בן 41 הרגיש בריא לחלוטין, ואז בדיקה של 3 דקות חשפה מחלת לב: אלה הסימנים שאסור להתעלם מהם

הוא בן 41.

מתאמן באופן קבוע.

אוכל בצורה בריאה.

לא מעשן.

אין לו סוכרת.

אין לו לחץ דם גבוה.

ורמות הכולסטרול שלו בדרך כלל היו תקינות.

אפילו בדיקת מאמץ שעבר בעבר יצאה מצוינת.

לכאורה, ג'יו בניטז היה בדיוק האדם האחרון שאמור לדאוג ממחלת לב.

אבל בדיקה פשוטה שנמשכה דקות ספורות גילתה משהו שאף אחת מהבדיקות הקודמות לא חשפה.

הצטברות פלאק בעורקים שמספקים דם ללב.

מחלת עורקים כליליים.

עבור מגיש החדשות האמריקאי, האבחנה הייתה מפחידה במיוחד.

סבתו מתה מהתקף לב בגיל 61.

דודתו מתה מהתקף לב בשנתה.

Shutterstock/Instagram

שני דודים נוספים עברו גם הם התקפי לב בגיל צעיר.

וסבו עבר ניתוח מעקפים משולש.

פתאום, המחלה שהוא פחד ממנה במשך שנים הייתה גם אצלו.

אבל הסיפור שלו ממחיש משהו שכל אחד צריך לדעת:

מחלת לב יכולה להתפתח בשקט במשך שנים.

ולפעמים הסימן הראשון הוא כבר אירוע מסוכן.

מהי בעצם מחלת עורקים כליליים?

הלב הוא שריר.

וכמו כל שריר אחר בגוף, הוא זקוק לחמצן ולחומרי הזנה.

את אספקת הדם הזאת הוא מקבל דרך העורקים הכליליים.

עם השנים יכולים להצטבר בתוך דפנות העורקים כולסטרול, שומנים וחומרים נוספים.

ההצטברות הזאת נקראת פלאק.

בהתחלה היא עשויה להיות קטנה ולא לגרום לשום תסמין.

אבל ככל שהפלאק מצטבר, העורק עלול להיעשות צר יותר.

פחות דם מגיע לשריר הלב.

וכאשר הלב דורש יותר חמצן, למשל בזמן מאמץ, הוא עלול להתחיל לסבול.

זה יכול להתבטא בכאב בחזה.

בקוצר נשימה.

בעייפות.

או לפעמים בכלל לא להתבטא.

מחלת לב יכולה להיות שקטה

וזה אחד הדברים שהופכים אותה למסוכנת.

אנשים רבים מצפים שמחלת לב תרגיש כמו כאב דרמטי בחזה.

אבל מחלת עורקים כליליים יכולה להתפתח לאורך שנים בלי לגרום לתסמין ברור.

לפעמים האדם ממשיך לעבוד.

להתאמן.

לטייל.

להרגיש בריא לחלוטין.

ובינתיים הפלאק ממשיך להצטבר בתוך העורקים.

במקרים מסוימים, הסימן הראשון לכך שמשהו אינו תקין מגיע רק כאשר הפלאק נקרע ונוצר קריש דם שחוסם את זרימת הדם.

זה כבר יכול לגרום להתקף לב.

ג'יו בניטז כבר עבר בדיקת מאמץ, והיא הייתה תקינה

וזה מה שהפך את האבחנה שלו לכל כך מפתיעה.

בניטז כבר פנה בעבר לקרדיולוג.

הוא עבר בדיקת מאמץ.

והתוצאה הייתה טובה מאוד.

לדבריו, הרופא אפילו תהה מדוע הגיע לבדיקה מלכתחילה.

אבל בדיקת מאמץ ובדיקת סידן בעורקים אינן בודקות את אותו הדבר.

בדיקת מאמץ בוחנת כיצד הלב מתפקד תחת עומס.

בדיקת סידן כלילי, לעומת זאת, משתמשת ב-CT כדי לחפש משקעי סידן בתוך הפלאק שבעורקי הלב.

ולכן אדם יכול לעבור בדיקת מאמץ תקינה ועדיין לשאת פלאק בעורקים.

ואז הגיעה שיחה מקרית ששינתה הכול

במהלך עבודה על כתבה בנושא בריאות הלב, בניטז סיפר לקרדיולוגית ד"ר טארה נארולה על ההיסטוריה המשפחתית שלו.

היא שמעה כמה בני משפחה עברו התקפי לב בגיל צעיר והמליצה לו לשקול בדיקת סידן בעורקים הכליליים.

בהתחלה הוא דחה אותה.

העבודה הייתה עמוסה.

נסיעות.

לוח זמנים.

הוא פשוט שכח.

אבל בסופו של דבר החליט לבצע אותה.

הבדיקה עצמה ארכה דקות ספורות.

הוא ציפה לציון אפס

בבדיקת סידן כלילי מתקבל ציון שמעריך את כמות הסידן שנמצאה בתוך הפלאק בעורקים.

אפס פירושו שלא נמצא סידן כלילי שניתן לזהות בבדיקה.

בניטז היה משוכנע שזו תהיה התוצאה שלו.

הוא היה בן 41.

פעיל.

בריא לכאורה.

אבל כשהתוצאה הגיעה למחרת, הופיע המספר:

  1.  

ציון מעל 100 מצביע על נוכחות משמעותית יותר של פלאק ומעלה את הערכת הסיכון הקרדיווסקולרי.

בניטז נדהם.

"הפחד הכי גדול שלי הפך למציאות"

בגלל ההיסטוריה המשפחתית שלו, האבחנה לא נשמעה עבורו כמו נתון רפואי מופשט.

הוא חשב מיד על קרובי המשפחה שמתו.

לדבריו, במשך כשבוע לאחר האבחנה הוא חווה התקפי חרדה כמעט בכל לילה.

כשהיה לבד בחדר מלון במהלך נסיעות עבודה, או כאשר בעלו כבר נרדם, הראש שלו התחיל לעבוד.

האם זה יקרה לי הלילה?

האם אני אירדם ולא אתעורר?

האם גורלי יהיה כמו של בני המשפחה שלי?

אלה היו המחשבות שרצו לו בראש.

אבל מחלת עורקים כליליים אינה גזר דין מוות

זה המסר שהקרדיולוגית שלו ניסתה להבהיר.

האבחנה אומרת שצריך להתייחס למחלה ברצינות.

אבל היא לא אומרת שאדם עומד לקבל התקף לב מחר.

למעשה, גילוי מוקדם יכול להיות יתרון עצום.

כאשר יודעים שהמחלה קיימת, אפשר לטפל בגורמי הסיכון ולנסות לייצב את הפלאק ולהאט את התקדמות המחלה.

אנשים רבים חיים עשרות שנים עם מחלת לב כלילית.

יש אפילו מטופלים עם סטנטים בעורקים שממשיכים לרוץ מרתונים.

אז מהם הסימנים שחשוב להכיר?

מחלת עורקים כליליים עצמה יכולה לגרום לכמה תסמינים עיקריים.

הנפוץ ביותר הוא כאב או אי נוחות בחזה, המכונים תעוקת חזה.

אבל זה לא תמיד "כאב" כפי שאנחנו מדמיינים.

אנשים מתארים תחושות שונות.

לחץ.

כובד.

סחיטה.

התכווצות.

שריפה.

או תחושה כאילו מישהו יושב על החזה.

לעיתים התחושה מופיעה דווקא בזמן הליכה מהירה, עלייה במדרגות או מאמץ אחר.

סימן מספר 1: לחץ או כאב בחזה

תעוקת חזה נוצרת כאשר שריר הלב אינו מקבל מספיק דם עשיר בחמצן.

התחושה נמצאת בדרך כלל במרכז החזה או בצד שמאל.

היא יכולה להופיע בזמן פעילות גופנית או מתח נפשי ולהשתפר במנוחה.

אבל לא כל כאב בחזה הוא מחלת לב.

כאבי שרירים.

צרבת.

חרדה.

בעיות בריאות.

ומצבים רבים אחרים יכולים להרגיש דומה.

מצד שני, אסור להניח שכאב חדש בחזה הוא "רק לחץ".

במיוחד אם הוא מופיע בזמן מאמץ או מלווה בתסמינים נוספים.

סימן מספר 2: קוצר נשימה

אם הלב מתקשה לספק לגוף את הדם שהוא צריך, אפשר להרגיש כאילו פשוט אין מספיק אוויר.

אולי פעם עליתם שתי קומות בלי לחשוב על זה.

והיום אתם צריכים לעצור באמצע.

אולי הליכה שהייתה קלה לפני חצי שנה גורמת לכם להתנשף.

כמובן שקוצר נשימה יכול להיגרם גם מאסתמה, מחלות ריאה, אנמיה, חוסר כושר ומצבים רבים אחרים.

אבל שינוי חדש או בלתי מוסבר ביכולת לנשום בזמן מאמץ מצדיק בדיקה.

סימן מספר 3: עייפות חריגה

זה אחד הסימנים שקל במיוחד להתעלם מהם.

כולם עייפים לפעמים.

יש עבודה.

ילדים.

חוסר שינה.

לחץ.

אבל כאשר העייפות חדשה, חריגה או מופיעה יחד עם ירידה ביכולת לבצע פעילות שבעבר הייתה קלה, כדאי לשים לב.

אם הלב אינו מצליח לספק מספיק דם בזמן מאמץ, הגוף יכול להתחיל להרגיש את זה לפני שמופיע כאב בחזה.

אדם עשוי פשוט לומר:

"אני כבר לא בכושר כמו פעם".

לפעמים זה באמת חוסר כושר.

ולפעמים כדאי לבדוק את הלב.

ומה לגבי כאב ביד, בלסת או בגב?

כאן אנחנו כבר נכנסים במיוחד לסימנים שיכולים להופיע בזמן התקף לב או תסמונת כלילית חריפה.

כאב או אי נוחות יכולים להתחיל בחזה ולהקרין אל:

הכתף.

יד אחת או שתי הידיים.

הגב.

הצוואר.

הלסת.

השיניים.

ולפעמים גם החלק העליון של הבטן.

אצל חלק מהאנשים התחושה באזור האחר אפילו בולטת יותר מהכאב בחזה.

זיעה קרה היא סימן שאסור להתעלם ממנו

אם אדם יושב במנוחה ופתאום מתחיל להזיע בצורה חריגה, במיוחד יחד עם לחץ בחזה, קוצר נשימה, בחילה או חולשה, זה יכול להיות סימן לאירוע לבבי.

זה שונה מהזעה לאחר אימון או ביום חם.

התחושה יכולה להגיע בפתאומיות ולהיות מלווה בתחושה חזקה שמשהו פשוט לא בסדר.

בחילה וצרבת יכולות לבלבל

אחת הבעיות הגדולות היא שהלב והקיבה יכולים לייצר תחושות דומות.

אירוע לבבי יכול להרגיש כמו:

צרבת.

קלקול קיבה.

לחץ בבטן העליונה.

בחילה.

או אפילו הקאה.

אדם יכול לקחת סותר חומצה ולחכות שזה יעבור.

וזה בדיוק מה שעלול לעכב קבלת טיפול.

אם מדובר בתחושה חדשה, חזקה או חריגה, במיוחד אם קיימים גורמי סיכון ללב או תסמינים נוספים, לא כדאי להניח שמדובר רק בארוחה כבדה.

גם סחרחורת יכולה להיות חלק מהתמונה

תחושת קלילות בראש.

חולשה פתאומית.

סחרחורת.

תחושה שאתם עומדים להתעלף.

כל אלה יכולים להופיע באירוע לבבי.

שוב, יש להם עשרות סיבות אפשריות אחרות.

אבל כאשר הם מופיעים יחד עם כאב או לחץ בחזה, קוצר נשימה, זיעה קרה או בחילה, הם דורשים תשומת לב מיידית.

נשים לא תמיד חוות את "התקף הלב הקלאסי"

גם אצל נשים, כאב או אי נוחות בחזה הם עדיין תסמין שכיח של התקף לב.

אבל אצל חלק מהנשים התמונה יכולה להיות פחות ברורה.

הן עשויות לחוות:

קוצר נשימה.

בחילה.

כאבים בגב העליון.

כאב בזרוע או בכתף.

חולשה יוצאת דופן.

עייפות חריגה.

אי נוחות בבטן.

או תחושת חרדה.

זו אחת הסיבות שאירועים לבביים אצל נשים יכולים לפעמים להתפרש בטעות כעייפות, סטרס או בעיית עיכול.

וגם אנשים עם סוכרת ומבוגרים עלולים לחוות תסמינים עדינים יותר

לא כל התקף לב נראה כמו בסרטים.

אדם לא תמיד תופס את החזה ומתמוטט.

יש התקפי לב שמתחילים לאט.

לחץ קל.

עייפות.

קצת קוצר נשימה.

תחושה של צרבת.

לפעמים התסמינים באים והולכים במשך שעות.

אצל אנשים עם סוכרת, מבוגרים וחלק מהנשים, התסמינים יכולים להיות פחות אופייניים.

ויש גם התקפי לב "שקטים" שאדם כלל לא מזהה בזמן אמת.

מתי צריך לפנות מיד לעזרה?

אם מופיע כאב, לחץ או סחיטה בחזה שנמשכים כמה דקות, חוזרים שוב ושוב או מלווים בקוצר נשימה, זיעה קרה, בחילה, סחרחורת או כאב שמקרין ליד, גב, צוואר או לסת, יש להתייחס לכך כאל מצב חירום.

אל תחכו לראות אם זה יעבור.

בישראל מתקשרים למד"א במספר 101.

עדיף להזמין אמבולנס מאשר לנהוג לבד לבית החולים.

צוות רפואי יכול להתחיל טיפול כבר בדרך, ובמקרה של התקף לב כל דקה יכולה להיות חשובה.

ומה אם אני מרגיש מצוין?

הסיפור של בניטז מוכיח שהיעדר תסמינים אינו בהכרח היעדר מחלה.

אבל זה גם לא אומר שכל אדם בריא בן 40 צריך לרוץ מחר ולעשות CT לב.

בדיקת סידן כלילי אינה בדיקת סקר שמתאימה לכולם.

ההחלטה תלויה בגיל, היסטוריה משפחתית, כולסטרול, לחץ דם, סוכרת, עישון וגורמי סיכון נוספים.

במקרה של בניטז, ההיסטוריה המשפחתית החריגה היא שהובילה את הקרדיולוגית להמליץ על הבדיקה.

ההיסטוריה המשפחתית חשובה יותר ממה שנדמה

אם אבא, אמא, אח או אחות עברו מחלת לב בגיל צעיר, זה מידע שכדאי מאוד לספר לרופא.

גם סיפור משפחתי רחב יותר של התקפי לב מוקדמים יכול להיות משמעותי.

בניטז לא עישן.

לא היה לו לחץ דם גבוה.

לא הייתה לו סוכרת.

הכולסטרול שלו נראה סביר.

אבל הגנטיקה שלו כנראה שינתה את התמונה.

זו הסיבה שרפואה טובה אינה מסתכלת רק על מספר אחד בבדיקת דם.

גורמי הסיכון המרכזיים למחלת עורקים כליליים

חלק מגורמי הסיכון אי אפשר לשנות.

גיל.

גנטיקה.

היסטוריה משפחתית.

אבל אחרים בהחלט ניתנים להשפעה.

עישון.

לחץ דם גבוה.

כולסטרול LDL גבוה.

סוכרת.

עודף משקל והשמנה.

חוסר פעילות גופנית.

תזונה שאינה בריאה.

אלה גורמים שמצטברים לאורך שנים ומשפיעים על הסיכון.

גם אנשים רזים וספורטיביים אינם חסינים

זו עוד תפיסה שכדאי לשבור.

אנחנו נוטים לחשוב שאדם בכושר, רזה ומתאמן נמצא אוטומטית מחוץ לקבוצת הסיכון.

אבל מחלת לב אינה עובדת כך.

אורח חיים בריא מפחית סיכון באופן משמעותי.

הוא חשוב מאוד.

אבל הוא לא מוחק גנטיקה.

הוא לא מבטל לחלוטין גורמי סיכון אחרים.

ולכן חשוב להכיר גם את ההיסטוריה המשפחתית ואת הנתונים הרפואיים שלכם.

ומה עושים לאחר שאובחנה מחלה?

הטיפול תלוי בחומרת המחלה ובמצבו של המטופל.

לעיתים משתמשים בתרופות להורדת כולסטרול, כמו סטטינים, כדי להפחית LDL ולעזור לייצב את הפלאק.

במקרים מסוימים הרופא עשוי לשקול תרופות נוספות.

חלק מהמטופלים זקוקים לצנתור וסטנט.

אחרים לניתוח מעקפים.

ורבים יכולים לנהל את המחלה באמצעות שילוב של תרופות ושינויים באורח החיים.

חשוב במיוחד לא להתחיל אספירין על דעת עצמכם.

הוא אינו מתאים לכל אדם ויכול לגרום לדימום.

אצל בניטז, הטיפול כבר התחיל

לאחר האבחנה הוא החל טיפול שנועד להפחית את הסיכון העתידי.

כבר לאחר זמן קצר בדיקות הדם הראו תגובה מעודדת.

מבחינתו, זה עזר להחזיר מעט שקט.

הוא עדיין חושב על בני המשפחה שאיבד.

אבל עכשיו הוא שואל שאלה אחרת:

מה היה קורה אילו גם הם היו יודעים מוקדם יותר?

אולי חלק מהסיפורים היו מסתיימים אחרת.

וזו הסיבה שהוא החליט לדבר

הוא יכול היה לשמור את האבחנה לעצמו.

אבל בניטז החליט לספר עליה בפומבי.

לא כדי לגרום לאנשים להיכנס לפאניקה.

ולא כדי לגרום לכולם להזמין בדיקת CT.

אלא כדי לעודד שיחה.

אם יש לכם היסטוריה משפחתית משמעותית, דברו עם הרופא.

אם יש לכם לחץ דם גבוה, טפלו בו.

אם הכולסטרול גבוה, אל תתעלמו.

אם אתם מעשנים, הפסקת עישון היא אחת הפעולות החשובות ביותר שתוכלו לעשות לבריאות הלב.

ואם הגוף מתחיל לתת סימנים חדשים, אל תדחו אותם במשך חודשים.

הלב לא תמיד נותן אזהרה ברורה

זה אולי הדבר החשוב ביותר לדעת.

מחלת עורקים כליליים יכולה להופיע בלי כאב.

בדיקת מאמץ יכולה להיות תקינה.

אדם יכול להרגיש מצוין.

ובכל זאת להיות עם פלאק בעורקים.

לכן אין תסמין אחד שאפשר להמתין לו כדי לדעת שהכול בסדר עד שהוא מופיע.

הדרך הטובה ביותר היא להכיר את הסיכון האישי שלכם.

לחץ דם.

כולסטרול.

סוכר.

עישון.

היסטוריה משפחתית.

ואורח חיים.

ומצד שני, אין סיבה לחיות בפחד

האבחנה של בניטז גרמה לו בתחילה לחשוב שהוא עומד למות בשנתו.

אבל זו בדיוק המסקנה שהרופאה שלו ניסתה להוציא לו מהראש.

לגלות מחלה מוקדם אינו בהכרח חדשות רעות.

זה יכול להיות הרגע שמאפשר למנוע משהו גרוע יותר.

מחלת לב היא מחלה כרונית שאפשר במקרים רבים לנהל.

אנשים עוברים טיפול וממשיכים לעבוד.

לטייל.

להתאמן.

להקים משפחות.

ולחיות עד גיל מבוגר מאוד.

הסימנים שכדאי לזכור

לחץ או כאב בחזה, במיוחד בזמן מאמץ.

קוצר נשימה חדש או בלתי מוסבר.

ירידה ביכולת לבצע פעילות רגילה.

עייפות חריגה.

אלה יכולים להיות סימנים של מחלת עורקים כליליים ודורשים בירור רפואי.

ואם מופיעים פתאום לחץ משמעותי בחזה, כאב שמקרין ליד, גב, צוואר או לסת, זיעה קרה, בחילה, קוצר נשימה או סחרחורת, כבר לא מחכים לתור אצל הרופא.

מתייחסים לזה כאפשרות של התקף לב ופונים מיד לעזרה.

ג'יו בניטז היה משוכנע שהלב שלו בסדר

והיו לו סיבות טובות לחשוב כך.

הוא שמר על עצמו.

הבדיקות הקודמות נראו תקינות.

הוא הרגיש טוב.

אבל ההיסטוריה המשפחתית סיפרה סיפור אחר.

בדיקה שנמשכה כמה דקות גילתה את המחלה לפני שהתרחש התקף לב.

עכשיו הוא מטפל בה.

והמקרה שלו מזכיר משהו שקל מאוד לשכוח:

לפעמים הגוף צועק.

אבל לפעמים הוא שותק.

ולכן בריאות הלב אינה רק עניין של לחכות לסימן.

לפעמים הדבר החשוב ביותר הוא לדעת את הסיכון עוד לפני שמרגישים משהו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *