אני מעריץ של טי שרטס מכל סוג, צורה ועיצוב, אבל אפילו אני הייתי מופתע מהסוד החמוד אבל החצוף שמסתתר בכיס של החולצה הזאת. 

החולצה הזאת עוצבה על ידי ריפ נ' דיפ, לייבל סקייטבורד שיש לו קמע חתול בשם נרמל (nermal).

רוב העיצובים של החברה שממוקמת בלוס אנג'לס צויירו על ידי האמן הניו יורקי ג'יימי למפרלה.

בהרבה מקומות בעולם חוגגים את יום האם, בישראל יום האם הפך להיות יום המשפחה, ובאירלנד זה נקרא Mothering Sunday. 

לצערה של האמא בסרטון למטה, ה Mothering Sunday האחרונים שלה לא היו שמחים במיוחד.

שלוש שנים מוקדם יותר, אחד הבנים שלה נפטר קצת לפני החג כשהוא משאיר מאחוריו אישה בהריון, ובזמן שהאמא הזאת גרה באירלנד, הבנים שלה גרים בצד השני של כדור הארץ, והיא מעולם לא פגשה את הנכד שלה ולא ראתה את המשפחה שלה מאז האובדן הטרגי. למעשה, היא חשבה שהיא מעולם לא תזכה לפגוש את הנכד שלה, אז אתם יכולים לתאר את השוק שלה כאשר הבן שלה הופיע על מפתן דלתה כשהוא מחזיק את האחיין שלו.

אם זה לא גורם ללב שלכם לשיר שום לא לא יעשה זאת…פזרו את האושר והשמחה הזאת היום ושתפו את הסרטון המרגש הזה בפייסבוק!

דזירה אנדרוס היא תלמידת חטיבת ביניים מוויסקונסין שסובלת מתסמונת דאון. כשעודדה מהקווים את קבוצת הכדורסל של בית הספר, היא הייתה מטרה לעלבונות והשפלות של צופים בקהל.

שלושה שחקנים שהיו באמצע המשחק שמעו את ההערות שזרקו לעברה של דזירה. הם הפסיקו את המשחק, ירדו מהמגרש, ועשו מעשה.

הילדים שקהל הציקו והטרידו את די, אז כולנו עשינו משהו בנידון, אמר השחקן צ'ייס ואסקז (שמופיע בתמונה השנייה למטה בצד שמאל).

"זה לא בסדר שמתייחסים לאנשים אחרים בצורה כזאת, מכיוון שכולנו אותו הדבר. כולנו נוצרנו באותה הצורה. אלוהים יצר אותנו באותה הדרך", הוסיף שחקן הקבצה סקוטר טריאן. 

עכשיו, דזירה לא הולכת לבד לכיתה.

תלמידים תמכו בה אחרי הסיפור הזה, שיכל לגרום לה להפסיק לחייך.

במשחק האחרון שנערך לפני 3 ימים היא קיבלה כבוד כשהשחקנים צועקים – 'של מי הבית הזה? הבית הזה של די!'

הבעלים ג'ואן ג'ורג' הצילה את סמיילי מבית גידול כשהיה בן שנתיים. הגולדן רטריבר נולד עם גמדות ובלי עיניים, אבל זה לא מנע ממנו להצדיק את השם שלו.

כדי לעזור לסמיילי להתרגל לחיים החדשים שלו, היא ציוותה אותו יחד עם הדני הענק האנרגטי שלה, טיילר. 

"הוא פחד מאוד, הכלבים מעולם לא יצאו מהחווה", נזכרה ג'ואן. "טיילר היה כל כך קופצני ומשוגע ושמח, וסמיילי הפך לאותו הכלב".

ברגע שסמיילי החל לתקשר עם אנשים יותר ויותר, ג'ואן הבינה כמהוא מיוחד.

היום סמיילי מבלה את הימים שלו ככלב טיפולי שמביא שמחה ואושר לילדים עם צרכים מיוחדים ובמוסדות סיעודיים בעיירה הקטנה סטאופוויל, קנדה.

ביקור אחד ספציפי של סמיילי לבית סיעודי היה בלתי נשכח במיוחד. 

מטופל בשם טדי לא הצליח לתקשר עם הסביבה ולא יכל לדבר בכלל. הצוות אמר שהם מעולם לא ראו אותו מחייך.

זאת כמובן עד שסמיילי הגיע.

"יום אחד, סמיילי שם את הרגליים שלו מול טדי שהחל לחייך ולעשות קולות", אמרה ג'ואן ג'ורג'. "כל האחיות רצו אל תוך החדר ואמרו שהם מעולם לא ראו אותו מחייך — מעולם לא ראו שום סוג של תגובה ממנו".

עכשיו בכל פעם שסמיילי מגיע לבית הסיעודי, טדי הוא האיש הראשון שהוא פוגש.

בגיל 12, סמיילי הביא לכל כך הרבה אנשים מיוחדים חום, אהבה וחיוכים, והוא לא מתכוון להפסיק בקרוב…

כלבים בתחפושות מצחיקות משחקים בשוטרים וגנבים. לא היה לי מושג שזה מה שאני צריך לראות היום, אבל מסתבר שזה מה שהייתי צריך בחיים.

שימו לב שאתם צופים בשני הסרטונים.

חלק 1.

חלק 2.