10 סימנים מוקדמים לדמנציה שאסור להתעלם מהם – וההרגלים שכדאי להתחיל כבר היום

כולנו שוכחים מדי פעם היכן הנחנו את המפתחות, נכנסים לחדר ולא זוכרים למה או מתקשים להיזכר בשם של אדם שפגשנו בעבר.

ברוב המקרים מדובר בשכחה רגילה לחלוטין, במיוחד בתקופות של לחץ, עייפות או חוסר שינה.

אבל כאשר בעיות הזיכרון מתחילות להפריע לחיי היומיום, מופיעות לצד שינויים בהתנהגות או גורמות לאדם להתקשות בפעולות שבעבר ביצע בקלות – ייתכן שהגוף מנסה להזהיר מפני משהו משמעותי יותר.

shutterstock

דמנציה אינה מחלה אחת, אלא שם כולל לקבוצה של מצבים הפוגעים בהדרגה בזיכרון, בחשיבה, בשפה, בשיקול הדעת וביכולת לנהל את חיי היום־יום.

היא נפוצה יותר בגיל מבוגר, אך אינה חלק טבעי או בלתי נמנע מתהליך ההזדקנות.

הנה עשרה סימנים מוקדמים שכדאי להכיר – וגם כמה הרגלים שעשויים לסייע בשמירה על בריאות המוח.

אחד האתגרים הגדולים ביותר

דמנציה מתפתחת לעיתים קרובות בצורה הדרגתית.

בתחילת הדרך השינויים יכולים להיות כה עדינים, עד שקל לייחס אותם לעייפות, ללחץ, למצב רוח ירוד או לשכחה טבעית הקשורה לגיל.

אדם עשוי להתחיל לחזור על אותן שאלות, להתבלבל בתשלום חשבונות או להתרחק מפעילויות חברתיות – והמשפחה לא תמיד מבינה שמדובר בדפוס חדש.

אבחון מוקדם אינו תמיד מוביל לריפוי, אך הוא יכול לאפשר בירור של הסיבה, התחלת טיפול מתאים, קבלת תמיכה ותכנון העתיד בזמן שהאדם עדיין מסוגל להשתתף בהחלטות הנוגעות לחייו.

1. אובדן זיכרון שמפריע לחיי היום־יום

שכחה מזדמנת היא דבר אנושי.

אבל אחד מסימני האזהרה הבולטים הוא קושי לזכור מידע חדש באופן שפוגע בתפקוד הרגיל.

האדם עשוי לשכוח שיחות שהתקיימו לפני זמן קצר, אירועים חשובים או פגישות שנקבעו. הוא עלול לשאול את אותה שאלה שוב ושוב, מבלי לזכור שכבר קיבל תשובה.

ייתכן שהוא יתחיל להסתמך יותר ויותר על פתקים, תזכורות בטלפון או בני משפחה כדי לבצע פעולות שבעבר ניהל באופן עצמאי.

ההבדל החשוב הוא בין שכחה זמנית לבין שינוי מתמשך שהולך ומחמיר.

2. קושי בתכנון ובפתרון בעיות

דמנציה יכולה להשפיע על היכולת לתכנן, להתארגן ולעקוב אחר מספר שלבים ברצף.

אדם שנהג לנהל את חשבונות הבית בלי קושי עשוי להתחיל לשכוח תשלומים, לשלם את אותו חשבון פעמיים או להתבלבל בחישובים פשוטים.

מתכון מוכר שהוא הכין במשך שנים עלול פתאום להיראות מסובך, וקבלת החלטות יומיומית עשויה לקחת הרבה יותר זמן.

טעות חד־פעמית אינה בהכרח מדאיגה. אבל כאשר אדם מתקשה שוב ושוב בפעולות מוכרות, כדאי לברר מדוע.

3. בלבול בנוגע לזמן או למקום

אנשים המתמודדים עם שינויים קוגניטיביים עשויים לאבד את תחושת הזמן.

הם עלולים להתבלבל בתאריך, בעונה או ביום בשבוע, ולא תמיד להצליח להבין כמה זמן עבר מאז אירוע מסוים.

במקרים מסוימים אדם יכול להגיע למקום מוכר ולא לזכור כיצד הגיע לשם או איך לחזור הביתה.

גם תחושת התמצאות בתוך סביבה מוכרת, כמו הבית, השכונה או מקום העבודה, עשויה להיפגע.

כולנו מתבלבלים מדי פעם ביום בשבוע – אבל בדרך כלל מצליחים להיזכר לאחר רגע. בלבול מתמשך או הליכה לאיבוד במקום מוכר מצריכים התייחסות רצינית יותר.

4. קושי בהבנת תמונות ומרחב

דמנציה אינה משפיעה רק על הזיכרון.

אצל חלק מהאנשים השינויים הראשונים מופיעים דווקא באופן שבו המוח מעבד מידע חזותי ומעריך מרחקים.

האדם עשוי להתקשות בקריאה, בזיהוי חפצים או פנים, בהבחנה בין צבעים או בהערכת המרחק בינו לבין מכונית אחרת.

שינויים כאלה עלולים להפוך פעולות כמו נהיגה, ירידה במדרגות או מזיגת משקה למסוכנות יותר.

כמובן, בעיות ראייה יכולות לנבוע גם מקטרקט או ממחלות עיניים. לכן חשוב לעבור בדיקה ולא להניח שהגורם הוא בהכרח דמנציה.

5. קושי למצוא מילים או לנהל שיחה

כולנו נתקעים לפעמים באמצע משפט ומתקשים למצוא את המילה המדויקת.

אבל כאשר הבעיה חוזרת לעיתים קרובות, האדם עשוי להתקשות להשתתף בשיחה, לעצור באמצע משפט ולא לדעת כיצד להמשיך או לחזור על עצמו מספר פעמים.

הוא עשוי להשתמש בשם שגוי לחפץ מוכר – למשל לקרוא לשעון “הדבר שמראה את השעה” – משום שאינו מצליח להיזכר במילה.

גם מעקב אחר שיחה עם כמה משתתפים יכול להפוך למתיש ומבלבל.

אם אדם שהיה בעבר תקשורתי מתחיל להימנע משיחות משום שקשה לו לעקוב אחריהן, כדאי לשים לב לשינוי.

6. הנחת חפצים במקומות חריגים

אובדן מפתחות או משקפיים אינו דבר יוצא דופן.

בדרך כלל אנחנו מסוגלים לחזור על הצעדים שלנו ולנסות להיזכר היכן השתמשנו בחפץ לאחרונה.

אצל אדם עם דמנציה, חפצים עשויים להופיע במקומות חסרי היגיון: מפתחות בתוך המקרר, ארנק בארון האמבטיה או שלט הטלוויזיה בתוך מגירה במטבח.

האדם עלול לא להיות מסוגל לשחזר את צעדיו כדי למצוא את החפץ, ולעיתים אפילו להאשים אנשים אחרים בגנבה.

כאשר ההתנהגות הזאת חוזרת על עצמה ונעשית קיצונית יותר, היא עשויה להיות סימן אזהרה.

7. ירידה בשיקול הדעת

דמנציה יכולה לפגוע ביכולת להעריך סיכונים ולקבל החלטות בטוחות.

אדם שהיה זהיר בענייני כספים עלול למסור סכומי כסף גדולים לאנשים זרים, ליפול שוב ושוב קורבן להונאות או לבצע רכישות חריגות.

ייתכן שהוא יתחיל להזניח את ההיגיינה האישית, ללבוש בגדים שאינם מתאימים למזג האוויר או להתקשות לזהות מצבים מסוכנים.

כולנו מקבלים לפעמים החלטה גרועה. ההבדל הוא כאשר שיקול הדעת משתנה באופן ברור ביחס להתנהגות הקודמת של האדם.

8. התרחקות מפעילויות חברתיות

אדם בשלבים מוקדמים של דמנציה עשוי להתחיל לוותר על תחביבים, מפגשים משפחתיים או פעילויות שנהג ליהנות מהן.

לפעמים הסיבה אינה חוסר עניין, אלא הקושי לעקוב אחר שיחות, לזכור את כללי המשחק או לבצע פעילות שבעבר הייתה טבעית עבורו.

הוא עשוי להרגיש מבוכה, תסכול או חשש שאנשים אחרים יבחינו בשינוי.

התרחקות חברתית יכולה להיות קשורה גם לדיכאון, לחרדה, לבעיות שמיעה או למצבים רפואיים אחרים. אבל אם מדובר בשינוי חדש ומתמשך, מומלץ לבדוק אותו.

9. שינויים במצב הרוח ובאישיות

דמנציה עשויה לשנות את האופן שבו אדם מגיב לסביבתו ומווסת את רגשותיו.

אדם רגוע וחברותי עשוי להפוך לחשדן, מפוחד, עצבני או חסר סבלנות. אחרים עלולים להיראות אדישים, מדוכאים או חסרי יוזמה.

ייתכנו גם שינויים מהירים במצב הרוח, תגובות חריפות למצבים קטנים או חוסר נוחות במקומות שאינם מוכרים.

שינוי אישיותי אינו תמיד מעיד על דמנציה. תרופות, כאבים, דיכאון, זיהומים ובעיות רפואיות נוספות יכולים להשפיע על ההתנהגות.

עם זאת, שינוי חד או הולך ומחמיר מצדיק פנייה לרופא.

10. קושי לעקוב אחר שיחות ומחשבות

שיחה רגילה עשויה להפוך למשימה מתישה עבור אדם המפתח דמנציה.

הוא עלול לאבד את רצף הדברים, להתקשות להבין שאלה פשוטה או להזדקק לזמן ארוך מהרגיל כדי לענות.

כאשר כמה אנשים מדברים בו־זמנית, הבלבול יכול להיות גדול עוד יותר.

האדם עשוי לשנות נושא באמצע משפט, לענות תשובה שאינה קשורה לשאלה או להיראות כאילו הוא כבר אינו מצליח לעקוב אחר המתרחש.

לא מדובר בהכרח בבעיה בשמיעה. לעיתים הקושי נמצא באופן שבו המוח מעבד ושומר את המידע.

מה נחשב להזדקנות רגילה – ומה דורש בדיקה?

שכחה קלה אינה בהכרח דמנציה.

שינוי רגיל הקשור לגיל יכול להיות שכחת שם ולאחר מכן היזכרות בו, טעות חד־פעמית בתשלום חשבון או בלבול ביום בשבוע שמתבהר לאחר כמה דקות.

סימן מדאיג יותר הוא כאשר האדם אינו מצליח להיזכר במידע גם לאחר זמן, חוזר על אותה שאלה, מתקשה לנהל משימות יומיומיות או מאבד עצמאות.

גם הופעה של סימן אחד אינה מוכיחה שיש דמנציה. בעיות זיכרון יכולות להיגרם ממחסור בוויטמין B12, מתרופות, מדיכאון, מבעיות בבלוטת התריס, מהפרעות שינה וממצבים רפואיים נוספים שחלקם ניתנים לטיפול.

לכן חשוב לעבור בירור מקצועי במקום לנסות לאבחן את המצב לבד.

מדוע אבחון מוקדם חשוב כל כך?

אבחון בשלב מוקדם עשוי לאפשר לרופאים לזהות מצבים הפיכים או להציע טיפולים שיכולים לסייע בניהול התסמינים.

הוא מאפשר לאדם ולמשפחתו לקבל החלטות בנוגע לטיפול, למגורים, לכספים ולתמיכה עתידית בזמן שהוא עדיין מסוגל להשתתף בתהליך.

בנוסף, ניתן להתחבר לשירותי תמיכה, להתאים את הבית כדי שיהיה בטוח יותר וללמוד כיצד להתמודד עם השינויים הצפויים.

המסר אינו להיכנס לפאניקה בכל פעם ששוכחים משהו – אלא לא להתעלם משינוי מתמשך שמפריע לחיים.

ההרגלים שכדאי להתחיל כבר היום

אין פעולה אחת שיכולה להבטיח שאדם לעולם לא יפתח דמנציה.

הגיל, הגנטיקה ומחלות מסוימות אינם נמצאים בשליטתנו. אבל ישנם גורמים הקשורים לאורח החיים ולבריאות הכללית שאפשר להשפיע עליהם.

שמירה על בריאות הלב וכלי הדם חשובה גם למוח, משום שהמוח תלוי באספקת דם וחמצן תקינה.

1. הפסיקו לעשן

העישון פוגע בכלי הדם, מגביר את הסיכון לשבץ ומקושר לסיכון מוגבר לירידה קוגניטיבית ולדמנציה.

הפסקת עישון מועילה לבריאות כמעט בכל גיל, גם לאחר שנים של עישון.

מי שמתקשה להפסיק יכול לפנות לרופא או לתוכנית גמילה במקום לנסות להתמודד עם התהליך לבד.

2. בדקו את רמת ויטמין B12

מחסור בוויטמין B12 יכול לגרום לעייפות, לחולשה, לנימול, לבלבול ולבעיות זיכרון.

המחסור נפוץ יותר בקרב מבוגרים, טבעונים, צמחונים ואנשים הסובלים מבעיות ספיגה או נוטלים תרופות מסוימות.

אין צורך לקחת תוסף ללא סיבה. בדיקת דם פשוטה יכולה לקבוע אם קיים מחסור, ורופא יכול להמליץ על תזונה או טיפול מתאים.

3. הישארו פעילים מבחינה גופנית

פעילות גופנית תומכת בבריאות הלב, בכלי הדם, בשינה ובמצב הרוח – כולם קשורים גם לבריאות המוח.

הליכה, שחייה, רכיבה על אופניים, ריקוד ואימוני כוח יכולים להיות אפשרויות טובות, בהתאם למצב הבריאותי.

אין צורך להתחיל באימון קיצוני. גם תנועה יומיומית קבועה עדיפה על ישיבה ממושכת.

מי שסובל ממחלה כרונית או לא התאמן זמן רב צריך להתייעץ עם רופא לפני התחלת תוכנית חדשה.

4. בדקו אם חסר לכם ויטמין D

רמות נמוכות של ויטמין D נקשרו במחקרים לסיכון גבוה יותר לבעיות בריאות שונות, ובהן ירידה קוגניטיבית.

עם זאת, נטילת תוסף אינה מבטיחה למנוע דמנציה, וכמויות גבוהות מדי עלולות להזיק.

חשיפה מתונה לשמש, תזונה מתאימה ובדיקת דם לפי המלצת רופא הן דרכים בטוחות יותר להבין אם יש צורך בטיפול.

5. שתו קפה במתינות

מספר מחקרים מצאו קשר אפשרי בין צריכה מתונה של קפה לבין סיכון נמוך יותר לירידה קוגניטיבית, אך אין הוכחה שקפה מונע דמנציה.

קפאין יכול גם לפגוע בשינה, להגביר חרדה ולגרום לדפיקות לב אצל אנשים מסוימים.

מי שנהנה מקפה אינו חייב לוותר עליו, אך אין סיבה להתחיל לשתות אותו כטיפול מונע. הכמות וההשפעה משתנות מאדם לאדם.

6. הגנו על הראש

פגיעות ראש, במיוחד כאשר הן חוזרות על עצמן, עשויות להגדיל את הסיכון לבעיות קוגניטיביות בהמשך החיים.

חבישת קסדה בזמן רכיבה על אופניים, עבודה מסוכנת או פעילות ספורטיבית יכולה להפחית את הסיכון לפגיעה חמורה.

חשוב גם למנוע נפילות בבית באמצעות תאורה טובה, הסרת מכשולים וטיפול בבעיות ראייה ושיווי משקל.

7. הגבילו את צריכת האלכוהול

צריכה מופרזת של אלכוהול עלולה לפגוע ישירות במוח ולהעלות את הסיכון ללחץ דם גבוה, לשבץ ולפגיעות ראש.

לכן מומלץ להפחית ככל האפשר צריכה כבדה ולהימנע משתייה מסוכנת.

מי שמתקשה לשלוט בכמות האלכוהול צריך לפנות לעזרה רפואית ולא להפסיק בפתאומיות ללא ייעוץ אם קיימת תלות.

8. הפעילו את המוח ושמרו על קשרים חברתיים

קריאה, לימוד שפה, נגינה, פתרון תשבצים ורכישת מיומנות חדשה יכולים לאתגר את המוח ולשמור על מעורבות.

גם קשרים חברתיים חשובים. שיחה, מפגש עם חברים, התנדבות ופעילות קבוצתית מסייעים להפחית בדידות ולשמור על גירוי רגשי ומחשבתי.

אין משחק או תשבץ שמבטיחים למנוע דמנציה, אך חיים פעילים ומעורבים יכולים לתרום לבריאות הכללית ולאיכות החיים.

9. תנו עדיפות לשינה ולהפחתת מתח

חוסר שינה מתמשך יכול לפגוע בזיכרון, בריכוז ובמצב הרוח – גם אצל אנשים שאינם סובלים מדמנציה.

מומלץ לשמור על שעות שינה קבועות, להפחית מסכים לפני השינה ולטפל בנחירות חזקות או בהפסקות נשימה ליליות.

גם מתח כרוני עלול להשפיע על השינה ועל יכולת הריכוז. פעילות גופנית, זמן בטבע, תרגילי נשימה ושיחה עם אדם קרוב יכולים לעזור.

כאשר חרדה או מתח פוגעים בתפקוד, כדאי לפנות לאיש מקצוע.

אל תתעלמו משינוי פתאומי

דמנציה מתפתחת בדרך כלל בהדרגה.

בלבול שמופיע לפתע בתוך שעות או ימים אינו אופייני להתפתחות רגילה של דמנציה ועלול להיגרם מזיהום, מתרופה, מהתייבשות, מירידה ברמת הסוכר או משבץ מוחי.

שינוי חד בזיכרון, בדיבור, בהתמצאות או בהתנהגות מחייב פנייה רפואית מהירה – במיוחד אם הוא מלווה בחולשה בצד אחד, בצניחת פנים, בקושי בדיבור או בכאב ראש חריג.

הגוף והמוח עשויים להזהיר הרבה לפני האבחון

אדם לא חייב להציג את כל עשרת הסימנים כדי שתהיה סיבה לפנות לבדיקה.

לפעמים בן משפחה מבחין בשינוי עוד לפני שהאדם עצמו מודע לו. במקרים אחרים, האדם מרגיש שמשהו השתנה אך חושש לדבר על כך.

שיחה רגועה, מכבדת וללא האשמות יכולה להיות הצעד הראשון.

אבחון מוקדם אינו מוחק את הקושי, אבל הוא מעניק זמן, אפשרויות ותמיכה – ולעיתים מגלה שמקור התסמינים הוא מצב אחר שניתן לטפל בו.

הקשיבו לשינויים, שמרו על המוח כפי שאתם שומרים על הלב ואל תחששו לבקש עזרה.

שתפו את המידע הזה עם בני משפחה וחברים. ייתכן שמישהו הקרוב אליכם זקוק לתזכורת שהשינויים שהוא חווה אינם משהו שעליו להתמודד איתו לבד.

אם חד־הורית בת 48 אובחנה עם אלצהיימר, ועכשיו היא חושפת את הסימן הראשון המפחיד שזיהתה

עבור רבים, אלצהיימר מתקשר כמעט באופן אוטומטי לגיל מבוגר מאוד. אבל יש מקרים שבהם המחלה מופיעה הרבה קודם – באמצע החיים, כשעדיין עובדים במשרה מלאה, מגדלים ילדים ומנהלים שגרה עמוסה. כך קרה לרבקה לונה, אם חד־הורית בת 48, שקיבלה אבחנה של אלצהיימר מוקדם והחליטה לדבר על זה בפומבי, כדי שאנשים יבינו איך זה יכול להתחיל ואיך זה מרגיש מבפנים.

היא מספרת שהחיים שלה היו מלאים: עבודה, הורות, אחריות, קצב מהיר. דווקא בגלל זה, כשהתסמינים הראשונים הופיעו, היא לא מיד חשבה על משהו רציני. בתחילת הדרך קל מאוד לייחס שכחה ללחץ, עומס או חוסר שינה – אבל אצלה זה התחיל להרגיש אחרת.

כשהסימנים הראשונים הופיעו

הרגע הראשון שהדליק אצלה נורה אדומה קרה במקום הכי שגרתי: מול המחשב בעבודה. רבקה התיישבה לבוקר עבודה רגיל, פתחה את המחשב, ופתאום חוותה תחושה של “כלום”. היא הסתכלה על המסך ולא ידעה מה לעשות, מאיפה להתחיל, מה אמור להגיע קודם. פעולות שהיו אמורות להיות אוטומטיות הפכו לריקות מתוכן. היא תיארה תחושה של בלבול עמוק, כאילו מישהו מחק את “מפת הדרך” שהמוח משתמש בה כדי לבצע משימות מוכרות.

בהתחלה היא ניסתה להסביר לעצמה שזה לחץ תקופתי. היא אמרה לעצמה שזה יכול לקרות לכל אחד. אבל התחושה הזו לא נעלמה, והיא חזרה בצורות שונות, עד שכבר אי אפשר היה להתעלם ממנה.

“רק לחץ”? כשהשכחה כבר לא נראתה תמימה

ככל שהזמן עבר, רגעי השכחה והבלבול התחילו להופיע גם מחוץ למסגרת העבודה. רבקה הבינה שהיא לא רק מתעייפת או “מפוזרת”, אלא חווה שינוי שמפריע לתפקוד. היא ניסתה להמשיך כרגיל, אבל הפער בין מי שהיא הייתה לבין מה שהיא מצליחה לעשות בפועל הלך וגדל.

במבט לאחור היא מתארת את זה כתקופה שבה הכול התחיל להרגיש לא יציב: לפעמים היא ידעה בדיוק מה היא רוצה לעשות, ולפעמים הכול נעלם בשנייה, כאילו המוח מחפש קובץ ולא מוצא אותו.

הרגע שבו זה הפך למסוכן בבית

אחד האירועים שהכי הפחידו אותה התרחש בזמן בישול. היא הכינה ביצה על הכיריים, ואז יצאה מהבית, ושכחה לגמרי שהאש דולקת ושיש סיר על הגז. היא הלכה לעיר, ורק אחרי זמן מה פתאום נזכרה במה שעשתה. היא מיהרה לחזור ומצאה עשן בבית. מבחינתה, זו הייתה נקודת מפנה: השכחה כבר לא הייתה “מטרד”, אלא משהו שעלול להסתיים באסון.

כאם שמנהלת בית, היא הבינה שהסיכון הוא לא רק לה, אלא לכל מי שסביבה. והיא גם הבינה שהגיע הזמן לבדוק ברצינות מה קורה.

האבחנה ששינתה הכול

לאחר תהליך של בדיקות והערכה רפואית, רבקה קיבלה אבחנה של אלצהיימר מוקדם, מצב נדיר יחסית שמופיע לפני גיל 65 ולעיתים כבר בשנות ה־40 או ה־50. האבחנה הזו הגיעה בשלב שבו רוב האנשים לא מצפים לשמוע את המילה “דמנציה”, והיא מתארת את הרגע הזה כטלטלה: מצד אחד, יש שם לתופעה. מצד שני, יש גם פחד גדול מהעתיד ומההתקדמות הצפויה של המחלה.

למה היא בחרה לדבר על זה בקול

רבקה החליטה לשתף את הסיפור שלה בפומבי דרך סרטונים ופוסטים אישיים. היא אומרת שהיא רוצה שאנשים יבינו שהמחלה לא תמיד מתחילה כמו בסרטים, ושלעיתים הסימן הראשון הוא בלבול חריג במטלות מוכרות, תחושת “ניתוק” מהשגרה וקושי לבצע פעולות שהיו קלות בעבר.

היא גם מדברת בכנות על הצד הכלכלי והמשפחתי: כאם חד־הורית, היא מבינה שעם הזמן ייתכן שלא תוכל לעבוד או לנהל חיים עצמאיים, והיא מנסה להיערך מראש, כדי לדאוג לילדיה בתקופה הלא פשוטה שמחכה בהמשך.

המסר שלה למשפחה ולחברים

אחד המסרים החזקים שלה מופנה לאנשים שמלווים חולה: היא מבקשת שלא “יבחנו” אותה כל הזמן. לא להפוך שיחה למשחק זיכרון, לא לשאול שוב ושוב שאלות שמלחיצות ומביכות, אלא להיות סבלניים. להזכיר בעדינות, לתמוך, להישאר נוכחים. מבחינתה, אהבה פשוטה ותחושת ביטחון חשובות לא פחות מכל דבר אחר.

מילה חשובה לסיום

שכחה וירידה בריכוז יכולות להיגרם גם מלחץ, בעיות שינה, חרדה, דיכאון, עומס או גורמים רפואיים שונים. אבל אם יש שינוי עקבי בתפקוד, במיוחד אם הוא מוביל למצבים מסוכנים בבית או פוגע בעבודה – חשוב לפנות לבדיקה ולא להישאר עם זה לבד.

9 הרגלים שאתם חייבים להתחיל היום כדי למנוע אלצהיימר ודמנציה לפני שיהיה מאוחר מדי

לפי ארגון האלצהיימר האמריקאי, יותר מ 5 מיליון אמריקנים סובלים מאלצהיימר.

ויש אומנם תרופות שיכולות להפחית את התסמינים במידה כזו או אחרת, תרופה למחלה עדיין אין.

הנה 9 הרגלים שעליכם להימנע מהם על מנת לשמור על המוח שלכם מפני אלצהיימר ודמנציה.

1. הפסיקו לעשן

עישון פוגע בחלקים רבים של הגוף, כולל המוח. מחקרים הראו שהסיכון לחלות באלצהיימר גדל ב 45% אם אתם מעשנים, לעומת אנשים שלא מעשנים.

עוד סיבה לזרוק את הסיגריות לפח.

2. הגדילו את צריכת ויטמין B12

ויטמין B יכול להגן מפני דמנציה. לפי מחקר שנערך במכון לרפואה בפינלנד, רמות גבוהות של ויטמין B12 מפחיתות את הסיכון לאלצהיימר ודמנציה בגיל מבוגר.

באופן כללי, ככל שאתם מזדקנים, אתם סובלים ממחסור ב B12, כך שחשוב בהחלט להגביר את הצריכה שלו. מקורות טובים ל B12 הם ביצים, בשר, דגים ופירות ים.

3. תהיו יותר פעילים

נסו להתאמן באופן קבוע – זה עוזר לזרימת הדם בכל הגוף, וכדי למנוע בעיות כרוניות, מומלץ להתאמן לפחות חצי שעה בכל יום.

מומלץ גם לבדוק את לחץ הדם באופן קבוע. אם אתם בגיל העמידה עם כולסטרול גבוה, אתם באופן אוטומטי בקבוצת סיכון גדולה יותר לחלות בדמנציה.

4. הגבירו את צריכת ויטמין D

יש קשר ישיר בין מחסור בויטמין D לאלצהיימר ודמנציה.

מחקר גדול שנערך בארצות הברית לפני מספר שנים הראה שמחסור בויטמין D העלה את הסיכון לחלות באלצהיימר ב 125%. "אני חושבת שויטמין D הוא חלק חשוב בפאזל כדי למנוע אלצהיימר", אמרה החוקרת מיה קיויפלטו.

לכן נסו להיות בשמש כמה שיותר, ובחודשי החורף, תשקלו לקחת תוספי ויטמין D.

5. שתו קפה

האם אתם שתייני קפה? מעולה – מכיוון שהוא יכול לשמור על המוח שלכם.

קפה הוא נוגד חמצון עוצמתי עשיר במגנזיום. זה אומר שהוא יכול להפחית את הסיכון לאלצהיימר בכ 50%. מחקר מאיטליה משנת 2015 טוען שכוס קפה אחת ביום בהחלט מספיקה.

6. שמרו על הראש

יש קשר ישיר בין מכות בראש לדמנציה. מחקר מארצות הברית מציין שפגיעות מוח מעלות את הסיכון לאלצהיימר ודמנציה.

לכן חשוב לחבוש קסדה כאשר אתם רוכבים על אופניים, או בכל פעילות בעלת סיכון לפגיעה בראש.

7. שתו פחות אלכוהול

שתיית מופרזת של אלכוהול מעלה את הסיכון לדמנציה.

למרות שישנם מחקרים הקובעים שכוס יין אחת ביום יכולה למנוע מוות כתוצאה מאלצהיימר, צריכה גבוהה של אלכוהול עושה בדיוק ההיפך.

8. תרגילים למוח הם דבר מצוין

יש להתייחס למוח כמו אל שריר, צריך לשמור עליו בכושר בעזרת אימונים.

לכן, חשוב לעשות פעילות שתגרה את המוח, אם זה קריאה או תשבצים, או כל דבר אחר. אל תפחדו לנסות דברים חדשים – וזה בגלל שכאשר אתם מנסים משהו חדש, המוח נאלץ להתאמץ יותר ובתמורה התפקוד שלו משתפר.

9. וודאו שאתם נחים הרבה

במחקרים שנערכו לאחרונה, החוקרים מצאו קשר ישיר בין לחץ לדמנציה. אך לחץ הוא משהו שנמדד בצורה שונה בין אדם לאדם. לכן קשה לדעת איך בדיוק זה משפיע על התפתחות האלצהיימר.

מה שאנו כן יודעים זה ששינה היא חשובה מאוד למוח. חוסר בשינה יכול להוביל לדמנציה, כך לפי המחקר השבדי הזה, גברים הסובלים מבעיות שינה נמצאים בסיכון גבוה יותר.

שתפו את המידע החשוב הזה עם החברים והמשפחה שלכם!

הזיכרון חזר לאמא עם אלצהיימר מתקדם – אחרי שבנה האכיל אותה מדי יום 2 מזונות שכיחים

לפני שלוש שנים, מארק האצר הבין שאמו בת ה 82, סילביה, מראה סימנים מוקדם לדמנציה.

זה הגיע למצב בו הוא נאלץ לקחת אותה לבית החולים כאשר היא היוותה סכנה לעצמה.

המחלה החמירה כל כך שסילביה כבר לא זיהתה את הבן שלה ובשלב מסוים האשימה את האחיות שהן מנסות לחטוף אותה.

אך לפי העיתון הבריטי Manchester Evening News, היא אכלה תפריט ספציפי ומיוחד במשך כמה חודשים והצליחה להחזיר לעצמה את הזיכרון.

אולי, רק אולי, יכולה להיות כאן פריצת דרך במאבק נגד דמנציה.

אביו של מארק האצר נפטר מהתקף לב ב 1987, אז כאשר אמו בת ה 82 החלה לראות סימנים של דמנציה, הוא דאג שבקרוב הוא יאבד את שני ההורים שלו.

אמא סילביה קיבלה תרופות מרשם עבור המחלה שלה, אבל מארק לא הכריח אותה לקחת אותם. במקום, הוא הכין לה תפריט מיוחד שנועד להילחם במחלה, שמהר מאוד התפתחה לשלב מתקדם.

אחרי מחקר רב שערך בעצמו בעזרת האינטרנט, מארק גילה שדמנציה פחות שכיחה במדינות באזור הים התיכון. הוא היה משוכנע שחייבת להיות לכך סיבה, שזה לא יכול להיות רק צירוף מקרים.

תפריט ים תיכוני נלחם בדמנציה?

הוא לא חשב שזה האוויר או החום – הוא חשב על משהו אחר לגמרי.

הוא ניסה לתת לאמא שלו מאכלים שבדרך כלל אוכלים במדינות הים התיכון.

"כולם יודעים על דגים, אבל ישנם גם אוכמניות, תותים, אגוזי ברזיל ואגוזי מלך – שמסתבר שנראים כמו מוח כדי לתת לנו סימן שהם טובים למוח שלנו", אמר מארק.

סילביה גם החלה לצרוך ברוקולי, שיבולת שועל, בטטות, תה ירוק ושוקולד מריר.

אחרי כמה חודשים של דיאטה קפדנית, הזיכרון שלה לאט לאט החל לחזור אליה. זה היה מהפך מדהים.

"זה לא היה נס שקרה בלילה אחד, אבל אחרי כמה חודשים היא החלה לזכור דברים כמו ימי הולדת והחלה לחזור לעצמה, יותר מודעת, יותר מתערבת", אמר מארק.

"אנשים חושבים שברגע שמקבלים את האבחנה החיים נגמרים. יהיו ימים טובים ורעים, אבל זה לא צריך להיות הסוף".

ארגון מחלת האלצהיימר בבריטניה מחויב לדיאטה ששינה את סילביה. אנשים הראו את התמיכה שלהם ושיתפו מתכונים, תרגילים ומרכיבים בבלוגים.

"זה מדהים לראות איך סילביה, יחד עם מארק, נקטה בצעדים כדיד ליצור תכנית אישית שעובדת כל כך טוב במלחמה נגד הדמנציה", אמרה סו קלארק מהארגון.

היא המשיכה, "אין תרופה או דרך למנוע דמנציה, אבל עם תרגילים קלים, תפריט בריא ואימונים קוגנטיביים, אתם יכולים לעזור לנהל את המחלה בצורה יעילה יותר".

דוקטור דאג בראון, ראש מחלקת המחקר בארגון האלצהיימר, אמר שהם עדיין מחכים ל'ראיות' ממחקרים מדעיים גדולים לפני שהם יוכלו לומר בביטחון ששינוי התפריט יכול להפחית את הסיכון לדמנציה ובאיזו רמה.

"אבל אכילת תפריט בריא ומאוזן יכול להפחית את הסיכון למחלות לב, סרטן ושבץ, אז סביר להניח שאכילה בריאה היא דרך טובה לטפל גם במוח שלכם", אמר בראון.

"עשיתי את זה בשביל אמא שלי – היא חולה והיא עשתה את כל העבודה הקשה – אבל אם מה שהשגנו יכול לעזור גם לאחרים זה יהיה נפלא", אמר מארק.

לכבוד התגלית המהפכנית הפוטנציאלית של סילביה ומארק, סילביה בת ה 82 הוזמנה למסיבת הקיץ השנתית של המלכה אליזבת'.

איזה מדהים!

שתפו את הסיפור כדי שגם החברים והמשפחה שלכם ידעו על זה! יחד נוכל לנצח את זה!