איפון לקריטריון – מדוע הועד האולימפי בישראל מונע מטומי ארשנסקי להתחרות באולימפיאדת לונדון?
ביום חמישי התקיימה הפגנת תמיכה שאורגנה על ידי מיטב ספורטאי הג'ודו למען חברם, טומי ארשנסקי. בין הישגיו הבולטים של ארשנסקי הצעיר (21) ניתן למצוא את התארים הבאים: אלוף אירופה קדטים, סגן אלוף אולימפיאדת הנוער, 3 בגביע העולם בוגרים, 3 דרג ב בוגרים.
ראשית, כבוד רב לספורטאי הג'ודו שהצליחו להתאגד ולפעול למען יריב ספורטיבי בכדי לסייע לו לנצח את הבירוקרטיה השולטת בוועד האולימפי הישראלי. האם מישהו מאתנו יכול לדמיין שחקני כדורגל יריבים מתאחדים למען מאבק של ספורטאי עמית, מקבוצה יריבה?
ועכשיו קצת סדר. על מנת לזכות בכרטיס כניסה למשחקים האולימפיים נדרש הספורטאי לעמוד בקריטריון האולימפי, אותו קבע הוועד האולימפי העולמי. במקביל, בידי הוועדים האולימפיים של המדינות השונות לקבוע רף מינימאלי הגבוה מהרף האולימפי העולמי. כך, למעשה, בוחרים הוועדים להשקיע את התקציב בספורטאים בעלי הסיכוי הגבוה ביותר למדליה אולימפית. אין ספק שעוגת התקציב רזה ויש לחלקה בזהירות יתרה. אך, מנגד, שמרנות זו מותירה את ארשנסקי מחוץ לאולימפיאדה, על אף שעבר את הקריטריון הנדרש. טענת הוועד האולימפי הישראלי כי רק ספורטאים בעלי סיכוי סביר למדליה רשאים לקחת חלק בתחרות הינה מנוגדת לאופיו של הספורט. ניתן להניח שארשנסקי (שרשימת הישגיו מראה כי מקומו בצמרת העולמית) מקדיש את חייו לעיסוק בג'ודו. על מנת להגיע לרמתו הנוכחית הוא חיי במשטר אימונים קפדני ונצמד לתזונה שאמורה מצד אחד לחזק את גופו ומצד שני לפקח כי משקל גופו אינו עולה על 60 קילוגרמים. אחרת, יאלץ לעבור להתחרות בקטגוריית משקל גבוהה יותר. על אף האמור, הוועד האולימפי הישראלי לא רואה את ההקדשה שעשה ארשנסקי לחיוב. אלא, מחשיב את סיכויו למדליה בלבד. די מגוחך. הרי כיצד יזכה במדליה אם אינו מתחרה? ומה נגיד כאשר ארשנסקי יהיה מועמד לריו 2016? לא נסע ב2012 אז למה שייסע עכשיו.
הליכה בקו שהתווה הוועד הישראלי יש בו כדי ליתר את ליגת הכדורסל. כלומר הרי אין קבוצה שמסוגלת להתחרות נגד מכבי תל אביב. על כן, נבטל את רישום הקבוצות המתחרות. כך גם לגבי אליפות ישראל בטניס. הרי איזה זוג ישראלי יכול לנצח את אנדיוני. ואולי נצמצם את הליגה הישראלית (השישית בטיבה באירופה) לכדי מכבי חיפה ושתי התל אביביות בלבד. מה לגבי אליפות ישראל בשחמט? לבטל, להרוס ולהשמיד.
ושוב חוזרים לארשנסקי. כאשר הוא החל להתאמן בג'ודו האולימפיאדה הייתה עבורו חלום רחוק. וכעת, כאשר הוא יכול (על פי הוועד העולמי) להתחרות מול הטובים ביותר נאמר לו שהוא לא מספיק טוב ואולי באולימפיאדה הבאה. ואת זה אף אחד לא יכול להבטיח לו. מי יודע באיזה כושר, הישגים, מצב רפואי, יהיה ארשנסקי בעוד ארבע שנים מהיום? מי יודע האם אין בהחלטת הוועד הישראלי כדי למנוע מארשנסקי לקחת חלק במשחקים האולימפיים.
אז מה כן עושים. אני מציע לארשנסקי לא לחדול ממאבקו. על מזרן הג'ודו אתה כבר אלוף. עכשיו כדאי שתעביר את הקרבות למשרדי הוועד הישראלי ותעשה להם איפון. עדיף כמה שיותר מהר, האולימפיאדה כבר בפתח.