תגית: ארסן ונגר

את הסרטון הנפלא הזה הפיקו @footballdailyuk ובו רואים תמונות של מאמנים מפורסמים מהימים בהם היו שחקנים.

בסרטון מופיעים בין השאר ז'וז'ה מוריניו, דיוויד מויס, וארסן ונגר, ואין ספק שחלק מהתמונות יפתיעו אתכם.

פאביו קאפלו נראה כמו דוגמן צעיר, ויואכים לב נראה כמו שחקן פורנו.

צפו:

זה ללא ספק אחד הסרטונים היפים של ארסנל והבחור שהכין את הסרטון השקיע המון זמן ומחקר בהכנה שלו.

כשהוא אוסף את כל השערים הכי גדולים מתקופת ארסן ונגר (1996 עד היום) בארסנל, הסרטון מציג את כל הגדולים מהתקופה – תיירי הנרי, ססק פברגאס, קאנו, דניס ברגקאמפ, אשלי קול, סילביניו ועוד ועוד.

צפו בסרטון המדהים:

זו לא הפעם הראשונה שארסן ונגר מתקשה לסגור את הריצ'רץ' במעיל שלו. זה מאבק עתיק יומין. 

כשהוא חזר למגרש למחצית השנייה במשחק של ארסנל נגד אסטון וילה ארסן ונגר נצפה מתקשה שוב ונאבק עם הריצ'רץ' העיקש.

ללא ספק המאבק הכי קשה שלו העונה.

הם אומנם לא זכו עדיין בתואר השנה, אבל עושה רושם שארסנל של ארסן ונגר מוכנה לחזור לימיה הגדולים.

לסיים את שנת 2013 במקום הראשונה בטבלת הפרמייר ליג זה בהחלט הישג יפה, אבל הם יצטרכו להיאבק עד לסיום העונה אם הם רוצים לשמור על המקום הזה.

אוהדי ארסנל ראו איך ארון ראמזי גדל להיות אחד השחקנים הטובים בפרמייר ליג, וכמובן את הגעתו של מסוט אוזיל לאמירויות.

האם זו תהיה השנה של ארסנל? סוף סוף?

צפו בסרטון המרגש והמדהים:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

ארסנל הבקיעו שער פשוט אדיר היום מול נוריץ'. שער 'ארסן ונגרי 'ביותר.

ג'ק ווילשייר היה זה שסיים את הכדור ברשת, אבל השער הזכיר את הימים הגדולים של ברצלונה ופפ גווארדיולה. אתם יודעים מה? המהלך הזה היה יפה יותר מהמהלכים היפים של ברצלונה.

מסירה פנימה, ואז עקב, ועוד עקב, ואז כדור פנימה גאוני שהשאיר את ווילשייר לבד מול השור לגול קליל. גולאסו!

צפו במהלך המדהים של ארסנל:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

הסרטון הזה עלה ליוטיוב כבר בשבוע שעבר, אבל תמיד עדיף מאוחר מאשר לעולם לא.

אוהד ארסנל משעשע חיבר שיר ראפ מצחיק ביותר לכבודו של מסוט אוזיל. האוהד הדביק על עצמו זוג עיניים ענקיות, ושר המון גסויות משעשעות ומהלל את הגרמני החדש של התותחנים.

צפו:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

אוהדי ארסנל סוף סוף מרגישים קצת נחת לאחר הרבה מאוד שנים. סוף סוף ארסן ונגר החתים שחקן בעל שם עולמי ובהרבה מאוד כסף.

מסוט אוזיל, הגרמני הבינלאומי עבר אתמול מריאל מדריד לארסנל תמורת סכום של כ – 50 מליון יורו, ואוהדי ארסנל לא היו יכולים להיות יותר מאושרים.

כאשר דיווחי בסקיי ספורטס ניוז שמסוט אוזיל חתם באופן רשמי, אוהדי ארסנל פשוט רמסו מרוב שמחה את הכתב המסכן שדיווח על המאורע ההיסטורי.

צפו בסרטון (עד הסוף):

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

אני כותב את הטור דקות ספורות אחרי שריקת הסיום וידיי רועדות מהתרגשות. ברור לי שלכמה אוהדים בלונדון זה יתקבל כסוג של הלם אבל – בלי רכש, אנחנו עדיין מסוגלים לנצח משחק פרמייר ליג. האח הידד!

ההרכב שעלה הפעם כלל את השלישיה החזקה ביותר שלנו מקדימה: ג'ירו, פולדי ותיאו, כשסנטי קזורלה מצטרף מאחור כמהנדס הבכיר. שאף אחד לא ימכור לי סיפורים על הריצה המופלאה לקראת סוף העונה שעברה – סנטי קזורלה לא מספיק טוב כקשר באגף! רוצים ניצחונות משכנעים? תנו לפולדי לנצח. אמנם לא מדובר בקיצוני שמאלי פר-אקסלנס אבל המוטיבציה שלו להצליח תגרום גם לשמעון פרס לתת פוש אחרון בבחירות הבאות לראשות הממשלה.

מזג האוויר אחר הצהריים היה סגרירי להחריד. לא שזה היה צריך לשנות לנו משהו, אנחנו את הנקודות שלנו היינו חייבים לקחת.
תודה לאל, המאמן ו' בחר שלא להרכיב את ווילשר באמצע שכן חשש מפציעות/ התנהגות בלתי הולמת, היות ושחקני פולהאם כבר עשו לנו צרות בשנים קודמות, כשלא באנו בריאים וחדים. רוזיקי ורמזי המשיכו לקבל קרדיט בעקבות המשחק מול פנרבחצ'ה וסניה מילא את מקומו של קוסשיילני, שהורחק לאחר הפייאסקו מול אסטון ווילה (אני מניח שאותו שופט כבר הגיש רזומה לתפקיד קצת פחות שיפוטי במהלך השבוע האחרון).

הכינו את המטריות, כי השערים פשוט נטפו על הנוכחים בקרייבן קוטג'.
דקה 14', סנטי מוסר לרמזי שלא רואה כלום (תרתי משמע) חוץ מהשער, למזלו הכדור לא משתף פעולה ונתקל ברגלו של ג'ירו. הסקורר הבולט שלנו עד כה בורח ממלכודת נבדל ומנצל הגנה חולמנית כדי לדחוק שפיץ לפינה הרחוקה, 1-0 לאורחים.
משפחת פולהם ובראשה הבעלים דודו זר, לא מוותרת וביחד עם הגשם ממשיכים לזרום לעבר הרחבה שלנו. למרבה המזל, הכדורים האחרונים לא מדויקים ושצ'זני השוער לא מפשל. אלה בקהל שהשכילו להביא חלפ"סים מהבית מרגישים את הייאוש מחלחל.
בדקה 41' סנטי קזורלה שוב מתחיל מהלך ממרכז המגרש, שולח את תיאו מימין ומשחרר אנחת רווחה. למה? כי האחרון כבר ימצא את הדרך למסור לשחקן אחר ועדיין ייראה הכי אנוכי שאפשר. איך? בלי חוכמות, לפגוע בשוער הכי קרוב אליך ולחכות לריבאונד. אותו שוער אומלל הדף את הכדור הישר לשמאלית של לוקאס פודולסקי, 2-0. מחצית.

העננים לקחו פסק זמן והבחורים הצליחו להשלים חמישה צעדים מבלי שהכדור יטבע בדרך. בדקה ה-67' הגיע תורו של תיאו להוליך מתפרצת ולהחזיר טובה לקזורלה שתפקד כממלא מקום זמני באגף שמאל. הספרדי הרביץ הטעיה, החליף רגל ומצא את פולדי שבא כ-גל שני ומצא את הפינה הרחוקה בלי בעיות. 3-0. ד"ש
חשוב לי לעצור ולדבר על מצבו הרעוע של פולדי בכל הנוגע לדקות משחק לאחרונה. מדובר בשחקן בן 28 שהספיק לייצג את מדינתו גרמניה מעל ל-100 פעמים בתחרויות בין-לאומיות. מן הראוי שיקבל יותר קרדיט.

בדקה ה-76' שצ'זני נזכר במולדתו פולין והדגים לכולנו שלהיות פאסיבי-אגרסיבי אפשר גם בגיל 23, כשהדף לא טוב כדור רוחב דיי סתמי של הנווד דימיטר ברבאטוב ועזר בעקיפין לדארן בנט להחיות את הקריירה בעולם הכדורגל. 3-1. תוצאה סופית, שבהחלט עוזרת להסביר מה קרה (או יותר נכון לא קרה – שיפוט) במשחק הפתיחה.

לסיכום אציין את רוח הלחימה והרצון להוכיח לאוהדים שאין סיבה לצרוח ולדפוק על הרצפה כמו ילדים בני 5 שחווים התפרצות זעם רק כי עדיין לא קבלו צעצוע מרשים בדיוק כמו של השכנים ממול. מי היה מאמין שדווקא הווארד ווב ישכיח כל דיבור על עיבוי הסגל.

המהלך שלא היה: דקה 55', משחק נגיעות משובב נפש שנגמר רק בקרן, לאחר שתיאו לא הצליח להשתלט על כדור גובה של גיבס ורמזי, לאחר שכבר הצליח להשתלט על הכדור, ניסה ליירט את הבלמים במקום להפוך את הכדור ולמסור לג'ירו שעמד על קו הפנדל חופשי ומאושר.

השחקן ה-15: לדעתי היה מקום להכניס את הקשר האחורי פרימפונג, שאמנם לא זוכר איך נראה דשא, אבל במצב של 3-1 כשנותרו 15 דקות לסיום, אין טעם לשתף את החלוץ הצעיר והשברירי סנוגו.

סופר סייד-קיק: איש המשחק בעיניי הוא פודולסקי שכבש צמד והחזיר את עצמו לתמונת ההרכב, אבל הפרס הזה מגיע לאהרון רמזי שלא הפסיק לרוץ.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

ביזיון. היעדר מחויבות. היעדר חשיבה על המגרש. חוסר התחשבות בקהל וחוסר יכולת לדייק מול השער.

כל האלמנטים הנ"ל בהחלט בלטו במשחק הראשון לעונת 2013/14 של ארסנל. אני פשוט בהלם מוחלט מהבחורים באדום-לבן. כמה חיכינו/שילמנו וזאת התוצאה? הכול התחיל מושלם: משחק ראשון בבית? צ'ק, התרגשות? צ'ק, הרכב חזק מספיק לנצח את אסטון ווילה? צ'ק, 1-0 לנו מחלוץ החוד המושמץ ג'ירו? צ'ק. חמש דקות מהשמיים, הקהל בעננים – יש תואר אחרי כמעט עשור.

אחרי 20 דקות התוצאה מאוזנת וכמו שכבר כתבתי בטור הראשון, ג'ק ווילשר ואהרון רמזי אשמים ישירים. למה? חוסר הבנה מוחלט מצד שני הטאלנטים הכה מחויבים שלנו שחשבו שלחתום על חוזה ארוך טווח מעיד על מוטיבציה, אבל שכחו שלאחר מכן יש גם הגנה לעשות. שלא תבינו לא נכון – ונגר האשם האמיתי, שכן הציב שני עוללים שאוהבים את הכדור יתר על המידה בעמדות אחוריות וחיפש לתת קרדיט בכוח, העיקר שיישחקו. אותו צמד-חמד קיבל פעם אחר פעם החלטות נוראיות שהובילו למתפרצות מיותרות וכמובן לא סיפקו כיסוי ראוי לקו ההגנה (עליו ארד בהמשך). פנדל לווילה, שצ'זני הודף לא טוב. HAPPY NEW YEAR!

מכאן התחילו הבעיות האמיתיות. המאמן ו' לא חיזק את הסגל ובאופן כמעט אירוני, אנשינו חטפו בראש (תרתי משמע, גיבס), כך ששחקנים אחרים נאלצו לשחק בעמדות לא מוכרות (סנייה). כרטיסים צהובים עפו לכל עבר משני הצדדים, התסכול גבר והשופט בהחלט קנה כל נפילה של הנגרים בסגול-לבן, שלא באמת הצליחו לאיים על השער –הליגה האנגלית במיטבה. מחצית.

לאחר שסנטי קזורלה עלה במקום אוקסלייד-צ'מברליין שגם הספיק לחטוף זבנג שבהחלט גמר אותו נכון לאותו אחה"צ, התפנינו כמעט לגמרי לעשות את מה שאנחנו הכי אוהבים לעשות ואח"כ כמובן להתענג על – החמצות מול השער. תומאס רוסיצקי עשה כל שביכולתו על מנת ליצור מצבים נפלאים, אבל במקום לתת לג'ירו לסיים ובכך לפתח ביטחון עצמי, הצ'כי המיניאטורי בעט לא פעם על השוער/ מחוץ למסגרת בלי הרבה חזון. אשמח גם לדעת מה שלום השחקן הכי מהיר בצפון לונדון, תיאו וולקוט, שבחר להיתקע באגף ימין ולעשות פרצופים לאחרים בכל פעם שהחזיר אחורנית. קארל ג'נקינסון השתדל לתת פאסים שטוחים לבלמי ווילה במקרה הטוב או סתם למסור לרמזי פאלשים במרכז המגרש במקרה הרע.

אסטון וילה? מצדם לחכות לטעויות שלנו ולא מעבר. ציון לשבח.
לורן קוסשיילני, עליו דברתי לאחרונה, הספיק לגלוש בצורה נקייה ולמנוע שער בהתקפה מתפרצת. השופט לעומתו לא חשב פעמיים ושרק לפנדל נוסף פלוס צהוב, אותו לא התקשה בנטקה (התותחן) לתרגם ל- 2-1.

האוהדים רותחים, הצהובים ממשיכים להישלף והבלם הצרפתי מכה שנית במטרה לעצור עוד מתפרצת. צהוב שני ואדום. אנחנו בעשרה שחקנים אבל עדיין עושים קולות של תואר. הפעם זה קזורלה שמחטיא מול השער ובאוויר עולים ריחות של עזיבה נוספת כשאתלטיקו מדריד מחכים כמו צבועים לשאריות.

שוברים את הכלים וכולם עולים! מה זה צריך להיות? הפסד במשחק הפתיחה? לא מאז הניינטיז.
ג'ירו מצליח לחתום על כל כדור גובה אותו קיבל ולשגר ליציעים ורמזי משחק בלם שני – נפלא!
לאחר מספר דקות התקפת נגד נוספת מוצאת את העורף שלנו חשוף לחלוטין, 3-1. סנייה מתאבד על כדור סתמי וכמעט שובר את המפרקת. מי המחליף? לוקאס פודולסקי. המשחק נגמר והבוז צורם, עוד ארבעה ימים מתמודדים מול פנרבחצ'ה הגועשים.
לי אישית חשוב לסיים בטון חיובי – הגענו למצבים, שיחקנו יפה וניסינו הכול. אם אנשים רוצים לקרוא למצב שלנו קטסטרופה אחרי משחק אחד ובגלל כרטיסים אדומים או פציעות, בבקשה.

הרכש בדרך, כולם כבר מבינים.
גוסטבו, השחקן שעשה את כל הדרך מברזיל לגרמניה וכבר ארז את המזוודה, נשאר קל"ב וסגר בוולפסבורג, שבתמורה לשרותיו תעזור לו להפגין יכולות בליגה מוכרת לקראת שנת המונדיאל. על פרז הקולומביאני לא אחריב אחרת ייקחו גם לי את אישור העבודה.

המהלך שלא היה: דקה 44' אוקס מקבל כדור מג'ירו ובנגיעה חסרת החלטיות בעליל ספק מרים-ספק בועט מעל השוער. הצעתי היא למשוך את הכדור לרגל שמאל ובנגיעה אחת להעביר רוחב.
השחקן ה-15: נאצ'ו מנוריאל היה יכול לספק הגנה מושלמת שכן לא מחפש לעלות בכוח.
סופר סייד-קיק: רוזיקי מבחינתי שיחק בצורה הראויה ביותר, ניתן את הכבוד המפוקפק לסנייה שעבר לשחק בשמאל ונתן את כולו.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם