ביצים הן אחד המאכלים הכי פשוטים, זולים ונפוצים בעולם. חביתה בבוקר, ביצה קשה בסלט, שקשוקה, פשטידה, עוגה, מאפה, ארוחת ערב מהירה לילדים – כמעט בכל בית יש להן מקום קבוע במקרר.
אבל לצד הפשטות שלהן, ביצים תמיד עוררו גם ויכוח. במשך שנים אנשים שמעו שביצים “מסוכנות לכולסטרול”, אחר כך הגיעו קולות שאמרו שהחשש מוגזם, ואז שוב הופיעו אזהרות, מחקרים, דיאטות, מומחים, כותרות וטיפים. בקיצור: המאכל הקטן הזה הפך לסמל של בלבול תזונתי גדול.
ואז הגיע ד״ר ניק נורוויץ והחליט לקחת את הוויכוח הזה לקצה.
במקום לאכול ביצה אחת ביום, או שתיים, או אפילו חמש, הוא החליט לבצע ניסוי עצמי קיצוני: לאכול 24 ביצים ביום במשך חודש שלם. בסך הכול – 720 ביצים ב־30 ימים.
המטרה שלו הייתה לבדוק מה יקרה לרמות הכולסטרול שלו, ובעיקר ל־LDL, המכונה לעיתים “הכולסטרול הרע”. התוצאה, לפחות לפי הנתונים שהוא פרסם, הפתיעה הרבה אנשים.
24 ביצים ביום
כדי להבין עד כמה הניסוי הזה קיצוני, צריך לעצור לרגע על המספרים. 24 ביצים ביום זה לא “ארוחת בוקר עשירה”. זה בערך שתי תבניות ביצים ביום. בממוצע, ביצה אחת בכל שעה לאורך היממה.
רוב האנשים היו מתקשים לאכול כמות כזו במשך יום אחד. ניק נורוויץ עשה זאת במשך חודש שלם.
הוא לא עשה את זה רק בשביל אתגר אינטרנטי משונה. לדבריו, הוא רצה לבדוק טענה ביולוגית ותזונתית: האם צריכה עצומה של כולסטרול תזונתי מביצים תגרום בהכרח לעלייה ברמות ה־LDL בדם – או שהגוף יגיב בצורה מורכבת יותר?
ההשערה שלו הייתה שהעלייה לא תהיה דרמטית כפי שרבים מצפים. ובסוף החודש, לטענתו, התוצאה הייתה אפילו מפתיעה יותר.
מה קרה לכולסטרול שלו?
לפי נורוויץ, אחרי חודש שבו אכל 720 ביצים, רמות ה־LDL שלו לא זינקו. להפך: הן ירדו. בשבועיים הראשונים הירידה הייתה קטנה יחסית, ובהמשך, אחרי שהוסיף לתפריט פירות ופחמימות, הירידה הייתה משמעותית יותר.
בכתבה המקורית נכתב כי בשבועיים הראשונים רמת ה־LDL שלו ירדה בכ־2%, ובשבועיים שלאחר מכן ירדה בכ־18% נוספים. כלומר, במקום לראות עלייה גדולה בעקבות צריכת כולסטרול עצומה, הוא טען שראה ירידה.
כאן בדיוק הסיפור הפך לוויראלי. הרי במשך שנים ביצים נתפסו אצל רבים כאויב של הכולסטרול. אז איך ייתכן שאדם אוכל 24 ביצים ביום – ורמת הכולסטרול שלו דווקא יורדת?
התשובה, כמו תמיד בתזונה, אינה פשוטה כמו הכותרת.
קודם כול: זה לא אומר שכדאי לכם לנסות
חשוב לומר את זה בצורה ברורה: העובדה שאדם אחד עשה ניסוי עצמי וקיבל תוצאה מסוימת לא אומרת שכל אחד צריך לאכול 24 ביצים ביום. זה לא ניסוי רפואי רחב, לא מחקר קליני מבוקר, ולא המלצה של רופא המשפחה.
זה מקרה פרטי של אדם אחד, עם גנטיקה מסוימת, אורח חיים מסוים, רקע תזונתי מסוים, פעילות גופנית מסוימת ומדדים התחלתיים מסוימים. אצל אדם אחר, התוצאה יכולה להיות שונה לגמרי.
יש אנשים שהכולסטרול שלהם מגיב חזק יותר למזון. יש אנשים עם סוכרת, מחלת לב, כולסטרול גבוה, נטייה משפחתית, כבד שומני, מחלות רקע או תרופות שמשנות את התמונה. אצלם, ניסוי כזה עלול להיות רעיון גרוע מאוד.
לכן הסיפור מעניין – אבל הוא לא מתכון.
למה כולסטרול תזונתי לא תמיד מתנהג כמו שחשבנו?
בעבר, ההיגיון היה פשוט מאוד: ביצים מכילות כולסטרול, כולסטרול בדם קשור לסיכון לבבי, ולכן ככל שאוכלים יותר ביצים – כך הכולסטרול בדם יעלה. אבל במשך השנים התברר שהגוף מורכב יותר.
הכבד מייצר כולסטרול בעצמו. כאשר אנחנו אוכלים יותר כולסטרול מהמזון, אצל חלק מהאנשים הגוף עשוי לייצר פחות כולסטרול בעצמו. כלומר, יש מנגנוני ויסות פנימיים. לא כל מיליגרם כולסטרול שנכנס מהאוכל הופך ישירות לכולסטרול בדם.
בנוסף, יש הבדל בין כולסטרול תזונתי לבין גורמים אחרים בתזונה שמשפיעים על בריאות הלב, כמו שומן רווי, שומן טראנס, עודף קלוריות, איכות הפחמימות, סיבים תזונתיים, משקל גוף, פעילות גופנית, עישון, לחץ דם, סוכרת וגנטיקה.
במילים פשוטות: ביצה היא לא רק “כולסטרול”. והכולסטרול בדם לא נקבע רק לפי מספר הביצים שאכלתם.
אז ביצים טובות או רעות?
התשובה האמיתית היא: תלוי באדם, בכמות ובתפריט הכללי.
ביצים הן מקור טוב לחלבון איכותי, ויטמינים, מינרלים, שומנים וחומרים חשובים כמו כולין. הן משביעות, קלות להכנה, וזולות יחסית למקורות חלבון רבים אחרים. עבור רוב האנשים הבריאים, צריכה מתונה של ביצים יכולה להשתלב בתזונה מאוזנת בלי בעיה מיוחדת.
אבל “ביצה אחת ביום יכולה להיות בסדר” זה לא אותו דבר כמו “24 ביצים ביום זה רעיון טוב”. בין השניים יש עולם שלם.
הבעיה בכותרות ויראליות היא שהן אוהבות להפוך ניסוי קיצוני למסקנה כללית. אדם אחד אכל מאות ביצים והכולסטרול שלו ירד – ולכן לכאורה ביצים לא יכולות להזיק. אבל זו מסקנה רחבה מדי.
המסר המדויק יותר הוא: ביצים אינן האויב הפשוט שחשבו בעבר, אבל גם לא צריך להפוך אותן לאתגר אכילה קיצוני.
התפקיד של הפחמימות בניסוי
אחד החלקים המעניינים בניסוי של נורוויץ הוא השינוי שהתרחש בשבועיים האחרונים. לפי דבריו, בשלב הזה הוא הוסיף לתפריט פירות כמו בננות, אוכמניות ותותים. כלומר, התזונה שלו לא נשארה זהה לאורך כל החודש.
לטענתו, תוספת הפחמימות השפיעה על רמות ה־LDL ותרמה לירידה הגדולה יותר שנצפתה בחלק השני של הניסוי. זו נקודה חשובה מאוד, כי היא מזכירה שהניסוי לא בדק רק “ביצים מול בלי ביצים”. הוא בדק גם שינוי בתפריט הכולל.
לכן אי אפשר להסתכל רק על מספר הביצים ולהתעלם משאר התזונה. מה עוד הוא אכל? כמה שומן רווי היה בתפריט? כמה סיבים? כמה פחמימות? כמה קלוריות? מה היה המשקל שלו? כמה פעילות גופנית עשה? כל אלה יכולים להשפיע.
בתזונה, שום מזון לא חי לבד. הכול תלוי בהקשר.
למה אנשים כל כך מתעניינים בביצים וכולסטרול?
כי כמעט כולם אוכלים ביצים, וכמעט כולם שמעו פעם שהן בעייתיות. זה מזון יומיומי, ולכן כל כותרת עליו נוגעת להרבה אנשים. אם מחר יגידו שקינמון, קפה או לחם משנים את הבריאות שלנו — כולם יקליקו. אלה דברים שנמצאים במטבח.
בנוסף, כולסטרול הוא נושא מפחיד. הרבה אנשים מקבלים בבדיקות הדם ערך LDL גבוה ולא תמיד מבינים מה לעשות איתו. האם להפסיק ביצים? להפסיק גבינות? להפסיק בשר? לקחת תרופה? לרוץ יותר? לאכול שיבולת שועל?
בגלל שהנושא מורכב, אנשים מחפשים תשובה פשוטה. והסיפור של אדם שאכל 720 ביצים והכולסטרול שלו ירד נראה כמו תשובה דרמטית. אבל בריאות הלב אינה פאזל של חלק אחד. היא תמונה שלמה.
מה זה בכלל LDL?
LDL הוא סוג של חלקיק שנושא כולסטרול בדם. לעיתים מכנים אותו “הכולסטרול הרע”, משום שרמות גבוהות שלו קשורות לסיכון גבוה יותר להצטברות פלאק בעורקים ולמחלות לב וכלי דם.
אבל גם כאן חשוב לדייק: LDL הוא לא “רעל”. הגוף זקוק לכולסטרול לבניית תאים, הורמונים ותפקודים חיוניים. הבעיה היא כאשר רמות מסוימות בדם נשארות גבוהות לאורך זמן, במיוחד יחד עם גורמי סיכון נוספים כמו לחץ דם גבוה, עישון, סוכרת, עודף משקל, היסטוריה משפחתית וחוסר פעילות.
לכן רופא לא מסתכל רק על מזון אחד, אלא על תמונה כוללת: גיל, בדיקות דם, מחלות רקע, תרופות, היסטוריה משפחתית, לחץ דם, רמות סוכר, משקל והרגלי חיים.
במילים אחרות, אי אפשר להסיק מסיפור של יוטיובר – אפילו אם הוא רופא או חוקר – מה נכון עבור כל אדם.
האם ביצים מעלות כולסטרול אצל כולם?
לא. אצל חלק מהאנשים, ביצים כמעט לא משפיעות על הכולסטרול בדם. אצל אחרים, הן כן יכולות להעלות ערכים מסוימים. יש שונות גדולה בין אנשים.
חלק מהשונות קשורה לגנטיקה. חלק קשורה לתפריט הכללי. למשל, ביצה מבושלת לצד סלט, ירקות ולחם מלא אינה זהה לביצים שמוגשות עם הרבה חמאה, בייקון, נקניקים, גבינות שמנות וטיגון עמוק. לעיתים הבעיה בארוחת הבוקר אינה הביצה עצמה, אלא כל מה שמגיע איתה.
גם כמות חשובה. ביצה אחת ביום אינה דומה לשש ביצים ביום, ובוודאי לא ל־24 ביצים ביום.
לכן השאלה הטובה יותר היא לא “האם ביצים טובות או רעות?”, אלא “כמה ביצים, עבור מי, ובאיזה תפריט?”
למה הניסוי שלו לא מוכיח שביצים לא מזיקות?
כי ניסוי באדם אחד לא יכול להוכיח כלל רחב. כדי לדעת איך תזונה מסוימת משפיעה על בני אדם, צריך מחקרים גדולים יותר, עם קבוצות השוואה, מדדים ברורים, זמן מעקב ארוך יותר ושליטה טובה יותר בגורמים אחרים.
הניסוי של נורוויץ הוא מעניין, פרובוקטיבי ומושך תשומת לב. הוא יכול לעורר שיחה על כולסטרול, על תפקיד הכבד, על פחמימות, על דיאטות קטוגניות ועל הדרך שבה הגוף מגיב למזון. אבל הוא לא מספיק כדי לומר: “ביצים בכמות עצומה בטוחות לכולם.”
יש הבדל בין “זה קרה לי” לבין “זה נכון לכולם”.
בעולם הבריאות, ההבדל הזה חשוב מאוד.
מה בכל זאת אפשר ללמוד מהסיפור?
אפשר ללמוד שהקשר בין כולסטרול במזון לכולסטרול בדם מורכב יותר ממה שהסבירו בעבר. אפשר ללמוד שהגוף יודע לווסת חלק מהתהליכים שלו. אפשר ללמוד שהקשר בין ביצים לבריאות הלב תלוי בהקשר תזונתי רחב יותר.
אפשר גם ללמוד שיעור חשוב על כותרות: כאשר כתבה אומרת “הוא אכל 700 ביצים וזה מה שקרה”, אנחנו מיד רוצים לדעת אם זה טוב או רע. אבל השאלה האמיתית היא לא רק מה קרה לו, אלא למה זה קרה, מה עוד השתנה, והאם אפשר להסיק מזה משהו על אנשים אחרים.
הסיפור הזה לא אומר שצריך לפחד מביצים. הוא גם לא אומר שצריך לאכול אותן בלי גבול. הוא אומר בעיקר שתזונה היא נושא מורכב יותר מהמיתוסים הישנים.
האם ביצים עוזרות לירידה במשקל?
ביצים יכולות לעזור לשובע, ולכן אצל חלק מהאנשים הן משתלבות היטב בתפריט שמטרתו ירידה במשקל. חלבון ושומן יכולים לגרום לתחושת מלאות, וביצה היא מזון יחסית קטן אך מזין.
אבל שוב, הכול תלוי בהקשר. אם אוכלים ביצים כחלק מארוחה מאוזנת עם ירקות, דגנים מלאים או מקורות סיבים, זה שונה מאוד מאשר לאכול כמויות גדולות של ביצים יחד עם מזון עתיר קלוריות ושומן רווי.
ירידה במשקל אינה תלויה בביצה אחת אלא במאזן הכולל: כמה אוכלים, מה איכות המזון, כמה זזים, איך ישנים, מה רמת הסטרס, ומה אפשר להתמיד בו לאורך זמן.
דיאטות קיצוניות בדרך כלל מושכות תשומת לב, אבל דווקא ההרגלים הפשוטים והמתונים הם אלה שעובדים לאורך שנים.
האם ביצים טובות לבניית שריר?
ביצים הן מקור איכותי לחלבון, ולכן הן פופולריות מאוד בקרב אנשים שמתאמנים. הן מכילות חומצות אמינו חיוניות, קלות להכנה, ואפשר לשלב אותן בארוחות רבות.
אבל גם כאן לא צריך להגזים. מי שרוצה לבנות שריר צריך כמות חלבון מספקת לאורך היום, אימוני כוח מתאימים, שינה טובה וצריכת קלוריות מתאימה. אפשר לקבל חלבון מביצים, יוגורט, קטניות, טופו, גבינות, עוף, דגים, בשר, אבקות חלבון או שילובים שונים לפי התזונה האישית.
אכילת עשרות ביצים ביום אינה תנאי לבניית שריר. היא בעיקר דרך קיצונית למשוך תשומת לב.
עבור רוב האנשים, תפריט מגוון יהיה חכם יותר מאשר להישען על מזון אחד בכמות עצומה.
מה עם אנשים צמחונים?
עבור צמחונים שאוכלים ביצים, הן יכולות להיות מקור נוח מאוד לחלבון ולרכיבים תזונתיים. הן יכולות לעזור במיוחד כאשר לא אוכלים בשר או דגים, ובשילוב עם קטניות, מוצרי חלב, טופו, אגוזים וזרעים הן יכולות להיות חלק מתזונה מגוונת.
אבל גם צמחונים צריכים לשים לב לאיזון הכללי. אם התפריט כולל הרבה ביצים אבל מעט ירקות, מעט סיבים, מעט קטניות ומעט מזון מלא – הוא עדיין לא בהכרח מאוזן.
היתרון של ביצים הוא שהן פשוטות. החיסרון הוא שקל להפוך אותן לפתרון יחיד. הגוף אוהב גיוון. גם אם ביצים מזינות, הן לא מחליפות את כל שאר קבוצות המזון.
ומה לגבי אנשים עם סוכרת או מחלות לב?
כאן חשוב להיות זהירים במיוחד. ההמלצות עבור אדם בריא בן 25 אינן זהות להמלצות עבור אדם עם סוכרת, מחלת לב, כולסטרול גבוה או היסטוריה משפחתית של אירועים לבביים.
אנשים בקבוצות סיכון צריכים להתייעץ עם רופא או דיאטן קליני לגבי כמות ביצים שמתאימה להם. לפעמים ההמלצה תהיה להמשיך לאכול ביצים בכמות מתונה. לפעמים להעדיף יותר חלבונים אחרים. לפעמים להשתמש ביותר חלבונים של ביצה ופחות חלמונים. זה תלוי באדם.
מה שבטוח: ניסוי של 24 ביצים ביום לא צריך להיות משהו שמישהו עם גורמי סיכון עושה על דעת עצמו.
כשמדובר בכולסטרול, אין תחליף לבדיקות דם, מעקב רפואי והתאמה אישית.
הסכנה של ניסויים תזונתיים קיצוניים
האינטרנט מלא באנשים שעושים ניסויי תזונה: רק בשר, רק פירות, רק ביצים, צום ממושך, בלי פחמימות בכלל, 30 יום על מזון אחד, שתיית שמן, אתגרי חלבון, אתגרי קלוריות ועוד. חלקם עושים זאת ברצינות, חלקם בשביל צפיות, וחלקם באמת רוצים לבדוק את גבולות הגוף.
הבעיה היא שהצופים רואים את התוצאה, לא תמיד את המעקב הרפואי. הם לא יודעים מה קרה לבדיקות הדם המלאות, איך האדם הרגיש, אילו תסמינים הופיעו, מה הרקע שלו, ומה קרה חודשים אחרי שהסרטון נגמר.
גם אם אדם מסוים עובר ניסוי קיצוני בלי נזק ברור, זה לא אומר שהניסוי בטוח לאחרים.
הגוף אינו תוכנית ריאליטי. לא כל דבר ששווה צפיות שווה ניסיון בבית.
למה תזונה מתונה פחות מעניינת – אבל יותר שימושית
אף אחד לא יקליק בהתלהבות על כותרת כמו “אדם אכל ארוחות מאוזנות במשך חודש והרגיש קצת יותר טוב”. זה נשמע משעמם. אבל בריאות אמיתית נבנית בדרך כלל דווקא מהדברים המשעממים: ירקות, חלבון מספיק, שינה, פעילות גופנית, פחות מזון אולטרה־מעובד, פחות עישון, פחות אלכוהול, בדיקות תקופתיות, ניהול סטרס.
ניסוי של 720 ביצים בחודש מושך תשומת לב כי הוא קיצוני. אבל רוב האנשים לא צריכים קיצוניות. הם צריכים שגרה שהם יכולים להחזיק בה.
ביצה או שתיים כחלק מארוחה טובה? יכול להיות מצוין עבור רבים. 24 ביצים ביום כדי לבדוק את הכבד? זה כבר משהו אחר לגמרי.
איך לאכול ביצים בצורה חכמה יותר?
אם אתם אוהבים ביצים, אין צורך להיבהל. אפשר לשלב אותן בצורה פשוטה ובריאה יותר. למשל, ביצה קשה עם סלט גדול, חביתה עם ירקות, שקשוקה עם הרבה עגבניות ופלפלים, ביצה לצד לחם מלא, או ארוחה שבה הביצה היא חלק מהצלחת ולא כל הצלחת.
כדאי לשים לב גם לאופן ההכנה. ביצה מבושלת או חביתה עם מעט שמן אינה זהה לביצה שטוגנה בכמות גדולה של חמאה או הוגשה לצד מזון מעובד ושומני. לפעמים שינוי קטן בדרך ההכנה עושה הבדל גדול בתמונה הכללית.
מי שמנסה לשמור על כולסטרול יכול לשלב יותר חלבונים של ביצה, להפחית שומן רווי, להוסיף סיבים תזונתיים, ירקות, קטניות ודגנים מלאים, ולבדוק איך הגוף מגיב בבדיקות דם.
אל תשכחו בטיחות מזון
ביצים הן מזון עדין יחסית, ולכן חשוב לטפל בהן נכון. יש לשמור אותן בקירור, להימנע מביצים סדוקות או מלוכלכות, לשטוף ידיים אחרי מגע עם ביצים לא מבושלות, ולבשל היטב במיוחד כאשר מדובר בילדים, נשים בהריון, קשישים או אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת.
מנות שמכילות ביצים חיות או לא מבושלות מספיק – כמו רטבים מסוימים, קינוחים מסוימים או בלילות – עלולות לשאת סיכון לסלמונלה אם לא משתמשים בביצים מפוסטרות או אם תנאי ההכנה אינם בטוחים.
זה אולי פחות נוצץ משיחה על כולסטרול, אבל לפעמים דווקא בטיחות המזון היא הדבר החשוב ביותר.
למה הסיפור של נורוויץ הפך לוויראלי?
כי הוא מערער על משהו שאנשים חשבו שהם יודעים. במשך שנים אמרו לנו שביצים מעלות כולסטרול. ואז מופיע אדם שאוכל מאות ביצים, עושה בדיקות, ומספר שהכולסטרול שלו דווקא ירד. זו כותרת שאי אפשר להתעלם ממנה.
אבל יש גם סיבה נוספת: אנשים אוהבים סיפורים שבהם “הידע הישן” מתהפך. זה נותן תחושה שהאמת הייתה מוסתרת, שהמומחים טעו, ושעכשיו יש תגלית פשוטה. הבעיה היא שהמציאות המדעית בדרך כלל לא מתהפכת ברגע אחד. היא מתעדכנת לאט, בזהירות, מתוך הרבה מחקרים ולא מתוך סרטון אחד.
הסיפור של נורוויץ לא מבטל את החשיבות של כולסטרול. הוא כן מזכיר שצריך לדבר עליו בצורה מדויקת יותר.
האם כולסטרול עדיין חשוב?
כן. חשוב מאוד. העובדה שכולסטרול תזונתי אינו משפיע על כולם באותה צורה לא אומרת שרמות LDL גבוהות בדם אינן חשובות. רמות LDL גבוהות לאורך זמן עדיין נחשבות גורם סיכון מרכזי למחלות לב וכלי דם.
כלומר, אפשר להחזיק שתי מחשבות יחד: ביצים במידה מתונה אינן בעיה עבור רוב האנשים; ובמקביל, כולסטרול גבוה בדם הוא דבר שצריך לעקוב אחריו ברצינות.
מי שיש לו LDL גבוה לא צריך להסיק מהסיפור הזה שהוא יכול להתעלם מהבדיקות. להפך. כדאי להבין מה גורם לערכים, לבדוק את התפריט הכללי, להתייעץ עם רופא, ולבנות תוכנית שמתאימה לו.
מה השורה התזונתית הפשוטה?
עבור רוב האנשים הבריאים, ביצים יכולות להיות חלק מתזונה טובה. הן מזינות, משביעות וזמינות. אבל אין צורך להפוך אותן למרכז החיים, ובטח לא לאתגר של מאות ביצים בחודש.
מי שאוכל ביצים בכמות מתונה כחלק מתפריט מגוון כנראה לא צריך להילחץ. מי שיש לו בעיות כולסטרול, סוכרת, מחלת לב או גורמי סיכון אחרים – כדאי שיקבל המלצה אישית.
והכי חשוב: אל תבנו את הבריאות שלכם על סמך ניסויים קיצוניים של אנשים אחרים. הגוף שלכם הוא לא הגוף שלהם.
מה אפשר לקחת מהניסוי בלי לחקות אותו?
אפשר לקחת סקרנות. אפשר לקחת רצון לבדוק אמונות ישנות. אפשר לקחת הבנה שהמדע משתנה ושלא כל מה שלמדנו פעם נשאר נכון באותה צורה. אבל לא חייבים לקחת את הצלחת עם 24 הביצים.
אם אתם סקרנים איך ביצים משפיעות עליכם אישית, הדרך החכמה היא לאכול כמות סבירה, לעשות בדיקות דם לפי המלצת רופא, ולראות מה קורה לאורך זמן. אפשר לבדוק איך הגוף מגיב בלי ללכת לקצה.
לפעמים הניסוי הכי טוב הוא לא הקיצוני ביותר, אלא זה שאפשר לבצע בבטחה ובהיגיון.
ד״ר ניק נורוויץ אכל 720 ביצים במשך חודש אחד – 24 ביצים ביום במשך 30 ימים – כדי לבדוק מה יקרה לרמות הכולסטרול שלו. לפי הנתונים שפרסם, רמות ה־LDL שלו לא עלו כפי שרבים היו מצפים, אלא ירדו: ירידה קטנה בשבועיים הראשונים וירידה משמעותית יותר לאחר שהוסיף פירות ופחמימות לתפריט בשבועיים האחרונים.
הסיפור מעניין משום שהוא מערער על הפחד הפשוט מפני ביצים וכולסטרול תזונתי. הוא מזכיר שהגוף מורכב, שהכבד מווסת ייצור כולסטרול, ושמה שאוכלים לצד הביצים חשוב לא פחות מהביצים עצמן.
אבל חשוב לא פחות להבין מה הסיפור הזה לא אומר. הוא לא אומר ש־24 ביצים ביום הן תפריט מומלץ. הוא לא אומר שאנשים עם כולסטרול גבוה, סוכרת או מחלות לב יכולים להתעלם מהמלצות רפואיות. והוא לא מוכיח שכל אדם יגיב כמו ניק נורוויץ.
ביצים יכולות להיות מזון מצוין כחלק מתפריט מאוזן. עבור רוב האנשים, צריכה מתונה יכולה להשתלב היטב באורח חיים בריא. אבל כמו בכל דבר בתזונה, הכמות, ההקשר והבריאות האישית חשובים מאוד.
אז בפעם הבאה שאתם אוכלים חביתה, אין צורך להרגיש אשמה אוטומטית. אבל גם אין צורך להפוך את ארוחת הבוקר לניסוי של 720 ביצים.
שתפו את הסיפור הזה עם מי שעדיין בטוח שביצים הן “אסון לכולסטרול” – וגם עם מי שצריך תזכורת שלא כל ניסוי ויראלי הוא המלצה לחיים.