר שחקני נוער בשאר העמדות, הגיע הזמן לבנות דור חיפאי חדש, זה הזמן, הדור של "סמי עופר".

נ.ב

עד עכשיו מהפכת האיצטדיונים בארץ גרמה לסוג של "קללה" על הקבוצות שיעברו לאותם מתקנים חדשים. לאחר הפתיחה החגיגית נתניה מצאה עצמה בליגה השנייה, הכחולות ממלאבס נמצאות בין עליה לירידה, עכו קבוצת תחתית(לא שהייתה קבוצת צמרת אבל אין ספק שהיא הייתה קבוצה חזקה יותר), בית"ר שעברה שיפוצון בטדי הייתה גם היא במשברון, וכמובן שחיפה והמעבר לסמי עופר. אני לא בטוח אם זאת ההתעסקות הניהולית המוגזמת בבניית המתקן ולא בבניית הקבוצה, או אולי דווקא קשיים כלכליים, אולי אין קשר בכלל בין בניית אצטדיון לניהול תקין של קבוצה, אבל יהיה מעניין לראות האם באר שבע תכנס לסטטיסטיקה החל מהעונה הבאה…

צפו: שחקני מכבי חיפה מתעללים באלון תורג'מן (וידאו)

עושה רושם ששחקני מכבי חיפה עשו חיים במחנה האימונים שלהם באירופה.

השחקנים נכנסו לכושר, שיחקו טוב, כתבים מסוימים אפילו הכתירו חלק מהם לשחקני העונה עוד לפני שהעונה החלה. אבל מעבר לכדורגל, מחנה האימונים חשוב גם לגיבוש הקבוצה, וכפי שאפשר לראות בסרטון, שחקני מכבי חיפה מגובשים, מגובשים מאוד.

אין כמו תעלול טוב כדי לשבור את הקרח, וספורטאים בהחלט אוהבים למתוח את חבריהם לקבוצה. ב – NBA זה דבר מקובל, וגם בספורט הישראלי זה לא יזיק.

הפעם הקורבן היה אלון תורג'מן, חלוץ מכבי חיפה שנזרק אל תוך אגם על ידיד חבריו לקבוצה:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

דור העתיד מזנק אל העבר: השוערים הצעירים צריכים לקבל יותר הזדמנויות (דעה)

כולנו ראינו את הקמפיין האחרון (כמעט עלינו, שוב) של נבחרת ישראל הבוגרת ובהמשך צפינו בדור הבא של הכדורגל הישראלי שגם איתו זה רק היה כמעט.

כבר הרבה מאוד זמן אנחנו מתלוננים שדודו אוואט מעבר לשיא וניר דוידוביץ' כבר בביתו צופה במשחקים מהספה. כל שידור, כל משחק, וכל פעם שאחד השדרנים אומר "מה יהיה, אין לנו עתיד בין הקורות" אז אחד הפרשנים המהוללים אומר לו "אל תשכח את, אריאל הרוש, אמיר אדרי, בוריס קליימן, דני עמוס או גיא חיימוביץ' " אלה חמשת השוערים הבאים של הכדורגל במדינת ישראל וכולם בטווח הגילאים של 23-28.

שוער זה בן אדם מזן מיוחד, אדם שמוכן להיפצע במודע, אדם שמקריב את עצמו למען כל הקבוצה והמועדון, אדם שיכול להיות ענק במשך 92 דקות ובדקה אחרונה של תוספת הזמן לקבל כדור בין הרגליים והכל נגמר (בגללו). שוער, ועם זה כולם יסכימו איתי הוא פשוט 50% מהקבוצה.

למה לעזאזל אני קורא באתרים ומוספי הספורט על קבוצות רבות ומגוונות שפשוט זורקות את דור העתיד לפח ובמיוחד בגיל שהם אמורים להיות בשלים להוביל קבוצה. קבוצה אחת משאילה את אמיר אדרי ומביאה במקומו (כנראה) את בוריס קליימן שגם לגביו יש תוכניות השאלה, בעוד בין הקורות עומד בויאן שראנוב הסרבי. קבוצה שנייה מוכרת את דני עמוס ובמקומו מביאה את גיא חיימוביץ' שחזר מהגלות כי קבוצה בארץ האחרת לא רצתה אותו.

harat

נחזור רגע לדני עמוס. גם הוא, מקומו אינו מובטח משום שקיים שוער ניגרי או אמריקאי או אורוגואיי שמאיים על מקומו. לבסוף ישנו אריאל הרוש שמתוקף סמכותו כקפטן, ולתקופות אהוב הקהל עושה הכל כדי להישאר בקבוצתו הנמצאת במצב כלכלי לא פשוט.

אותם שוערים צעירים פשוט הולכים לאיבוד ולא מצליחים לממש את ייעודם ולהיות בשיא כשהם בסביבות גיל ה – 30. השאיפה שלהם להיות כמו ניר דוידוביץ' וכמו דודו אוואט מתפוגגת אל מול עיניהם וכל זה רק בגלל אותם בעלים ומאמנים פחדנים שלא מוכנים לתת הזדמנות למי שאמורים להיות דור העתיד.

בעלים, מאמנים ומנהלי קבוצות יקרים! תפסיקו להתלונן על מצב השוערים שלנו ותתחילו לתת להם הזדמנויות (ולא רק בגביע הטוטו). אני מבטיח לכם שמתוך חמשת השוערים שמניתי כאן, ל-50% מהם יש פוטנציאל לאירופה.

גילוי נאות, תחושת ההזדהות שלי אליהם היא נובעת מהסיבה שאני משחק בתור שוער בשכונה ובכל מסגרת בה שיחקתי ואשחק בעתיד, זהו תפקיד מחייב, קשה ולפעמים מגיעים למצב שחייבים לקחת את הכל על עצמך רק בגלל טעות של מישהו אחר.

שתהיה עונה נפלאה עם המון זינוקים !

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם