טרבזון חזרה ל"זון"

הפרשה שמסעירה את עולם הכדורגל הטורקי, לא משנה את החזרה של טרבזונספור לעניינים. הקבוצה מגדות הים שחור, נבנית בכדי לצבוע אותו בורוד. עם סנול גונש על הקווים ותוספות כוח משמעותיות, מתכננים שם לא להביט אחור

התגלגלות הפרשה מתחילה במחזור הסיום של עונת אשתקד, כאשר פנרבחצ'ה גוברת על סיבאספור 3-4, וזוכה באליפות בהפרש שערים. עתה עולות החשדות כי העובדה שפנר רצה לרצף מדהים של 16 ניצחונות ב-17 משחקי הסיום של העונה שנעשה בסיוע שוחד.
מתן שוחד לשוערים בכדי שיבצעו טעויות קריטיות (שוערה של אנקרגוצ'ו, סרדאר קולביג'ה), חלוצים בכדי שלא ינסו להבקיע, וגם שוחד בנושא שיבוץ השופטים על פי בחירה.

הפרשה הגואה הובילה למעצרם של רבים ובכירים בכדורגל הטורקי, 62 עצורים בסך הכל, ובהם גם נשיאה של פנר, עזיז ילדירים, שנכנס ביום ראשון האחרון לכלא באיסטנבול, מעצר שלווה במחאות של אלפי אוהדי פנרבחצ'ה שהתפרעו באיסטנבול, ופוזרו רק באמצעות התערבות ירי גז מדמיע על ידי משטרת טורקיה.

מי שנאבקה בפנרבחצ'ה עד הרגע האחרון הייתה טרבזונספור של סנול גונש.  במקביל לידירים הכלוא, גם נשיא טרבזונספור, סאדרי סנר, נעצר לצרכי חקירה, אך בינתיים לא נקלע.

ההתאחדות הטורקית אמורה לקבל עד יום שישי החלטה בנוגע לזהות האלופה, וייתכן כי כזו כלל לא תוכרז, אך בהחלטה מהירה קבעו היום בטורקיה כי זהות המשתתפות במפעלים האירופים לא תשתנה.

פנר וטרבזונספור עוד עשויות בכל זאת ללכת להליך משפטי שעשוי להסתיים כמו זה של יובנטוס מלפני מספר עונות, בליגה השנייה.

גדות הנהר כשולי הצמרת

טרבזונספור מגיעה מהעיר טרבזון, בצפון מזרח טורקיה, על שפת הים השחור.
היא איחוד בין ארבע קבוצות העיר שהתקיימו החל משנות ה-20, עד שאוחדו לקבוצה אחת רשמית ב-1967.

מדובר במועדון הגדול ביותר שנמצא מחוץ לגבולותיה של הבירה, איסטנבול, אחרי שלוש הגדולות, פנרבחצ'ה, גלטאסראיי ובשיקטאש. שש אליפויות באמתחתו של המועדון המאוחד, כאשר את שנותיו המפוארות עשה בסוף שנות ה-70 תחת המאמן, אחמט אוזיאזיצ'י, אך את האליפות האחרונה מתקשים לזכור באצטדיון "חוסיין אבני אקר" מאחר וזו נלקחה בשנת 1984.

מאז בעיקר רואים במועדון את הגב של נציגות איסטנבול, כשלכל היותר הם מגיעים למקום השני, או מסיימים עונה עם זכייה בגביע הטורקי.

בין השמות שעברו במועדון ניתן למנות את החלוצים, הגינאי, איברהים יאטארה, הגאורגי, שוטה ארבלדזה, והקרואטי, דאבור ווגרינץ. הקשר הברזילאי המופלא, מרסליניו פראייבה, והבלם הקמרוני הוותיק, ריגוברט סונג.

מעל כולם כיכבו במדי הקבוצה בעשורים שמאז אותה אליפות, שלושת הטורקים שמהווים חלק נכבד בהיסטוריה של המועדון. החלוץ פתיח טקה, שהבקיע מעל ל-80 שערים עבור הקבוצה, ואחר כך נדד לזניט הרוסית בכדי לנסות מזלו מעבר לים.
כמו טקה, שכיום כבר בן 33 ומסיים את הקריירה דווקא במדי אנקרגוצ'ו, גם חברו של ביברס נאתכו ברובין קאזאן, גוקדניז קראדניז, הוא אחד מסמלי המועדון. קארדניז, 31, הופיע בקבוצה עשר עונות, בין השנים 1998-2008, ואז נדד למחוזות הכסף ברוסיה. השלישי, האמי מאנדיראלי, סקורר ענק עם רזומה של למעלה מ-250 שערים עבור המועדון, ו-32 כאלו ב-40 הופעותיו בנבחרת הטורקית. האמי פרש ממשחק ב-2002, לאחר שגם ניסה מזלו בשאלקה הגרמנית, ומאז זכה לפנות לקריירת אימון כאשר ניתנה לו ההזדמנות להדריך את הנבחרת הצעירה של טורקיה בין השנים 2008 ל-2010.

גאנאש בטעם גונש

בדצמבר 2009, נקרא סנול גונש חזרה לתפקיד המאמן במועדון נעוריו, שפיטר לא מכבר את הבלגי, הוגו ברוס, לאחר שזה חווה שורת כישלונות בפתיחת אתה עונה.

גונש, 59, שוער העבר האגדי של המועדון ומאמן הקבוצה העכשווי, נחשב אולי לגדול שבסמליה, למרות שהן להמעיט בערכם של האחרים. הוא ערך כמעט 500 משחקים במדי המועדון כשחקן, כיהן כמאמן הקבוצה בשלוש קדנציות שקדמו לזו העכשווית.

מאמן קפדן שמביא את קבוצותיו למשחק להישגים, בעיקר באמצעות דרישתו ללחץ בלתי פוסק על היריבה, עם חזרה לעמדות המוצא בכל עת נתונה, אפשר למצוא מעט דמיון לאלי גוטמן. אמנם הוא זכה רק פעמיים בגביע במהלך כהונותיו השונות במועדון, אך לתואר האליפות כמאמן, הוא עדיין מחכה.

הוא גם האיש שחתום על הישגה הגדול ביותר אי פעם של נחברת טורקיה, כשזו זכתה לסיים במקום השלישי בטורניר הגביע העולמי ביפן וקוריאה, 2002. ארבע שנים שהה בתפקיד מאמן הנבחרת הטורקית ויחד עם האקאן סוקור, חסן סאס, אומיט דאבאלה וחבריהם זכה להנות מדור הזהב של הכדורגל הטורקי.

כשהצהיר בעת חזרתו הביתה, לאחר קדנציה בקוריאה בקבוצת סיאול, "כי המועדון צריך קודם כל לייצב את השורות, ולצבור תמיכה", הוא לא תיאר לעצמו שסיום אותה עונה יראה כך, טרבזונספור זכתה בגביע לאחר ניצחון 1-3 על פנרבחצ'ה וסיימה הקבוצה במקום החמישי בטבלה.

אשתקד עשתה טרבזונספור קפיצת מדרגה נוספת. עונה אדירה שכללה רק שני הפסדים ב-34 מחזורים, אחד לפנרבחצ'ה במשחק החוץ בין השתיים, והפסד ביתי נגד מאניסאספור 3-1, שהיה אחד הגורמים לאיבוד הפסגה בה שהתה מרבית העונה.

עונה מצוינת הייתה לחלוצים, בוראק ילמאז, חלוץ הנבחרת הטורקית שכבש 19 פעמים, ואומוט בולוט, עם 15 שערים, ששלחו אותי בקיץ הנוכחי לחוד של טולוז הצרפתית תמורת סכום של 3.8 מיליון יורו. גם הברזילאי ג'קסון קוהליו,  המכונה ג'אג'ה, עזב את הקבוצה לאחר שהרשית 12 פעמים עבורה, ובחר לעבור לכסף שהציעה לו אל-אהלי מדובאי.

לצבוע את הים השחור בגוונים ורודים

ההחלטה אם להעניק למועדון את האליפות לאחר 27 שנים של בצורת תתקבל בימים הקרובים, אבל בטרבזנספור של גונש מתחזקים במטרה להמשיך במגמת ההצלחות מהשנתיים האחרונות.

טרבזונספור מכוונת לשלב הבתים של ליגת האלופות,אבל את הדרך לשם היא תתחיל בסיבוב המוקדמות השלישי של המפעל, ולשם כך עליה להמשיך ולחזק את הסגל, ולא לאבד שחקנים נוספים לאחר שכבר איבדה שניים מכוכביה אשתקד.

הסגל ברובו שופע שחקנים טובים וכולל את אלאנזיניו הברזילאי, שהגיע לפני שנתיים מהליגה בנורבגיה, ואת הארגנטינאי, גוסטאבו קולמן, שצמח בצ'קריטה ג'וניורס הקטנה. האחים ברוזק, פאבל ופיוטר, שהיו שותפים יחד עם ויסלה קראקוב לרמיסה של בית"ר י-ם של שום, הצטרפו בינואר לסגל של גונש תמורת 2 מיליון יורו, ועזרו לה בסיום העונה המוצלח.

את הסגל מאשתקד משלימים, המגן השמאלי, הרוויה קאלה, הבלמים טייפון קורה וגיראי קאצאר, ושני השוערים של הקבוצה, אונור קיבראק, שמועדף לרוב בהרכב, למרות שדווקא טולגה זנגין, נחשב בעיני רבים לטוב יותר, ואף נמנה על סגל הנבחרת הטורקית הנוכחית, אם כי כשוער שלישי.

גונש והצוות המקצועי הבינו כי חיזוק הוא דבר נחוץ, בטח כאשר בולוט וקוהליו עזבו את הקבוצה. הקשר מחוף השנהב, דידייה זוקורה, הגיע לאחר שלא ממש הצליח במדי סביליה וטוטנהאם. ומיהר לצייץ בטוויטר כי הוא מאוד שמח להצטרך למועדון עם יומרות כמו טרבזונספור.

הקשר המוכשר אייקוט אקגון, צורף מקארסיאקה, כמו גם הקשר, באריס אוזבק, הגרמני-טורקי שמגיע מגלאטסראיי.

את רשימת הרכש משלימים, מגן נבחרת צ'כיה הצעירה, אונדריי שלוסטקה, שחתם לחמש עונות, לאחר שהרשים מאוד במדי היורו האחרון לנבחרות צעירות בדנמרק, והחלוץ הברזילאי, פאולו הנריקה, שהפציץ אשתקד במדי ווסטרלו הבלגית, ולפניה עבר גם בהירנביין ההולנדית.

גולת הכותרת של החיזוק הייתה אמורה להיות צירופו מירוסלאב קלוזה, חלוץ נבחרת גרמניה, שכבר היה על סף סיכום במועדון, אך לבסוף בחר בלאציו האיטלקית.
במועדון לא הרימו ידיים בניסיון להחתים שחקן בעל שיעור קומה, ושמו ידם על החלוץ הטורקי ממוצא גרמני, חליל אלטינטופ, שמגיע לראשונה בחייו לליגה הטורקית, לאחר שהופיע רק במדי הנבחרת  הלאומית. אלטינטופ, משלים רכש מרשים מאוד עבור החבורה של גונש ולאחר שהוכיח עצמו בבונדסליגה האיכותית, הוא גם אמור לתת את הטון ב"סופר ליג" הטורקית, זאת למרות עונה מאכזבת למדי במדי פרנקפורט אשתקד.

כמו כן, עתידה הקבוצה להיכנס בתחילת 2012 למשכנה החדש, בעיר הסמוכה אייקאזי, וכזה שעתיד להחליף את האצטדיון הנוכחי והמיושן, חוסיין אבני אקר", ולתת חותמת רשמית על שדרוג המועדון לרמות הגבוהות ביותר. האצטדיון החדש, נבנה על פי התקנים המודרניים ביותר של אופ"א וצפוי להכיל קרוב ל-42 אלף מקומות.

דווקא בעקבות פרשת השחיתות שמכתימה את הכדורגל הטורקי ואת בכירי מנהליו, ולאחר שאפילו נשיא טורקיה, ארדוגן, שנמנה על אוהדי פנר, הביע תמיכתו במיצוי ההליכים המשפטיים, יכול הכדורגל הטורקי לצאת עם ראש מורם לקראת עונה שתביא עימה בשורה של חזרה לשולי הצמרת של ליגות אירופה. כל זה בהחלט יכול להיות תסריט מצוין לסרט טורקי.