זה נשמע הזוי, אבל זה קרה באמת. לי צ'ינג יואן הוא אדם שחי עד גיל 256. כך לפי כתבה של הניו יורק טיימס מ 1933.
תיעוד מ 1827 מברך את לי צ'ינג-יואן ליום הולדתו ה 150. וב 1877, מסמכים נוספים שהתגלו מאוחר יותר מברכים אותו לכבוד יום הולדתו ה 200. כתב של הניו יורק טיימס ב 1928, כתב שהרבה אנשים זקנים בשכונה של לי טענו שהסבים שלהם הכירו את לי כשהם היו רק ילדים קטנים, ושהוא, באותו הזמן, היה מבוגר.
לי צ'ינג יואן החל את הקריירה שלו בתור מטפל בצמחי מרפא כשהיה בן 10. הוא קטף את צמחי המרפא בהרים ולמד את העוצמה והתועלות שלהם. כשהיה כבן 40, התפריט שלו היה מורכב בעיקר מפטריות ריישי, גוג'י ברי, ג'ינסנג פראי, אורז ועוד. בגיל 71, בשנת 1749, הוא הפך למורה לאומניות לחימה בצבא הסיני. לפי הדיווחים הוא היה דמות אהובה בקרב הקהילה שלו. הוא התחתן 23 פעמים והיו לו יותר מ 200 ילדים! הוא למד לקרוא ולכתוב בגיל צעיר, ועד יום הולדתו ה 10 הוא כבר הספיק לבקר בקנסו, שאנסי, טיבט, אנאם, סיאם, ומנצ'וריה – שם הוא למד וליקט צמחים רבים. זה היה עיסוקו העיקרי במשך 100 שנים; לאחר מכן הוא החל למכור צמחי מרפא.
אחד החסידים של לי טוען שהוא לא היה האדם היחידי שהיה מעל גיל 200. יותר מכך, לפי אותו חסיד, היה אדם בן 500 שלימד אותו תרגילי צ'י קונג, וייעץ לו לגבי התזונה שלו על מנת לעזור לו להאריך את חייו.
על ערש דווי, לי אמר שהוא עשה את כל מה שרצה לעשות בעולם הזה. אולי המילים הללו היו התשובה לאריכות חייו. כאשר נשאל לי מה הסוד לאריכות חיים, הוא אמר שלב שקט, ישיבה כמו צב, הליכה כמו יונה, ושינה כמו כלב, תעשה את זה. לי אמר את הדברים ל-וו פיי םו, שר המלחמה, שהכניס את לי לביתו על מנת ללמוד את הסוד שלו. הדעה של לי הייתה נפש שקטה בשילוב עם טכניקות נשימה נכונות הן הפתרון לחיים ארוכים. למרות שהתזונה שלו שיחקה תפקיד מרכזי בחייו הארוכים, לי ייחס הסוד למצב הנפשי של האדם.
כמובן שיש אנשים סקפטיים, ואפשר להבין אותם בהתחשב שתוחלת החיים הממוצעת היא בין 70-85 שנים, והמחשבה שמישהו יכול לחיות יותר מ 200 שנים נשמעת דמיונית לחלוטין.
אך חשוב לזכור שבעבר היו אנשים שלא חוו לחץ בשום צורה, לא נשמו אוויר מזוהם, לא הכניסו כל מיני רעלים לגוף בדמות של תרופות, מזון, אלכוהול או טבק. אנשים מבלים בטבע, לומדים טכניקות נשימה, עושים מדיטציה, השילוב של כל אלו משפרים את מצבם הפיזי והנפשי.
