לא מעט שערים יפים היו אתמול ברחבי אירופה במשחק הליגה האירופית.
השער אולי הכי יפה היה שייך לאריק דה אוליברייה מקבוצת פנדורי שהבקיע מספרת אדירה נגד פיורנטינה.
צפו בשער הענק:
חיפשתי, קראתי, חקרתי ובדקתי, ועד עכשיו אינני מסוגל להבין למה שידורי המשחקים של חיפה ומכבי בליגה האירופאית משודרים בתשלום בלבד? איפה גאוות המדינה?? איפה?!?
לקחתם מאיתנו את ליגת העל והשארתם אותנו עם משחק אחד בשבוע וגם הוא בערוץ ההוא (11), זה שאינו יודע לשדר ואינו יודע לבדר(ואני עוד משלם אגרה לחלטורה הזאת), עם מה נשארנו? ליגה אירופית? זה הכל… יש לי את האופציה לראות את הכדורגל הברזילאי בחינם, חלק מהאן בי איי כמובן בחינם, את הכדורגל האיטלקי, הספרדי, הגרמני, האנגלי, משחקי טניס, תחרויות אתלטיקה, תחרויות שחייה ואפילו קרבות של ufc, אבל את הכדורגל שלי, מהמדינה שלי, זה שמשוחק הכי קרוב אליי בקו אווירי אני לא יכול לראות!
איך זה הגיוני? איך ייגרמו לנו לקום מהכיסא ולהגיע למשחק? איך ייגרמו לנו להזדהות? איך ייגרמו לנו להתעדכן? זאת פשוט בושה, זה לא הגיוני, נכון שהכדורגל שלנו פחות מעניין מזה שמשדרים לנו כרגע, אבל הוא עדיין שלנו, הוא עדיין כחול לבן, וככל שנדחיק אותו יותר החוצה אל ערוצי הנישה והתשלום הכרוך בהם, כך הכדורגל שלנו ייכחד מהר יותר.
הייתה מהפיכה בשידורי הספורט עד כה זה אין ספק, האולפנים מושקעים יותר, יש יותר כתבים ליותר נושאים(לא שזה כזה טוב, כל פלוץ שני נהיה מומחה למשהו וכל כתב מתחיל מנסה לסחוט יותר סיפורים צהובים), ואפילו שידורים מבלגיה ושוויץ. אני אגיד את זה שוב, בלגיה שוויץ, כן! מסתבר שאני יכול לראות משחק בין היאנג בויז לציריך בחינם, אבל את הדרבי החיפאי אני צריך לראות בצורה פיראטית במחשב שלי, מה יהיה?!?
אני לא מצליח להבין למה אני בתור צופה ואוהד כדורגל צריך לחכות להחלטת השר ארדן לגבי שידורי הקבוצה שלי באירופה, איפה ההגיון? כל פעם הסיפור הזה מתחיל מחדש, יהיה שידור או לא יהיה? העיקר דוחפים לנו עוד חבילות ספורט מהארץ ומחו״ל, מה לגבי מה שכבר שלנו מלכתחילה? מה עם הכדורגל שלנו? אחרי זה מתפלאים למה כל ילד בן 21 שנתן גול חותם בבלגיה.
זה גס, מגעיל, דוחה וגם די מצחיק.
נת'ן בלס, תלמיד שנה ראשונה באוניברסיטת לידס הפך לווב סלב לאחר שהפסיד בהתערבות על משחק פיפא 14.
כך לפי עיתון מקומי בלידס:
תלמיד באוניברסיטת לידס שידך את אשכיו (עם סיכות) לאחר שהפסיד משחק פיפא. בלס הפסיד לחברו סייבר דה סילבה, והעונש היה לפצוע את איבריו הגבריים.
צפו בנת'ן בלס עומד מאחורי המילה שלו ומשדך לעצמו את האשכים.
סדרת הפרסומות הכי טובה של ESPN היא ללא ספק פרסומות ה NBA בקראוון.
בפרסומות תמיד הופיעו מייק ברין השדר, ג'ף ואן גנדי הפרשן הצבעוני ועוד פרשנים למיניהם. אחד מהם היה מארק ג'קסון, שמאמן היום את גולדן סטייט ווריורס.
מארק ג'קסון קיבל את הכבוד וחזר לפרסומת חדשה והביא איתו את הכוכב של הקבוצה סטפן קארי.
לא נגלה לכם מה קורה, אבל תעשו לעצמכם טובה ותיקחו דקה מהיום ותראו את הפרסומת. היא פשוט קורעת מצחוק.
הסרטון למטה פורסם ביוטיוב לפני למעלה מחודש, אבל הוא רלוונטי עכשיו יותר מתמיד לאחר הצלילה האיומה של אשלי יאנג במשחק ליגת האלופות ביום שלישי של מנצ'סטר יונייטד נגד ריאל סוסיאדד.
אשלי יאנג צנח לקרקע כאילו הורידו אותו עם שוטגאן, והשופט איכשהו אכל את ההצגה שלו. למזלם של סוסיאדד רובין ואן פרסי החטיא את הפנדל, כך שנעשה צדק כלשהו.
הסרטון שלמטה הוא פשוט קורע מצחוק, כאשר אוהד מראה איך החתול שלו מחקה את הצלילות של אשלי יאנג.
צפו:
ביום רביעי אדידס השיקו את קולקציית נעלי הסמבה החדשות עם סרטון פסיכודלי למדי בהשתתפות כמה מכוכבי הכדורגל הגדולים בעולם.
ברקע מתנגן טראק מצוין של Buraka Som Sistema featuring Karol Conka: BOTA, ואפשר לראות את דני אלבס, מסוט אוזיל, אדינסון קבאני, לוקאס מאורה, וכמובן ליאו מסי מתאמנים.
עושה רושם שבקרוב נראה הרבה שחקנים עם נעלי כדורגל צבעוניות ביותר.
צפו בסרטון המצוין:
מזג האוויר בימים אלו בליטא הוא איום ונורא, וזה השאיר את קבוצות קרוז'ה וז'לגיריס לשחק משחק גביע במגרש במצב נוראי.
המגרש נראה יותר כמו ביצה, והיה לו חלק גדול מאוד בתוצאת המשחק בו ז'לגיריס ניצחו 1-2.
האורחים מז'לגיריס היו צריכים לנצח בהפרש אפילו גדול יותר, אבל בעיטה של שחקן זלג'יריס נעצרה ממש על קו השער. לא על ידי השוער, לא על ידי שחקן שדה, אלא על ידי המגרש עצמו.
שלולית ענקית ממש על קו השער עצרה את הכדור במקום, והשוער פשוט אסף אותו בקלות מ"הדשא". שימו לב למביא הכדורים מאחורי השער שכבר חגג את השער.
צפו במקרה הביזארי ובשניים מהשערים במגרש הביצה:
בשנת 2010 התחלנו מסע ארוך לביקור מועדוני כדורגל באנגליה – אבל לא המועדונים שאתם מכירים. לא צ'לסי, ארסנל והמנצ'סטריות. אפילו לא ניוקאסל טוטנהאם או ווסטהאם. לא, אפילו לא סטוק, סאות'המפטון ולידס. אנחנו מדברים על מקלספילד, יאוביל, אקרינגטון, נורת'האמפטון, יורק, ופלימות'.
אתם בטח מכירים את הקבוצות האלה ממשחקי המנג'ר ששיחקתם או שאתם עדיין משחקים, או מהבלחות של אחת הקבוצות האלה בסיבובים המוקדמים של הגביע האנגלי. אנחנו אוהדים את הקבוצות האלה. אנחנו אוהבים את האנדרדוג – הקבוצות האלה הן סינדרלות. אנחנו אוהבים את הכדורגל העממי יותר, העשיר פחות, הנוצץ פחות, המשפחתי, הקהילתי, החם, הייצרי, בו רוב השחקנים הם שחקני בית עבורם המשחק עבור הסמל ולא הכסף היא לא קלישאה – היא הקריירה. אנחנו מונעים מכוחה של הרומנטיקה, ומיופיה המסתורי והקסום של אנגליה וההיסטוריה שלה – אנחנו אנשי הסנידרלה.
אחת לשנה אנחנו מתכננים מסע לביקור כמה קבוצות מהליגות הנמוכות (ליגה שלישית ומטה) באנגליה. בביקור הראשון היינו שני אנשים, והשנה אנחנו כבר מונים שישה חולי כדורגל כמונו. הביקור מתואם מראש, ואנשי הסגל איתם תיאמנו את הביקור, משתפים פעולה באופן מעורר הערצה. הם מכבדים אותנו בסיורים בתוך תוכי המועדונים המדהימים האלה ומספרים לנו סיפורים שלא שומעים כל יום. בזמן הביקור אנחנו מעניקים לכל המועדונים את סמל הסינדלרה, כאות הוקרה על האירוח. עמוסים בחוויות, סיפורים צילומים ומזכרות נדירות – אנחנו ממשיכים למועדון הבא בתקווה לבקר בכמה שיותר מועדונים עד שנהיה קשישים ועייפים.
עד עתה ביקרנו במועדונים: מילוול, אקרינגטון, אי.אף.סי ווימבלדון, בת' סיטי, אקזטר סיטי, פלימות' ארגייל, טורקיי יונייטד, ויאוביל טאון. השנה נבקר ב: יורק סיטי, הארטליפול, הארוגייט, קרלייל ונורת'האמפטון.
כל הסיפורים הצילומים וקטעי הוידאו, נמצאים באתר שלנו – ואתם יותר ממוזמנים לקרוא ולהשתתף בחוויה המיוחדת.
הנה כמה תמונות מטיולים של האוהדים (צילומים באדיבות אתר סינדרלה מן):