קבוצת הזברות האנגלית חוזרת לקידמת הבמה ומראה לנו איך רכש חכם ומדוקדק יכול להוות הצלחה גם אם לא מדובר בשחקנים הכי נוצצים בעולם
ניוקאסל יונייטד היא אחת מקבוצות בעלות היסטוריה נפלאה בנוף הכדורגל האנגלי. קבוצה אשר ידעה עליות ומורדות לאורך השנים בהן המועדון קיים, אך למרות הכל – תמיד נשארה בתודעה וידעה למשוך אליה שמות נוצצים שסחפו אותה לשנים יפות בצמרת הליגה האנגלית.
בניוקאסל יונייטד מתפארים באחד האצטדיונים היותר יפים, חדישים וביתיים. הקהל הרב שמציף את "סנט ג'יימס פארק" מדי משחק מצליח להתפקד ולהגיע למספרים יפים של כ 53,000 איש בממוצע למשחק. אך למרות כל היופי שמסביב לקבוצה מצפון-מזרח אנגליה התארים שבאמתחתה מספקים תמונה דיי עגומה. הקבוצה אומנם ידעה תארים בעברה, אך העבר הוא רחוק, רחוק מדי. האליפות האחרונה שראו במועדון הייתה איי שם בשנות ה-20! התואר האחרון היה לפני יותר מ-60 שנה כאשר זכתה הקבוצה להניף את הגביע האנגלי. מאז השכינה הפציעה על הקבוצה ורק בשנים בודדות (בעיקר בשנות ה-90 המאוחרות) גרמו לקבוצה להחזיר לעצמה את שמה הטוב.
כן אז, אי שם בשנות ה-90 הקבוצה התהדרה בשמות נוצצים כגון: פיטר בירדסלי, אנדי קול כשאליהם הצטרפו דוד ז'ינולה הצרפתי האגדי ו-לס פרדיננד הנהדר. בעונת 95/96 עם הצטרפותם של השניים האחרונים הייתה קרובה ניוקאסל עד כדי נגיעה מהאליפות אך לצערה כשלה ברגע האמת למרות יתרון מבטיח של 12 נקודות בראש הטבלה, ולבסוף העניקה את האליפות למנצ'סטר יונייטד. למרות הנפילה והאכזבה הקשה, בקבוצה לא הרימו ידיים והנחיתו את החלוץ האגדי אלן שירר שהגיע בהעברת שיא (בזמנו) של כ-15 מיליון ליש"ט.
אלו היו שנות הזהב של המועדון, אומנם ללא תארים, אך עם המון כבוד ניוקאסל הגיעה בעונות 97/98 ו-98/99 למעמד גמר הגביע האנגלי, אך לצערה כשלה והפסידה בשני הגמרים.
שנות ה-2000 המוקדמות עדיין שמרו את ניוקאסל בצמרת כשהעפילה בשנת 2002/2003 לליגת האלופות. השינוי הגדול החל במועדון משנת 2007 כשרכש אותו המיליארדר הבריטי מייק אשלי וקיבל 93% שליטה במועדון. כשכולם חשבו שבזכות הכסף הגדול והבעלים החדשים ניוקאסל תוכל לחזור לצמרת דווקא אז החלו כל הבעיות. המנג'ר סם אלרדייס פוטר עקב יכולת מזעזעת של הקבוצה ובמקומו נחת המשיח של ניוקאסל, קווין קיגן.
קיגן הצליח להרים את הקבוצה מהקרשים ומצבה השתפר, אך גם פה ידו של אשלי הייתה על העליונה כשהחליט לפטר את המנג'ר המוערך עקב ויכוח על מכירתו של השחקן ג'יימס מילנר לאסטון וילה. לאחר מכן מונה ג'ון קיניר והקבוצה ספגה מכה אנושה עד כדי ירידה לליגת המשנה (הצ'מפיונשיפ).
כיום מאמן הקבוצה הוא אלן פארדיו, המאמן מצליח לייצב את השורות ואולי אפילו להחזיר את הקבוצה לימים היפים שלה. מה שיפה ומעניין עוד יותר בהצלחה הזו, הוא השקט שמעניק המאמן לשחקניו. ומלבד זאת הרכש הנכון שבוצע במועדון בשנתיים האחרונות מראה מחשבה עמוקה סביב כל הנושא ובעיקר ראייה לטווח הרחוק. השמות המבטיחים ממשיכים לזרום לקבוצה וחלק גדול מההצלחה הוא גם שלהם.
השמות שמעטרים את המועדון בשנתיים האחרונות אולי הם לא מהנוצצים ביותר, אבל זה נראה שכל שחקן הוא בול פגיעה לעמדה שלו ובעיקר בחיבור שלו למועדון. בשער זכינו לתופעה ההולנדית החדשה – טים קרול. השוער מספק עונה יפה מאוד בין הקורות. בהגנה אנו רואים את הצמד – קולוצ'יני את ס. טיילור שהצליחו בחצי עונה הראשונה לנעול את הרחבה. הקישור הקטלני מכיל את – ג'ונאס גוטיירז, יוהאן קבאייה ואת היהלום – חאתם בן ארפה. בהתקפה מפציצים – דמבה בה וחברו לנבחרת סנגל – הרכש המטורף מינואר פאפיס סיסה.
נכון לעכשיו זוהי עונה חלומית של ניוקאסל. אף אחד לא דמיין שהקבוצה תתייצב בחלק בעליון של הטבלה, לפחות לא בעונה הנוכחית. הצלחתה של הקבוצה בחלק גדול מהעונה משאירה אותה במאבק על המקום הרביעי שיוכל להחזיר אותה לליגת האלופות. אך התחרות השנה לא קלה, כשאיתה נאבקות קבוצות חזקות, יתכן ואף חזקות ממנה – טוטנהאם וצ'לסי. אפשר להגיד כמעט בבטחה שאת ניוקאסל נזכה לראות במפעל אירופי בשנה הבאה, איזה מהם? זו השאלה הגדולה.
טעימה מן העבר: הדנים מעולם לא עברו את שלב רבע הגמר בגביע העולם, אבל כולנו זוכרים את ההפתעה המדהימה כאשר הם זכו ביורו בשנת 1992, עם המאמן ריצ'ארד נילסן.
טעימה מן העבר: הנבחרת הלאומית הרביעית הכי וותיקה בהיסטוריה של הכדורגל. בשנת 1950 התפצלה התאחדות הכדורגל באירלנד לצפון אירלנד ואירלנד. הישג השיא של האירים היה רבע גמר המונדיאל בשנת 1990.
טעימה מן העבר: מחזיקה הגביע העולמי והתואר האירופי היא המועמדת הבולטת לזכייה ביורו 2012, אבל מעטים יודעים שהיא אירחה את אליפות אירופה בשנת 1964 וגם זכתה בו.
ביום 10.4.2012 הרשיע בית הדין המשמעתי של ההתאחדות לכדורגל בישראל את מכבי פתח תקווה בעבירות של התפרעות, תגרה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 20(י) לתקנון המשמעת. בנוסף, הורשעו ממלאי תפקידים במכבי פתח תקווה בעבירות של התנהגות בלתי ספורטיבית בנסיבות מחמירות לפי סעיף 20(ח) לתקנון המשמעת.
בית הדין המשמעתי קבע כי התגרה ההמונית, שהתרחשה לאחר שריקת הסיום, הינה "אירוע חסר תקדים המחייב עונש חמור במיוחד". בית הדין קבע כי בעוד סעיפי המשמעת שהופעלו נגד הפועל חיפה ומכבי פתח תקווה (התפרעות בנסיבות מחמירות) זהים. הרי, קיימת א סימטריות בעוצמת העבירה המיוחסת לכל קבוצה, וכי יש לראות בחומרה יתרה את העובדה שבעלי תפקידים מקבוצת מכבי פתח תקווה השתתפו בתגרה.
לעניין הפחתת נקודות ליגה, שיש בהפחתתן כדי לפגוע בסיכוי ההישארות בליגה, קבע בית הדין המשמעתי "טעמים של הרתעה מצדיקים שלא לנקוט בעניינה (כמו גם בעניינן של יורדות פוטנציאליות אחרות) מדיניות מקילה, למען ידעו אוהדיהן וממלאי תפקידהן כי הם עלולים להחמיר שבעתיים את מצב קבוצתם".
נוכח האמור לעיל, ניתן היה לצפות עונש מרתיע של הפחתת נקודות בשיעור גבוה. באופן מקל, הסתפק בית הדין בהפחתת שלוש נקודות ליגה ובקנס כספי של 25,000 ש"ח. לטעמי, ולמרות אי הנחת שהעונש הקל השרה, שיקול הדעת המוקנה לבית הדין המשמעתי מאפשר מתן עונש זה.
כאן המקום לומר, ערעורה של מכבי פתח תקווה הפתיע אותי עד מאוד. על מה ולמה יש להם להלין? הרי כל בר דעת מבין שנעשה עימם חסד גדול.
וכעת לעניין ההפתעה מאתמול. כידוע לכל, בית הדין העליון החליט לדחות את הפחתת הנקודות לעונה הבאה. ומדוע שגה בית הדין העליון?
ראשית, אדרש להבהרת תפקידה של ערכאת הערעור. זאת האחרונה, אינה אמורה לבחון את המקרה, לשמוע עדים, ולהחליט בדבר האשם. אלא, לבדוק האם נתגלו שגיאות מהותיות בהחלטת הערכאה הדיונית. שהיא, מטבע הדברים, שמעה את העדים, בחנה את הנסיבות, ושקלה בכבדות בטרם הכריעה את הכף. כך, נהוג במערכת משפטית תקינה: "אכן, תפקידה של ערכאת הערעור אינו לבחון מחדש את אשמתו של הנאשם, את צדקתו או את רשעתו; תפקידה הוא להעביר תחת שבט ביקורתה את פסק-הדין של הערכאה הדיונית ולבחון אם 'כשר' הוא או 'פסול', ואם נפל בו פגם היורד לשורשו של עניין" (ע"פ 1258/03 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(6) 625, 642, (2004)). כאמור, לשיטתי, החלטת בית הדין המשמעתי הייתה תקינה. זאת, משום שבחנה את טענות הצדדים, והכריעה, לאחר ששקלה, ונימקה את שיקוליה.
אכן, כפי שקבע בית הדין העליון, סעיף 20 ז לתקנון המשמעת (שהוסף ביום 30.8.2010) מאפשר, מטעמים מיוחדים שיירשמו, את הפחתת הנקודות בעונת הספורט הבאה. ומהם אותם טעמים שעליהם הסתמך בית הדין העליון? האחד, העדר עבר משמעתי מכביד, למעט מספר עבירות טכניות. השני, הפער הגדול בין העונש שהוטל על הפועל חיפה לבין מכבי פתח תקווה. השלישי, העמדת המעורבים שזוהו לדין משמעתי וחלקם גם למשפט פלילי. הרביעי, הרצון לשמר את "עיקרון הספורטיביות" במאבק הירידה. לשיטתי, אין די בטעמים החסרים שצויינו על מנת לקבל את ערעורה של מכבי פתח תקווה ולהורות על הפחתת הנקודות בתחילת העונה הבאה.
ומהכלל אל הפרט, בעוד בית הדין העליון הדגיש את עברה המשמעתי "היחסית" הנקי של מכבי פתח תקווה, שיטוט באתר האינטרנט של ההתאחדות מגלה שלא כך הם פני הדברים. לדוגמא, האדון הנכבד לוזון יצחק הורשע בעבירות של העלבת שופט במספר הזדמנויות, בין היתר, בתאריכים 5.2.2008, 6.3.2008, 2.4.2008, 9.2.2011, 13.4.2011. האדון לוזון עמוס הורשע בעבירה של העלבת שופט ביום 6.10.2010. ביום 1.11.2011 הורשע האדון פאן עמי, מנהל הקבוצה, בעבירה על חוקת/תקנוני/הוראה של ההתאחדות. כן קיימת הרשעה מיום 21.5.2008 בעבירות של אי מתן הגנה לשופט, אי קיום חובות הקבוצה הביתית, והתנהגות בלתי ספורטיבית של אוהדים. בתאריכים 3.9.2008 ו 20.5.2009 הורשעה הקבוצה בעבירה של איחור של קבוצה בעליה למגרש. אדגיש, מדובר ברשימה חלקית בלבד, ומתוך הבנה כי שגה בית הדין ביוחסו למכבי פתח תקווה עבר "יחסית" נקי, לא ראיתי להוסיף. ולעניין הפער בין הענישה שהושתה על הפועל חיפה, די לציין את קביעת בית הדין המשמעתי כי קיימת א סימטריות לעוצמות העבירה. שכאמור בוצעו בידי ממלאי תפקידים במכבי פתח תקווה. דבר שעד כה היה חריג בכדורגל הישראלי. עצם הדגשת העובדה כי חלק מהמעורבים יועמדו לדין פלילי, ועל כן יש לראות בכך טעם מיוחד לדחיית העונש לעונה הבאה אינה מובנת כלל. הטעם המיוחד הרביעי, הרצון לשמר את עקרון הספורטיביות, הוא לטעמי הפסול. קבוצה שהורשעה צריכה להיענש. לעניין זה ראו הפחתת נקודות להפועל פתח תקווה, סכנין, בית"ר, והפועל תל אביב. כזכור, הפחתת הנקודות להפועל תל אביב היה בה כדי לסכל את המאבק על האליפות, וכן את אובדן המקום השני, המוביל לאירופה. הורדת הנקודות להפועל פתח תקווה, הלכה למעשה, סיים, עוד בטרם התחיל, את מאבק ההישארות בליגה. כמו כן, ראו את הפחתת הנקודות לגלזגו ריינג'רס, אשר היה בהן להוציא את הקבוצה ממאבק האליפות. והאם אין דין מרוץ לאליפות כדין ירידת ליגה?
לסיכום, החלטת בית הדין העליון שגויה, פסולה, אך בעיקר מרוקנת את הכלי ההרתעתי, המהווה את סלע קיומו של בית הדין. הרי מכבי פתח תקווה מעולם לא זכתה באליפות הליגה. כפועל יוצא, ניתן להגיד שהורדת נקודות בעונה הבאה כלל לא תשפיע על מכבי פתח תקווה, ששוב, כהרגלה, תסיים במרכז הטבלה (מונח גמיש). מנגד, השארת העונש על כנו, ואף החמרתו, היה בו כדי לחדד את המסר שאותו ניסה ליתן בית הדין המשמעתי, כי "טעמים של הרתעה מצדיקים שלא לנקוט בעניינה (כמו גם בעניינן של יורדות פוטנציאליות אחרות) מדיניות מקילה, למען ידעו אוהדיהן וממלאי תפקידיהן כי הם עלולים להחמיר שבעתיים את מצב קבוצתם".
את השאלה מדוע לא הופעל סעיף 20 ז, המאפשר את דחיית עונש הפחתת הנקודות, במקרה של בית"ר ירושלים, הפועל תל אביב, סכנין, והפועל פתח תקווה, אשאיר לספקולנטים, וליודעי חן.
קישור: איגור דניסוב (זניט סנט פטרסבורג), קונסטנטין זיריאנוב (זניט סנט פטרסבורג), רומן שירוקוב (זניט סנט פטרסבורג), דניס גלושאקוב (לוקומוטיב מוסקבה), איגור סמשוב (דינמו מוסקבה), מראט איזמאילוב (ספורטינג ליסבון), אלאן דזגואב (צסק"א מוסקבה).
חלוצים: אנדריי ארשבין (זניט סנט פטרסבורג), אלכסנדר קרז'אקוב (זניט סנט פטרסבורג), אלכסנדר קוקורין (דינמו מוסקבה), רומן פבליוצ'נקו (לוקומוטיב מוסקבה), פאבל פוגרבניאק (פולהאם).
טעימה מן העבר: כאשר רוסיה הייתה חלק מברית המועצות היא זכתה באליפות אירופה בשנת 1960 לאחר ניצחון 1:2 על יוגוסלביה.