אוקלי דבס נהנה מחגיגות חג ההודיה עם המשפחה שלו בחופשה כאשר טרגדיה הכתה באופן לא צפוי.
התלמיד המחונן היה ספורטאי מצוין, למרות שסבל מאסתמה ואלרגיות שונות למזון, אבל אחרי שאכל מה שנראה כמו קינוח בלתי מזיק החיים שלו נלקחו ממנו באופן אכזרי כשהוא בן 11 בלבד.
עכשיו המשפחה והחברים שלו לובשים את הצבע האהוב על אוקלי, אדום, כדי להגביר מודעות לגבי הרוצח השקט הזה.
המשפחה שלו הזמינה סל מוצרים לכבוד אירועי חג ההודיה ואוקלי החליט לאכול פרוסת עוגה מתוך מגוון החטיפים שהגיעו עם סל המוצרים.
אוקלי החליט ליהנות מחתיכה של עוגת פאונד שנשארה על שולחן המטבח. אמא שלו, מריל, אמרה שאוקלי תמיד בדק את התוויות לפני שאכל משהו ולא ראה סימן לאגוזים.
"הוא חשב שזו עוד חתיכת עוגה", אמר אבא שלו רוברט. "אבל כשאכל אותה, הוא ניגש אלינו ואמר שהוא חושב שהיא מכילה אגוזים". אחרי שאמא שלו טעמה את העוגה, היא הסכימה שיש לה טעם של אגוזים, שמאוחר יותר גילו שמדובר באגוזי מלך.
"מריל עשתה מה שאנחנו בדרך כלל עושים, היא נתנה לו בנדריל (כדורים)", אמר רוברט. "והוא חזר והרגיש בסדר גמור". בשלב הזה, הסימפטום היחידי שלו הייתה פריחה קטנה על השפה.
אבל זמן קצר אחר כך, אוקלי התלונן על כאבים בחזה, אז הוא החל להקיא. ההורים שלו הזעיקו אמבולנס, אך כאשר הוא הגיע, 10 דקות מאוחר יותר, אוקלי כבר היה כחול. דרכי הנשימה שלו נחסמו וליבו הפסיק לפעום.
אז המשפחה הייתה צריכה להשלים עם אובדן כה טרגי ולהבין מדוע אי אפשר היה להציל את אוקלי.
"אני לא חושבת שהבן היפיפה, המדהים, הכישרוני והמתוק שלי היה צריך למות", אמרה מריל.
המשפחה הקימה קרן צדקה בשם Red Sneaker Foundation שנועדה ללמד אנשים איך לזהות סימנים של אנפילקסיס – תגובה אלרגית לא תקינה לאנטיגן מסוים.
אוקלי אהב את הנעליים האדומות שלו והמשפחה החליטה להשתמש בהם כסמל עוצמתי להשכלה ולהגביר את המודעות בקרב קהילות לאנשים עם אלרגיות לאוכל.
אפילו אם יש סימנים קלים לאלרגיה, מומחים ממליצים להשתמש מיד באפינפרין.
"הילד שלי, הוא היה כוכב רוק, הוא היה ילד כל כך טוב", אמרה מריל. "ותמיד ידעתי בליבי שהוא יעשה הבדל בחיים – רק לא ידעתי שזה יקרה אחרי שהוא הלך לעולמו. אז זה חלק מהכוח שמניע אותי – המורשת של אוקלי".
גלו עוד על הסיפור של הילד בסרטון למטה.
בבקשה שתפו את הסיפור כדי להגביר מודעות לסכנות שבאלרגיות למזון ואיך אנחנו יכולים לעזור למנוע מטרגדיה כזו לקרות שוב.
