למרבה הצער מרכז ההצלה וילהלובוס שבלואיזיניה הוא לא זר למקרים עצובים של כלבים שננטשו או עברו התעללות. אך הפיטבול הזה, שעובד של המרכז מצא מחוץ לבית כלא מקומי היה במצב קשה במיוחד.

הפיטבול, שעכשיו קוראים לו קרטיס, סבל מפציעת ירי, אבל הוא לא התכוון ליפול בלי מאבק.

אזהרה! חלק מהתמונות של הפציעה הן קשות לצפייה.

אחרי שהעלו אותו בזהירות לרכב, קרטיס הובהל במהירות לבית חולים לחיות

מיד הם החלו לטפל בפציעה שלו ולהכין אותו לניתוח

הוא היה כל כך עייף ומותש מהמאבק שלו להישאר בחיים כשהיה לבדו שהם אפילו לא היו צריכים להשתמש בחומר הרדמה

הוא נרדם ברגע שהם החלו לטפל בו

כשהם ריססו את הפצע שלו בחומר חיטוי, אלפי רימות הופיעו

זה היה סימן ברור שהוא הושאר כך לבדו במשך ימים

הכדור נכנס מאחורי הכתף שלו, ופספס במעט את הלב

העובדה שהכדור נכנס בגבו מלמדת על כך שהוא ברח בזמן שנורה

הכדור יצא מהגוף שלו דרך החלק האחורי של הראש

הם חושדים שזה היה מנשק 0.40 קליבר.

בנוסף לפציעת הירי הוא סבל משבר בכתף תולעי דירופילריה.

אבל בעזרת טיפול מדהים של הצוות הוטרינרי וגם לא מעט מזל, זה הפרצוף שחיכה להם למחרת בבוקר.

עדיין עייף, אבל עדיין נאבק.

הצוות הוטרינרי והמחלצים של הכלב בטוחים שהוא יחלים לגמרי ומקווים שימצא בית חם, אוהב וקבוע. כדי להתעדכן במצבו של קרטיס אתם יכולים לבדוק את עמוד הפייסבוק של וילהלובוס. 

אנחנו מאחלים לקרטיס החלמה מהירה והלוואי שימצא בית כמה שיותר מהר. כי מגיע לכלב המדהים הזה חיים מאושרים ובריאים.

איזה גולאסו!!

השער המדהים הזה הובקע במשחק חובבים עד גיל 19 בגרמניה בין קבוצת הולאג וקלופנבורג.

טום ווגנר מקלופנבורג הבקיע את השער המדהים הזה שלא הותיר לשוער שום סיכוי.

זווית הצילום של השער הייתה מיוחדת גם.

האיש הזה עושה משהו מיוחד מאוד, הוא מאמץ כלבים פצועים, זקנים, שעברו התעללות, שאף אחד לא רוצה לאמץ. 

הם כלבים זקנים מאוד, אז רוב הסיכויים שהיו מרדימים אותם בכלביות רבות. הוא מאמץ לביתו את המקרים הכי קשים, כלבים שעברו התעללות קשה, והוא מאמץ אותם מכל רחבי ארצות הברית.

הוא ואישתו חלקו את אהבתם לכלבים, עד שיום אחד היא אובחנה עם מחלה סופנית והם הבינו שחשבונות בית החולים יאלצו אותם לסגור את בית המחסה לכלבים. אז היא החליטה לתת לטבע לעשות את שלו על מנת שהכלבים יוכלו להמשיך לחיות בבית המחסה. אולי המעשה הכי לא אנוכי שאי פעם שמעתי עליו. ואז בעלה קיבל הפתעה גדולה לה הוא לא ציפה.

תעבוד עלי פעם אחת…תתבייש לך. תעבוד עלי פעם שנייה, מממ…אני צריכה להתבייש. 

גורת הבוקסר הזאת רצתה לשחק עם האחות הגדולה שלה. לקח לה כמה שניות לשכנע אותה, אבל לבסוף הגדולה שיתפה פעולה.

אבל הבוקסרית המבוגרת ניצלה את חכמת החיים שלה כדי לעבוד על אחותה הקטנה. לא פעם אחת, אלא פעמיים.

לאבד חבר, קרוב משפחה, או מישהו שאתם אוהבים זו חוויה שוברת לב. לכן הסרטון למטה כל כך נגע בי, וזאת עוד הוכחה עד כמה בעלי חיים הם יצורים מדהימים שאוהבים ומרגישים בדיוק כמו בני אדם.

באופן היסטורי כלבים וחתולים נחשבים לאויבים, אבל האינטרנט ממשיך להוכיח אחרת.

בסרטון שאתם עומדים לראות, אמא שמתאבלת על מותה של החברה הפרוותית שלה מביאה הביתה את האפר של הכלבה שלה נובה. היא מחזיקה את הקופסה ליד הוטי החתול והתגובה שלו פשוט מדהימה. צפו בסרטון ותראו למה אני מתכוון.

זה ברור שהחתול מתאבל על אובדן של חברתו הטובה ביותר, והוא לא רק מזהה את הריח של נובה, אבל גם את הנוכחות שלה. איזו תזכורת עוצמתית לכך שלא רק בני אדם מתאבלים.