רבים חולמים לחיות יותר שנים, ולא רק יותר שנים, אלא שנים טובות ובריאות. המדע מתקדם במהירות, אבל לפעמים הרמזים הכי מעניינים מגיעים דווקא מסיפור חיים יוצא דופן של אדם אחד. כך קרה עם מריה ברניאס מוררה, אישה אמריקאית־ספרדייה שחיה עד גיל 117 ונחשבה בשנותיה האחרונות לאדם המבוגר ביותר בעולם שחי באופן מאומת. לפני מותה היא ביקשה בקשה חריגה: שהרופאים והחוקרים יבדקו את הגוף שלה ואת ה-DNA שלה, כדי להבין איך ייתכן שהיא הגיעה לגיל כזה – ועוד כשהיא מתפקדת יחסית טוב.
.jpg){kind=link}
בקשה יוצאת דופן לפני מותה
מריה נולדה בארצות הברית ב־4 במרץ 1907, שנים ספורות לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה. במהלך חייה היא ראתה שני מלחמות עולם, החלפת עשרות מנהיגים, ומהפכות טכנולוגיות ששינו לחלוטין את העולם: מהימים שבהם אנשים כמעט לא טסו, ועד עידן האינטרנט והרשתות החברתיות.
למרות שנולדה בסן פרנסיסקו, משפחתה עברה לספרד בשנת 1915 והתיישבה בקטלוניה. המסע לא היה קל: אביה חלה ומת מסוף שחפת ריאתית לקראת סוף הדרך. אך מריה עצמה המשיכה לבנות את חייה בספרד, ובסופו של דבר חיה שם את מרבית שנותיה.
בשלבים האחרונים של חייה היא ביקשה שהמדענים יבחנו את ה-DNA שלה ואת הפרופיל הביולוגי שלה – מתוך תקווה שהממצאים יעזרו לאחרים להבין איך אפשר להגיע לאריכות ימים, ואולי גם לפתח דרכים לשפר את הבריאות בגיל מבוגר.
מה מצאו בבדיקות?
הבדיקה הובילה צוות חוקרים בספרד, שכלל מומחים מאוניברסיטת ברצלונה וממכוני מחקר רפואיים, לאסוף דגימות ולנתח תאים ומאפיינים גנטיים. המטרה הייתה להבין למה אצל רוב האנשים הזדקנות מגיעה עם יותר מחלות – ואילו אצל מריה התמונה הייתה שונה.
החוקרים תיארו ממצאים מפתיעים במיוחד: לפי הסמנים הביולוגיים שלה, הגוף של מריה “נראה” צעיר יותר מכפי שמראים השנים בלוח השנה – בהערכה של כ־10 עד 15 שנים צעיר מגילה בפועל. במילים אחרות, בגיל 117 היא נחשבה מבחינת חלק מהמדדים למעין “בת מאה אנרגטית”.
בנוסף, נמצאו אצלה רמות נמוכות במיוחד של “כולסטרול רע” ושל טריגליצרידים, לצד רמות גבוהות של “כולסטרול טוב”. אלה מדדים שמתקשרים לעיתים לסיכון נמוך יותר לבעיות לב וכלי דם, והם בלטו לטובה גם ביחס לגילה הקיצוני.
החוקרים לא ייחסו הכול לגנטיקה בלבד. הם הדגישו שמריה חיה גם באורח חיים שנחשב “נקי”: היא התעמלה באופן קבוע, נמנעה מעישון ומאלכוהול, ושמרה על קשרים חברתיים פעילים – שילוב שמוכר כמגן בריאותי בגיל מבוגר.
ואז הגיע הפרט שהפך לכותרת מסקרנת במיוחד: למריה הייתה חיבה יוצאת דופן ליוגורט. לפי הדיווחים, היא נהגה לאכול יוגורט באופן קבוע, אהבה במיוחד מותג ספרדי מסוים, והעדיפה יוגורט עם רכיבים פרוביוטיים – כלומר כזה שמכיל חיידקים “טובים” שעשויים לתמוך במערכת העיכול ולהפחית תהליכי דלקת. הבוקר שלה, כך תואר, התחיל לעיתים קרובות עם שייק שכלל שמונה סוגי דגנים שונים.
גם הטלומרים נכנסו לתמונה
מעבר לשומנים בדם ולאורח החיים, החוקרים הסתכלו גם על הטלומרים – “כיפות” קטנות בקצות הכרומוזומים, שמתקצרות עם השנים. בדרך כלל טלומרים קצרים נקשרים לסיכון תחלואה ותמותה גבוה יותר, אבל אצל אנשים בגיל קיצוני מאוד התמונה פחות ברורה.
במקרה של מריה, צוין שהטלומרים שלה היו קצרים, אך החוקרים העלו אפשרות שבאופן מעניין דווקא מצב כזה עשוי לפעמים להגביל התרבות של תאים בעייתיים – ובתרחישים מסוימים אפילו להפחית סיכון להתפתחות תהליכים סרטניים. זו לא הוכחה חד־משמעית, אבל זו אחת ההשערות שמדענים מעלים כשהם מנסים להבין “פרדוקס” של אנשים שחיים הרבה מאוד שנים יחסית בבריאות לא רעה.
בשורה התחתונה של המחקר, החוקרים הדגישו רעיון חשוב: גיל מתקדם מאוד ובריאות ירודה לא חייבים להיות אותו דבר. ייתכן שאפשר להפריד בין “להיות זקן” לבין “להיות חולה” – ולפענח מהם המרכיבים שמאפשרים לאנשים מסוימים להזדקן אחרת.
העצה האישית שלה לחיים ארוכים
מריה הפכה לאדם המבוגר ביותר בעולם אחרי מותה של נזירה צרפתייה מוכרת בתחילת 2023. היא החזיקה בתואר הזה עד מותה באוגוסט 2024, בגיל 117 שנים ו־168 ימים. בין היתר היא שרדה גם את מגפת הקורונה – ואף החלימה מנגיף הקורונה בגיל שבו כמעט אף אחד לא ציפה לכך.
מעבר לנתונים הרפואיים, מריה עצמה אהבה לשתף תובנות על חיים. היא הדגישה חשיבות של סדר ושקט נפשי, קשר טוב עם משפחה וחברים, מגע עם הטבע, יציבות רגשית, פחות דאגות וחרטות, הרבה גישה חיובית – וגם החלטה מודעת להתרחק מאנשים “רעילים”. היא חיה בקטלוניה, גידלה משפחה גדולה, ועם השנים הפכה לדמות שמעוררת השראה דווקא בזכות הפשטות של המסרים שלה.
הסיפור של מריה ברניאס מוררה הוא תזכורת לכך שאריכות ימים כנראה לא תלויה ב”סוד אחד” בלבד. לפי החוקרים, מדובר בשילוב בין מה שקיבלנו בירושה מההורים לבין ההרגלים שאנחנו בונים לאורך החיים — ולעיתים זה שילוב כמעט שווה בין שני הצדדים. אבל אם יש מסקנה אחת שמרגישה מוחשית במיוחד, היא זו: גנים טובים עוזרים, הרגלים טובים עוזרים, ואולי גם משהו קטן ביום־יום – כמו יוגורט, יכול להיות עוד חלק בפאזל של חיים ארוכים ובריאים יותר.