רבות השנים

זהו. נגמר. כל הליגות באירופה הכריזו על האלופה (חוץ מצרפת, אבל כנראה שליל תזכה בסופו של דבר).

אחרי מבט אחד על האליפויות ביבשת, היה משהו משותף לכל הזכיות בליגות הבכירות. כולן הגיעו לאליפות אחרי שנים לא מעטות של כלום, ולמרות שמנצ'סטר יונייטד זכתה באליפות רק לפני שנתיים, ההישג שלה כן נכנס להגדרה הזאת, שכן היא עקפה את ליברפול במספר האליפויות ובעצם שברה שיא שעמד על יותר מ – 20 שנה.

אז מה הסיבה שפתאום קבוצות מהיבשת זכו להניף את צלחת האליפות אחרי שנים של כלום ושום דבר? וזה עוד במקרה הטוב…

גרמניה

בבונדסליגה העונה בורוסיה דורטמונד זכתה באליפות אחרי עשור חסר תארים. למה? אנחנו צריכים לחזור מספר שנים אחורה כדי להבין איך היום היא האלופה. בשנת 2003 נפגעה דורטמונד כלכלית ונכנסה לקשיים, כתוצאה מכך היא מכרה את האצטדיון שלה (למרות שהיא עדיין משחקת בו) ומכרה המון שחקני מפתח כמו תומאס רוזיצקי, ויאן קולר. למרות שנקלעה לקשיים כלכליים היא החליטה להשקיע במחלקת הנוער שלה וחוץ מלשדרג אותו בכמה מיליונים, היא גם הגדילה את רשת הסקאוטינג שלה. אחרי שנים של בניה, העונה בורוסיה דורטמונד היא אלופת גרמניה, עם אחד הסגלים הצעירים ביותר ביבשת, וכמובן תוסיפו לזה את סגנון המשחק שלה שדומה מאוד לסגנון של ארסנל וברצלונה, ותקבלו את אחת הקבוצות המרשימות והחזקות ביותר באירופה היום, וכבר בשבועות האחרונים התבשרנו על קצירת הפירות של מחלקת הנוער של דורטמונד עם הידיעה שריאל מדריד החתימה את נורי שאהין תמורת 10 מיליון יורו.

צרפת

56 שנה ריקות מזכייה בגביע הצרפתי הגיעו לקיצם. תנו לי לחזור על המשפט, אחרי 56 שנה ליל זכתה בגביע הצרפתי.

עכשיו כשנותרו עוד 2 משחקים לסיום העונה (לליל 3 משחקי) ועם פער של 3 נקודות ליל בדרך הנכונה והבטוחה לזכות באליפות ראשונה מזה 57 שנה.

ההצלחה של ליל נובעת בעיקר מהיחלשות של שאר הקבוצות הבכירות בליגה הצרפתית. ליון, אחרי שנים של שליטה בליגה הצרפתית הפסידה לפני שנתיים את האליפות שלה לבורדו ובשנה האחרונה למארסיי. ושימו לב לזה, בורדו שלפני שנתיים זכתה באליפות, מדורגת היום במקום ה -11, מקום שלא מוביל אותה לשום מקום וכל מה שנותר לה זה לבנות את עצמה לעונה הבאה מוקדם מהצפוי.

אבל למרות שזה לא תירוץ, הסיבה אולי העיקרית למעט היחלשותם של היריבות הגדולות בשנים האחרונות זה הסגל של ליל שמחובר כל כך טוב, והיעדר משחקים במפעלים שונים, כמו ליגת האלופות, הליגה האירופית, דבר שמשאיר את ליל לדהור כל הדרך אל התואר. אין בעיות של עומס, אין בעיות של פציעות, וזה נותן לליל שקט בגזרה הזאת.

ספרד

לברצלונה השנה אין שום דבר חדש. הכל נשאר אותו דבר והכל נראה כמו שידור חוזר של העונה שעברה. שוב מסי וברצלונה שוברים שיאים, שוב הם מגיעים לגמרים של המפעלים, ותמיד מראים תצוגות בלתי נשכחות של כדורגל.

אבל למרות שספרד יוצאת דופן משאר הליגות בעולם, גם העונה נלקח שם תואר שהגיע אחרי שנים ארוכות של היעדרות מהגמר ובטח מהזכייה בו. כמובן שאני מדבר על ריאל מדריד שהגיעה לגמר הגביע הספרדי אחרי 18 שנה, וכמובן זכתה בו. מעבר לזה הכל במקום ושום דבר לא השתנה.

אנגליה

נכון. מנצ'סטר יונייטד זכתה רק לפני שנתיים באליפות, אבל איזו אליפות. אחרי ש – 20 שנה הייתה ליברפול בטופ מבחינת כמות הזכיות, מנצ'סטר יונייטד עשתה את זה. ולא רק את הזכייה באליפות, אלא גם את הזכות לעקוף את ליברפול בטבלה הנחשקת מכל.

אכלס פרגוסון האיש שהפך את מנצ'סטר יונייטד לקבוצה הפופולארית באנגליה והפופולארית ביותר בעולם אחרי ריאל מדריד זכה איתה באליפות מס' 12 בעשרים השנים האחרונות שהוא נמצא איתה. מנצ'סטר השנה לא הראתה סגל מיוחד או נוצץ עם שמות מפוצצים כמו שנים עברו אבל היא הראתה סגל יציב ומחובר ששיחק בצורה יעילה, נכונה, ולא נפל מול הקבוצות הגדולות.
מנצ'סטר בקיץ האחרון לא עשתה שום רכש מאסיבי ולא הוציאה מיליונים על שחקנים, גם בגלל משפחת גלייזר שגרמה לה להיכנס לחובות עצומים, וגם בגלל שהשחקן היחיד שהיא הייתה צריכה זה חאבייר הרננדז. כל השאר היה מושלם מבחינתה, וזאת הוכחה לכך שלא רק שהיא זכתה באליפות מס' 19 של המועדון, אלא גם הגיעה לגמר ליגת האלופות השני שלה מזה שנתיים.

מנצ'סטר יונייטד הוכיחה שלא חייב להביא ילדים בני 18 כדי להצליח בכל המפעלים. היא גרמה לראיין גיגס להיות אחד השחקנים הטובים שלה העונה, ואחד הטובים באירופה. עם שוער בן 40, גיגסי בן ה – 37 ועם סקולס בן ה – 36, מי אמר שיש לגיל השפעה על היכולת.
פרגסון הוכיח שיש לו את זה, ולא רק עם כוכבים. גם שחקנים שעוד מעט חוגגים את הולדת הנכד שלהם. הוא ידע לשנות להם עמדות ולהוציא מהם את המיטב כמו שרק הוא יודע לעשות.

מצידה השני של העיר עומדת סיטי. מנצ'סטר סיטי. או יותר נכון,מנצ'סטר – כסף כמו מים, ועם תקציב כמו כוכבי השמיים – סיטי. סיטי לקחה גביע אחרי 35 שנה ריקות מתארים וגרמה לכל העיתונים באנגליה להתעלם באופן ביזארי מהזכייה ההיסטורית של מנצ'סטר יונייטד. כל כותרות העיתונים התייחסו לזכייה של סיטי כאילו היא זכתה עכשיו בליגת האלופות, אבל את המהפך שעשתה סיטי בזכות הכסף הגדול שלה לא נעלמה מעיני כותרות העיתונים, ותוסיפו לזה את המקום הרביעי שהבטיח לה להיות במוקדמות ליגת האלופות בפעם הראשונה בתולדותיה ותבינו את עצם משמעות ההיסטריה וההיסטוריה סביב סיטי.

אולי כבר בעונה הקרובה אנחנו נצפה בעוד היסטוריה קטנה. שסיטי תזכה בליגת האלופות, והעיר מנצ'סטר תהפוך לעיר השנייה בעולם שבה יש שתי קבוצות מאותה עיר שזכו בליגת האלופות (היום זאת העיר מילאנו).

איטליה

משנת 2004 מילאן לא זכתה באליפות. היא הגיעה פעמיים לגמר ליגת האלופות, וזכתה באחד מהם. אבל את האליפות היא שכחה בצד. חוץ מהשנים הרעות שעברו על מילאן עם הורדת נקודות בפרשת הקאלצ'ופולי, ואי זכייה באליפות הסרייה A, למילאן הייתה בעיה גם עם רכש שחקנים.
מילאן לא ממש מפזרת כסף לקניות ולא בגלל שהיא לא רוצה. פשוט אין לה. כאלופה היוצאת, אינטר מחתימה שמות גדולים, מילאן מחתימה שחקנים שלא מוצאים את עצמם, או שלא מוצאים את הקריירה שלהם.

אבל למילאן יש העונה מזל, והרבה מזל. אחרי שהיא רכשה את רוביניו, זלאטן, וקווין פרינס בואטנג, היא החליטה להצהיר על הכוונות שלה כבר מהתחלה. אז נכון שלא כולם הם השחקנים הכי טובים והכי זוהרים בשוק אבל זה לא שיובנטוס התחזקה באופן משמעותי, או שרומא מציגה את סגל חזק. חוץ מאינטר, לא הייתה למילאן שום יריבה אמיתית, למרות שגם נאפולי ולאציו היו ממוקמות במקום השני בחלקים שונים של העונה. כאשר מילאן הגיעה מולם, הם פשוט נפלו מהרגליים והפסידו.
השחקנים של מילאן הראו חיבור יוצא דופן, ובינואר מילאן התחזקה עם שחקנים לא רעים בכלל. גם קסאנו,וגם ואן בומל הגיעו למילאן כדי לחזק את הסגל שלה. אז נכון שהם לא יכלו לשחק בליגת האלופות דבר שהתברר כנכון וטוב למילאן. ככל שמילאן נפלה במסגרות השונות היא יכלה להתרכז במטרה הנחשקת מכל. אליפות הסרייה א'.

אז גם אינטר, שהראתה יכולת עלובה מפתיחת העונה ויש שיגידו בגלל המונדיאל ואולי בגלל רפא בניטז שלא הצליח להיכנס לנעליים הגדולות של מוריניו, למילאן היו את כל היתרונות להצליח העונה ולעשות את זה.

למרות שחלק מהשחקנים שלה יכולים להיות בגילאי דינוזאורים מסוימים, כנראה שברלוסקוני ביקש מכל אחד מהם לתת את העונה האחרונה שלו במדי הקבוצה ועם יכולת טובה. והם, כנראה שהם הקשיבו. אחרת איך תסבירו את סיידרוף שפרח, את נסטה שהפגין יכולת לא רעה, וכמובן גאטוסו ופירלו.

אז כן, מילאן לא הראתה כדורגל סוחף, מרהיב, ובטח שלא עוצר נשימה. היא הסתפקה ביעילות ויציבות לאורך כל העונה, וזה מה שנתן לה את אליפות מספר 18, והשתוותה לאינטר.

לסיכום: אז אם ניתן ללמוד מכל מה שהיה לנו העונה ברחבי אירופה, זה זכיות של תארים ששברו שיאים ו/או הגיעו אחרי המון שנים.

נקווה רק שנמשיך לראות את זה בעונות הבאות וגם במפעלים האירופיים.

לטור האליפות הגדולה מכולן
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל עולמי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט