הריון יכול להיות תקופה לא קלה עבור אישה.
בנוסף לכל היבטים הפיזיים של נשיאת תינוק בבטן, ישנו גם חשש תמידי שמא יהיה משהו לא בסדר עם התינוק.
אך למרבה המזל, ברוב המקרים הכל עובר חלק. הדאגות והחששות מתחלפות לתחושת הקלה בשנייה שהילד נולד בריא.
אך ג'ני ווילקו מעולם לא זכתה לחוות את הרגשת ההקלה הזו – להיפך.
ג'ני עברה הריון רגיל למדי. היא ובעלה היו מאושרים לגלות שהם בהריון, וכל הבדיקות יצאו תקינות.
אך ענני הדאגה החלו להצטבר כאשר ג'ני נאלצה להיכנס לניתוח חירום קיסרי בשבוע ה 34 להריון. למרות שהניתוח והלידה עברו בהצלחה, מהר מאוד הסתבר שישנה בעיה עם הבת של ג'ני.
"כשהם הוציאו אותה שמעתי צרחה והם אמרו: היא כל כך יפה, אלו המילים שכל אמא רוצה לשמוע, אז חייכתי והייתי רגועה", אמרה ג'ני.
אבל שניות אחר כך, מצב הרוח בחדר השתנה. הפנים של התינוקת השתנו.
מספר אחיות ורופאים נבהלו כשהם ראו מה קורה לתינוק שנולדה זה עתה.
"הם עשו הכל כדי לעזור לה, אבל העור שלה הפך לקשה כמו אבן תוך כמה שניות. אחרי שהעור התקשה, הוא החל להיסדק. זה גרם לפצעים בכל הגוף שלה. ראיתי את הפרצופים המבוהלים שלהם ושאלתי אם הכל בסדר".
אחרי שהרופא הבטיח לג'ני שהעניינים תחת שליטה, היא קיבלה תרופת הרגעה שגרמה לה להירדם.
כשהתעוררה כמה שעות אחר כך, הרופא יידע את ג'ני. מסתבר שהתינוק שלה, אנה, סובלת מארלקינו איכטיוזיס.
היא הסתכלה על בעלה כשהבינה את חומרת המצב.
"השתיקה של בעלי הפחידה אותי; הוא היה בהלם רק כשהרופא יצא מהחדר. הוא רק אמר כל הזמן שזה לא טוב".
המחלה ארלקינו איכטיוזיס היא פגם גנטית שגורם לעור לצמוח פי 14 מהר מהרגיל. הוא יוצר אדמומיות בכל ה גוף, אשר משפיעה על העיניים, פה, אף ואוזניים.
ילדים הנולדים עם ארלקינו איכטיוזיס בדרך כלל הולכים לעולמם כמה ימים אחרי הלידה.
אך אלו השורדים יכולים לצפות לתוחלת חיים רגילה. אך למרבה הצער, הם גם מועדים לסיבוכים ובעיות התפתחותיות, במיוחד בכל הנוגע לכישורים מוטוריים.
"במהלך היומיים הבאים חיפשתי מידע על המחלה שלה. הבנתי שמצפה לה איכות חיים רעה. הרשיתי לעצמי להודות בזה, מכיוון שזה היה הרגע הכי מבולבל ובודד בחיים שלי. ברגע הזה חשבתי שיהיה עדיף אם היא לא תשרוד", אמרה ג'ני.
אבל הסתבר שג'ני ילדה תינוקת חזקה מאוד.
עם עזרת הרופאים והמשפחה, אנה שרדה.
ההורים הביאו אותה הביתה ועשו כמיטב יכולתם לטפל באנה.
ג'ני סיפרה על המאבק בימים הראשונים:
"בכל שעתיים כיסיתי אותה בוזלין ועשיתי לה אמבטיה כמה שעות ביום. במשך שנים חלמתי על הדברים שבתי האהובה תלבש, ואפילו שזה נראה טריוויאלי, על זה נלחמתי הכי הרבה".
למרות הקשיים, אנה העניקה לאמא שלה פרספקטיבה חדשה על החיים.
"התחלתי להבין שאם אשים מגבלות על הדברים שהיא יכולה להשיג, היא תישאר מאחור. זו הסיבה שהחלטתי להציב רף גבוה. החלטתי שהיעד הוא שהיא תעשה מה שהיא רוצה והיעדים היו זהים לגבי".
מאז, ג'ני הקימה חשבון אינסטגרם שמתעד את המסע שלה ושל הבת שלה.
"עכשיו אני מבינה שקיבלתי אותה בגלל האהבה שהייתה בלב שלי עבור בתי. אנה נועדה להיות של, ואני נועדתי להיות שלה, ויחד אנחנו נראה לעולם כמה יפה זה יכול להיות".
מה דעתכם על הסיפור של ג'ני ואנה? אנחנו חושבים שהן מראות שיש מקום גם לאהבה, שוני, וחום בעולם שהיה יכול להיות קר וקודר.
לפעמים לא תמיד מקבלים את מה שחולמים עליו, אבל אנחנו יכולים לקבל את זה שכולם נולדים שונה ושיש אנשים שלא נראים כמו אנשים אחרים, זה אומר שעשינו כברת דרך.
העובדה שג'ני כל כך פתוחה ומוכנה לספר את הסיפור שלה ושל אנה, זה אומר הרבה.
בבקשה שתפו את זה עם החברים והמשפחה אם גם אתם חושבים שאנה היא ילדה חמודה ומתוקה!