מכבי תל אביב של מוטי איוניר אולי נראית כרגע מצוין ביחס לקבוצות ליגת העל ובמיוחד למכבי תל אביב עצמה, אך דווקא בשל העובדה שמדובר במועדון הלחוץ ביותר במדינה, חשוב מאוד לשמור על פרופורציה.
היא מנצחת בשבועות האחרונים את כל מה שעומד מולה, גם במשחקי גביע הטוטו "החשובים" כל כך, וגם את משחקי הליגה האירופאית נגד "קבוצות הצמרת" ז'לזניצ'אר הבוסנית, חזאר לנקראן מאזרבייג'אן וקבוצת הפאר, פאנתנייקוס היוונית, אך לפני שאתם יוצאים כבר החודש לחגוג את האליפות של מכבי ברחובות ת"א, הנה כמה נקודות שאתם צריכים לחשוב עליהן.
הליגה האירופאית
מכבי תל אביב לא נראתה במיטבה במשחקיה הקודמים בליגה האירופאית נגד הבוסנים והאזרים, ונגד היוונים החגיגה הייתה יחסית קלה במפגש הראשון כאשר פאו הגיעה לכאן לאחר בעיות כלכליות קשות שפגעו במדינה ובקבוצה עצמה. שלושה שחקני מפתח עזבו השנה: סידני גובו עזב לאביאן, ג'ילברטו סילבה הברזילאי עבר לגרמיו וגם ג'יבריל סיסה עבר ללאציו האיטלקית. היוונים הגיעו כשראשם נמצא עמוק במחשבות לגבי עתידם הלא ידוע ולאחר הפסדם במוקדמות ליגת האלופות לאודנסה הדנית, הזלזול היה בהתאם. אמנם המחשבה של מכבי תל אביב ואוהדיה הוא להתחיל מסע אירופאי שיכנס לספרי ההיסטוריה של הכדורגל הישראלי, אך אל תשכחו שמסע שכזה לא בהכרח יכול לשקף את מידת הצלחתה של הקבוצה בליגת העל. עד היום כל קבוצה ישראלית שהשתתפה בליגת האלופות או הגיעה לשלבים הבכירים של הליגה האירופאית (הפועל תל אביב בגביע אופ"א המיתולוגי), לא זכתה באליפות באותה העונה. איווניר יודע זאת היטב וכבר הספיק להבהיר השבוע כי הליגה האירופאית היא לא בראש מעייניו שלו וגם לא של שאר הקבוצה.
השחקנים הוותיקים
איווניר הפך את מכבי תל אביב לקבוצה דינאמית החל מאשתקד. קבוצה טכנית שמבוססת בעיקר על שחקני בית צעירים שיחזירו את המכביזם שאבד במהלך השנים.
עד כה המצב נראה טוב, אך מה יקרה כשהאגואיזם יתחיל לצוף על פני השטח? גל אלברמן, קשרה של מכבי ונבחרת ישראל לא רק שלא משחק, אלא אפילו אינו בסגל הקבוצה במשחקים החשובים. רוברטו קולאוטי ( עם פתיחת עונה נפלאה) והאריס מדוניאנין עולים לשחק מהספסל אותו לא הכירו, לא בעונה שעברה ולא במרבית הקריירה שלהם. ברק יצחקי, שמאז פציעתו בראשית העונה שעברה, לא מצליח לחזור לכושרו מימיו במדי בית"ר י-ם. הפיכתו לקפטן הקבוצה מאוד תמוהה (אולי זה הכסף, וותק בליגת העל או המנהיגות בחדר ההלבשה), אם כי מה שקורה בינתיים הוא שגם השנה כאשר חזר מהפציעה, הוא עדיין אינו מצליח להשתלב בהרכב הקבוצה. פרשת מאור בוזגלו גם היא מרחפת עדיין מעל המועדון ואינה מובנת לחלוטין, שכן מדוע השחקן בין היקרים ביותר בתולדות הכדורגל הישראלי לא מצא את מקומו בסגל הקבוצה ? (ואל תגידו לי שאביו של מאור, יעקב הוא האשם בעזיבתו).
השחקנים הצעירים
מהפכת הצעירים של איווניר עו
בדת היטב עד כה. התפקיד שלו הוא לא רק לשלב את הצעירים בקבוצה, אלא לתמוך בהם ולהפוך אותם לחלק לא מבוטל בסגל הקבוצה שכן הסגל במרביתו נשאר כפי שהיה בעונה שעברה. איווניר צריך לדאוג שהשתן של אותם הצעירים לא יעלה יותר מידי לראש, מאחר שההצלחה הגיעה כנראה מהר מן הצפוי. כאן עולה סוגיה מעניינת בנושא הצעירים.
הייתי רוצה ממכבי הסבר לאור העובדה שכל כך הרבה שחקנים מוכשרים וטובים עזבו את הקבוצה במהלך השנים וכיום משמשים כבורג מרכזי בקבוצות שונות בליגת העל ובאירופה, כיצד הם עומדים לשמור על עומר ורד למשל? לאור העובדה ששני השחקנים שנחשבו למגנים הבאים של נבחרת ישראל, כבר לא נמצאים במועדון (יובל שפונגין ודור מלול), וכסף אני בטוח אינה הסיבה כאן.
האוהדים
השאלה הנפוצה ביותר בנוגע למכבי תל אביב בכל שנה, היא מדוע השחקנים החדשים שמגיעים למועדון לא מתפקדים כפי שמצפים מהם? התשובה פשוטה והיא האוהדים. מכבי תל אביב הוא המועדון הלחוץ בארץ. זאת מכיוון שהאוהדים מצפים מידי שנה מהשחקנים ליותר מידי. "רק תביאו את הדרבי" היא אמירה כל כך אופיינית לקבוצה קטנה, השקט הינו המרכיב להצלחת המועדון ואם האוהדים ישמרו עליו, הם יזכו לראות סוף סוף אליפות ראשונה מאז עונת 2002/03 ולא רק ניצחון במשחקי הדרבי.
מכבי תל אביב חייבת לתת למהפכת איוניר את השקט החיוני להצלחתה. החל מהצוות המקצועי, אך בעיקר האוהדים עצמם. תחילה, איווניר, אתה חייב לעבור את היוונים שכן אי העפלה לשלב הבתים לאחר הניצחון במשחק הראשון, יכניס אותך הישר אל "פנתיאון האכזבות", שם כבר חקוקה מכבי תל אביב עם סנטה קולומה האנדורית.