אם אי פעם הסתכלתם במראה וראיתם נקודה לבנה או צהבהבה קטנה שמסתתרת בתוך השקד, ייתכן שמיד חשבתם שיש לכם דלקת גרון.
אבל לפעמים מדובר במשהו אחר לחלוטין.
אבני שקדים.
הגושים הקטנים האלה יכולים להיראות די מטרידים, ולעיתים גם לגרום לריח רע מאוד מהפה, תחושה שמשהו תקוע בגרון ואפילו כאבים באוזניים.
למרות המראה שלהם, ברוב המקרים אבני שקדים אינן מסוכנות ואפשר להתמודד איתן בבית.
אבל מה בדיוק הן? איך הן נוצרות? למה לחלק מהאנשים הן חוזרות שוב ושוב? והאם באמת כדאי לנסות להוציא אותן לבד?
מהן בכלל אבני שקדים?
המונח הרפואי לאבני שקדים הוא Tonsilloliths.
מדובר בגושים קטנים וקשים שנוצרים בתוך החריצים והקפלים הטבעיים של השקדים.
השקדים נמצאים בחלק האחורי של הגרון ומהווים חלק ממערכת החיסון שלנו.
הם עוזרים ללכוד חיידקים וחומרים אחרים שנכנסים דרך הפה והאף.
אבל המבנה שלהם אינו תמיד חלק.
אצל אנשים רבים קיימים בשקדים חריצים וכיסים קטנים שנקראים קריפטות.
בתוך אותם כיסים יכולים להיתקע שאריות מזון, ריר, תאי עור מתים, חיידקים וחומרים נוספים.
עם הזמן החומר הזה מצטבר, מתקשה ולעיתים גם מסתייד.
כך נוצרת אבן שקד.
הן יכולות להיראות כמו פירורים לבנים
אבני שקדים הן בדרך כלל לבנות או צהבהבות.
חלקן קטנות כל כך שכמעט אי אפשר לראות אותן.
אחרות יכולות לגדול ולהיראות כמו גוש קטן או אפילו כמו אבן זעירה שיושבת בתוך השקד.
אדם יכול לפתח אבן אחת בלבד או כמה אבנים במקביל.
לעיתים הן נמצאות עמוק בתוך השקד ולכן כלל אינן נראות במראה.
במקרים כאלה אדם עשוי לדעת שיש לו אבני שקדים רק בגלל התסמינים שהן גורמות.
הסימן הכי נפוץ הוא דווקא ריח רע מהפה
אחד התסמינים המזוהים ביותר עם אבני שקדים הוא ריח רע מהפה.
והסיבה לכך די פשוטה.
האבנים מכילות חיידקים וחומר אורגני שנלכד בשקדים.
כאשר החיידקים מפרקים את החומרים האלה, הם יכולים לייצר תרכובות בעלות ריח לא נעים.
לכן אדם יכול לצחצח שיניים, להשתמש בחוט דנטלי ואפילו במי פה ועדיין להרגיש שהריח חוזר.
במקרים כאלה, מקור הבעיה אינו בהכרח בשיניים.
הוא יכול להסתתר הרבה יותר עמוק, בחלק האחורי של הגרון.
עוד סימנים שכדאי להכיר
לא כל מי שיש לו אבני שקדים מרגיש משהו.
למעשה, אנשים רבים מסתובבים איתן בלי לדעת בכלל שהן קיימות.
אבל כאשר מופיעים תסמינים הם יכולים לכלול כאב גרון, שיעול, טעם לא נעים בפה ותחושה שמשהו תקוע בגרון.
יש אנשים שמתקשים מעט בבליעה.
אחרים מרגישים גירוי מתמשך.
באופן מפתיע, אבני שקדים יכולות גם לגרום לכאב באוזן.
זה לא אומר שהאבן נמצאת באוזן.
הסיבה היא שהגרון והאוזניים חולקים מסלולים עצביים מסוימים, ולכן כאב שמקורו בשקד יכול לפעמים להיות מורגש גם באזור האוזן.
למה חלק מהאנשים מקבלים אותן שוב ושוב?
כל אדם יכול לפתח אבני שקדים, אבל יש אנשים שנוטים לכך יותר מאחרים.
אחד הגורמים המרכזיים הוא המבנה של השקדים.
ככל שהחריצים והכיסים בשקדים עמוקים וגדולים יותר, כך קל יותר לשאריות להיתקע בהם.
אנשים שסובלים מדלקות שקדים חוזרות עלולים לפתח קריפטות גדולות יותר, ולכן להיות מועדים יותר להיווצרות אבנים.
גם התייבשות יכולה לתרום לבעיה.
כאשר הפה והגרון יבשים יותר, יש פחות רוק שיכול לעזור לשטוף שאריות וחיידקים.
האם אבני שקדים מסוכנות?
ברוב המקרים לא.
אבני שקדים בדרך כלל אינן גורמות לבעיה רפואית רצינית.
הן יכולות להיות מעצבנות, לגרום לריח רע או ליצור תחושת אי נוחות, אבל לעיתים קרובות הן פשוט יוצאות מעצמן.
חלק מהאנשים אפילו בולעים אותן בלי לשים לב.
וזה אינו מסוכן.
אבל אבנים גדולות מאוד או כאלה שחוזרות שוב ושוב עלולות לגרום לנפיחות, כאבים או קושי בבליעה.
במצבים כאלה כדאי להתייעץ עם רופא אף אוזן גרון.
איך אפשר להוציא אותן בבית?
במקרים רבים אין צורך בטיפול מיוחד.
אחת הדרכים הפשוטות ביותר היא לגרגר מים חמימים עם מלח.
הגרגור יכול לעזור לשחרר את החומר שנלכד בשקדים ולעיתים לגרום לאבן לצאת.
לפעמים אפילו שיעול חזק מספיק כדי לשחרר אותה.
יש אנשים שמשתמשים במקלון צמר גפן כדי ללחוץ בעדינות סביב האבן ולדחוף אותה החוצה.
המילה החשובה כאן היא בעדינות.
השקדים הם רקמה רגישה מאוד.
ניסיון לחפור עמוק, ללחוץ בכוח או להשתמש בחפצים חדים יכול לגרום לפציעה ולדימום.
אל תנסו לחפור עם משהו חד
סרטונים ברשתות החברתיות מציגים לעיתים אנשים שמוציאים אבני שקדים בעזרת כלים שונים.
הסרטונים האלה יכולים להיות מספקים לצפייה עבור אנשים מסוימים, אבל הם לא בהכרח מדריך רפואי טוב.
לא כדאי להכניס פינצטה, מחט, קיסם או כלי חד אחר לתוך השקד.
האזור עשיר בכלי דם ויכול לדמם בקלות.
פציעה עלולה גם לאפשר לחיידקים לחדור לרקמה ולגרום לזיהום.
אם האבן עמוקה, גדולה או אינה יוצאת בקלות, עדיף לתת לאיש מקצוע לטפל בה.
אפשר גם להשתמש בזרם מים, אבל בזהירות
חלק מהאנשים משתמשים במכשיר שטיפה דנטלי בלחץ נמוך כדי לשטוף בעדינות את אזור השקדים.
הזרם יכול לעזור לשחרר אבנים שנמצאות קרוב לפני השטח.
אבל גם כאן צריך להיות זהירים.
לחץ מים חזק מדי עלול לפצוע את הרקמה.
המטרה היא לשטוף בעדינות, לא לנסות "לפוצץ" את האבן החוצה בכוח.
ומה אפשר לעשות כדי למנוע אותן?
אי אפשר תמיד למנוע אבני שקדים לחלוטין, במיוחד אצל אנשים שיש להם קריפטות עמוקות בשקדים.
אבל יש כמה דברים שיכולים להפחית את הסיכון.
היגיינת פה טובה היא אחד מהם.
צחצוח שיניים קבוע, שימוש בחוט דנטלי וניקוי הלשון עוזרים להפחית את כמות החיידקים ושאריות המזון בפה.
גם שתייה מספקת של מים חשובה.
רוק ונוזלים עוזרים לשטוף את חלל הפה ולמנוע הצטברות של חומר.
גרגור במי מלח לאחר הארוחה עשוי לעזור אצל אנשים שסובלים מהבעיה באופן חוזר.
גם הפסקת עישון יכולה לתרום לבריאות הפה והגרון.
הן לא מדבקות
עוד פרט שחשוב לדעת הוא שאבני שקדים עצמן אינן מחלה מדבקת.
אי אפשר "להידבק" באבני שקדים מאדם אחר.
החיידקים שנמצאים בפה משתתפים בתהליך היווצרות האבנים, אבל האבן עצמה אינה עוברת מאדם לאדם.
עם זאת, דלקות שקדים מסוימות כן יכולות להיות מדבקות, ולכן חשוב להבדיל בין אבן שקד לבין דלקת פעילה.
אבן שקד או דלקת שקדים?
נקודות לבנות על השקדים לא תמיד אומרות שיש לכם אבנים.
דלקת שקדים יכולה גם היא לגרום לכתמים לבנים או לציפוי על השקדים.
במקרה של דלקת יש לעיתים גם כאב גרון משמעותי, חום, שקדים אדומים ונפוחים ובלוטות לימפה מוגדלות בצוואר.
אבני שקדים, לעומת זאת, נראות בדרך כלל כמו גושים קטנים ומוגדרים שיושבים בתוך החריצים של השקד.
אם אינכם בטוחים במה מדובר, במיוחד אם יש חום או כאב משמעותי, כדאי לפנות לבדיקה רפואית.
מתי צריך לפנות לרופא?
אם האבנים קטנות, אינן כואבות ואינן מפריעות לכם, בדרך כלל אין צורך לעשות דבר.
אבל כדאי לפנות לרופא אם הן חוזרות לעיתים קרובות, אם אתם לא מצליחים להוציא אותן או אם הן גורמות לריח רע משמעותי, כאב או קושי בבליעה.
גם נפיחות משמעותית, דימום, חום או כאב גרון חזק מצדיקים בדיקה.
אם יש קושי לנשום או קושי משמעותי לבלוע, יש לפנות לטיפול רפואי בדחיפות.
האם לפעמים צריך להסיר את השקדים?
במקרים נדירים יותר, כאשר אדם סובל מאבני שקדים כרוניות וחוזרות שגורמות לתסמינים משמעותיים, רופא אף אוזן גרון יכול לדון באפשרויות טיפול נוספות.
אחת האפשרויות היא כריתת שקדים.
זהו כמובן צעד משמעותי בהרבה מאשר גרגור מי מלח או הוצאת אבן בודדת, ולכן הוא אינו הטיפול הרגיל באבני שקדים קטנות.
אבל אצל אנשים שסובלים שוב ושוב מאבנים גדולות, דלקות חוזרות או בעיות משמעותיות אחרות בשקדים, ניתוח יכול לפעמים להיות פתרון.
אם אף פעם לא שמעתם עליהן, אתם ממש לא לבד
אבני שקדים הן אחת מאותן תופעות שיכולות לגרום לאדם לומר:
"איך לא ידעתי שזה קיים?"
הן נפוצות יותר ממה שרבים חושבים, ובגלל שהן בדרך כלל אינן מסוכנות, אנשים יכולים לחיות איתן בלי לקבל אבחנה רשמית.
לפעמים הן פשוט משתחררות בזמן שיעול או אכילה.
לפעמים מגלים אותן במקרה מול המראה.
ולפעמים האדם מתחיל לחפש את הסיבה לכך שריח רע מהפה פשוט לא נעלם.
ואז הוא מגלה את הגוש הלבן הקטן שמתחבא בחלק האחורי של הגרון.
החדשות הטובות הן שברוב המקרים אין סיבה להיבהל
המראה אולי מוזר.
הריח יכול להיות לא נעים.
והרעיון ששאריות מזון, חיידקים ומינרלים הפכו לאבן קטנה בתוך השקד בהחלט לא נשמע מפתה במיוחד.
אבל ברוב המקרים אבני שקדים הן יותר מטרד מאשר סכנה.
שמירה על היגיינת פה טובה, שתייה מספקת וגרגור מי מלח יכולים לעזור להפחית את הבעיה.
ואם האבן לא יוצאת, חוזרת שוב ושוב או גורמת לתסמינים משמעותיים, רופא יכול לעזור.
אז בפעם הבאה שאתם מסתכלים בגרון ורואים נקודה לבנה קטנה, אל תיכנסו מיד לפאניקה.
יכול להיות שלא מדובר בדלקת בכלל.
אולי פשוט גיליתם תופעה שרבים כלל לא יודעים שקיימת.
אבן שקד.