דידייה דרוג-בא - האיש שהביא לצ'לסי את גביע האלופות
אני מסתכל על התקצירים, על השערים, ההנפה, ופשוט מבין עד כמה מגיע לקבוצה האנגלית הזאת להניף את הגביע, סוף סוף. כל שנה היה פנצ'ר שונה שגמר הכל, ששינה להם את האווירה, קבוצה לונדונית חזקה שכל שנה נחשבת לאחת מהרציניות ביותר לזכות בתואר ומגיעה רק לגמר אחד, וגם אותו מפסידה בפנדלים?
עם כל הכבוד לקרוז, שווינשטייגר, מריו גומז, הם עוד יניפו את הגביע הזה, זה יקרה, אבל העונה היה זה הזמן של דרוגבה, למפארד, טרי וצ'ך, ארבעת האריות של צ'לסי, היסודות שעליהן הקבוצה הזאת רצה ומשחקת, ואני אישית חושב שלא היה יכול לקרות מצב שבו טרי או למפארד פורשים ללא גביע אלופות, זה פשוט לא פייר, לא הגיוני.
האמת שכל מה שרומן אברמוביץ' צריך כרגע זה למנות מאמן ולפטר אותו שוב באמצע העונה, רק לבחור בדי מתיאו שוב ולא בגרנט, כי מסתבר שבכל עונה שהוא עושה את זה צ'לסי מגיעה לגמר גביע וגמר האלופות והתוצאה וכל שאר ההשלכות מכאן והלאה תלויות במאמן.
לא ריאל, לא ברצלונה, לא יונייטד ובמיוחד לא באיירן, צ'לסי! היא אלופת אירופה בעונה שבה הספידו את הכדורגל האנגלי על כמה שהוא מקובע, משעמם וחסר נשמה. על כמה שהליגה האנגלית איבדה את הטאץ' הכל כך יעיל וכוחני שלה ביבשת. צ'לסי השתיקה את כולם, כשניצחה עם הלב, רק עם הלב. האמת שזאת אחת העונות האחרונות בעידן ארוך שבו צ'לסי, ברצלונה, ריאל ובאיירן היו הפייבוריטיות לזכייה, דברים הולכים להשתנות כאן בקרוב, ואנחנו חייבים לתת עליהם את הדעת.
אז לכל חובבי ליגת האלופות בישראל שימו לב, עם כל הכבוד לברצלונה, ריאל או באיירן מינכן, יש שלוש אריות חדשות ביבשת: נאפולי, מנצ'סטר סיטי ודורטמונד. שלוש קבוצות כשרוניות ברמה אחרת, שרק חוסר ניסיון ומזל מנעו מהן להגיע לשלבים המתקדמים במפעל. לברצלונה של טיטו, ריאל של מוריניו ובאיירן של רובן מחכים אתגרים גדולים בהרבה ממה שהיו השנה. מעל לכל, יש ביבשת קבוצות גדולות שעומדות על סף פירוק של ממש, מנצ'סטר יונייטד, ארסנל ומילאן, שלוש קבוצות שכוכביהן או עוזבים אותן בקיץ או שפשוט איבדו גובה, בשנה הבא יהיה נורא מעניין לראות מי יגיעו לטופ 8 של אירופה.
מאזן הכוחות משתנה, יובנטוס מתחילה לחזור לימים היפים שלה, ארסנל רוב הסיכויים לא תישאר עם "ההולנדי המעופף 2" שלה(RVP), אייאקס תחזור לליגת האלופות חזקה יותר אחרי אליפות שנייה ברציפות ומילאן מתחילה להיראות פחות מאיימת מפעם. לבאיירן הייתה את אחת ההזדמנויות הכי גדולות בתולדות המפעל הזה כדי להוכיח שהיא אחת הגדולות, שאין כמוה, ניצחון באליינץ ארנה, בדקה 83, אבל במקום זה היא פשוט קרסה, לא מקבלים כל יום הזדמנות כזאת.
כמה מילים על באיירן ובמיוחד אריאן רובן, ונתחיל דווקא מההולנדי. רובן הוא הלוזר האולטימטיבי, בצ'לסי הוא לא ממש המריא ובריאל לא ממש הסתדר, וכרגע במינכן כל מה שנותר להגיד זה פשוט : "תפסיק להחמיץ!" ההחמצות מול איקר קאסיאס ב-2010 וההחמצה מול צ'ך אמש לא ייצאו לו מהראש עד יום מותו, אליפות, ליגת האלופות, מונדיאל, אלוף בלהפסיד. מה לגבי באיירן? רק היא יכולה להפסיד לקבוצה כמו צ'לסי שלוקחת על חשבונה את הגביע הראשון שלה, רק היא יכולה להפסיד לאינטר שלא נגעה בגביע בערך 50 שנה קודם לכן, רק היא יכולה להפסיד למנצ'סטר יונייטד בדקה ה-94, ולאחר מכן לנצח קבוצה חצי מפורקת בדמותה של ולנסיה בגמר משעמם, רק היא, הלוזרית האולטימטיבית.
כל התנאים הבשילו, ממש כמו בסרט, 8 שנים חיכו בצ'לסי לרגע הזה, ובדקה ה-83 מולר גרם לעלילה להגיעה לשיאה, ואז גיבור הסרט, דידייה דרוגבה הזכיר לכולנו מדוע הוא אחד הגדולים בהיסטוריה, מדוע יש לו מקום בדפי ההיסטוריה ליד מסי, רונאלדו וקאקה, אחרי כל הלחץ, בא החלוץ האימתני הזה ובבעיטה חזקה לפינה השמאלית הרגיע את כל הכחולים שהגיעו למינכן ואמר להם עם דמאות בעיניים: " אין לכם מה לדאוג, דידייה דרוג-בא".