ייתכן שהן נולדו בהפרש של יותר מעשור, אך לאחיות הללו עדיין יש דבר אחד משותף יוצא דופן.

לבקנות היא הפרעה גנטית נדירה הגורמת לחוסר פיגמנטציה בעור, בעיניים ו/או בשיער, מה שמעניק לאנשים לבקנים מראה ייחודי:

נדיר מאוד להביא ילד לבקן… מה שהופך את זה למיוחד שזוג קזחי אחד הביא לא אחד, אלא שני ילדים לבקנים בהפרש של 12 שנים.

הכירו את אסל וקמילה, האחיות הייחודיות להפליא שהפכו לדוגמניות מבוקשות:

אסל היא האחות הגדולה יותר, בת 14. אמה, איימן סרקיטובה, אמרה שהייתה המומה כשנולדה לבקנית.

"כשילדתי ​​את הבכורה שלי, הבדיקות הגנטיות לא היו כל כך מפותחת אצלנו", אמרה לדיילי מייל. "זה מתפתח רק עכשיו. הרופאים היו המומים".

 

הצגת פוסט זה באינסטגרם

 

‏‎פוסט ששותף על ידי @‏‎assel_kamila‎‏‎‏

דמיינו את הפתעתם כאשר, 12 שנים מאוחר יותר, קמילה נולדה עם אותה לבקנות נדירה.

זהו מראה מדהים ומרשים לראות את שתי האחיות האלה יחד – אז השתיים חברו יחד והפכו לצמד דוגמניות.

אסל מדגמנת מאז שהייתה בת 10, אבל עם אחותה בת השנתיים לצידה היא הפכה למבוקשת עוד יותר. לזוג יש מעל 33,000 עוקבים באינסטגרם.

בעוד שהלבקנות שלהן הובילה להצלחה גדולה, זה לא תמיד קל. המצב קשור גם למצבים רפואיים כמו רגישות לאור שמש.

 

הצגת פוסט זה באינסטגרם

 

‏‎פוסט ששותף על ידי @‏‎assel_kamila‎‏‎‏

"אם אני יוצאת החוצה אחר הצהריים, אני בהחלט מורחת קרם הגנה, לובשת בגדים להגנה על העור, כיסוי ראש או משתמשת במטריה", אמרה אסל.

"בערב, כשכמעט ואין שמש, הרבה יותר קל לי".

 

הצגת פוסט זה באינסטגרם

 

‏‎פוסט ששותף על ידי @‏‎assel_kamila‎‏‎‏

אבל למרות כל העליות והמורדות שהחיים מזמנים להן, תמיד יהיו להן אחת את השנייה.

המצב כל כך נדיר שאנשים לבקנים יכולים להרגיש לבד, אבל שתי האחיות האלה בנות מזל שתמיד יהיה להן בן משפחה בדיוק כמוהן.

 

הצגת פוסט זה באינסטגרם

 

‏‎פוסט ששותף על ידי @‏‎assel_kamila‎‏‎‏

ובתקווה, הצלחתן כדוגמניות תשפוך אור על לבקנות ותראה עד כמה אנשים לבקנים יכולים להיות יפים באופן ייחודי.

 

הצגת פוסט זה באינסטגרם

 

‏‎פוסט ששותף על ידי @‏‎assel_kamila‎‏‎‏

"אנשים רבים אינם יודעים מהם לבקנים", אמר אסל.

 

הצגת פוסט זה באינסטגרם

 

‏‎פוסט ששותף על ידי @‏‎assel_kamila‎‏‎‏

אנחנו חושבים שהאחיות האלה מהממות! שתפו את הסיפור המדהים הזה ואת התמונות היפות!

כאשר אישה משלבת את רגליה, זה יותר מסתם הרגל – זוהי הבעת ביטחון שקטה, נוחות ומודעות חברתית. מחווה פשוטה זו, המושרשת בפסיכולוגיה ומעוצבת על ידי דורות של השפעה תרבותית, מדברת בעדינות, וחושפת הרבה יותר ממה שנראה לעין.

בואו נצלול לרמזים הפסיכולוגיים העדינים למאות שנים של התניות תרבותיות כדי לחשוף את האמת מאחורי התנוחה הנצחית הזו.

תנוחה עם עבר

הרבה לפני כיסאות ארגונומיים וחליפות מכנסיים, האופן שבו נשים ישבו היה מדד לחן חברתי ונשיות. במאה ה-19, נשים היו צפויות לעתים קרובות לשבת עם קרסוליים משוכלים או רגליים בצניעות הצידה – שילוב רגליים בברכיים נחשב בלתי הולם בחוגים רבים.

קפיצה קדימה לשנות ה-60 – אייקוני אופנה כמו אודרי הפבורן וג'קי קנדי ​​הגדירו מחדש אלגנטיות עם רגליים משולבות, לעתים קרובות בשילוב עם זוג עקבים מדהימים. זו לא הייתה רק יציבה – זו הייתה הדגמה של כוח ויציבות.

כיום, רגליים משוכלות או משולבות הן עדיין חלק בלתי נפרד משפת הגוף הנשית המודרנית, אך כיום היא משרתת מגוון רחב הרבה יותר של פונקציות פסיכולוגיות וחברתיות.

פסיכולוגיה מאחורי התנוחה

בעוד שנראה כאילו נשים משלבות את רגליהן פשוט כי זה נוח, מומחים אומרים שיש כאן שכבה עמוקה יותר.

תקשורת לא מילולית

מומחי שפת גוף מסכימים שרגליים משוכלות הן סוג של תקשורת לא מילולית.

"הרגליים וכפות הרגליים הן אחד מחלקי הגוף האחרונים שאנו שולטים בהם באופן מודע, ולכן הן נותנות לנו מידע יקר ערך על מה שמישהו באמת חושב, על עמדותיו ואיך [אישה] מרגישה", אמרה קטיה לויזל, מומחית לדייטים ושפת גוף מאוסטרליה, למגזין Men’s Health.

ובהתאם לכיוון שבו הרגליים משוכלות – לכיוון או הרחק ממישהו – זה יכול לאותת על פתיחות או הגנתיות.

לכיוון מישהו: עניין, נוחות, חיבור.
הרחק ממישהו: ניתוק, חוסר עניין, אי נוחות.
"אנחנו מכוונים את כפות הרגליים והרגליים שלנו למה שאנחנו אוהבים ומתרחקים ממה שאנחנו לא אוהבים", אומרת לויזל, ומוסיפה שכיוון כפות הרגליים והרגליים מדבר בעד עצמו.

צניעות תת-מודעת

בואו נודה בזה – אופנה לא תמיד הייתה פונקציונלית. בחצאיות או שמלות, שיסוף הרגליים יכול להיות דרך תת-מודעת לשמור על צניעות, במיוחד בסביבות ציבוריות או מקצועיות. זוהי מחווה מושרשת עמוק בנימוס, גם אם הלבוש של ימינו מאפשר יותר חופש.

נחמה עצמית

מעניין לציין, שפסיכולוגים מציינים כי שילוב רגליים יכול להיות פעולה מרגיעה. זה נותן תחושה של גבול, דרך לתפוס מרחב אישי – במיוחד בסביבות צפופות או לא מוכרות.

מצבים מקצועיים ואישיים
במקום העבודה: בסביבה מקצועית, שילוב רגליים בברך או בקרסול משקף לעתים קרובות ביטחון ושליטה. זוהי תנוחה נפוצה בחדרי ישיבות ובראיונות – אך היזהרו: שילוב יתר או קפיצה עלולים להראות סימנים של חרדה או חוסר סבלנות.

עבור אלו בתפקידי מנהיגות, ישיבה כשקרסול אחד מונח על הברך הנגדית – המכונה לעיתים "דמות ארבע" – היא תנוחה אסרטיבית יותר, בעלת נטייה גברית. מעט נשים מאמצות אותה, אך כשהן עושות זאת, היא מקרינה תעוזה.

באופן נינוח עם חברים: כשנרגעים בין חברים, שיסוף הרגליים הופך לעתים קרובות לפחות רשמי ויותר נוגע לנוחות. חשבו על תנוחה שמוטה, ברכיים עטופות בנחת – כאן, שפת הגוף משתנה כדי לבטא נינוחות ופתיחות במקום דיוק או יציבות.

בדייט: שיסוף רגליים יכול להפוך לחלק מפלירטוט כאן. שיסוף רגליים לעבר מישהו מראה עניין ותשומת לב, בעוד שתנועות איטיות (כמו שחרור שיסוף וחזרה שיסוף) יכולות אף להתפרש כפלירטוט עדין – והכל בלי לומר מילה.

שפה עוצמתית

בעוד שנוחות משחקת תפקיד, ברור ששיכול רגליים הוא גם שפה עוצמתית ושקטה שמבטאת הכל, החל מביטחון ועד זהירות, צניעות ועד מצב רוח. בין אם בעבודה, בארוחת בראנץ' או סתם מחכה לרכבת, נשים ברחבי העולם ממשיכות במחווה הזו, לעתים קרובות בלי לחשוב פעמיים – ובכל זאת, היא מלאת משמעות.

אז בפעם הבאה שתתפסו את עצמכם משלבים רגליים, זכרו שזו לא רק יציבה. זו אישיות בתנועה.

אם אי פעם ביליתם זמן בשדה תעופה בסריקת קרוסלת המזוודות אחר חפציכם היקרים, אתם תבינו את הלחץ שבראיית מאות מזוודות כמעט זהות חולפות על המסוע.

בעוד נוסעים בעלי תושייה גילו שקשירת סרט למזוודה שלהם מבדילה את שלהם מהשאר, עובד שדה תעופה מזהיר את הנוסעים כי שימוש בסימונים אישיים מגיע עם סוג מטען שלא תמיד ניתן לפרוק.

המחשבה על אובדן מזוודות במהלך הנסיעה יכולה להטיל פחד אפילו על הנוסעים המנוסים ביותר.

כדי להפחית את הסיכון שמזוודה תילקח על ידי נוסע אחר, או לצפייה במזוודה מסתחררת באיטיות שוב ושוב על המסוע, נוסעים מצמידים סרטים צבעוניים למזוודות שלהם כדי לוודא שהן תבלוטנה מהשאר.

אבל לפי עובד מטען בנמל התעופה של דבלין, ששמו ג'ון, הטריקים הפופולריים האלה גורמים יותר נזק מתועלת.

למעשה, הם יכולים להגשים את סיוט הנסיעה הגרוע ביותר שלכם!

השאירו את הסרט בבית

בשיחה עם RSVP Live, ג'ון גילה שקשירת סרטים מזהים על המזוודה שלכם עלולה לגרום לעיכובים, מה שאומר שהחפצים שלכם עלולים להחמיץ את הטיסה.

"סרטים שאנשים קושרים על המזוודות שלהם כדי לעזור לזהות אותם יכולים לגרום לבעיות בסריקת התיק באולם המזוודות", אמר ג'ון לסוכנות. "אם התיק לא ניתן לסריקה באופן אוטומטי, הוא עלול להגיע לבדיקה ידנית, מה שעלול לגרום לכך שהמזוודה שלכם לא תגיע לטיסה."

צ'ק-אין של המזוודה ללא מזהים, כמו סרטים ומדבקות נסיעות ישנות, נותן לה סיכוי טוב יותר להגיע בקלות.

ג'ון מציע: "הסירו מדבקות ישנות מהתיק, זה יכול לגרום לבלבול בתהליך הסריקה."

"צרו קליעה או קשרו סרט על המזוודה שלכם כדי להבחין בקלות בין המזוודות. שמרו חלקי חילוף במזוודה שלכם למקרה שהסרטים ייקרעו במהלך הטיול. 😁 #mrdiy #travelhack #luggagetag

פורסם על ידי MR DIY ביום שלישי, 8 בינואר, 2019"

דבר נוסף שיכול לגרום לבעיות עם המזוודה שלכם הוא מרציפן, פינוק שקדים מתוק וטעים, וג'ון מזהיר שאתם עלולים לקבל סימון מהאבטחה אם תקחו אותו לחופשה.

"לעולם אל תארזו מרציפן במזוודה שלכם. יש לו את אותה צפיפות כמו חומרי נפץ מסוימים, כך שהתיק שלכם יוסר וייקראו לכם מהמטוס לחיפוש תיקים", אמר מומחה המזוודות מדבלין.

לבסוף, לפני שאתם שולחים את המזוודה שלכם במסוע הקטן לאנשי בידוק המזוודות כמו ג'ון, ודאו שהצד של הגלגלים פונה כלפי מעלה כדי למנוע נזק.

לא עוד מטען בסיסי

מזוודות התפתחו משמעותית בעשורים האחרונים ואינכם צריכים עוד לשאת מזוודה בסיסית בצבעים שחור, חום או כחול נייבי.

לפי Travel & Leisure, מזוודה שחורה "היא אחד הצבעים הרב-תכליתיים ביותר – אם לא, הרב-תכליתי ביותר, ולכן היא כל כך פופולרית".

המגזין כותב, "מסיבה זו, כדאי לבחור גוון שונה אם אתם רוצים שהמטען שלכם יבלוט באיסוף המזוודות. במקום זאת, שקלו מזוודה עם דוגמה או אולי אחת שמגיעה בצבע נועז כמו ורוד לוהט".

ואם אינכם חובבי ורוד, תוכלו למצוא מזוודות בצבעים בהירים ונועזים רבים שיבליטו את החפצים שלכם מהשאר.

או אם אינכם מוכנים להיפרד מהמזוודות שכבר יש לכם, שקלו להשתמש בצבע בד או במדבקות כדי להוסיף מאפיינים מזהים שלא יפריעו לסריקה.

הטיפים של מנהל נמל התעופה של דבלין אמורים להקל על הלחץ בקרב נוסעים ברחבי העולם!

אילו טיפים תוכלו להציע לנוסעים כדי לעזור להם להימנע מתאונות בשדה התעופה? אנא שתפו אותנו במחשבותיכם ולאחר מכן שתפו את הסיפור הזה כדי שנוכל לשמוע מאחרים!

אנשים רבים נוטים לסדוק את מפרקיהם (לעשות קנאקים), בין אם בידיים או בצוואר, באופן מודע או לא מודע. עם זאת, החוויה שעברה נטלי בת ה-23 הזו היא תזכורת חמורה להיזהר מהרגל זה.

המשיכו לקרוא כדי ללמוד עוד…

בשנת 2019 נטלי קוניצקי הייתה בת 23 כאשר חזרה הביתה מבילוי לילי עם חבריה. היא הייתה בבית, וצפתה בסרט במיטה. מתוך הרגל, היא מתחה את צווארה ושמעה קול פיצוח חזק.

בתחילה היא התעלמה מזה, אפילו כשחברה שאלה אותה האם קול הפיצוח הגיע מצווארה. היא נזכרת ברגע, "כל המפרקים שלי נסדקים לא מעט, אז לא חשבתי על זה. פשוט צחקתי."

15 דקות לאחר מכן, היא נאלצה ללכת לשירותים, אך רגלה לא זזה. נטלי מצאה את עצמה לפתע קורסת על הרצפה.

אז הבינה שמשהו באמת לא בסדר.

נטלי, שעובדת בשירותי האמבולנסים של לונדון, קרעה מבלי דעת את עורק החוליות שלה. זהו אחד העורקים העיקריים בצוואר. האירועים שהתרחשו לאחר מכן כללו היווצרות קריש דם במוחה, שניתק את אספקת החמצן וכך גרם לשבץ מוחי.

היא שיתפה, "אנשים צריכים לדעת שגם אם אתם צעירים, משהו פשוט כזה יכול לגרום לשבץ מוחי."

מאוחר יותר היא גילתה שהסיבה שלא התקשרה לשירותי החירום הייתה שלא רצתה שצוות שהיא הכירה יבוא וימצא אותה 'שיכורה'.

היא שיתפה, "ניסיתי להתקשר ל-999, אבל התלבטתי. היה סיכוי גבוה שהצוות שיגיע יהיה החברים שלי, ולא רציתי שהם יראו אותי שיכורה."

נטלי המשיכה והסבירה, "אני חושבת שהם הסתכלו עליי בהתחלה כאילו הם חשבו שאני סתם שיכורה קלאסית בת 23, אבל אמרתי להם שאני פרמדיקית וידעתי שמשהו לא בסדר."

כאשר נלקחה לבית החולים, הרופאים אישרו את חשדותיה של נטלי. עורק החוליה שלה התפוצץ והיא עברה שבץ מוחי.

היא הובהלה לניתוח שנמשך שלוש שעות שבו המנתחים הצליחו לתקן את העורק בעזרת סטנט. עם זאת, לא ניתן היה לנקות לחלוטין את הקריש במוחה.

היא שיתפה, "ציפיתי להתעורר מהניתוח הזה והכל יתוקן, אבל הניידות שלי הייתה גרועה יותר, והם לא הצליחו לנקות את הקריש."

היא נותרה עם צד שמאל משותק חלקית כתוצאה מהשבץ.

נטלי הוסיפה על החוויה הקשה, "בהתחלה, לא יכולתי להזיז את האגודל והאצבע המורה שלי. כן יכולתי להזיז את שורש כף היד שלי למעלה ולמטה. אבל לא יכולתי להרים את היד שלי. יכולתי לכופף את רגל שמאל שלי, אבל לא יכולתי להזיז את אצבעות הרגליים שלי."

היא עברה חודשים של שיקום אינטנסיבי, שעזר לה לשקם את התנועה בצד שמאל של גופה. עם זאת, היא עדיין לא מסוגלת ללכת יותר מחמש דקות.

היא מקווה להעלות את המודעות לשבץ מוחי, ומדגישה שלא משנה אם אתה צעיר. היא אמרה, "שלי היה אחד למיליון, אבל עורק חוליות קרוע הוא למעשה סיבה שכיחה למדי לשבץ מוחי אצל צעירים… הם יהיו בחדר כושר או עושים משהו פיזי למדי, וזה קורה. שבץ מוחי שכיח למדי גם אצל ילדים."

נטלי עושה שירות גדול לאנושות על ידי העלאת המודעות לנושא פחות ידוע שיכול להיות קטלני. שתפו מאמר זה עם אחרים, במיוחד צעירים פעילים, כדי לעזור להעלות את המודעות לנושא. 

במשך עשר שנים ארוכות, שריל מאריי חיה עם גוש כואב וגדול בכף רגלה – סוד שהסתירה אפילו מהגבר שאהבה.

רק כשהיא עברה לגור עם בן זוגה דיוויד, האמת, והגוש, לא יכלו עוד להיות מוסתרים. מה שחשבה שהיא בעיה קטנה התברר כמשהו מפחיד הרבה יותר: סרטן.

הסוד שלא יכלה להסתיר לנצח

שריל, מגלזגו שבסקוטלנד, שמה לב לראשונה לגוש בכף רגלה כשהייתה רק בת 15. זה היה לא נוח, אבל לא מדאיג. רופא התעלם ממנו בתחילה והציע פיזיותרפיה. לאחר החלקה ונפילה, הם האמינו שייתכן שקרעה רצועה.

אבל במהלך העשור הבא, הגוש לא נעלם – הוא גדל. ובכל פעם שהיא נתקלה בו בטעות, הכאב היה חד ובלתי נסבל. בסופו של דבר, הוא התנפח לגודל של כדור גולף.

עד אז, שריל התחילה לצאת עם דיוויד. אבל במקום לספר לו על הגוש, היא שמרה אותו בסתר – מתוך מבוכה.

"התביישתי בזה", הודתה בשיחה עם דיילי מייל.

הבושה הזו מנעה ממנה לקבל עזרה.

"הוא הבין שזה יותר רציני"

רק כשהם עברו לגור יחד, דיוויד סוף סוף ראה את הבליטה והתעמת איתה.

"דיוויד שאל אותי מה לא בסדר עם הרגל שלי. עניתי שזה רצועות קרועות, אבל הוא ראה שזה לא, שזה יותר רציני", נזכרה שריל.

הוא דחק בה לחזור לרופא. ייתכן שההחלטה הזו הצילה את חייה.

האבחנה שינתה הכל.

הרופא שלה קבע במהירות MRI, צילום רנטגן וביופסיות. התוצאות היו הרסניות.

הגוש היה סרטן – סרקומה. והוא היה אגרסיבי.

המנתח שלה בישר את הבשורה הקודרת: כדי למנוע את התפשטות הסרטן, הם היו צריכים לקטוע את רגלה התחתונה של שריל בהקדם האפשרי.

"הייתי בהיסטריה. הייתי כל כך המומה שלא יכולתי לדבר", אמרה. "הרגשתי כאילו חטפתי אגרוף בפנים פעמיים ביום אחד."

הצעת נישואין משנה חיים

לאורך כל החוויה הקשה, דיוויד עמד איתן לצידה. באופן מדהים, שבועות ספורים לפני הקטיעה, הוא הציע לה נישואין.

שריל מייחסת לו את הכוח שנתן לה להמשיך הלאה.

"הוא סיפק לי מוטיבציה וכוח רצון להמשיך", אמרה.

מהי סרקומה?

סרקומה היא סרטן נדיר המשפיע על רקמות החיבור של הגוף – דברים כמו שרירים, גידים, שומן, כלי דם ועצבים. היא יכולה לפגוע בכל מקום, אך לרוב מתחילה בזרועות או ברגליים, על פי קליבלנד קליניק.

רופאים עדיין לא מבינים לגמרי מה גורם לסרקומות, אך הן נוטות להופיע יותר אצל מבוגרים, במיוחד אלו שעברו קרינה או כימותרפיה לסוגי סרטן אחרים. ישנם מספר סוגים, כולל:

*אוסטאוסרקומה (סרטן עצמות)
*כונדרוסרקומה (סרטן סחוס)
*סרקומה של יואינג (שמקורה במח העצם)

סוגי סרטן אלה יכולים להיות קשים לגילוי בהתחלה, עם תסמינים המשתנים בהתאם למיקום הגידול. כמה דגלים אדומים נפוצים כוללים:

*נפיחות מתמשכת שלא נעלמת
*גושים או עיוותים בעצמות או מתחת לעור
*כאב כרוני באזור מסוים
*חולשת שרירים או אובדן ניידות
*שינויים בהליכה או בקואורדינציה

אל תתעלמו מהסימנים

הסיפור של שריל הוא תזכורת חזקה לכך שכאשר משהו מרגיש לא בסדר, אל תתעלמו ממנו. היא הייתה בת מזל. חייה ניצלו – אבל רק בגלל שהיא סוף סוף הקשיבה לאינסטינקטים שלה (ולדיוויד).

10 שנים אני נלחמת את המאבק הטוב 🎗️סרקומה של רקמות רכות היא סרטן נדיר כל כך ולצערי כזה ש…

פורסם על ידי שריל מקנזי ביום רביעי, 1 במאי 2024
"אם לא הייתי מראה לו את הגוש, כנראה שהייתי מתעלמת ממנו עוד יותר", אמרה.

אם אתם סובלים מכאבים, או אם משהו מרגיש לא נכון, אל תחכו. סמכו על תחושת הבטן שלכם. קבלו תשובות. ואם התשובה הראשונה לא מרגישה נכון – המשיכו לשאול.

החיים שלכם יכולים להיות תלויים בזה. שתפו את הסיפור הזה, בבקשה!

אם אתם חושבים שקינוחים תוצרת בית פירושם ערבוב, אפייה והמתנה אינסופיים, תחשבו שוב.

הטריק הקל להפליא הזה לגלידה עומד לשנות את הקיץ שלכם לנצח. אתם לא צריכים מכונת גלידה, בלנדר מפואר או אפילו כיריים. כל מה שאתם צריכים זה כמה דברים שכבר יש לכם: קרח, מלח, חלב, סוכר ושתי שקיות ניילון. זהו. חמש דקות לאחר מכן – בום – אתם מחזיקים כוס גלידה תוצרת בית כל כך קרמית וקרה שזה מרגיש כמו קסם.

הנה החלק הכי טוב: זה מדע פוגש קינוח. המלח לא רק מוסיף טעם – הוא מוריד את נקודת הקיפאון של הקרח, מה שהופך אותו לקר מספיק כדי להפוך את תערובת החלב שלכם לגן עדן של קרח רך. אז למרות שזה נשמע כמו טריק מטבח לעצלנים, זה גם ניסוי מדעי קטן שיגרום לילדים (ולמבוגרים) להרגיש כמו גאונים.

דמיינו את זה: חם מאוד בחוץ, הפנים שלכם מרגישות כאילו הן נמסות, וכל מה שאתם רוצים זה משהו קר. אתם לוקחים כמה קוביות קרח, זורקים אותן לתוך שקית זיפלוק עם קצת מלח, שופכים את התערובת המתוקה והקרמית לשקית קטנה יותר, סוגרים אותה ומתחילים לנער. כמה דקות לאחר מכן, אתם פותחים את הרוכסן של היצירה שלכם, והנה היא – הגלידה שלכם, בלי מכונות, בלי לכלוך, בלי המתנה. החלק הכי טוב? הכנתם אותה בעצמכם.

אתם יכולים גם להשתולל עם טעמים. הוסיפו סירופ שוקולד לטעם עשיר, כתשו קצת תותים, או טפטפו מעט תמצית וניל. רוצים להרשים את הילדים? הוסיפו כמה מיני M&Ms וקראו לזה גלידת "לנער ולהקפיא". רוצים לפנק את עצמכם? קצת קפה או קרמל הופכים אותה לקינוח ראוי למבוגרים תוך שניות.

אז בפעם הבאה שאתם נמסים בחום, אל תקנו קופסאות קנויות או ארטיקים יקרים מדי. קחו כמה שקיות ניילון וחופן קרח – יש לכם כל מה שאתם צריכים כדי להכין יצירת מופת מרעננת משלכם. זה סוג הקינוח שגורם לכולם לומר, "רגע, אתה הכנת את זה?!"

כי כשחם מדי לזוז, הקל טעים עוד יותר!

צפו במדריך המלא בסרטון למטה:

אהבתם את המתכון? שתפו עם חברים!

האם אי פעם נתקלתם בחלונות עם סורגים שנראים כאילו הם בולטים מעט כלפי חוץ?

אולי תהיתם למה נועדו הסורגים הבולטים הללו – האם הם רק דקורטיביים, או שהם משרתים מטרה מסוימת?

בואו נצלול לעולם של סורגי חלונות, במיוחד אלו עם מאפיין מסקרן המכונה "בטן".

מטרת סורגי חלון

סורגי החלון משמשים במשך מאות שנים כדי להוסיף שכבת הגנה נוספת לבתים ולבניינים. תפקידם העיקרי הוא למנוע מפורצים גישה נוחה דרך חלונות, מה שהופך אותם לאמצעי אבטחה מעשי, על פי אתר House Logic. עם זאת, לא כל סורגי החלון זהים. לחלקם עיצוב מעניין – הבטן הקדמית. בליטה קלה זו בסורגים משרתת מספר פונקציות מעשיות מעבר לאבטחה בלבד.

אחד השימושים הנפוצים ביותר של סורגי חלון עם בטני קרקע הוא לתמוך באדניות פרחים. הבטן יוצרת פלטפורמה יציבה המאפשרת לבעלי בתים להניח אדניות פרחים בצורה מאובטחת, ולהוסיף נופך של טבע וצבע לחלונותיהם. דמיינו לעצמכם רחוב מקסים שבו כל חלון מעוטר בפרחים ססגוניים. זוהי דרך פשוטה לשפר את מראהו של בניין תוך הפיכתו למזמין יותר. סורגי חלון אלה מספקים גם יופי וגם פונקציונליות, ומציעים מרחב לבעלי בתים להיות יצירתיים עם צמחייה.

שימוש שימושי נוסף לסורגים בעלי בטן הוא עבור יחידות מיזוג אוויר. בבתים או דירות ישנות, שבהם יש צורך למקם יחידות מיזוג אוויר בחלונות, עיצוב הבטן מציע מקום נוסף להוסיף את חלקי המזגן בבטחה. מרחב נוסף זה מאפשר אוורור נאות תוך שמירה על אבטחה. במקום להסיר את הסורגים או להתפשר על בטיחות, הבטן מציעה פתרון המשלב פונקציונליות עם אבטחה.

סוגי סורגים לחלונות

אם אתם שוקלים להתקין סורגים לחלונות עם בטן לביתכם, יש לכם מזל – ישנם מספר מקומות למצוא אותם. חנויות לחומרי בניין ומרכזי שיפוץ בית מציעים לעתים קרובות מגוון אפשרויות אבטחה, כולל סורגים עם מאפיין עיצוב ייחודי זה. אתם יכולים לבחור מבין סגנונות וחומרים שונים שיתאימו לאסתטיקה של הבית שלכם. בנוסף, קניות מקוונות מספקות אפשרויות רבות אף יותר. אתרים רבים מתמחים במוצרי אבטחה לבית ומציעים תיאורים מפורטים, ביקורות והשוואות כדי לעזור לכם לקבל את ההחלטה הטובה ביותר.

בעת בחירת סורגים לחלונות, חשוב לשקול לא רק את האבטחה שהם מספקים, אלא גם את העמידות והסגנון שלהם. בחרו בחומרים כמו ברזל יצוק או פלדה, המציעים גם חוזק וגם הגנה לאורך זמן. במקביל, חשבו כיצד הסורגים ישלימו את המראה הכללי של הבית שלכם – אחרי הכל, הם יהיו חלק מהחזית החיצונית של הבית שלכם במשך שנים רבות.

התקנה נכונה היא המפתח בכל הנוגע לסורגים לחלונות. כדי להבטיח שהם יעילים ובטוחים, מומלץ להתייעץ עם מתקין מקצועי. התקנה לקויה עלולה להפחית את יעילותם וליצור סיכוני בטיחות, לכן כדאי להקדיש זמן לעשות זאת נכון.

בעוד שסורגים בעלי בטן הם אמצעי אבטחה מצוין, הם לא צריכים להיות הצעד היחיד שאתם נוקטים כדי להגן על הבית שלכם. שקלו לשלב מאפייני אבטחה נוספים כמו דלתות מוצקות, מערכות אזעקה ותאורת חוץ כדי ליצור תוכנית מקיפה. שילוב של אמצעים אלה יציע שקט נפשי רב יותר.

אז בפעם הבאה שתראו את סורגי החלונות הייחודיים האלה, תעריכו את השימושים הרבים שלהם ואת המחשבה מאחורי העיצוב שלהם!

אם יש דבר חיובי אחד שהעלייה של הרשתות החברתיות הביאה עמה, זה שאנשים יכולים כיום לשתף מידע בקצב חסר תקדים.

זה גם אומר שאזהרות מפני סכנות פוטנציאליות יכולות להתפשט בתוך זמן קצר מאוד, מה שהופך את כולנו – לפחות בתיאוריה – לבטוחים יותר.

לפני כמה שנים, אזהרה כזו פורסמה על ידי אמא שבנה פיתח סימן אדום מוזר בצורת רשת על עורו לאחר שאסף כמה ענפי עץ ביום אחד. זמן קצר לאחר מכן הוא הובהל לחדר המיון. עכשיו, אנדראה פרגולה רוצה שכולם יידעו משהו שיכול, פוטנציאלית, להציל חיים…

כשבנה בן ה-15 של אנדראה, לוגאן, אסף ענפי עץ כחלק מעבודת ההתנדבות שלו, הוא הרגיש לפתע כאב חד לרגע כשמשהו עקץ אותו.

תוך דקות ספורות הופיעה על זרועו של לוגאן סימן אדום בצורת רשת, ולא עבר זמן רב עד שהדבר הפך לפריחה מלאה. הפריחה התפשטה במעלה זרועו ועד לחזהו, והאזור החל לבעור בכאב בלתי נסבל.

ולא רק זאת – לוגאן סבל מסחרחורת והחוויר. אמו שטפה את האזור ושפשפה עליו שום בניסיון "למשוך" את הארס החוצה (כפי שמקובל לומר שעובד בעקיצות חרקים). אך למרות כל ניסיונותיה, שום דבר עזר.

זה היה סבו של לוגאן שאיתר את החרק שעקץ אותו. הוא לבש כפפות עבות, הכניס אותו לשקית ובדק אותו מקרוב.

התברר שזהו זחל – "חמוד" ושעיר למראה – אך למעשה אחד מהזחלים הארסיים ביותר בכל צפון אמריקה. לאחר שחיפשה מידע ברשת, אנדראה הבינה שעליה לקחת את לוגאן לחדר המיון, ובדחיפות.

"בבקשה חפשו מידע על הזחל הזה, תהיו מודעים אליו ותגרמו גם לילדים שלכם להיות מודעים," כתבה אנדראה בפייסבוק.

"זה לא מין מקורי של פלורידה, אלא של טקסס, ופשוט במקרה הוא חי כאן עכשיו. בבקשה, אם אתם נעקצים או שהילד שלכם נעקץ – גשו מיד לחדר מיון ותנו להם לטפל בכם. אני יכולה להבטיח לכם — לא הבנו שהוא נעקץ כל כך הרבה פעמים, ותרופה רגילה ללא מרשם כמו בנאדריל לא הייתה עוזרת במקרה כזה בבית."

צפו עוד על החוויה הקשה של לוגאן – ועל האזהרה שאמו נתנה לאחר מכן – כאן למטה:

האם יצא לכם אי פעם לראות משהו כזה? ספרו לנו בתגובות.

מעטים הדברים החשובים בחיים כמו הביטחון וההגנה שלנו ושל יקירינו. מובן מאליו שרובנו רוצים להימנע מסכנה ככל האפשר, ובעיקר בבתים שלנו.

מאז ומתמיד, הבית, קטן כגדול, עתיק כחדש, סיפק לנו תחושת ביטחון נוספת. לכן זה כל כך מבהיל כשנופלים קורבן לפריצות וכדומה. עצם המחשבה על זר שנכנס לביתנו ויכול לחטט, לגעת או לקחת ככל העולה על רוחו, גורמת לי צמרמורת.

אני בטוח שאינני לבד בתחושה הזו, ולכן חשבתי שזה רעיון טוב לשתף באזהרה חשובה בנוגע לטקטיקה שבה משתמשים פושעים כדי להיכנס לבתים של בעלי נכסים תמימים.

רוצים לדעת עוד? המשיכו לקרוא..

ביטחון בבית הוא בדרך כלל משהו שאנשים לוקחים ברצינות. יש כאלה שמחזיקים כלבים שעליהם הם סומכים גם כעל מערכת אזהרה וגם כעל מערכת הגנה. אחרים מתקינים מצלמות אבטחה מחוץ לביתם בתקווה להרתיע פושעים פוטנציאליים או לתעד אותם אם הם לא נרתעים.

עם זאת, כפי שהיה שוב ושוב לאורך ההיסטוריה, פושעים תמיד מנסים להקדים צעד אחד את שיטות המניעה שנועדו לעצור אותם.

אזהרה!!! לפני שבועיים, באמצע היום, נשמעה נקישה חזקה בדלת הכניסה שלי — לא נקישה רגילה, אלא כמעט חבטות… (אני…)

אישה מטקסס, קים פלמינג צ’רניגליארו, גילתה זאת על בשרה לפני כמה שנים, כאשר מצאה את עצמה במרכז ניסיון פריצה לכאורה לביתה.

בעקבות החוויה המפחידה – שאירעה בשנת 2016 – קים פרסמה פוסט בפייסבוק שבו סיפרה מה קרה, וכן מסרה אזהרה מצמררת שאנשים יעשו בחכמה אם יזכרו אותה.

״לפני כשבועיים״, כך התחיל הפוסט שלה, ״באמצע היום היה דפיקה חזקה בדלת הראשית שלי. לא דפיקה רגילה אלא כמעט חבטה, (באמת חשבתי שאולי קרה משהו למישהו והם צריכים עזרה) אבל משהו לא הרגיש לי נכון… ואני לא עונה לדלת כשאני לבד בבית. אז אל תטרחו!

״אחרי כמה דפיקות הם סוף־סוף עזבו. הצצתי ויכולתי לראות שזה היה גבר דרך הזכוכית הצבעונית שבדלת שלי. אחרי כ־30 דקות יצאתי החוצה לחפש מה שחשבתי שיהיה עלון או פלייר, אבל במקום זה מצאתי גומייה כרוכה סביב הידית כדי להחזיק את הדלת פתוחה כשאפתח את הנצרה. התקשרתי לרון והוא אמר לי להוציא את האקדח ולהשאיר אותו בחוץ.”

באופן מפתיע, לפי הדיווחים, קים כמעט והייתה קורבן לטכניקה שמשמשת פושעים כדי לפרוץ לבתים של אנשים.

הפוסט של קים המשיך לחשוף שהיא פנתה לשריף המקומי, והוא הודיע לה שזו הופכת במהירות להיות תופעה נפוצה באזור.

היא המשיכה: ״ברגע שאת/ה משחרר/ת את הנצרה, הם לא מחכים שתסובב/י את הידית – הם פשוט יכולים לפרוץ פנימה. בכל מקרה, רק תהיו זהירים, פעם הייתי בן אדם מאוד בוטח, אבל בכלל לא עוד!״

ראו עוד על ״תרגיל הגומייה״ בסרטון למטה:

 

וואו! מעכשיו בהחלט אחשוב פעמיים לפני שאענה לדלת לזרים בלתי צפויים! שתפו את המאמר הזה כדי לעזור לנו להפיץ את המסר.