אומנם שם הכותרת לא פופולארית בכלל בימים אלו, אבל אם נשים את הפוליטיקה בצד, אין צמד מילים טובות יותר לתאר את מצבו של הכדורסל הישראלי. לאחר תחילת סדרות רבע הגמר אפשר לומר בלב שלם – יש עתיד לכדורסל הישראלי.
רגע רגע רגע…לפני שאנחנו יוצאים מגדרנו חשוב לציין שענף הכדורסל עדיין חולה, אפילו חולה מאוד: המצב האבסורד שיו״ר איגוד הכדורסל כרגע הוא שמעון מזרחי, הכאוס במסדרונות האיגוד, מצב הכלכלי הקשה של הקבוצות והענף והגרוע מכל – אלימות מילולית ופיזית ביציעים. את הדברים החולים הללו צריך לתקן עכשיו כדי שבעתיד נוכל באמת ליהנות מפירות הכדורסל הישראלי.
למרות הפתיחה ה״לא אופטימית״ התכנסנו כאן דווקא כדי לציין לטובה את אשר מתרחש כרגע בליגה. סדרות רבע הגמר סיפקו לנו מפגשים פיקנטיים שעד עכשיו אפשר לומר עלו על כל הציפיות.
דבר ראשון אוהדי כדורסל בכל רחבי הארץ יכולים ליהנות מכדורסל איכותי: מירושלים לתל אביב, מראשון עד הגלבוע ומחיפה עד אילת כיף לראות את הכדורסל נוגע בחלקים כל כך נרחבים של המדינה. שנית קהל חם דואג למלא את המגרשים שמספק לשחקנים על המגרש אנרגיות לשרוף את הפרקט. חשוב מכל, המשחקים מותחים, איכותיים ומספקים שלל רגעי דרמה לצופים במגרש ובבית.
לכל אחת מהקבוצות שהגיעו לשלב זה מגיע הרבה קרדיט.
נפתח דווקא בהפועל תל אביב שממאבקי התחתית הגיע עד לסדרה מול מכבי תל אביב. דרבי זה תמיד דבר נפלא אבל מי האמין שכך תראה סדרה בין המקום ה-1 ל-8. אומנם מכבי דאגה לצנן את האווירה ולנצח בשני המשחקים אבל הפועל הייתה שם לתת פייט אדיר שהוכרע רק ברבעים האחרונים. עם יציעים מלאים, קהל דוחף ושחקנים בטירוף צריך להודות כמה טוב שהפועל תל אביב חזרה לליגת העל (כמה טוב? כל כך טוב ששמעון מזרחי נשאר לצפות בדרבי ולא נסע לגמר היורוליג).
נעלה צפונה לעוד קבוצה שעד לא מזמן הייתה שרויה במאבקי תחתית – הלא היא גלבוע/גליל של ליאור ליובין שפתחה את העונה בכל ענות חלושה והגיע לסדרה מול חיפה כשהיא לוהטת אחרי רצף ניצחונות בליגה ואלופת הליגה הבלקנית. הסדרה הצפונית עד כה סיפקה לנו משחק אחד נהדר שהוכרע רק בשנייה האחרונה כשחיפה מנצחת משחק שני ברציפות עם סל בשניות האחרונות. אומנם על הנייר נראה כי הפערים גדולים בין המקום ה-2 ל-7 אך על הפרקט זה סיפור אחר לגמרי.
אחרי שעלינו צפונה נרד דרומה, עד אילת. אילת שהפסידה לחיפה את המקום השני וקיבלה מפגש מול הכתומים מראשון לציון. גם כאן המשחק לא הוכרע עד שניות הסיום כשדווקא ראשון האורחת יוצאת כשידה על העליונה עם ניצחון חוץ מרשים על הקבוצה של קטש. הדבר המרשים באמת הוא שראשון שיחקה עם 2 זרים בלבד לאורך המשחק והוכיחה שיש שחקנים ישראלים צעירים וותיקים שאפשר ורצוי להישען עליהם.
עוד קבוצה שגנבה את הביתיות היא הפועל ירושלים, שלמרות הרעש והבלאגן שעופף את המועדון ניצחה את מכבי נתניה במשחק צמוד ומרתק, מגיעה גם מילה טובה לנתניה שאומנם לא ניצחה אבל עושה עונה יפה מאוד והסדרה הזאת רחוקה מלהיגמר.
אז מה היה לנו? משחקים צמודים, הכרעות בשניות הסיום, גניבת ביתיות, שחקנים ישראלים איכותיים, יציעים צבעוניים ורועשים והרבה כדורסל יפה לעין. מי אמר שהיא אפשר לשחק סדרות ושאין כדורסל בישראל?!
נכון שיש הרבה מה לשפר והצעתי הראשונה לאדון פרנקל היא: תפקידך לא לחלק מתנות לשחקנים המצטיינים, שב ותתחיל לעבוד כי הבעיות לא יפתרו מעצמן! אבל אחרי שבוע כזה של כדורסל ישראלי אפשר להישען על הכורסא בנחת (או ביציע כל אחד והעדפתו) ולהאמין שעם קצת עבודה ורצון טוב, לכדורסל הישראלי בהחלט – יש עתיד!
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
שולדברנד תעשה לי ילד