מה 20.2.2015, שירות חיות הבר האמריקאי החזיר את הזאב האפור של מינסוטה, וויסקונסין, מישיגן ויאיומינג לרשימת החיות בסכנת הכחדה. זה ישמור על אוכלוסיית הזאבים מציד ומלכודות.
לכבוד המאורע המרגש הזה אנחנו מביאים לכם סרטון מדהים של אישה שמתאחדת עם להקת הזאבים שלה.
גידול סוסי מירוץ זאת משימה קשה. לא רק שהסוס צריך גנים אדירים, זה גם מאוד יקר וטפל, לטפח ולאמן את הסוס.
לפעמים הניסיונות האלו כושלים, והסוף של הסוסים שלא עומדים במשימה הוא עצוב ביותר.
זאת הסיבה שהאנשים הטובים ב Last Chance Corral נכנסו לעניינים ודאגו שהסוסים 'הלא מוצלחים' לא יומתו. המטרה שלהם היא להעניק לסוסים חיים עשירים ושמחים. הם גם מתכוונים להפסיק את הטיפול הלא אתי בסוסים הללו.
אם אתם מעוניינים לתמוך במטרה הנפלאה של Last Chance Corral, אתם יכולים לבקר באתר שלהם כאן, למצוא עוד מידע. אם אתם רוצים לעזור להציל את החיים של הסוסים אין דרך טובה יותר מלאשר לעורר מודעות לנושא.
תארו לכם שאתם משייטים לכם ופתאום קופץ אריה ים ומתיישב בחלק האחורי של הקיאק שלכם.
ובכן, זה בדיוק מה שקרה למשפחה הזאת שנהנתה לה ביום חמים ונעים בנמל של סנטה ברברה כשפתאום גור של אריה ים התיישב לכם בחלק האחורי של הקיאק ובילה איתם את היום, וכמובן נתן להם זיכרון לכל החיים.
"זהו אחד התיעודים המרגשים ביותר. אני עובדת עם סוסים 15 שנה ולא האמנתי כמה אינטליגנציה רגשית יש בסוס, ועד כמה סוס מרגיש "ילדים מיוחדים". זהו סוס חדש אצלנו….
בני ארז לוקה בתסמונת ויליאמס, והוא אחד מתוך 150 מאובחנים בארץ. אחת הבעיות בקרב הלוקים בתסמונת היא יצירת קשר תקין. הם אוהבים מאוד חום ותשומת לב, אך לרוב אינם יודעים ליצור קשר תקין.בארץ ישראל בעלי תסמונת ויליאמס אינם מקבלים קצבת נכוות אלא רק בגיל 3 ועד אז, ההורים צריכים לממן את הטיפולים היקרים בעצמם!! וגם שהם זוכים לקצבה, הם זוכים ל 50% קצבה בלי קשר לרמת הפיגור שלהם.
הילדים שלנו מופלים לרעה כבר שנים ואינם זוכים להתייחסות שווה בחוק לעומת ילדים אחרים בעלי תסמונות אחרות כגון תסמונת דאון או ילדים עם אוטיזם ומחלות גנטיות אחרות מאחר ואנחנו בקושי 150 משפחות עם ילד מאובחן ואף על פי שהילדים עם פיגור מוכח, קל עד קשה!!
עזרו לנו להפיץ את הסרטון בבקשה בכל העולם וברחבי הארץ בפרט!!
בסרטון רואים את ארז יוצר קשר ראשוני עם סוס חדש בחווה. ילד מיוחד וסוס רגיש ומיוחד במינו!!
כשהגעתי הביתה וצפיתי בסרטון הבנתי את העוצמה של אותו רגע של הבן שלי והסוס. הסוס עקב אחרי הילד כאילו הבין את עוצמתו ביחס לילד. הסוס מעט חשש, אך עם זאת איפשר לילד להתקרב וליצור איתו קשר. כאשר ארז חיבק את רגלו והיה קרוב אליו, הסוס עמד ולא העז לרגע לשנות משהו בזווית שבה הוא עומד, כאילו חשש לפגוע בו או לדרוך עליו. התאהבתי!"
כפי שכל בעל כלב יודע, זה לא קשה להלהיב את חברנו הפרוותי, לפחות אם יש לכם אוכל.
בלי משהו טעים ביד, יהיה קצת יותר קשה לגרום לכלב לשים לב אליכם. וזה מה שהופך את הכלב הזה למרשים הרבה יותר.
כשתראו למה הכלב הזה מחכה אתם תאבדו את זה לגמרי.
אם היה לי כלב שמחכה לי ככה כל יום סביר להניח שהייתי הולך לבית ספר הרבה יותר. אני מקווה שהילדים האלו משקיעים בלימודים לפחות כמו שהם השקיעו ללמד את הכלב הזה לעשות את התרגיל המגניב הזה.