סביר להניח שהשחיינית האמריקאית מיסי פרנלקין הייתה ברקיע השביעי לאחר שזכתה במדליית הזהב ביום שני, אבל מספר שעות לאחר המשחה ציפתה לה הפתעה ענקית. לפחות לדעתה
השחיינית בת ה – 17 קיבלה ציוץ מזל טוב מלא אחר מאשר ג'סטין ביבר לאחר הזכייה שלה במשחה:
לפי התגובה של פרנקלין אפשר לומר שהיא התרגשה יותר מהציוץ של אליל הנוער מאשר הזכייה בזהב, לא?
מיסי פרנקלין היא אומנם אחת השחיינית הבולטות בעולם, אבל לפני הכל היא עדיין נערת תיכון, שהולכת לבית הספר, מבלה עם חברות, ועושה מה שכל נערה אמריקאית טיפוסית עושה, וכמובן, אוהבת גם את ג'סטין ביבר.
האמת היא שאנחנו בעד שיתוף פעולה בין פרנקלין לביבר, אולי הוא יקח אותה לרקוד באיזה קליפ שלו, מי יודע? אחרי הכל יש למיסי move בכלל לא רע:
ספורטאים עובדים כל כך קשה במהלך האימונים, כך שהם צריכים זמן התאוששות בסופו של כל יום. וזמן ההתאוששות של הספורטאים באולימפיאדה הפך למעשה להיות "זמן מדיה חברתית".
מספר ספורטאים אשר ישתתפו במשחקים האולימפיים בלונדון משתפים ברשת בימים האחרונים תמונות שלהם ושל חבריהם לנבחרת בתוך אמבטיות קרח קפואות, עדות לאימונים הקשים שהם עוברים, ולפי כמות התמונות, ומגוון הספורטאים מהמקצועות השונים אשר משתפים את התמונות, אפשר לומר שזו כבר תופעת רשת.
בתמונה הבאה אפשר לראות את המתעמלות האמריקאיות – אלי רייסמן (משמאל), וחברתה לקבוצה – מקיילה מרוני (מימין), עושות פוזות למצלמה בזמן שהן משרות את כפות הרגליים שלהן באמבטיית קרח מפנקת.
הספרינטר הג'מייקני, יוהאן בלייק, שניצח את אוסיין בולט ב – 2 המרוצים במבחנים לאולימפיאדה בג'מייקה, מראה את שריריו בתוך מה שנקרא כמו פריזר גלידות מלא בקרח.
המתעמלת הבריטית, רבקה טוני, שהיא גם הספורטאית הכי צעירה במשלחת הבריטית לאולימפיאדה, משחק עם הברווזונים שלה (כיאה לספורטאית הכי צעירה) בתןך אמבטיית הקרח הקפואה.
השחיין הקנדי, דמיאן וורנר, מוצא שימוש מקורי במיוחד לפח אשפה, כאשר הוא ממלא אותו בקרח להתאוששות מהירה
המתעמלת הקנדית, ויקטוריה מור וחברותיה לנבחרת הקנדית נהנות מאבמטיית קרח קפואה. נו טוב, חוץ מהאמצעית שנראית סובלת במיוחד 🙂
גרים מור, השחיין הדרום אפריקאי וחבריו נותנים לבנות סיבה לחכות לתחרויות השחייה
לא ברור אם זו אמבטיית קרח או סירת גומי כלשהי. בכל מקרה, השחיינית הדרום אפריקאית ג'סיקה רו נראית כעושה חיים משוגעים
רוכבי האופניים מבלגיה, מורנו דה פו וקני דה קטלה נהנים בתוך אמבטיית קרח משלהם
בהתחשב בלוח הזמנים הצפוף, ובאימונים הקשים אנחנו לא יכולים להאשים את הספורטאים שמוצאים כל דרך מקורית ככל שתהיה להתאוששות מהירה מהאימונים המפרכים והתחרויות הקשות.
ביום חמישי התקיימה הפגנת תמיכה שאורגנה על ידי מיטב ספורטאי הג'ודו למען חברם, טומי ארשנסקי. בין הישגיו הבולטים של ארשנסקי הצעיר (21) ניתן למצוא את התארים הבאים: אלוף אירופה קדטים, סגן אלוף אולימפיאדת הנוער, 3 בגביע העולם בוגרים, 3 דרג ב בוגרים.
ראשית, כבוד רב לספורטאי הג'ודו שהצליחו להתאגד ולפעול למען יריב ספורטיבי בכדי לסייע לו לנצח את הבירוקרטיה השולטת בוועד האולימפי הישראלי. האם מישהו מאתנו יכול לדמיין שחקני כדורגל יריבים מתאחדים למען מאבק של ספורטאי עמית, מקבוצה יריבה?
ועכשיו קצת סדר. על מנת לזכות בכרטיס כניסה למשחקים האולימפיים נדרש הספורטאי לעמוד בקריטריון האולימפי, אותו קבע הוועד האולימפי העולמי. במקביל, בידי הוועדים האולימפיים של המדינות השונות לקבוע רף מינימאלי הגבוה מהרף האולימפי העולמי. כך, למעשה, בוחרים הוועדים להשקיע את התקציב בספורטאים בעלי הסיכוי הגבוה ביותר למדליה אולימפית. אין ספק שעוגת התקציב רזה ויש לחלקה בזהירות יתרה. אך, מנגד, שמרנות זו מותירה את ארשנסקי מחוץ לאולימפיאדה, על אף שעבר את הקריטריון הנדרש. טענת הוועד האולימפי הישראלי כי רק ספורטאים בעלי סיכוי סביר למדליה רשאים לקחת חלק בתחרות הינה מנוגדת לאופיו של הספורט. ניתן להניח שארשנסקי (שרשימת הישגיו מראה כי מקומו בצמרת העולמית) מקדיש את חייו לעיסוק בג'ודו. על מנת להגיע לרמתו הנוכחית הוא חיי במשטר אימונים קפדני ונצמד לתזונה שאמורה מצד אחד לחזק את גופו ומצד שני לפקח כי משקל גופו אינו עולה על 60 קילוגרמים. אחרת, יאלץ לעבור להתחרות בקטגוריית משקל גבוהה יותר. על אף האמור, הוועד האולימפי הישראלי לא רואה את ההקדשה שעשה ארשנסקי לחיוב. אלא, מחשיב את סיכויו למדליה בלבד. די מגוחך. הרי כיצד יזכה במדליה אם אינו מתחרה? ומה נגיד כאשר ארשנסקי יהיה מועמד לריו 2016? לא נסע ב2012 אז למה שייסע עכשיו.
הליכה בקו שהתווה הוועד הישראלי יש בו כדי ליתר את ליגת הכדורסל. כלומר הרי אין קבוצה שמסוגלת להתחרות נגד מכבי תל אביב. על כן, נבטל את רישום הקבוצות המתחרות. כך גם לגבי אליפות ישראל בטניס. הרי איזה זוג ישראלי יכול לנצח את אנדיוני. ואולי נצמצם את הליגה הישראלית (השישית בטיבה באירופה) לכדי מכבי חיפה ושתי התל אביביות בלבד. מה לגבי אליפות ישראל בשחמט? לבטל, להרוס ולהשמיד.
ושוב חוזרים לארשנסקי. כאשר הוא החל להתאמן בג'ודו האולימפיאדה הייתה עבורו חלום רחוק. וכעת, כאשר הוא יכול (על פי הוועד העולמי) להתחרות מול הטובים ביותר נאמר לו שהוא לא מספיק טוב ואולי באולימפיאדה הבאה. ואת זה אף אחד לא יכול להבטיח לו. מי יודע באיזה כושר, הישגים, מצב רפואי, יהיה ארשנסקי בעוד ארבע שנים מהיום? מי יודע האם אין בהחלטת הוועד הישראלי כדי למנוע מארשנסקי לקחת חלק במשחקים האולימפיים.
אז מה כן עושים. אני מציע לארשנסקי לא לחדול ממאבקו. על מזרן הג'ודו אתה כבר אלוף. עכשיו כדאי שתעביר את הקרבות למשרדי הוועד הישראלי ותעשה להם איפון. עדיף כמה שיותר מהר, האולימפיאדה כבר בפתח.
