שלושה נורבגים מלמדים איך לשחק כמו לואיס סוארז בסרטון קורע מצחוק (וידאו)

הטריו הנורבגי עשה זאת שוב.

הקראב פוטס הם שלושה חבר'ה נורבגים שמבלים את זמנם הפנוי בשחזורים מצחיקים של מהלכים של קבוצות כדורגל.

הסרטון האחרון שלהם מתואר כך:

איך לשחק כמו כוכב ליברפול – לואיס סוארז! לימדו את סגנון המשחק, התרגילים והרמאויות כדי להפוך לגיבור הכת. אנחנו אוהדים אותך לואיס! 

הסרטון כולל טיפים איך להבקיע כמו לואיס סוארז, איך לנשוך כמו הכוכב האורוגוואי, איך לשחק כשוער כמו סוארז, איך להתלונן כמו השחקן, ואיך לצלול ולרמות את השופטים.

צפו בסרטון המצחיק:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם


לא נעים! לואיס סוארס סופג קריאות בוז מכדורגלני הפרמייר ליג כאשר מוצג בנבחרת העונה (וידאו)

לואיס סוארס – או שאתם אוהבים אותו, או שאתם שונאים אותו. בדר"כ זה תלוי אם אתם אוהדי ליברפול או לא.

החלוץ האורוגוואי זכה בצדק להיות בנבחרת העונה של ארגון השחקנים, לאחר שהציג את עונתו הטובה ביותר באנגליה.

אולם, כאשר הוא הוצג בנבחרת, חבריו הכדורגלנים, מנג'רים ועיתונאים קראו בקריאות בוז רועשות.

לאחר מכן, סוארס ספג קריאות בוז נוספות כאשר הוצג כמועמד לשחקן השנה של ארגון השחקנים.

לא נעים בכלל לואיס, לא נעים בכלל…

צפו בשני קטעי הוידאו בהם סופג לואיס סוארס בוז צורם:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם



דרום אמריקה בצבעים

נכון, בגדול טורניר הקופה אמריקה אכזב. מאליפות יבשת שמספקת מגוון כל כך גדול של כישרון ציפינו להרבה יותר. הזכייה של אורוגוואי אמש נתנה בכל זאת הרמה להנחתה לקראת הבאות והשאירה טעם של עוד. קבלו את מצטייני הטורניר של "ישראספורט"

הטורניר שהחל בצליעה גדולה, מיעוט שערים ומעט מאוד דרמה, השתפר  לקראת סיום משחקי השלב המוקדם חל שיפור מסוים, והשערים החלו להגיע. פרגוואי שהגיע לגמר אמנם לא ניצחה משחק לאורך הטורניר, אך מיעטה לספוג, והמשחק הכי טוב שלה לאורך האליפות היה אותו תיקו 2-2 מרשים עם ברזיל שהשוותה ממש על סף הסיום משערו של פרד הוותיק.

קיבלנו דרום אמריקה בצבעים אחרים, צמצום פערים ניכר כאשר נבחרות כמו פרו וונצואלה, ובתווך גם האורחת מקוסטה ריקה תפסו מקום של כבוד בעוד ברזיל של מנזס וארגנטינה של באטיסטה נפרדו מהר מהצפוי מהטורניר.

באטיסטה כנראה ישלם את המחיר, גם מאחר והציפיות מארגנטינה כמארחת היו אחרות, אבל גם כי לא ניצל סגל נוצץ להשגת תוצאות. ברזיל של מנזס תכוון עצמה לקראת אירוח הגביע העולמי ב-2014, בתקווה ללמוד מהשגיאות.

קולומביה וצ'ילה מקוות לתפוס את הגל הכישרוני שהן חוות עם הדור הנוכחי שלהן ולדבוק לחבורה המנצחת של אוסקר טאבארס, דייגו פורלאן ולואיס סוארס.

אז הנה ההרכב המצטיין של הטורניר:

שוער – חוסטו ויז'אר, פרגוואי
השוער הוותיק עמד מאחורי הגנה שהתגלתה במערומיה בעיקר במשחק הגמר כאשר סוארס ופורלאן חתכו בה כמו חמאה. שתי תצוגות שוערות גדולות בקרבות פנדלים, שהובילו את ה"אלבירוחה" לגמר, והוכיחו כי לצ'ילאברט קם יורש, גם אם הוא כבר בן 34.
על הספסל: פרננדו מוסלרה, שוערה של נבחרת אורוגוואי, שנתן הצגה בלתי נשכחת נגד ארגנטינה ברבע הגמר, והסיר מעט מן הספקות שהוטלו לגביו גם על ידי ראשיה של לאציו קבוצתו אשתקד. אם ידע לשמר את היציבות שאפיינה אותו, בגלאטסראיי עשו עסקה משתלמת.

מגן ימני – דאריו ורון, פרגוואי
העמדה הכי בעייתית באליפות שלא הבליטה אף מועמד גרמה לבחירה הזו. אמנם הוא לא מגן בדיוק, אך מכיוון שאת עמדות הבלמים תופסים צמד בלמיה של אורוגוואי באליפות, חייבים לתת קרדיט לשחקן ההגנה הוותיק של פרגוואי, שהיה ממצטייני האליפות ללא ספק.
על הספסל: עוד ראויים לאזכור הם המגן הימני של פרגוואי בגמר, איבן פיריס, כדורגלן צעיר עם המון פוטנציאל, וגם היינר מורה, המגן קשר הימני של קוסטה ריקה שהיה בין הבולטים בנבחרתו.

בלמים: דייגו לוגאנו, וסבסטיאן קואטס, אורוגוואי
צמד הבלמים של הנבחרת הזוכה היו לעוגן יחד עם מוסלרה, זה שנתן את השקט לחלק ההתקפי. לוגאנו הוותיק, הנהיג והעניק בטחון להגנה הצעירה, ונתן אותותיו גם במשחק הראש המצוין בקרנות אליהן עלה למעלה.
קואטס, שזכה להיות תגלית הטורניר, בסה"כ בן 20, ונראה כי קבוצתו נאסיונל מאורוגוואי תעשה עליו קופה יפה בקרוב, הצליח להיכנס לנעליו של דייגו גודין שגם הוא בלם מצוין בלא כל בעיה.
על הספסל: אוסבאלדו ויסקארונדו, הבלם של נבחרת ונצואלה, היה אחת מנקודות האור שלה בטורניר. כבש שער אחד במשחק ההפסד לצ'ילה 2-1, אך אם קבוצות ליגת העל מחפשות בלם אנרגטי ומנהיג, כדאי שיפנו לקשרים שלהם בארצו של הוגו צ'אבס.

מגן שמאלי: פאבלו ארמרו, קולומביה
המגן המצוין של אודינזה הוא מעין קשר תוקף, מרבה לעשות מה שנקרא "פתיחות באגף" ומותיר אופציות נהדרות לשחקני מרכז השדה בחיפוש אחר כתובת פנויה. מהיר ובעל פוטנציאל אדיר.
על הספסל: מרקו אסטרדה, המגן של צ'ילה ומונפלייה, הוכיח כי הוא בהחלט שחקן מצוין ואנרגטי, ותרם רבות לנבחרת שלו.

קשר אחורי: אראבלו ריוס, אורוגוואי
האיש השקט, אך זה שעושה עבודת כיסוי מצוינת ומשמש כהורס התקפות מושלם. לא מפסיק לרוץ, וגם זה שבישל לפורלאן את השער הראשון שלו בגמר אמש.
על הספסל: פראי גוארין, המנוע של קולומביה. שחקן חכם, ובעל כדורי עומק מעולים, אך לעיתים מרבה לכדרר וגורם לאיבודי כדור של קבוצתו, בכל זאת כישרון ענק.

קשר אחורי: דייגו פרס, אורוגוואי
לא שקט כמו חברו לקישור, שחקן קשוח ביותר שמרבה בעבירות. כבש את שער היתרון נגד ארגנטינה, אך גם הורחק בכרטיס צהוב שני ומטופש באותו המשחק. מי שמחפש בולדוזר באמצע המגרש שיסע לבולוניה באיטליה.
על הספסל: כריסטיאן ריברוס, אחד ממצטייני הנבחרת של פרגוואי, חכם, טכני ויודע להניע התקפות.

קשר: חואן וארגס, פרו
הקשר המצוין של פרו, פשוט שורף את הקו באופן מושלם. מאיים, בועט ומטווח את השער ללא רחמים, בנוסף הוא גם פיזי לאין שיעור וקשה מאוד להוציא ממנו את הכדור. מבוקש כעת ע"י מועדונים גדולים יותר מפיורנטינה האיטלקית, אך המחיר שלו צפוי לעלות בצורה ניכרת אחרי טורניר מעולה.
על הספסל: ליאונל מסי, כן כן, אמנם ארגנטינה זייפה בענק, אך בין הבודדים שאפשר לציין זהו מסי שהיה יציב ובישל שלושה שערים, למרות שאת הרשת הוא לא מצא. הכתובת לכישלון לא מונחת על גבו.

קשר: אלבארו פריירה, אורוגוואי
שחקן בלתי נגמר, כשהוא מוחלף רואים עליו כמה הוא התאמץ. קשרה השמאלי המצוין של פורטו היה שם בכדי לנעוץ פעמיים את הכדור ברשת. יכול לשחק גם כמגן, ובליברפול מעוניינים בו על מנת לסתום את האגף השמאלי של ההגנה.
על הספסל: חואן אראנגו, הקשר חלוץ הוותיק של ונצואלה, הוכיח כמה כישרון יש בו, כמה חוכמת משחק, וגם יכולת הנהגה כשצריך. בין מצטייני הטורניר שרק מפאת חוסר המקום לא זכה להיכנס להרכב.

חלוץ: פאולו גררו, פרו
כבש חמישה שערים בטורניר וזכה להיות מלך השערים, אם כי שלושה מהם הגיעו במשחק חסר החשיבות על המקום השלישי נגד ונצואלה, אך בהיעדר פארפאן ופיסארו, גררו בהחלט לקח על עצמו את מלכת ההבקעה בנבחרת. כיוצא מחלקת הנוער של באיירן מינכן, גררו מוכיח כי פוטנציאל גדול עדיין יש בו.
על הספסל: אלכסיס סאנצ'ס, הצ'יליאני אמנם לא בלט במיוחד, אך הצליח להפיק כמה רגעי גאונות שהוכיחו לעולם מדוע היה אחד המלפפונים הבולטים הקיץ, ומדוע דווקא פפ גוארדיולה סימן אותו כחיזוק ההולם להתקפת בארסה.

חלוץ: לואיס סוארס, אורוגוואי
שחקן הטורניר ללא ספק. גרם לאוהדי נבחרת ה"סלסטה" ללא מעט רגעי אושר, הביך הגנות, נלחם על כל כדור גם כשנראה אבוד, ובעיקר חתום על משחק גמר מושלם ותיאום מופלא עם דייגו פורלאן שהחזיר את הבלונדיני לחיים. כבש ארבעה שערים שגורמים ליושבי ה"קופ" באנפילד לחכות לעונה הבאה בכיליון עיניים.
על הספסל: סרחיו אגוארו, עוד אחת מנקודות האור היחידות של ארגנטינה בטורניר. החלוץ שילבש כנראה את מדיה התכולים של מנצ'סטר סיטי בקרוב, כבש שלושה שערים, וסיפק בעיקר תקוות לארגנטינאים ביציעים. הכישרון מימי אינדפנדיינטה הוכיח את עצמו גם בנבחרת.

מאמן: אוסקר ווישנגטון טאבארס, אורוגוואי
המאסטרו על הקווים, מאמנה הוותיק של אורוגוואי, המשיך את הקו המושלם של הנבחרת שלו וידע להתמודד עם כל מהלכי המשחקים, גם כאשר נפצע לו אדינסון קאבאני וגם כאשר הורחק לו דייגו פרס, נגד ארגנטינה. ראוי למלוא המחמאות.
על הספסל: חרארדו מרטינו, המאמן הארגנטינאי של פרגוואי, אמנם לא הוביל את נבחרתו לכדורגל מרשים במיוחד, אך הצליח להביא אותה למעמד הגמר כנגד כל הציפיות, ועל כן ראוי לציון לשבח. לא סתם הוא בין המועמדים הבולטים לרשת את באטיסטה בנבחרת ארגנטינה.

שמתם לב נכון, ברזיל שאיכזבה בענק אינה שולחת ולו נציג אחד לנבחרת, למרות הצמדים של פאטו וניימאר, יש ל"סלסאו" עוד הרבה דברים לעבוד עליהם בכדי לייצר כדורגל מרהיב. ניימאר לא ממש בלט, למרות כמה רגעים שהוכיח בהן במקצת מהכישרון שלו, אך בברזיל ציפו להרבה מעבר.

גם בוליביה שפתחה בהפתעה גדולה נגד ארגנטינה המשיכה לייצר הוכחה כי היא הנבחרת החלשה ביבשת הלטינית, ואקוודור לא הרבה מאחוריה, כאשר היא נמצאת בנסיגה גדולה מבחינת כישרון.

בסה"כ 54 שערים הובקעו בטורניר, מעט יותר משני שערים למשחק, אבל לא מספיק מיבשת שחרטה על דגלה את סגנונות המשחק המלהיבים.

אורוגוואי הפכה לבודדה בפסגת הזכיות כשהשלימה זכייה 15 בטורניר, ונדמה כי היא נדבקה בהצלחה שאפיינה את ספרד החל מאותה זכייה באליפות אירופה 2008, כאשר מהגביע העולמי בדרום אפריקה, היא נמצאת על הגל, והנבחרת עד גיל 17 שלה מבטיחה הרבה.

בטורניר הבא בעוד ארבע שנים יערך בברזיל, נקווה שמקסיקו תגיע בהרכבה החזק ביותר, ומעבר לזה שאולי יהיו מי שיאמצו את המודל המוצע שיקרא "קופה אמריקס" ויאחד את כלל יבשת אמריקה. מה רע בארה"ב ומקסיקו כתוספת כוח משמעותית לאליפות? להתראות בברזיל 2015, או שבעצם עם הטעם שנשאר לנו מאמש, נתראה בברזיל 2014.